Skip to content

הגנת הפרטיות באינטרנט

Avatar

Michael Decker

בימים אלו, כשכל חיינו נראים חשופים ברשת, הגנת הפרטיות באינטרנט חשובה מתמיד. במידה ופרסמו עליכם מידע, תיעוד, צילום או סרטון פרטי או משפיל, האם ניתן לדרוש למחוק את הפרסום ולתבוע את המפרסם? עורך הדין מיכאל דקר מסביר.

הזכות לפרטיות בחוקי ישראל:

הגנת הפרטיות באינטרנט

Photo by Glen Carrie on Unspalsh

הזכות לפרטיות היא זכות חשובה ובסיסית של כל אדם. הזכות הוכרה כזכות על במסגרת חוק יסוד:כבוד האדם וחירותו.

בסעיף 7. (א) נקבע, כי: "כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו". בס"ק (ב)-(ד) ישנם איסורים, אשר הפרתם מהווה פגיעה בפרטיות, למשל, כניסה לרשות היחיד של אדם ללא הסכמתו.

סעיף 8 מבהיר, כי הזכות לפרטיות אינה מוחלטת, וכי ניתן לפגוע בה בהתקיים תנאים מסוימים.

הגנה ספציפית ומפורשת לזכות לפרטיות ניתנה אף לפני ההכרה כזכות על במסגרת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. ההגנה ניתנה במסגרת חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 (להלן: "החוק"), אשר קובע מפורשות, כי "לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו" (סעיף 1 – איסור הפגיעה בפרטיות).

החוק קובע כי פגיעה בפרטיות מהווה עוולה אזרחית וכן עבירה פלילית בתנאים מסוימים.

בסעיף 2 לחוק נקבעו 11 סיטואציות, אשר מהוות פגיעה בפרטיות, ביניהן: צילום אדם כשהוא ברשות היחיד, פרסום תצלום של אדם בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל או לבזות אותו, שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לצורך הפקת רווח, פרסום עניין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, כולל עברו המיני, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד.

הזכות לפרטיות באינטרנט

בימינו, הזכות לפרטיות באינטרנט היא נושא 'חם' ומורכב. מצד אחד, אדם רוצה לשמור על פרטיותו והוא זכאי לה מכח החוק. עם זאת, הגלישה באינטרנט והרשתות החברתיות חושפות כל אחד מאיתנו לאפשרות של פגיעה בפרטיותנו. הגנת הפרטיות באינטרנט היא מתעתעת לעתים, שכן מספיק שאנו ממלאים את פרטינו האישיים כשאנו קונים דבר מה מהאינטרנט, כדי שחלילה, מישהו יוכל לעשות בהם שימוש לא חוקי ולפגוע בפרטיותנו.

בנוסף, הרשתות החברתיות דוגמת פייסבוק, אינסטגרם וטיק טוק מאפשרות לכל גולש להעלות תכנים, כולל תמונות וסרטונים, כך שכיום קשה הרבה יותר לבדוק ולעקוב אחר כל תוכן שמועלה לאוויר ולבחון האם יש בו משום פגיעה בפרטיות כמשמעה בחוק.

פגיעה בפרטיות באינטרנט

המרחב הדיגיטלי וחוק הגנת הפרטיות מציבים בימינו אתגרים רבים. השאלה של יישום חוק הגנת הפרטיות באינטרנט היא שאלה חשובה מאין כמוה.

הסיבות לכך שחשוב להחיל את חוק הגנת הפרטיות ברשת הן ברורות – חוק זה חל באינטרנט כמו בכל מקום אחר.

בניגוד לעבר, בהם מקרים של פגיעה בפרטיות התרחשו בעיתון יומי, בשלטים ובאמצעים אחרים, כיום רוב המקרים מתרחשים באינטרנט. הסיבות העיקריות לכך הן:

  • מאגרי מידע רבים וזמינות המידע ברשת – המידע כיום זמין מאוד לכל אחד, בכל רגע נתון. אפשר להתחבר לאינטרנט מכל מקום, לא רק מהבית או מהעבודה. המידע ברשת זמין 24/7. האינטרנט פתוח לכולם, ואנשים ממלאים באתרים השונים מדי יום פרטים אישיים, כגון: שם, טלפון, מספר כרטיס אשראי וכדומה. פרטים אלו לא תמיד מוגנים במאת האחוזים, וחשיפתם עלולה לגרום לנזקים עצומים – הן כספיים והן בלתי מוחשיים. רק לאחרונה, למשל, פורסם באמצעי התקשורת השונים, כי דלף מידע מחברת הביטוח שירביט, מידע הכולל מסמכים ופרטים אישיים של לקוחות החברה.
  • אנונימיות של הגולשים – כל אחד יכול להיות היום "גיבור מקלדת". אין צורך להזדהות, אף אחד לא יודע מי מסתתר מאחורי מהקלדת, ועניין זה מקשה מאוד על אכיפת חוק הפרטיות באינטרנט ועל ענישת אלו שפוגעים בפרטיותם של אחרים. הנגישות לאינטרנט ולפרטים אישיים של אנשים גבוהה מאוד, וגורמת להפרות של החוק.

דוגמאות לפגיעה בפרטיות באינטרנט

פגיעה בפרטיות באינטרנט יכולה לבוא כיום בצורות רבות, כך למשל:

  • פרסום תמונה שיש בה משום ביזוי או השפלה של המצולם. אם כן, צילום של אדם כשהוא עירום ופרסום התמונה ברשת – זוהי דוגמה ברורה ונפוצה.
  • הפרת סודיות בנוגע לענייניו הפרטיים של אדם – דוגמה לכך היא רופא שחושף ברשת פרטים אישיים של אחד ממטופליו, כולל חשיפת שמו של המטופל.

מה ניתן לעשות במקרה של פגיעה בפרטיות ברשת?

אין התייחסות ישירה בחוק לפגיעה בפרטיות באינטרנט. אבל, כאמור, פגיעה בפרטיות באינטרנט מהווה הפרה של חוק הגנת הפרטיות, וע"פ החוק הנפגע יוכל להגיש תביעה לפיצויים.

סעיף 29א. לחוק מאפשר לבית המשפט לפסוק פיצוי בלא הוכחת נזק. אפשרות זו חשובה במיוחד כשמדובר בהפרת הפרטיות באינטרנט, שכן לעתים ישנו קושי ראייתי בהוכחת הפגיעה. כמו כן קיים קושי בהסרת מעטה האנונימיות, איתור המפרסם-הפוגע והוכחת היקף הפגיעה שנגרמה לתובע.

חוק הגנת הפרטיות קובע גם עבירה פלילית, שעונשה המקסימלי הוא 5 שנות מאסר.

ייתכנו מקרים, בהם לצד התביעה האזרחית-נזיקית, עורך הדין שייעץ לנפגע, ימליץ לו גם על פעולה במישור הזה.

בנוסף, ולפעמים אף במקום הגשת תביעה במקרה שהנפגע מחליט לוותר על צעד זה, ניתן לפנות לאתר שפרסם את הפרסום הפוגע ולבקש ממנו שיסירו.

הפרה כשרה של הזכות לפרטיות

ישנם מקרים בהם ההפרה של זכות הפרטיות תוצדק, והמפר לא יישא באחריות לתוצאות ההפרה. זאת, משום שהזכות לפרטיות אינה מוחלטת, ויש לאזן אותה עם זכויות אחרות. לעתים היא תיסוג בפני אינטרסים אחרים.

בהתאם לכך, החוק מונה בסעיף 18 הגנות, אשר אם המפרסם נכנס בגדרן, הוא לא ישא באחריות. כך למשל, הנתבע עשה את הפרסום בתום לב בנסיבות שבהן הייתה מוטלת עליו חובה חוקית, מוסרית, חברתית או מקצועית לעשות כן. אפשרות אחרת היא, כאשר בפגיעה היה עניין ציבורי המצדיק אותה בנסיבות המקרה.

כך למשל, נקבע בתא (מרכז) 4559-09-07‏ ‏ א.ע (המנוח) נ' ק.פ. בע"מ, כי אין לפסול כראיה את כל תכתובות הדואר האלקטרוני בין המבקשת לבין המנוח, שכן לא מדובר בהפרת הוראות חוק הגנת הפרטיות. נקבע, כי גם אם הייתה פגיעה בפרטיות, הרי שמתקיימת הוראת סעיף 18 לחוק הגנת הפרטיות.

אם כן, חוק הגנת הפרטיות הוא חוק חשוב, שמאזן בין הזכות לפרטיות של אדם מחד, לבין זכויות אחרות, מאידך. תחולת חוק הפרטיות באינטרנט אינה פשוטה, במיוחד בימינו לאור החשיפה הבלתי פוסקת למידע, קלות הפרסום ומיידיותו והאנונימיות של הגולשים.

במקרה שנתקלתם בפגיעה בפרטיותכם באינטרנט, או בכל מקום אחר, מוטב להתייעץ עם עו"ד שעוסק בהגנת הפרטיות כדי לדעת כיצד לפעול.

צרו קשר:

עורכי הדין במשרד כהן, דקר, פקס, ברוש מתמחים במשפט אזרחי-מסחרי, כולל דיני הגנת הפרטיות באינטרנט. לעובדי המשרד יש ניסיון רב בהגשת תביעות בשל פגיעה בפרטיות.

ניתן לפנות לעורכי הדין ולקבל ייעוץ והכוונה לגבי סיכויי הגשת התביעה.

הגנת הפרטיות באינטרנט

: 03-3724722

          055-9781688

 office@lawoffice.org.il

צרו קשר

Scroll To Top