Share on Google+Share on LinkedInTweet about this on TwitterShare on Facebook

אלו עולים חייבים בשירות בצה”ל או פטורים ממנו?

גיוס לעולים – מי צריך לשרת ומי אינו צריך? עולים צעירים רבים מתגייסים בצה”ל בשמחה, כמסלול שילוב בחברה הישראלית ותרומה למדינת ישראל.
מצד שני, אם אתם עולים מבוגרים יותר, בעלי מקצוע או משפחה, תשמחו לדעת שיש לכם פטור משירות חובה.
משרד עורכי הדין כהן, דקר, פקס וברוש, מתמחה בנושאי הגירה לישראל. מאמר זה של יהושע פקס יסביר אלו עולים חייבים בשירות חובה, ואלו זכאים לשירות מקוצר או פטור.

על בסיס מה מחושבת תקופת גיוס לעולים?

גיוס לעולים לישראלפרק זמן השירות מבוסס קודם כל על גיל העולה בעת ההגעה לארץ (אבל מתחשב גם במצב משפחתי, פרופיל רפואי ומקצוע, כפי שמפורט מטה). ההגעה לארץ אינה זהה לתחילת או סיום תהליך העלייה. במידה והעולה הגיע לארץ לביקור פרטי או במסגרת תוכנית מוכרת, שהה בארץ לפחות 120 יום ואז התחיל בתהליך העלייה, הגיל בעת תאריך ההגעה הראשונית הוא זה שישמש לחישוב פרק זמן השירות.

הדבר מסובך יותר במידה והעולה מבקר בארץ ויוצא ממנה מספר פעמים. ניתן לבקר בישראל עד ל (אבל לא כולל) ארבעה חודשים בשנה, והדבר לא ייחשב לחישוב תאריך הכניסה.
עם זאת, זמן הביקור אינו חייב להיות רצוף – ביקור של חודש וביקור של שלושה חודשים יצורפו יחדיו במידה ולא עבר מספיק זמן בין הביקורים. מבקר פרטי נדרש לצאת מהארץ לשנתיים רצופות בטרם ימי הביקור ייחשבו כנפרדים. מבקר ששהה בישראל במסגרת תוכנית מוכרת של הסוכנות היהודית או מינהל הסטודנטים, נדרש לצאת לשנה.
מי שמתקשה לחשב, יכול לקבל בירור כניסות ויציאות מהארץ באתר משרד הפנים.

יש לזכור שחייל בודד זכאי להביא את הוריו לארץ לאחר תקופת שירות מסוימת, גם במידה והוריו לא היו זכאים להגר לישראל בתנאים אחרים.

האם עולים ששירתו בצבא במדינת המוצא חייבים בגיוס?

גיוס של עולים כולל גם עולים ששירתו בצבא זר. מי ששירת בצבא במדינת המוצא, והיגר בגיל שעדיין מחייב גיוס לצה”ל, תקוצר תקופת השירות שלו בהתאם לתקופה ששירת. קיצור תקופת השירות – לאחר הצגת מסמכים מתורגמים על ידי נוטריון, ומאומתים על ידי אפוסטיל, המעידים על השירות בצבא הזר. קיצור השירות הוא בכפוף לאישור ועדה מיוחדת.
גם עולים בעלי אזרחות כפולה חייבים להתגייס.

מי זכאי לפטור מגיוס?

עולים זכאים לפטור מגיוס באותם תנאים כמו צעירים ישראלים. הורים לילדים, נשים בהריון, נשואים (גברים מעל גיל 22, נשים מעל גיל 21) פטורים מחובת גיוס. עולים הפטורים מגיוס רשאים להתנדב – נשים לתקופה של 12 חודשים לפחות, גברים לתקופה של 18 חודשים.
נשים דתיות עשויות לקבל פטור מחובת גיוס. יש להגיש תצהיר מבית דין רבני חתום על ידי דיין או שופט לפיו האישה מקיימת אורח חיים דתי. צה”ל אינו חייב לקבל את התצהיר או לתת פטור.
גיוס לעולים יכול להידחות בשל סיבות כלכליות, לימודים ועוד. כל בקשה לדחיית הגיוס נבדקת לפי נסיבות העניין. את הבקשה יש להפנות למדור ללשכת הגיוס הקרובה למקום המגורים, ולהציג מסמכים.

מה היא תקופת גיוס לעולים?

בכפוף לגיל העולה בעת ההגעה לארץ, ותוך התחשבות בגורמים המפורטים מעלה, תקופות השירות הן:

גיל 18 – 19 תקופת שירות רגילה, 32 חודשים לגברים, 24 חודשים לנשים, 24 חודשים לגברים נשואים.

גיל 20 – 24 חודשים לגברים, 12 לנשים, 18 לגברים נשואים.

גיל 21 – 24 חודשים לגברים, נשים פטורות, גברים נשואים 18 חודשים.

החל מגיל 28 כולם פטורים (ואינם יכולים להתנדב).

תקופת גיוס לעולים בעלי מקצוע רפואי:

רופאים או רופאי שיניים חייבים בתקופת שירות אף במידה והם בגיל או במצב משפחתי בו אחרים מקבלים פטור. הדבר כפוף להכרה בהכשרה הרפואית בישראל, והצלחה בבחינת הסמכה (או קבלת פטור מבחינת הסמכה). רופאים חייבים לשרת לכל הפחות 18 חודשים (24 חודשים החל מיולי 2018) במידה והגיעו לישראל לפני גיל 33 (34 החל מיולי 2018). רופאי שיניים חייבים לשרת עד גיל 30 (34 החל מיולי 2018). רופאות ורופאות שיניים פטורות, אבל החל מיולי 2018 ישרתו 24 חודשים – בתנאי וגילן בעת הכניסה לישראל הוא פחות מ29, והן לא זכאיות לפטור אחר (כאימהות, נשואות ועוד).

החלק החיובי הוא בכך שרופאים אשר משרתים בגיל מבוגר הפוטר אותם משירות סדיר, משרתים בתנאים של רופא בשירות קבע מבחינת משכורת ותנאי שירות.

משרד עורכי הדין כהן, דקר, פקס וברוש בירושלים ופתח תקווה מתמחה בנושאי הגירה לישראל. צרו קשר לקבלת מידע משפטי בנושא גיוס לעולים או קבלת פטור מגיוס.

גיוס לעולים בצה"ל

:03-3724722

        055-9781688

 : office@lawoffice.org.il

Share on Google+Share on LinkedInTweet about this on TwitterShare on Facebook