מאמר זה יתרכז בהסברת הליך הגשת בקשה לוועדת מאוימים. פלסטיני תושב הרשות הפלסטינית ו/או אזור חבל עזה אשר נמצא כמשתף פעולה ישראלי – בין אם הטענות נגדו נכונות ובין שלא, יכול להגיש בקשה לוועדת מאוימים, בטענה כי חייו מצויים בסכנה. לאחר הגשת הבקשה, הרשויות הביטחוניות הישראליות בודקות את טענות המאוים, ומחליטות האם הוא זכאי לאשרת שהייה בשטחי ישראל על-פי ממצאי הבדיקה, או לא.

משרד עו"ד כהן, דקר, פקס וברוש – עורך דין הגירה לישראל, עוזר לפלסטינים תושבי השטחים ורצועת עזה להגיש בקשות לקבלת מעמד חוקי בישראל, במידה ונמצא חשש לחייהם. עניין הסדרת מעמד חוקי בארץ הינו הליך ביורוקרטי, המצריך ניסיון וידע בתחום. משום כך חשוב להיוועץ בעורך-דין מקצועי, במטרה לצלוח את הליך הגשת הבקשה.

הליך הגשת בקשה לוועדת מאוימים

הליך הגשת בקשה לוועדת מאוימים

טיפול בפלסטיני הטוען למאוימות לחייו במנהל תיאום וקישור באזור איו"ש או במנהל תיאום וקישור עזה.

הטיפול ראשוני בפלסטיני העותר למנהל תיאום וקישור, וטוען למאוימות בסיבות של חשד לשיתוף פעולה, יהיה באחריות האזור (המנהל האזרחי איו"ש / מנהל תיאום וקישור אזור חבל עזה). פלסטיני העותר למנהל תיאום וקישור באופן פרטני ומתלונן כי חש איום על בסיס חשד לשיתוף פעולה, ונראה כי לכאורה צפויה סכנה לחייו, יטופל באופן מיידי בידי קצין המאוימים של מנהל תיאום וקישור, זאת באחריותו של ראש מנהל תיאום וקישור. עם הגעת הטוען למאוימות, יקבע קצין המאוימים בירור ראשוני מול המתלונן, טרם מסירת המידע לגורמים הקשורים.

 

הבדיקה הראשונית תיעשה על פי ההשלבים הבאים:

  • לקיחת פרטיו האישיים, יחד עם צילום תעודת-זהות, היתרים תקפים במידה וישנם, מסמכים קשורים וכדומה.
  • קשרים לגורמי ביטחון ישראלים או אחרים.
  • תחקיר ידיעה על רקע המאוימות.
  • פעולות שנעשו כנגד המתלונן למאוימות בידי הרשות הפלסטינית או כל גוף אחר.
  • המקום בו שוהה העותר בזמן הגשת הבקשה – בין אם בשטחי ישראל או בשטחים, וכן נוהל התקשורת עמו.
  • בדיקה האם המאוים פנה בעבר לקבלת עזרה במנהל תיאום וקישור.
  • חקירת המתלונן למאוימות – תיעשה פיזית במנהל תיאום וקישור.
  • קצין המאוימים יכין את דו"ח התחקיר, ירשום אותו ברשימת דוחות התחקיר הנמצאים בכל מנהל תיאום וקישור, יעדכן את ראש מנהל תיאום וקישור וימסור העתק או צילום של הדו"ח אל מכלול מאוימים במפקדת מתאם פעולות הממשלה בשטחים.
  • עם בדיקות ובירורי האבחון הרלוונטיות, תתקבל החלטה בנושא הבקשה על-ידי ראש מנהל תיאום וקישור. יודגש כי ראש מנהל תיאום וקישור הוא הגורם אשר בכוחו לאשר הנפקת אישור זמני לשהייה בישראל. זה על בסיס התיעודים והמידע שנחשף לפניו. כל התהליך הינו עד להתכנסותה של הועדה למאוימים.
  • עם קבלת ובדיקת התייחסויות הגורמים הקשורים, יחליט ראש מנהל תיאום וקישור בעזרת קצין המאוימים של המנהל עבור קבלת החלטה לפי הברירות הבאות:

אופן קבלת האישורים עבור מי שנמצא כי טענותיו בדבר איום על חייו מוצדקות

  • המלצה על נתינת האישורים – יונפקו תחת החלטת ראש מנהל תיאום וקישור אישורי שהייה זמניים למבקש. זאת עד לכינוס ועדת מאוימים שתדון למתן אישור השהייה הסופי. על אחריותו של ראש מנהל תיאום וקישור האזורי לדווח לראש המנהל האזרחי בנושא.
  • אי-הסכמה להנפקת האישורים – לא יונפקו אישורים באם ולא נמצאה הצדקה למאוימות – זאת אומרת סכנת חיים. בכדי להסיר כל ספק, קיים איסור להעביר או לשלח את המתלונן למאוימות לאזורים, עוד לפני קבלת התייחסויותיהם של הגורמים הרלוונטיים בנושא וקבלת קביעתו של ראש מנהל תיאום וקישור בעניין. במקרים נדירים, כשאין באפשרות קצין המאוימים לקבל את התייחסות הגורמים ההכרחיים (בסיבת שעות לילה מאוחרות, שבת, חג, צום, אחר), בסמכותו של ראש מנהל תיאום וקישור האזורי או קצין מאוימים רצועת-עזה להדפיס אישור שהייה קצר מועד – עד 3 ימים, בהיתרו של ראש המנהל האזרחי ו/או ראש מנהל תיאום וקישור עזה.
  • במקרה ויקבע על הוצאת אישורים קצרי מועד, אלו יינתנו באופן מיידי עד לגמר התייחסויות הגורמים הקשורים לעניין, והקביעה להעלות את המבקש לטיפולה של ועדת מאוימים. יובלט העניין, כי אם יקבע על הוצאת אישורים זמניים, תהיה באפשרותו של המבקש, לעתור ולקבל אישור מתחדש מכל מנהל תיאום וקישור גזרתי, אשר שם אינו מאוים, כך עד להתכנסות ועדת מאוימים בעניינו.
  • במצבים בהם קיימת התנגדות לתת אישורי שהייה קצרי מועד עקב סיבות ביטחוניות או בגלל דאגה לשלום הציבור, לא יוענקו אישורים זמניים, וזה בעדכון והיתר של מפקדי האזורים, כלומר – ראש המנהל האזרחי וראש מטה תיאום וקישור עזה.
  • במידה והוחלט על מתן אישורים זמניים מתחדשים בידי האזור, ימסור קצין המאוימים את מלא החומר הקשור בנושא המבקש לראש ועדת המאוימים, לשימוש פסיקת החלטה בעניינו של המתלונן למאוימות במסגרת הוועדה.
  • קיימת חובת רישום ומעקב בתיק מאוים (תיק הכולל פרטים אישיים, טופס התחקיר, צילומים, דיווחים, החלטות שנעשו לגביו, היסטוריית הדפסת היתרי שהייה וכ"ו), לכל מאוים השייך לתחום/גזרה, כך אצל קצין המאוימים במנהלי התיאום וקישור השונים וגם ברמת האזור (אצל אג"ם).

הליך הטיפול בבקשה עבור המתלונן למאוימות – הוועדה לבחינת בקשות מאוימים

  • באופן כללי, הוועדה מתכנסת אחת לחודש. באפשרות הטוען למאוימות לפנות לוועדה על-ידי פנייה בכתב או בעזרת גורמי חוץ, כגון עו"ד, גופי ביטחון ממשלתיים (משטרת ישראל, שב"כ, שב"ס), עתירה לבג"צ וכ"ד.
  • על פי קביעה שקבע יושב ראש הוועדה, אפשר לקיים בנסיבות מיוחדות את הוועדה ללא הרכב מלא, ובמקרה חריג ודחוף, ניתן יהיה לערוך דיון טלפוני, בתנאי שבכל דיון ייקחו חלק יושב ראש הוועדה, היועץ המשפטי ומְרכז הוועדה.
  • המתלונן למאוימות אשר סורב בעבר להנפקת היתר עבורו בוועדת מאוימים, יוכל לפנות שנית במידה ויש בידו הצגת ראיות או טענות חדשות בעניין.
  • אופן הטיפול בבקשות הנשלחות למשרד המאוימים, ייעשה בידי מזכיר ועדת המאוימים במתאם פעולות הממשלה בשטחים. בקשות לוועדה כנכתב לעיל, ידרשו טיפול והבאת הבקשה למנהל תיאום וקישור הגזרתי אשר אליו משתייך המתלונן למאוימות. יודגש הדבר, כי הטיפול בבקשות דחופות ייעשה בנוהל המתלונן למאוימות הפונה למנהל תיאום וקישור הגזרתי, בשלב שלאחרי, יימסר עדכון לקצין המאוימים הקשור לעניינו.
  • מְרכז הוועדה, יאסוף את נתוני המתלוננים למאוימות, ויעדכן את האזורים ואת הממונים החברים בוועדה, עבור רשימת המתלוננים למאוימות האמורים לעלות בוועדה הצפויה, לצורך קבלת התייחסותם, וירכז מצע לשימוש הוועדה.

הקדמת הדיון אצל ועדת המאוימים – בקשות חריגות או דחופות

  • על-פי רוב, הוועדה מתנהלת באופן שוויוני. דהיינו, בקשה המוצגת כאחרונה בסדר הוועדה, תידון אחרונה. אולם, יתכנו חריגים לאופן זה בין אם ותמצא הוועדה מקרים המחייבים תשומת לב קודמת, זה בהתאם לרמת הסיכון של הפונה או של הציבור. הנה הרשימה לפניך:
  • אסיר פלסטיני הצפוי להשתחרר, עוד טרם למועד התכנסות הועדה, ושנדרשת קבלת החלטה לגביו בגלל דאגה אפשרית לשלום הציבור, אל מול פנייתו למאוימות.
  • קביעת בית-דין גבוה לצדק המחייב לדון ללא דיחוי בבקשת העותר.
  • מקרים הומניטריים ספציפיים.
  • אוסף ידיעות חדש, המוביל לקבלת החלטות מיידיות בבקשת המבקש או בקביעות של ועדות קודמות, בשל סיבות ביטחוניות או סכנה לשלום אזרחי מדינת ישראל.
  • כל גורם אחר, לפיו החליט ראש הועדה לשפוט בבקשת המתלונן למאוימות לאלתר.
  • הוועדה תתמצת את קביעותיה וחוות דעתה בפרוטוקול וכן גם בטבלת מעקב כללית. בגמר כל מפגש של הועדה יתפרסם הפרוטוקול לכל משתתפי הוועדה. המבקש או נציגו (בא כוחו), יקבלו את תוכנו המילולי של הפרוטוקול שמאושר לגילוי וגם את טופס ההחלטה.
  • משרד מאוימים במתאם פעולות הממשלה בשטחים, יערוך את כל המידע בנושא דיוני הוועדה, ויחזיק בבעלותו כל טופס בקשה המטופל על-ידי הוועדה לצורך מעקב, פיקוח ואזכור לפניות עתידיות של המתלונן למאוימות במידה ויהיו.

הוועדה תקבע בין אם לסרב למתן ההיתר או להעניקו, זאת לאור האמור בה. במידה ותסרב את הבקשה, תינתן תקציר של הדיון שתכלול את עמדת הגורמים השונים ונימוק בפרוטרוט לסיבת סירוב הבקשה. זאת, בכדי לאפשר למבקש לעתור לערכאות המשפטיות הרלבנטיות.

לרשימת הנספחים השונים, ראו קישור על קובץ פקודות קבע (עמוד 8) – באדיבות אתר גישה.

לחצו למידע למאמר הראשון מתוך שניים הנקרא – "שהייה בישראל עבור פלסטינים אשר חייהם מאוימים"

תודה למר יהונתן גבריאלוב בכתיבת המאמר.

צרו קשר עם עורך דין מומחה בענייני הליך בקשה לוועדת מאוימים

משרדינו עוסק רבות בתחום הגירה לישראל, לרבות הסדרת מעמד פלסטינים תושבי מדינת ישראל והרשות הפלסטינית. במידה ונקלעתם למצב ביטחוני רגיש או אתם מעוניינים לקבל מידע לגבי הליך הגשת בקשה לוועדת מאוימים – צרו קשר עם משרדינו, בכדי שנוכל להגיש לכם עזרה מיידית. נשמח לעמוד לרשותכם בטלפונים המצוינים בתחתית הדף.

הליך הגשת בקשה לוועדת מאוימים

: 03-3724722

        055-9781688

 office@lawoffice.org.il