פגיעה מטריקת דלת של רכב
פציעה כתוצאה מסגירת דלת הרכב על האצבע, יד או ציפורן עשויה להיות אירוע מאוד לא נעים המלווה בכאבים, בפציעה ובמקרים מסוימים אף בנכות. לצערנו מדובר באירוע שכיח ונפוץ היכול להיגרם ממכלול של סיבות.
טריקת דלת על אצבע כתאונת דרכים
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה 1975 קובע פיצויים על נזקים שנגרמו לגוף הנפגע במסגרת תאונת דרכים. נשאלת השאלה, האם סגירת דלת על אצבע לאחר או בטרם הנסיעה תחשב ככזו?
סעיף 1 בחוק מגדיר כי תאונת דרכים תוגדר כ"מארוע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרת תחבורה". לעניין זה גם תאונה הנגרמת כתוצאה מכניסה לרכב, שימוש ברכב עקב טריקת הדלת על היד עשויה להיכלל כתאונת דרכים.
בתי המשפט מבחינים בין סגירת דלת הרכב שנעשתה לצורך שימוש בו בתחבורה, אזי סמוך לעליה או ירידה מהרכב לצורך נסיעה, לבין תאונה שהתרחשה שלא לשם שימוש ברכב. לדוגמה, אם נחתם ברכב זמן מסוים, יצאתם ואז התרחשה התאונה הדבר לא יחשב כתאונת דרכים, אך אם התכוונתם לעלות לרכב על מנת לנסוע לקניות ובזמן זה התרחשה התאונה הדבר עשוי בהחלט להיחשב לתאונת דרכים על כל המשתמע מכך.
כך למשל קבע בית משפט העליון ב-אוגוסט 1997 כי תאונה שקרתה בזמן עליה או ירידה מהרכב צריכה להיות קשורה, סיבתית, למטרת תחבורתית של הנפגע בהמשך הנסיעה כאשר דחה ערעור של נהג משאית שמעד ממנה לאחר שזו כבר עצרה ולא התכוון לחזור אליה לשם המשך נסיעה וחייב את המבקש בשכר טרחת עו"ד בסך 10 אלפים שקלים (ברע"א 8548/96).
במקרה זה הגיע נהג משאית במפעל לייצור בלוקים חזרה לרכבו אחרי שזה כבר חנה ולא לשם המשך נסיעה, על מנת לקחת מצית לסיגריות. אז אירוע התאונה כשמעד ונפגע ביד שמאל. לאחר התאונה והטיפול הרפואי הגיש תביעה להכרה בתאונה כתאונת דרכים.
בית משפט השלום שאין מדובר בתאונת דרכים משום שלא מדובר בתאונה שקרתה בשימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה כנדרש בחוק. על פסיקה זו הוגש ערעור ובית משפט המחוזי דחה את הערעור מטעמים דומים. על פסיקה זו הוגשה בקשה לרשות ערעור שהוחלט לדון בה כדי להתוות את מדיניות הפסיקה בנושא זה.
טענת התובע היא להכיר באירוע כבתאונת דרכים. נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק, המשנה לנשיא שלמה לוין והשופט תיאודור אור קבעו בפסק דין מכונן זה כי במידה והנהג ביצע פעולה שלא קשורה לכאורה לנסיעת הרכב, כגון לקיחת מצית, אך זו נעשית בסמוך לנסיעה, הדבר יחשב כחלק מפעולה שנעשתה בזמן שימוש הרכב למטרות תחבורתיות וכך יחשב האירוע כתאונת דרכים, אך במקרה זה המצית נלקחה לאחר שהמשאית כבר חנתה והנהג נכנס אליה לאחר מכן ולא לצורך המשך נסיעה ושימוש ברכב בכלי תחבורתי וכך כתבו: "השימוש כאמור ברכב – עלייה או ירידה ממנו – חייב להיות למטרות תחבורה. לפיכך, כאשר מוכיח נפגע, לדוגמה, כי נגרם לו נזק עקב עלייה לרכב על מנת להסיעו, או לבצע בו כל פעולה למטרות תחבורה, או עקב ירידה ממנו בסיומה של נסיעה – יכלל המאורע בו נפגע במסגרת תאונת דרכים. לא כן, כאשר מתברר שעלייה לרכב או הירידה ממנו לא היו קשורים כלל לשימוש תעבורתי ברכב".
פגיעה בעת סגירת דלת תא המטען על כף היד
מה עולה בגורל תאונות בהם פגיעת דלת רכב ביד הנוסע מקורם בסגירה לא זהירה של תא המטען? משום שתאונות מעין אלו מקיימות כוונה לשימוש ברכב ככלי תחבורה, כאשר העלאת או הורדת מטען נעשית על פי רוב בסמוך לנסיעה, הדבר יוכר בדרך כלל כתאונת דרכים. מדיניות בתי המשפט בנושא זה ברורה וניתן ללמוד ממנה מפסק דין של בית משפט השלום ברמה מנובמבר 2016 שדן במקרה של פגיעה בנוסעת מדלת תא מטען של מונית בה עשה שימוש (ת"א 26948-02-11).
השופטת שרון צנציפר כתבה בפסק דינה כי השאלה האם שימוש בדלת תא מטען מקיימת את הנסיבות הכתובות בחוק הפיצויים לתאונות דרכים של שימוש ברכב ככלי תחבורה מקבלת את תשובתה במדיניות הפסיקה: "מעיון בפסיקה הענפה של הערכאות המבררות, עולה מגמה ברורה: מרבית המותבים שדנו בשאלה, מצאו כי מדובר ב'שימוש' וכי האירוע הוא בגדר 'תאונת דרכים'… סבורני כי המקרה שלפני בא בגדר 'שימוש ברכב'. כזכור, מדובר בסגירת דלת תא המטען של המונית לקראת נסיעתה של התובעת, שעה שבנה וחברו כבר חיכו בתוך הרכב. יישומם של מבחני העזר בהלכת ינטל על נסיבות אלה מעלה כי הם מתמלאים כולם: לעניין מבחן הקרבה ובמקום – הוכח כי הפעולה בוצעה בסמיכות זמנים לתחילת הנסיעה, תוך שמתקיים מגע פיזי בית התובעת לבית הרכב ושעה שחלק מן הנוסעים (בנה של התובעת ובחרו) כבר יושבים במונית… לעניין תכלית הפעולה – קיים קשר הדוק בין סגירת דלת תא המטען לבין מטרת הנסיעה ברכב, שהרי מהונית אינה יכולה לשמש ליעודה בתחבורתי כשלדלת תא המטען פתוחה… לתובעת נגרם נזקי גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרת תחבורה. מכאן שהאירוע בו נפגעה בתובעת הוא 'תאונת דרכים' כמשתמע בחוק הפיצויים".
סגירת דלת הרכב על אצבע – למי מגישים את התביעה?
את התביעה יש להגיש נגד חברת הביטוח שמבטחת את הרכב. גם אם אין באמצעותכם ביטוח מקיף, ביטוח חובה אשר צריך להיות כחוק בכל רכב, מבטח מפגיעות גוף במקרה של תאונת דרכים. במקביל יש למצות הליכים מול ביטוח לאומי על מנת לקבל אחוזי נכות שאלו, בתורם, יכולים לשמש בעת הגשת התביעה נגד חברת הביטוח. בית המשפט עשוי להפחית את הסכום הפיצוי שהתקבל מביטוח לאומי מפיצוי שהחברה תשלם אך כדאי בכל זאת להגיש את התביעה כנגד שני הגופים על מנת למקסם את הפיצוי המגיע לכם.
במידה והתאונה אירעה בזמן שימוש ברכב לצרכי עבודה הדבר עשוי להיחשב גם כתאונת עבודה ויש לתבוע את המעסיק, לצד חברת הביטוח והביטוח הלאומי.
כמו כל תאונת עבודה יש צורך למצות את זכויותכם מול המוסד לביטוח לאומי בהתאם למצבו הרפואי של הנפגע ובהתאם לדרגת הנכות שנקבעה לו.
גובה הפיצוי נקבע בהתאם לאחוזי הנכות שנפסקים על ידי הוועדה הרפואית בביטוח לאומי:
- 9%-19% נכות יתקבל פיצוי חד פעמי
- 20% ומעלה תתקבל קצבה חודשית לכל משך חייו
אם עברתם תאונה של פציעה כתוצאה מטריקת דלת הרכב או תאונה אחרת בסמוך לשימוש ברכב וברצונכם לברר את הפיצויים המגיעים לכם, ובכלל זה האם הדבר עשוי להיכלל כתאונת דרכים במסגרת הפיצוי לכך בחוק, עליכם להיעזר בעורך דין בתחום הנזיקין הבקיא בתאונות דרכים. משרדנו מתמחה בתביעות נזיקין מכל תחום ובו תוכלו למצוא עו"ד מומחים בתחום בעלי ניסיון של שנים שימשחו לפגוש אותכם לייעוץ, ללוות אותכם משפטית בעת הצורך ולענות לכם על כל שאלה.
:
:מאמרים מומלצים