הליך מינוי השופטים בישראל

בשנים האחרונות נמצא הליך מינוי השופטים בכותרות, אך מכיוון שרוב הציבור אינו יודע איך עובד ההליך בפועל –  אנו כאן בשביל לעשות סדר. במאמר זה יסביר בהרחבה עורך הדין מיכאל ממשרדנו על הליך מינוי השופטים בישראל.

משרד עורכי הדין שלנו בירושלים ובתל אביב, עוסק במשפט ציבורי ומשפט מנהלי. למשרד ניסיון מקצועי בייצוג בעתירות לבג״ץ במגוון רחב של נושאים. משרדנו מייצג את לקוחותיו בעתירות שונות הנוגעות לתחום המשפט הציבורי והמנהלי, בעניינים כגון הגירה לישראל, הסדרת מעמד בישראל, זכויות מבקשי מקלט והגנה על זכויות אדם (הזכות לחירות, הזכות לקניין וכו׳). אנו מכירים את מערכת בתי המשפט בארץ ועקבנו אחר הקריירה של עמיתים רבים שהגיעו לתפקידים רמים בתוכה.

הוועדה לבחירת שופטים

סעיף 4 לחוק יסוד: השפיטה קובע שהשופטים בישראל ייבחרו על ידי ועדה לבחירת שופטים, וימונו באופן רשמי על ידי נשיא המדינה. בוועדה ישנם תשעה חברים: שר המשפטים (העומד בראשה), נשיא בית המשפט העליון, שני שופטי בית המשפט העליון שאותם בוחרים שאר השופטים (באופן מסורתי, הבחירה נעשית בהתאם לוותק של השופטים), שר נוסף, שני חברי כנסת (באופן מסורתי, מדובר על חבר כנסת אחד מהאופוזיציה ועל חבר כנסת אחד מהקואליציה) ושני נציגים של לשכת עורכי הדין. הוועדה רשאית לפעול אף אם פחת מספר חבריה מסיבה מסוימת, כל עוד לא פחת משבעה. הרכב הוועדה המעורב נועד להבטיח הן את רמתם המקצועית הגבוהה של השופטים והן להעניק להליך הבחירה ממד חזק של לגיטימיות ציבורית, שכן ישנו ייצוג לשלוש רשויות השלטון, נציג לקואליציה ונציג לאופוזיציה.

ניתן לראות, כי למשפטנים (לשופטים ועורכי הדין) יש רוב קבוע בוועדה, מה שהביא עליה בקורת ציבורית רבה לאורך השנים, ומהווה חלק משמעותי מהנימוקים שמביאים המצדדים בהפיכת שיטת בחירת השופטים לפוליטית יותר.

עם זאת, בשנת 2008 עבר תיקון לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, שקובע כי שופט בית המשפט העליון ימונה ברוב מיוחד של שבעה שופטים. מאז תיקון זה לא ניתן לבחור שופטים לבית המשפט העליון ללא הסכמת הגורמים הפוליטיים בוועדה, שכן נדרש רוב של שבעה מתוך תשעת חברי הוועדה. באותו אופן גם הפוליטיקאים אינם יכולים לבחור שופטים בלי הסכמה של נציגי השופטים. עיקרון זה מוביל בדרך כלל לבחירה בהסכמה של המועמדים.

תנאי הסף המקצועיים להגשת בקשה לכהונה כשופט

מערכת בתי המשפט פרסמה "אוגדן הנחיות למבקשים התמנות לכהונה שיפוטית". להלן יובאו עיקריה:

על המבקש להתמנות כשופט להיות רשום או להיות זכאי להיות רשום, בפנקס חברי לשכת עורכי הדין. נוסף על כך, על המבקש להיות בעל ותק בעריכת דין, בשפיטה, או בהוראת משפטים כדלקמן:

• שופט לבית המשפט העליון – לא פחות מעשר שנים, מהן לפחות חמש שנים בארץ;
• שופט לבית משפט מחוזי – לא פחות משבע שנים, מהן לפחות שלוש שנים בארץ;
• שופט לבית משפט שלום – לא פחות מחמש שנים, מהן לפחות שנתיים בארץ;
• שופט לבתי הדין לעבודה – לא פחות משבע שנים, מהן לפחות שלוש שנים בארץ;
• רשם ורשם בכיר לבית משפט שלום או רשם לבית הדין לעבודה;
• לא פחות מחמש שנים, מהן לפחות שנתיים בארץ.

תנאים סף נוספים:

על המועמד לשיפוט להיות אזרח ישראלי. לא ניתן למנות כשופט אדם שהורשע בעבירה שיש עימה קלון.

הליך הבחירה של שופט חדש

על המבקש למלא שאלון מפורט, אשר בו הוא מתבקש לתת רשימה של לפחות שישה ממליצים מתוך מערכת המשפט, לרבות שופטים אשר בפניהם מרבה המבקש להופיע כעורך דין, אנשי אקדמיה ועורכי דין. הנהלת בתי המשפט פונה אל הממליצים הרשומים ומבקשת מהם לדרג את המועמד בשמונה תחומי הערכה: ידע ומיומנות בתחום המשפט, כושר הבעה בכתב ובעל פה, יעילות וכושר ביצוע, כושר החלטה והכרעה, מזג שיפוטי, אינטגריטי (יושרה), תבונה וחוכמה, תדמית המועמד בעיני הזולת בתחום המקצועי ובחיי היומיום ומוטיבציה.

מי שעובר שלב זה מוזמן לריאיון בפני ועדת משנה של הוועדה לבחירת שופטים, המורכבת משלושה מראיינים: שופט בית המשפט העליון (אחד משלושת שופטי בית המשפט העליון החברים בוועדה) – שהוא גם יושב ראש ועדת המשנה; חבר כנסת ונציג לשכת עורכי הדין. ועדת המשנה עשויה להציג בפני המועמד שאלות מקצועיות ושאלות נוספות העולות מהחומר המונח לפניה.

מי שעובר לשלב הבא מוזמן למרכז הערכה של חמישה ימים בעריכת המכון להשתלמות שופטים. מרכז ההערכה מנוהל על ידי שלושה שופטים בכירים, שני פסיכולוגיים תעסוקתיים ונציג מטעם לשכת עורכי הדין. הוא אורך חמישה ימים ונערך בתנאי פנימייה. לאחר הקורס מגבשים המדריכים המלצה המועברת לוועדת המשנה של הוועדה לבחירת שופטים. מי שהוחלט לגביו שעבר את מרכז ההערכה, נכנס למאגר ייעודי, וניתן   להעלות את שמו כמועמד לשיפוט בדיון המליאה של הוועדה לבחירת שופטים. על פי סעיף 7 לחוק בתי המשפט  מי שמוסמך להעלות שמו של מועמד לדיון הוא שר המשפטים, נשיא בית המשפט העליון או שלושה מחברי הוועדה.

הליך הבחירה של שופט ותיק

שופט המבקש להתקדם לערכאה גבוהה יותר עובר הליך שונה מההליך המתואר לעיל. במקרה זה עליו להעביר לוועדה פסקי דין שכתב בשנתיים האחרונות, ואלה מועברים לשופטים בוועדה לבחינה (אף שגם חברי הוועדה שאינם שופטים יכולים לבקש ולקבל את פסקי הדין).

צרו קשר עם עורך דין מומחה למשפט חוקתי ומינהלי

במאמר זה הסברנו על הליך מינוי השופטים בישראל. בכל שאלה ועניין נוספים, ניתן לפנות לעורך דין מומחה למשפט חוקתי ומינהלי ממשרד עורכי הדין שלנו. למשרדנו ניסיון רב בייצוג מול בג״ץ בעתירות במגוון נושאים ותחומים. ניתן ליצור עמנו קשר באמצעות מספרי הטלפון וכתובת הדואר האלקטרוני המופיעים מטה.

המאמר נכתב בשיתוף עורך הדין אדם ג'ונסון.

: 03-3724722

        055-9781688

 : [email protected]

מאמרים קשורים לנושא:

עורכי דין בישראל רישום מפלגה חדשה בישראל נציב תלונות הציבור – כיצד אפשר להגיש תלונה נגד משרדים ממשלתיים בישראל ביטול רישיון נשק – מי יכול לקבל רישיון כלי ירייה בישראל? הקמת בית ספר פרטי בישראל – כיצד זה עובד ומה התנאים לשם כך? בחירת מסגרות חינוך על ידי הורים בישראל רכישת מפלגה בישראל (מידע משפטי) תעודת כשרות בישראל (מידע משפטי) איך לבחור עורך דין ישראלי? מחפשים עורך דין בישראל? כאן תמצאו טיפים מועילים עצמאים בישראל לעומת עובדים שכירים תמחור שירותים משפטיים בישראל חוק חופש המידע בישראל: הזכות שלכם לדרוש מידע הקמת ישיבה בישראל (מידע משפטי) אפליה מטעמי דת בישראל – מה הפתרונות המשפטיים לתופעה זו? אפליה מגדרית בישראל איך מוציאים רישיון נשק בישראל? תנאי קבלת רישיון נשק בישראל (מידע משפטי) יישובים זכאים – רישיון נשק בישראל (מידע משפטי מפי עורך דין המתמחה בתחום רישוי הנשק) אימוץ בחו"ל והכרה באימוץ זה בישראל העדות הדתיות המוכרות בישראל