הפסקה בעבודה – מה חשוב לדעת?

הזכות להפסקה בעבודה ניתנת לכל עובד בישראל בהתאם לתנאים שיפורטו בהמשך מאמר זה. עורכי הדין של משרדנו מתמחים בין היתר בנושא דיני העבודה, ואנו מסייעים ללקוחותינו לשמור על זכויותיהם בתחום זה .

במאמר זה נסביר מה חשוב לדעת בנושא זכותו של עובד לצאת להפסקה לצורך מנוחה וארוחה, הפסקות עישון, הפסקות שירותים והפסקות לתפילה במהלך יום העבודה.

מי זכאי להפסקה לצורך מנוחה וארוחה במהלך יום העבודה?

כל עובד במדינת ישראל זכאי לצאת להפסקה למנוחה וארוחה במהלך יום עבודתו, אותה הוא יכול לנצל כראות עיניו – למנוחה וארוחה או אף לעישון או סידורים אישיים. זמן ההפסקה נקבע בהתאם לתנאים מסוימים שיפורטו בהמשך, לרבות סוג העבודה בה העובד מועסק (עבודת כפיים או עבודה משרדית), אורך שבוע העבודה ויום העבודה של העובד.

הסמכות לקבוע את זמן ההפסקה למנוחה וארוחה היא של המעסיק, אשר נדרש להפעיל סמכותו בתום לב, תוך איזון בין אילוצי מקום העבודה לבין צורכי העובדים. בנוסף על כך, כל עובד זכאי להפסקות התרעננות קצרות לאורך יום העבודה, לצורך חילוץ עצמות, שאיפת אויר וכו' – הכל בכפוף להסכמת המעסיק ובתיאום עמו.

הזכות להפסקה למנוחה וארוחה לעובד בעבודת כפיים

המונח עבודת כפיים אינו מוגדר בחוק באופן מפורש, אולם מפסיקת בתי הדין לעבודה עולה כי יש לייחס למונח את המשמעות הרגילה בחיי היום-יום: עבודת כפיים היא עבודה הדורשת מאמץ פיזי מסוים, וזאת לעומת עבודה שאינה עבודת כפיים, כגון עבודה בעלת אופי משרדי.

עם זאת, לפי צו הרחבה בתעשיית המתכת, החשמל והאלקטרוניקה, כל עובד בענף זה שנוטל חלק בתהליך הייצור נחשב כעובד כפיים, ללא קשר למאמץ הפיזי הנדרש ממנו במסגרת העבודה. מנגד, עובדי ניקיון וסיעוד אינם נחשבים לעובדי כפיים, למרות הדרישה הפיזית של עבודתם.

סעיף 20 לחוק שעות עבודה ומנוחה קובע כי עובד בעבודת כפיים זכאי להפסקה בת 45 דקות לפחות ועד שלוש שעות לכל היותר לצורך מנוחה וארוחה ביום עבודה בן 6 שעות ומעלה. במסגרת זמן ההפסקה הנ״ל, חייבת להינתן לעובד הפסקה רצופה בת חצי שעה לפחות.

הזכות להפסקה למנוחה וארוחה לעובד בעבודה שאינה עבודת כפיים (עבודה משרדית)

למרות האמור בסעיף 20 לחוק שעות עבודה ומנוחה הנזכר לעיל, סעיף 23 לחוק מסמיך את שר הכלכלה והתעשייה לסטות מהוראות הסעיף. בהתאם, נקבע בהיתרים כלליים מטעם השר, כי עובד בעבודה שאינה עבודת כפיים זכאי להפסקה בת 45 דקות לפחות לצורך מנוחה וארוחה – ועד שלוש שעות לכל היותר – אם הוא מועסק מעל 9 שעות ביום, בשבוע עבודה של חמישה ימים; ומעל 8 שעות ביום, בשבוע עבודה של שישה ימים.

במסגרת 45 דקות אלה חייבת להינתן לעובד הפסקה רצופה בת חצי שעה לפחות. ביום שלפני יום המנוחה השבועי וביום שלפני חג ניתן להעסיק עובד שאינו עובד בעבודת כפיים במשך 7 שעות ללא הפסקה.

האם מותר לעובד לצאת ממקום העבודה במהלך הפסקה למנוחה וארוחה?

במהלך ההפסקה רשאי עובד לצאת ממקום עבודתו, ובמקרה כזה המעסיק אינו חייב לשלם לו עבור זמן ההפסקה. לעומת זאת, אם המעסיק דורש מהעובד להישאר במקום העבודה בזמן ההפסקה, בנימוק כי נוכחותו הכרחית לתהליך העבודה או להפעלת הציוד והשימוש במקום העבודה, העובד זכאי לתשלום עבור ההפסקה.

כללים מיוחדים לעובדי ענפי הניקיון והתחזוקה

בהתאם לסעיף 22 לצו ההרחבה ההרחבה בענף הניקיון משנת 2014, על המעסיקים, באמצעות מזמיני שירותי הניקיון והתחזוקה (המקומות בהם ניתנים השירותים), לספק לעובדים מקום ראוי וסביר שבהם יוכלו העובדים לנוח ולהתרענן בזמן ההפסקות במהלך יום העבודה. נוסף על כך, על פי סעיף 23 לצו ההרחבה, במקרים בהם מזמיני שירותי הניקיון והתחזוקה משלמים למעסיקים עבור ההפסקות, זכאים העובדים לקבל את אותו התשלום מהמעסיקים.

כללים מיוחדים לעובדי ענף המלונאות

בהתאם לסעיף 18 לצו ההרחבה ההרחבה בענף המלונאות משנת 2011, עובד במשמרת עבודה רגילה בת 8 שעות זכאי להפסקה בת שעה על חשבונו, במהלכה הוא רשאי לעזוב את תחנת העבודה שלו. לעובד ששהה במלון לצורך עבודתו בין 3.5 ל-6 שעות לכל הפחות, ניתן לנכות הפסקה אחת בת חצי שעה – בתנאי שהמעסיק איפשר לעובד לנצל את ההפסקה.

לעובד ששהה במלון לצורך עבודתו בין 6 ל-11.5 שעות, ניתן לנכות שתי הפסקות בנות חצי שעה – בתנאי שהמעסיק איפשר לעובד לנצל את ההפסקות.

האם המעסיק יכול להסכים עם העובד כי הוא מוותר על זכותו להפסקה למנוחה וארוחה?

הזכות להפסקה ניתנת לכל עובד באשר הוא, והעובד אינו יכול לוותר עליה בשום מקרה, אף לא תמורת פיצוי כספי.

האם לעובד מעשן יש זכות לצאת להפסקת עישון?

אין לעובד זכות מיוחדת לצאת להפסקת עישון, שלא על חשבון ההפסקה למנוחה וארוחה. עם זאת, וכאמור בפתח המאמר רשאי מעסיק להעניק לעובדיו הפסקות נוספות מעבר להפסקה למנוחה וארוחה – לעישון או לכל צורך אורך. במצב בו עובד מעשן יוצא בהסכמת המעסיק להפסקות עישון נוסף על החוק, ועקב כך מטיל עומס עבודה על העובדים האחרים במקום העבודה, שאינם מעשנים, ייתכן שאותם עובדים יהיו רשאים להתפטר מעבודתם בשל הרעת תנאים ולדרוש פיצויי פיטורים מלאים מהמעסיק. ראוי לציין, כי בהתאם לחוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, תשמ"ג-1983, אסור לעשן במקום העבודה, אלא במקרים בהם מעסיק הקצה לטובת העישון חדר נפרד לחלוטין, בעל סידורי אוורור תקינים ושהעישון בו אינו גורם למטרד בחלקים אחרים של הבניין, ואין עובדים או נמצאים בו אנשים שהם או חלק מהם אינם מעשנים.

הפסקות שירותים במהלך יום העבודה

ככלל, העובדים בישראל, לרבות עובדי קבלן, זכאים לצאת להפסקות שירותים בהתאם לצורכיהם. מעסיקים מחויבים לדאוג לקיומם של שירותים תקינים וראויים לשימוש במקום העבודה, או במקום סמוך למקום העבודה. מעסיקים אינם רשאים לנכות הפסקות אלה משכר עובדיהם. יש לציין כי שר הכלכלה מוסמך לקבוע לגבי עובדים מסוימים כי מעסיקיהם פטורים מהחובות הנ״ל. ואולם, ככל שהדבר לא נקבע במפורש, חובות אלה קיימות ויש להקפיד עליהן.

מעסיקים שאינם ממלאים כנדרש את החובה לאפשר לעובדיהם יציאה לשירותים במידת הצורך עלולים להיות חשופים לתביעת פיצויים מצד עובדיהם. בפסק דין שניתן בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים (בתיק שמספרו תעא (י-ם) 1298/10) נקבע כי הדבר אף עשוי להיחשב כנסיבה מוצדקת להתפטרות עובדים המזכה בפיצויי פיטורים.

הפסקות לצורכי תפילה

על פי סעיף 20 לחוק שעות עבודה ומנוחה, מעסיק חייב לאפשר לבני כל הדתות לצאת להפסקות תפילה בהתאם לדרישת דתם של העובדים. ואולם, זמן התפילה ייקבע על פי המעסיק, בהתאם לדרישות ואילוצי העבודה, וככל הניתן תוך התחשבות בדתם של העובדים. בתקופות בהן מונהג שעון קיץ, זכאי עובד לאחר לעבודה לצורך תפילה בתנאים הקבועים בהיתר הכללי הכללי שהוציא שר הכלכלה והתעשיה, בתנאי שהעובד ישלים את זמן האיחור בתום יום העבודה או בהסכמת המעסיק ביום אחר במהלך אותו חודש העבודה. הפסקה שנועדה לתפילה אינה נחשבת כשעת עבודה, והמעסיק רשאי לקזז את התשלום עבור זמן התפילה משכרם של העובדים.

מה ניתן לעשות במידה ומעסיקים מפרים את הזכות של עובדים להפסקה בזמן העבודה?

חשוב להדגיש כי הזכות להפסקה במקום העבודה היא זכות אוטומטית, במובן זה שעל המעסיק לממשה ללא תנאים נוספים. ככל שמעסיקים מפרים את זכויות העובדים בהקשר זה, קיימות לעובדים שתי אפשרויות עיקריות. אפשרות אחת היא הגשת תלונה נגד מעסיקיהם ביחידת אכיפה ייעודית בזרוע העבודה (לשעבר משרד העבודה והרווחה). במקביל, קיימת אפשרות להגיש תביעת פיצויים נגד המעסיקים בבתי הדין לעבודה.

בתי הדין לעבודה נוטים להקפיד אחר מילוי הזכות להפסקה בזמן העבודה, ובהתאם עשויים להיפסק פיצויים בגין הפרת הזכות, המגיעים לסך של עשרות אלפי שקלים ואף למעלה מכך. לדוגמה, בפסק דין של בית הדין לעבודה בבאר שבע משנת 2013 (בתיק שמספרו סע (ב"ש) 24144-11-11) נדונה תביעה של עובדת לשעבר בחברת ניקיון, אשר פוטרה מעבודתה כחדרנית בבית מלון. התובעת תבעה פיצויי פיטורים, אך לצד זאת גם שכר בגין ניכוי של זמני הפסקה משעות עבודתה.

בית הדין קיבל את התביעה, לאור כך שהתובעת הצליחה להוכיח כי בזמן ה״הפסקה״ היא חויבה להישאר במקום העבודה, ואף להיות זמינה לעבוד במידת הצורך. בית הדין חייב את המעסיק לשעבר בפיצויים בסך כולל של כ-45 אלף ש״ח, אשר מתוכם כ-8,000 ש״ח היוו תשלום שכר עבודה בגין הניכוי משכר העובדת בזמן הפסקותיה מהעבודה. מקרה זה ממחיש את נכונות בתי הדין לעבודה לפצות עובדים שזכויותיהם להפסקה בזמן העבודה נפגעו בניגוד לחוק.

 למידע משפטי נוסף, צרו קשר עם המומחים שלנו לדיני העבודה:

אם המעסיק שלכם לא מאפשר לכם לצאת להפסקות המגיעות לכם בהתאם למתואר במאמר או מנכה את זמן ההפסקה משכרכם, למרות שאתם נשארים לאכול במשרד בהתאם לדרישותיו, אתם זכאים להגיש תביעה לקבלת החזרי הניכויים בבית הדין לעבודה. עורכי הדין במשרדנו, בירושלים ובתל אביב, המתמחים בתחום דיני העבודה, ישמחו לסייע לכם בכל עניין.

מאמר זה נכתב בסיועו של עורך הדין אדם ג'ונסון.

 :  :

03-3724722

055-9781688

[email protected]