עבירות משמעת של עובדי מדינה
הגשת תובענה נגד עובד מדינה בשל עבירת משמעת, אינה עניין של מה בכך. אם יוחלט כי עובד המדינה בצע את העבירות, יוטלו עליו, ככל הנראה, אמצעי משמעת שישפיעו על חייו. לפניכם מידע שחשוב לדעת על עבירות משמעת של עובדי מדינה במאמר מקיף בנושא.
החוק שמסדיר את המשמעת וסדרי הדין של בית הדין למשמעת של עובדי מדינה הוא חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג-1963 (להלן: החוק"). המטרה של החוק היא לשמור על אמון הציבור בעובדי הציבור ועל השם הטוב של השירות הציבורי.
מכח החוק הותקנו תקנות והוגדר התקשי"ר (תקנות שירות המדינה). בנוסף, נקבעו נהלים ופורסמו הודעות ע"י נציב שירות המדינה. כל אלו קובעים מהן נורמות ההתנהגות וכללי האתיקה הנדרשים מעובדי מדינה.
דיני משמעת קובעים את ההליך המשמעתי, סדרי הדין בבית הדין למשמעת, מהן עבירות משמעת ואילו אמצעים ניתן לנקוט נגד עובד מדינה שבצע עבירת משמעת.
מהן עבירות משמעת?
סעיף 17 לחוק קובע, כי עובד מדינה שעשה בישראל או בחוץ לארץ אחת מאלה אשם בעבירת משמעת:
(1)עשה מעשה, או התנהג, באופן שפגע במשמעת שירות המדינה.
(2) לא קיים את המוטל עליו כעובד המדינה על פי דין, או התרשל בקיום המוטל עליו.
(3) התנהג התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד מדינה או התנהג התנהגות שעלולה לפגוע בתדמיתו או בשמו הטוב של שירות המדינה.
(4) התנהג התנהגות לא הוגנת במילוי תפקידו או בקשר אתו.
(5) השיג את מינויו בשירות המדינה במסירת ידיעה כוזבת או בהעלמת עובדה שנוגעת לעניין, או בשימוש באיומים או בכוח או באמצעים פסולים אחרים.
(6) הורשע בגין עבירה שיש עמה קלון.
מסעיף 17 עולה, כי ההגדרה לעבירת משמעת אינה אחת, פשוטה וברורה. נראה שגבולות העבירה מאוד רחבים. כך למשל כאשר נקבע בס"ק (3) כי התנהגות בלתי הולמת תהווה עבירת משמעת. נשאלת השאלה למה בדיוק הכוונה, היכן עובר קו הגבול ובאיזו התנהגות מדובר, שכן מגוון סוגי התנהגויות יכולים לפגוע בשמו הטוב או בתדמיתו של שירות המדינה ולהוביל לחקירה ואף הגשת תביעה משמעתית לבית הדין.
בשל כך שאין הגדרה ספציפית וחד-משמעית, ייתכן שעובד מדינה ימצא עצמו מזומן לחקירה בחשד לביצוע עבירת משמעת בשל התנהגות שלא נאסרה בצורה מפורשת, ואשר הוא לא ידע בפירוש שהיא אסורה.
ואמנם, אישומים רבים של עובדי מדינה נוקבים בביטוי "התנהגות בלתי הולמת". עם זאת, ניתן לראות גם אישומים בעבירות משמעת ספציפיות, למשל: דיווחים כוזבים, קבלת דבר במרמה, שימוש במחשב שלא לצרכי עבודה, שימוש במאגר מידע שלא כדין ושלא לצרכי עבודה, התנכלות ואף הטרדה מינית.
עבירה שיש עמה קלון
ס"ק (6) קובע, כי עבירת משמעת היא גם עבירה שעובד מדינה הורשע בה אם יש בה קלון. למה הכוונה ב"עבירה עם קלון"? קלון הוא פגם מוסרי שנלווה לביצוע העבירה.
התייחסות של בית המשפט לעבירה שיש עמה קלון ניתן למצוא בעשמ 4203/07 יעקב בוגייסקי נ' נציבות שירות המדינה. בית המשפט העליון דן בערעור על פסק דינו של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בחיפה, אשר הרשיע את המערער שהועסק בתפקיד בכיר במנהל מקרקעי ישראל בחלק מהעבירות המיוחסות לו. המערער זוכה ממרבית האישומים, אך הורשע בזיוף מסמך בידי עובד ציבור ובשימוש במסמך מזויף באישום השלישי, ובזיוף מסמך בידי עובד ציבור באישום הרביעי.
בית הדין למשמעת קבע, בין היתר, כי קבע בהתחשב בהיותו של הנאשם עובד ותיק ובעל עמדה ניהולית, יש לראות במעשים בהם הורשע "התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד המדינה" (סעיף 17(3) לחוק). עוד נקבע, כי בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירה, במהות המשרה ובטיב העבירות – מדובר בהרשעה בעבירה שיש עמה קלון (סעיף 17(6) לחוק).
המערער משיג בערעור הן ביחס להרשעה והן ביחס לחומרת העונש.
בית המשפט העליון דחה את הערעור, וביחס לקלון קבע, כי אין מקום להתערב בהכרעה לגבי קיומו. "הרשעה בזיוף, למעט נסיבות חריגות ביותר, מעטה קלון", נכתב בפסק הדין. בית המשפט ציין, כי קלון הוא פגם מוסרי שמעיד על בעליו שהוא אינו ראוי לבוא בקהל ישרים. עוד נקבע, כי עומדת למערער לרועץ, הבכירות שלו ומרכזיות עבודתו במינהל. "דווקא מעמדו כעובד מוערך ומצטיין… מעמיד אותו בהכרח באור זרקור עז יותר כשחטא במילוי התפקיד", כתב השופט אליקים רובנישטיין בפסק הדין.
נפסק, כי קביעת הקלון כרוכה בהרתעת הרבים בשירות, ואין מנוס ממנה, נוכח תכליתו המרכזית של המערך המשמעתי – שמירת אמון הציבור בעובדי הציבור.
הליך הטיפול בעבירות משמעת
בנציבות שירות המדינה קיים אגף משמעת שתפקידו הוא להטמיע את ערכי המשמעת וטוהר המידות של עובדי המדינה, לשמור עליהם ולאכוף אותם. בנוסף, קיימת יחידה לחקירות משמעת, אשר מונחית ע"י התביעה ומורכבת מחוקרים, בראשם עומד הממונה. יחידת החקירות מייעצת לנציב שירות המדינה בנוגע להפעלת שיקול דעתו וקבלת החלטות. לאחר שהיחידה חוקרת מקרה מסוים, מוגש כתב תובענה לוועדת המשמעת ובעקבותיה נפתח ההליך המשמעתי מול עובד המדינה.
נציב השירות, שר, היועץ המשפטי לממשלה וגורמים נוספים רשאים להגיש לתובע קובלנה בגין עבירת משמעת שעובד המדינה עבר – הן ביוזמתם והן על סמך תלונה שהוגשה להם.
אם התובע ראה שיש בקובלנה ובחומר הראיות שלפניו די כדי להעמיד את עובד המדינה לדין משמעתי, הוא רשאי הוא להגיש לבית הדין תובענה, והוא חייב להגישה אם מי שהסמיך אותו להיות תובע, הורה לו לעשות כן.
בית הדין למשמעת של עובדי מדינה
כאשר מדובר בעבירות משמעת של עובדי מדינה, בית הדין למשמעת של עובדי מדינה הוא הגוף שידון בעניינו של העובד. לאחר ניהול המשפט, יכריע בית הדין אם לזכותו או להרשיעו.
אמצעי משמעת
במקרה שיוחלט להרשיע את העובד, אזי לפי סעיף 34 לחוק, בית הדין מוסמך להחליט על אחד או יותר מאמצעי המשמעת הבאים: התראה, נזיפה, נזיפה חמורה, הורדה בדרגה או הקפאתה במידה ולתקופה שיקבע, הפקעת חלק ממשכורתו החודשית של העובד, העברה למשרה אחרת או למקום עבודה אחר, פסילה למילוי תפקידים מסוימים, פיטורים בתשלום פיצויי פיטורים, כולם או חלקם או ללא תשלום פיצויי פיטורים, פסילה לאחר פיטורים או פרישה לצמיתות או לתקופה שיקבע.
כמו כן, בהתאם לסעיף 35 לחוק, בית הדין רשאי להורות על השבת כל זכות שעובד המדינה קבל שלא כדין עקב ביצוע העבירה.
סעיף 43 לחוק קובע, כי ניתן לערער על פסק הדין של בית הדין למשמעת. הערעור יידון בפני שופט של בית משפט מחוזי שבאזור שיפוטו מצוי מקום מושבו של בית הדין למשמעת. הן התובע והן עובד המדינה יכולים להגיש ערעור, ועליהם לעשות זאת תוך 30 יום מיום מועד מתן פסק הדין.
לביצוע עבירת משמעת יכולות להיות תוצאות קשות מבחינת עובד המדינה. ישנם אמצעי משמעת שהשפעתם על העובד פחותה לעומת אמצעי משמעת שהשפעתם על העובד עלולה להיות קשה מאוד. לכן, כדי לראות מה ניתן לעשות מבחינה משפטית ופרקטית, מומלץ להתייעץ בהקדם עם עורך דין שמתמחה בדיני משמעת של עובדי מדינה.
פנו למשרד עורכי הדין שלנו לקבלת ייעוץ מקצועי פרטני.
:
:מאמרים מומלצים