סיעוד בצל מגפת הקורונה – העסקת עובד זר סיעודי

מגפת הקורונה שינתה ללא היכר ענפים רבים. הצורך בבידוד, סגרים, וסגירת גבולות בין מדינות שינו ללא הכר את שוק העבודה בארץ ובעולם. מקומות עבודה רבים עברו לעבוד מהבית, לפחות באופן חלקי, וגם כשהמגפה תחלוף, דברים לא ישובו להיות כשם שהיו. מקומות עבודה ישאלו את עצמם מדוע להשקיע עשרות אלפי שקלים בשכירות של משרד יוקרתי כאשר אפשר לצמצם עלויות ולפחות בחלק מהתפקידים לעבוד מהבית.

עם זאת, ישנם מקומות עבודה בהם המשך עבודה צמודה, פיזית, הינה הכרחית מעצם טיבו של התפקיד. אחד מהמקומות הללו, שהושפעו באופן קיצוני מהמשבר הוא ענף הסיעוד.

כיצד מתבצע הליך העסקת עובד זר בתחום הסיעוד?

הסדרת העסקתם של עובדים זרים בתחום הסיעוד מוסדרת על ידי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב 1952:

• ראשית יש לקבל היתר העסקה של עובד סיעוד מטעם רשות האוכלוסין ההגירה
• בשלב הבא יש לפנות לחברת סיעוד פרטית שקיבלה רישיון מרשות האוכלוסין וההגירה ואחראיות על תיווך בין המשפחות הזקוקות לכך לעובדים הזרים המגיעים לעבודה בתחום הסיעוד
• לאחר שנמצא עובד מתאים והוא נרשם לשם כך יש לקבל עבורו אשרת עבודה מתאימה לעובדים בתחום הסיעוד

חשוב לדעת כי העסקת עובדים זרים בסיעוד ללא קבלת האישורים הנ"ל עלולה לגרור קנסות ואף להוות עבירה פלילית.

משבר הקורונה הביא למשבר חריף בתחום הסיעוד

בארץ ישנם 260 אלף בני אדם סיעודיים הזקוקים למטפל צמוד על מנת לבצע פעולות פשוטות כגון אכילה, צרכים, מקלחת או החלפת בגדים. אותם סיעודיים תלויים במטפל לחלוטין. התפתחות הטכנולוגיה הגידלה את  אורך החיים ואם בתחילת שנות השבעים גבר ישראל ממוצע חי עד גיל 72 כיום מנתוני משרד הבריאות עולה שבתוך 25 שנים תוכפל אוכלוסיית בני ה-75 ומעלה מ-410 אלף איש בשנת 2015 ל-811 אלף בשנת 2039. בתרגום לצריכת מטפלים סיעודיים ישנו גידול מתמיד של בממוצע של 5.8% אחוזים לשנה.

עקב כך, ישנו חוסר מתמיד בעובדים סיעודיים ובעיקר איכותיים וחוסר זה התגבר מאוד עם סגירת הגבולות בין המדינות בצל משבר מגפת הקורונה. חברות הסיעוד מתקשות להשיג ויזות ממדינות שהם בדרך כלל נחשלות ושם התחלואה קשה כגון הודו, פיליפינים ומדינות מזרח אירופה וגם עקב הקושי הכללי לעבור ממדינה למדינה.

עובדים שיוצאים לחופשה או שמסיימים את הויזה שלהם לא תמיד יכולים לחזור או להתחלף באחרים. התוצאה היא הגדלה משמעותית של המחסור בעובדים זרים לסיעוד וכתוצאה מכך גידול משמעותי בדרישותיהם.

על פי רשות האוכלוסין וההגירה, 2019 הסתיימה עם 57,111 עובדים זרים חוקיים, ו-2020 עם 55,705 עובדים בלבד, למרות הגידול. פיחות בכמות העובדים לצד גידול בביקוש מסתמן גם ב-2021.

עובד זר בתחום הסיעוד כעת יכול לבחרו בין כמה מטפלים היות והביקוש רב מהיצע ועל כן שכר ממוצע של עובד סיעודי 24/7 קפץ מ-6,000 שקלים ל-10,000 שקלים במקרים מסוימים. מקצת העובדים מסרבים לעבוד עם מטפלים הדורשים סיעוד מלא ומציבים דרישות לימי חופשה, זמני עבודה ומטלות שונות שעד כה היה נהוג שעובדי הסיעוד יבצעו אותם כגון מקלחת.

בניסיון להילחם בתופעה וועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת העבירה ביולי 2021 הוראת שעה מורחבת לפיה שהייתם של 3,000 עובדי סיעוד זרים בארץ תוארך.  מהדיון עלה שרשות ההגירה דרשה לגרש 15 אלף עובדים זרים סיעודיים שרישיונם פג ב-30 ליוני 2021 כאשר קיים מחסור קיום של 22 אלף עובדים סיעודיים.

משום גל התחלואה הרביעי הסיכויים לייבא לכאן אלפי עובדים כמעט ולא קיים כך שנדרשה הקפאה של המצב הנוכחי והארכת הוויזות לעובדים שכבר נמצאים כאן ומעוניינים להישאר על מנת לא להפקיר אלפי משפחות. האישור יפוג במועד מותו של המטופל והוא לא מוגבל בזמן, בדומה לוויזה הומניטרית.

ויזה הומניטרית לעובד זר

רשות ההגירה והאוכלוסין לא נוהגת להאריך ויזה לעובד זר מעבר ל-5 שנים ושלושה חודשים מתאריך הכניסה הראשון לארץ וזאת על מנת למנוע השתקעות, הקמת משפחות או הגירה. עם זאת, ישנם מקרים חריגים בהם עובד בעל כישורים מיוחדים (למשל עובד סיעודי שהינו אח בהכשרתו או בעל רישיון נהיגה ישראלי) או אדם סיעודי שאינו מצליח למצוא עובד זר בשל מצבו הקשה, יתקבל היתר הארכה מיוחד לויזה הומניטרית.

ויזה זו מקנה לעובד הספציפי הארכה לא מוגבלת בזמן לאותו מעסיק ספציפי בלבד בשל מצבו ההומניטארי. מרגע הפסקת העסקה, אם בשל פטירת המעסיק או עזיבה מסיבה אחרת, הויזה לא תוארך בשנית ועל העובד יהיה לעזוב את הארץ. על מנת לקבל את הויזה יש לעמוד במספר תנאי סף, שחלקם בוטלו בשל משבר הקורונה.

כך למשל יש להגיש את הבקשה לא יותר מ-90 יום מאז סיום תקופת העסקה הקודמת, עבודה לפחות שנתיים רצופות אצל המטופל הקודם למעט פטירה או כניסה למוסד סיעודי וכך גם סיבת הפסקת העסקה האחרונה, הוכחה שלא עברו 8 שנים מיום כניסתו הראשונה של העובד לארץ ועוד.

ועדה הומניטרית מיוחדת של משרד הפנים דנה בבקשות לויזה המוניטרית ואלו ניתנות במשורה. לוועדה מספר הקצאות שנתי שאסור לה לעבור כך שגם אם העובד והמעסיק עמדו בכל התנאים ומספר האשרות שניתן נגמר עשוי להתקבל סירוב.

עם זאת, גם סירוב אין משמעותו סוף פסוק. ניתן בהחלט לערער על ההחלטה לבית הדין לעררים על החלטות הוועדה ויש בכוחו לשנות את ההחלטה. כך למשל נידון ביולי 2021 ערר בבית הדין לעררים בירושלים על החלטת רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים לדחות על הסף בקשה להארכת אשרה מטעמים הומניטריים בשל אי עמידה בסעיף לפיו מטפל המפסיק עבודה שלא בעקבות פטירה או מעבר למוסד סיעודי של המטופל (למשל, עזיבה מרצון של עבודה אצל מטופל או פיטורים), אינו זכאי להגיש בקשה לויזה הומניטרית.

בערר, שהוגש על ידי משרדנו, פורט עברה של העובדת הזרה המבוקשת וכיצד תרמה במסירות למעסיקה הקודמת והייתה חיונית להישרדותם הפיזית והנפשית. בהמשך פורט מצבו הייחודי של המעסיק, שלקה ב-LBD (מחלת גופיפי לוי) החל מפברואר 2019. מדובר במחלה הדומה באופייה לאלצהיימר ולפרקינסון ומביאה את הלוקה בה לקשיים תפקודיים קשים עד למצב סיעודי מוחלט. בשל מצבו הרפואי משפחתו לא הצליחה למצוא עובד זר שיסכים לטפל בו וצוין כי "הסיבה העיקרית לכך הוא מחסור חמור במטפלים על רקע נגיף הקורונה".

הערר פירט כי בתקופה הקצרה שהעובדת הועסקה אצלו, העלה המטפל במשקל והגיב לטיפול בצורה חיובית וכי "בין השניים נרקם קשר טיפולי אשר הפסקתו תביא בוודאות להידרדרות במצבו הרפואי והנפשי".

פירוט מצב זה הן של המטופל והן של המטפל בכוחו להביא לשינוי החלטת הועדה ועל כן מומלץ להיוועץ עם משרד עורכי דין המומחה לנושא גם במקרים של סירוב על הסף.

לא רק עובדים זרים

ענף הסיעוד אינו מכיל בתוכו רק עובדים זרים אלא גם עובדים ישראלים אשר עובדים בעבודה קשה ודרושה שלא תמיד מתוגמלת בהתאם. בתחילת אוגוסט השנה נחתם הסכם קיבוצי בענף הטיפול הסיעודי שהביא בשורה ל-145 אלף עובדים. ההסכם מעגן את תנאי העבודה של המטפלים הסיעודיים והגדיר מספר תוספת משמעותיות בשכר ובתנאי העובדים בהם:

• תוספת שכר מדורגת לפי ותק
• תשלום על זמן בו המטפל עובר בין מטפל למטופל שעד כה לא שולם
• הרחבת ההשתלמויות והקורסים המקצועיים
• עיגון העובדים בחרות מוכרות והפרשות לקרן רווחה

מחפשים עו"ד העסקת עובדים זרים? משרדינו מתמחה בתחום עובדי סיעוד והסדרת מעמדם החוקי. אם נתקלתם בסירוב לקבלת ויזה לעובד זר, הסתבכתם עם העסקה לא חוקית או נתבעתם על ידי העובד אין זה סוף פסוק.
אצלנו תיפגשו עורכי דין לענייני עובדים זרים , עורכי דין מומחים לויזות עבודה, הגירה ועוד , בעלי ניסיון של עשרות שנים בתחום שישמחו לייעץ, להיפגש ולענות על כל שאלה.

 :  :

03-3724722

055-9781688

[email protected]

מאמרים קשורים לנושא:

הרחבת מתווה כניסת עובדי סיעוד לישראל בצל הקורונה תנאים לקבלת היתר העסקת עובדי סיעוד זרים אשרה (ויזה) לעובדי סיעוד זרים – איך זה עובד? הארכת ויזת עובד סיעוד זר – עדכון משפטי חשוב כניסת עובדי סיעוד זרים לישראל בתקופת משבר הקורונה מעסיקים עובדי סיעוד זרים? כדאי שתקראו את זה עובדי סיעוד – מידע כללי וחיוני אשרה (ויזה) הומניטרית לעובדי סיעוד זרים הפסקת עבודה ומעבר בין מעסיקים של עובדי סיעוד זרים עובדי סיעוד זרים שמעסיקיהם אושפזו או נפטרו – מהן ההשלכות המשפטיות? דעו את חובותיכם – אילו ביטוחים נדרשים עבור עובדי סיעוד זרים? עובדת סיעוד זרה בהריון במהלך עבודתה – מהן ההשלכות המשפטיות? פיטורים והתפטרות של עובדי סיעוד זרים – חובות, זכויות, פיצויים ותשלומים הסדרת מעמד בישראל עבור בני זוג שהינם עובדי סיעוד זרים אשרת (ויזת) עובדי סיעוד זרים בישראל – עדכון לחודש יולי 2021 טענות הגנה של עובדי סיעוד זרים בתביעה נגדם הסדרת מעמד עבור עובדי סיעוד זרים  – עדכון לחודש מאי 2022 נגיף קורונה – מה יעשו מטופלים שרוצים להשאיר את העובדים הסיעודיים הזרים שמטפלים בהם? בקשה להיתר מקוון להעסקת עובדים זרים בענף הסיעוד: אפשר גם באינטרנט הקלה חשובה בבקשת אשרות הומניטריות למטפלים סיעודיים (עדכון נכון לחודש דצמבר 2022)