Skip to content
Contact Us: 03-3724722 | 055-9781688 | [email protected]

רשלנות רפואית בניתוח

Nirit Flaishman

רוני עמנואל

משרד עורכי הדין מיכאל דקר ויהושוע פקס עזרו לנו במאמצנו לרשום את בתי כאזרחית ישראלית (היא נולדה לשני הורים גאים, אחד מהם אזרח ישראלי, בהליך פונדקאות בחו"ל, המוסדר בחוק של המדינה בה בוצע ההליך). עורכי הדין עמדו בתוקף מול סחבת של קרוב לשנה ודרישות בלתי רלוונטיות של משרד הפנים. לבסוף הורתה השופטת למשרד הפנים לרשום את הילדה כאזרחית ישראלית (לאחר בדיקת ד.נ.א שהיא מספיקה לפי התקנות!). אנו מודים לעורכי הדין ולעוזרות המשפטיות מאיה ונטע-לי על עזרתם המקצועית, סבלנותם והעניין האישי שגילו במשך התהליך.

בין אם מדובר בניתוח בחירה ובין אם מדובר בניתוח חירום, אנו מצפים כי הצוות הרפואי בכלל והרופא המנתח אותנו בפרט יהיו בעלי הידע, הניסיון המומחיות המתאימים.

ניתוח היא פעולה כירורגית פולשנית בהלכה רקמות הגוף נחתכות בבקרה, מתבצע תיקון פיזי או הוצאה של רקמה פגועה ותפירה מחדש. למרות התגברות הטכנולוגיה בשנים האחרונות טעויות ותאונות מתרחשות בעקבות ניתוחים, דבר שעשוי לגרום לסיבוכים קשים ואף למוות.

בכל מקרה שגיאות הגורמות נזק יכולות להתרחש גם לפני ולאחר הניתוח עצמו. בדיקות מקדימות מתאימות, ניתוח נכון שלהם, בירור אלרגיות ומצב רפואי – כל אלו נעשית בטרם הניתוח עצמו. גם לאחר הניתוח, על הרופא לעקוב אחר מצב המטופל ולהאזין לטענותיו. שחרור מוקדם מידי, התעלמות מתלונות או הנחיות לא מתאימות, כל אלו יכולות להיות עילות שבזכותן ניתן לתבוע ברשלנות רפואית.

 

מהיר רשלנות רפואית בניתוח?

מהי רשלנות רפואית? רשלנות רפואית היא חלק מדין העוסק בנזיקין. על מנת לבסס עילת רשלנות בבית המשפט יש צורך להוכיח מספר מבחנים אותם נפרט כעת:

  • מבחן הרופא הסביר: סעיף 35 לפקודת הנזיקין מטיל את האחריות על כל אדם לפעול כאדם סביר: "עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה".

המשמעות לכך היא שאדם שהפר נורמת התנהגות המקובלת במקצוע בו הוא עוסק באופן שנגרם נזק, וניתן להוכיח לנזק זה קשר סיבתי בין הפרת הנורמה לנזק שנגרם, יחויב לפצות את הנפגע.

מבחן הרופא הסביר הוא מושג משפטי שחוזר על עצמו בתביעות על רשלנות רפואית. בתביעות אלו, יש להוכיח כי הרופא חרג מהנורמה המקובלת בהליך הרפואי המדובר, כשהשאלה אותה בוחן בית המשפט היא מה היה עושה רופא סביר אחר במצב דומה. על בסיס זה נקבעת חובת הזהירות הדרושה ודבר זה מתברר בבית המשפט על פי רוב, באמצעות שימוש במומחה.

  • הסכמה מדעת: בכל ניתוח יש לקבל הסכמה מדעת של המטופל. ככל שמדובר בניתוח דחוף יותר, הסכמה זו מצטמצמת. לדוגמה, אדם שעבר תאונת דרכים קשה ונמצא בחוסר הכרה ועליו לקבל ניתוח מציל חיים, הניתוח לא ימנע ממנו משום שאינו יכול להשיג וגם לא יעוכב עד אשר ימצאו את בני משפחתו. במקרים שבשגרה, על הרופא המנתח ליידע את המטופל אודות הסיכונים הכרוכים בטיפול, כיצד הוא יתבצע וסיכויי ההצלחה שלא. יש צורך במתן הסבר מקיף בטרם ביצוע הטיפול וחתימה על טופס המתאים.

הדברים מעוגנים בחוק זכויות החולה, תשנ"ו 1996 כך (סעיף 13ב):

"לשם קבלת הסכמה מדעת, ימסור המטפל למטופל מידע רפואי הדרוש לו, באורח סביר, כדי לאפשר לו להחליט אם להסכים לטיפול המוצע; לעניין זה, "מידע רפואי", לרבות –

(1) האבחנה (הדיאגנוזה) והסָכוּת (הפרוגנוזה) של מצבו הרפואי של המטופל;

(2) תיאור המהות, ההליך, המטרה, התועלת הצפויה והסיכויים של הטיפול המוצע;

(3) הסיכונים הכרוכים בטיפול המוצע, לרבות תופעות לוואי, כאב ואי נוחות;

(4) סיכויים וסיכונים של טיפולים רפואיים חלופיים או של העדר טיפול רפואי;

(5) עובדת היות הטיפול בעל אופי חדשני".

  • חובת הזהירות (מושגית וקונקרטית): על פי פסיקת בית המשפט, בעל מקצוע שמעניק שירות לציבור חייב לפעול באותם כללים הנהוגים בתחום ועל כן, אם רופא מנתח חרג מחובת הזהירות שחלה עליו בהתאם למקובל, וכתוצאה מכך נגרם נזק למטפל, הדבר עשוי בהחלט לבסס עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית.

ברוב ניתוחי האף, בעיקר אלו הנעשים לצורך קוסמטי, מדובר בטיפולים אלקטיביים והמטופלים בוחרים לעבור אותם. במקרים אלו חובת הזהירות החלה על הרופא המנתח היא ברף מוגבר.

  • חובת זהירות מושגית: נבחנת ביחסי מטפל-מטופל. במישור זה השאלה היא האם קיימת חובת זהירות כללית בין סוג מסוים של הליך רפואי או שימוש בחומר או פרוצידורה שעשויה לגרום לנזק, כאשר השאלה נבחנת לאור מבחן הצפיות, כלומר: האם הרופא המנתח יכול היה לצפות את התרחשות הנזק והאם צריך היה לצפותו. לא כל נזק שניתן היה לצפותו צריך לצפותו.
  • חובת זהירות קונקרטית: מתייחסת לאותו מקרה ספציפי. במישור זה נבחנת השאלה האם קיים קשר בין ההליך הרפואי המדובר לבין הנזק שנגרם והיא נבחנת על פי על פי מבחן הצפיות – האם האדם הסביר יכול היה לצפות את התרחשות הנזק בנסיבות הספציפיות, ואם התשובה לשאלה זו הינה חיובית – האם אדם סביר צריך היה לצפות את התרחשותו של אותו נזק.
  • הוכחת נזק: על מנת לתבוע יש צורך להוכיח כי התקיימה רשלנות רפואית בניתוח שגרמה נזק ממשי למטופל שעומד בקשר ישיר לאותה רשלנות.
  • עד מומחה: לבסוף אם התקימו כל העילות שפורטו לעיל והוגשה תביעה, על מנת להוכיח את הנטען בה בבית המשפט, יש למצוא רופא כירורג מומחה ובעל ידע וניסיון בתחום, שישמש עד במשפט ויוכל להצביע על רמת ואופן הטיפול הראויה. לאחר מכן יש להראות שמי שביצע את הניתוח נפל מהסטנדרט התקין וכתוצאה מכך המטופל נפגע.

מדובר במהלך קריטי במשפט משום שבית המשפט נוהג להסתמך בפסק דין על חוות הדעת של המומחה. פעמים רבות, ההגנה ממנה מומחה מטעמה ואם חוות הדעת שונות בית המשפט יכול להסתמך על מומחה מטעמו.

חוות הדעת של המומחה במצבים אלו תתאפיין בבחינת הניתוח עצמו, הניירת, ביצוע בדיקות מקדימות לניתוח ואופן ניתוחן, וכן הוראות לתקופת ההחלמה לאחר הניתוח. בתי המשפט נוטים להתייחס באופן רציני יותר למומחים בעלי שם שצברו ידע וניסיון בניתוחי אף בפועל.

 

פיצויים רשלנות רפואית בניתוח

מרכיבי הרשלנות שפורטו חיוניים לקבלת פיצויים בבית המשפט. אי הוכחת נזק, חובת זהירות או קשר סיבתי יכולים בדרך כלל להכשיל את התביעה כולה.

כך קרה באוקטובר 2010 בבית משפט המחוזי בירושלים במהלך תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון, למרות שהתובעת הצליחה להוכיח רשלנות הרופא בביצוע בדיקת אולטרסאונד וזאת משום היעדר קשר סיבתי בין הרשלנות לנזק ממנו סובלת היולדת (8189-06).

במהלך יעוץ גנטי מוקדם לתובעת הוסבר כי קיים סיכוי של עד 25% להולדת תינוק הסוגל מפגם בראשו. בבדיקת אולטרסאונד מוכוונת למוח לא נמצאו ליקויים ולאחר הלידה הסתבר כי התינוקת סובלת מאותו פגם בדיוק. בני המשפחה טענו בתביעתם כי הרופאים לא התייחסו להריון כהריון בסיכון גבוה, הפרו את חובת הזהירות משום מעקב אחרי הריון זה, כשלו באבחון המומים בעובר, לא הסבירו לתובעים את המשמעות של תוצאות בדיקת האולטרה-סאונד ולא הציגו אפשרויות טיפול אחרות.

השופט משה רביד קבע אומנם כי הרופא לא נהג כמצופה ממנו במבחן הרופא הסביר: "הנתבע לא פעל על-פי פרקטיקה רפואית זו, משלא ביצע בכל בדיקות האולטרה-סאונד, ובפרט בבדיקות האולטרה סאונד בטרימסטר השלישי להריון (הבדיקה רביעית והבדיקה חמישית) מדידות של הצרבלום ושל הגומה האחורית, כנדרש וכמתחייב", נכתב בפסק הדין. "קל וחומר כאשר מדובר בתובעת בעלת רקע מילדותי של חשד למחלה גנטית ביילוד", כתב השופט.

עם זאת קבע השופט כי יש לדחות את התביעה בשל היעדר קשר סיבתו. השופט קבע כי לא ניתן היה לאבחן את המום בטרם הלידה. תצלומי האולטרסאונד נבדקו בימי המומחים הרפואיים ונקבע כי הם תקינים.

במקרה אחר, פסק בית משפט המחוזי בירושלים בפברואר 2009 על פיצויים בסך 1,140,000 שקלים למשפחה בעקבות מוות של תינוקת כשנה לאחר רשלנות רפואית בלידה קיסרית (8005/06).

מדובר היה בהריון השני של התובעת, כאשר ההיריון הראשון הסתיים בניתוח קיסרי. ההחלטה על ניתוח קיסרי התקבלה במאוחר וגרמה בזמן הניתוח לנזקים קשים לעובר.

בתביעה תואר כיצד ההורים קיבלו ייעוץ תרום לידה בבית החולים מאיר. לטענת ההורים לא הוסבר להם באותו ביקור וגם בביקורים שהיו לאחר מן בבית החולים את כל הסיכונים והיקפם בניתוח הקיסרי.

בתביעה מתואר כיצד הלידה החלה בלידה וגינלית רגילה ולאחר מצוקה עוברית שאובחנה בוצע ניתוח קיסרי בהול. במהלך הניתוח תואר דימום רב בשליה.

השופט יהונתן עדיאל קבע בפסק דין כי "התינוקת אובחנה כסובלת מפגיעה נוירולוגית קשה מאוד, ספסטיות גוברת ופיגור פסיכו-מוטרי. לאחר שנה של סבל רב, שבחלקה הגדולה ייתה מאושפזת בבתי חולים, המנוחה נפטרה".

עוד פירט השופט על האיחור בניתוח הקיסרי שגרם לפגיעה הקשה בעובר: "משהתשניק הופיע כבר בשעה 13:00 ונתן כבר אז את אותותיו במוניטור, אילו רופאי הנתבעים היו מחליטים לבצע את הניתוח הקיסרי כבר בשעה 13:03 או 13:05, כפי שהיו צריכים לעשות, ומחלצים את המנוחה בתוך 15 דקות, היינו בין 31 ל – 33 דקות לפני שחולצה בפועל, היא הייתה נולדת, לפי קצב התפתחות החמצת היותר מהיר שהציגו מומחי הנתבעים (1 מא"ק לכל 2 דקות), עם רמת BE  שבין 10.2 לבין 11.2 מא"ק לליטר, היינו בגבולות הנורמה. גם אם היה על רופאי הנתבעים, לפי האפשרות הפחות מחמירה, ליילד את המנוחה רק בשעה 13:15, גם אז מדובר (יחד עם האיחור בביצוע הניתוח הקיסרי) באיחור של 21 דקות, שיכול היה לחסוך, על פי קצב התפתחות החמצת הנזכר לעיל, מרווח מטבולי של 10.5 מא"ק לליטר, שאז המנוחה הייתה נולדת עם רמת BE של 16.2 מא"ק לליטר. ברמת חמצת זו, גם לפי מאמרם של Ross ו Gala,  רוב התינוקות הנולדים ברמת חמצת שבין 12- ל – 16- ונותרים בחיים, נותרים נורמאלים.  גם על פי המאמר שנזכר (כמספר 2) בחוות דעתו המשלימה של פרופ' בלזר מטעם הנתבעים, 90% מהילדים שנולדים עם BE בין 12- לבין 16- הם תקינים. מכאן, שגם במקרה כזה, רוב הסיכויים הם שהמנוחה הייתה נולדת ללא נזק נוירולוגי".

 

רשלנות בניתוח

ישנם מקרים רבים היכולים להעיד על רשלנות בטרם הניתוח עצמו בהם:

  • אבחון מאוחר של גידול
  • העדר הסכמה מדעת
  • היעדר בדיקות מתאימות או ניתוח שגוי שלהן
  • היעדר פירוט על הסיכונים והטיפולים החלופיים

 

רשלנות במהלך ביצוע הניתוח:

  • שגיאות בחומרי הרדמה
  • ניתוח במקום הלא נכון
  • ניתוח מסוג לא נכון
  • ניקוב או פגיעה באיברים פנימיים
  • פגיעה או חיתוך עצב, גיד או כלי דם
  • השארת מכשיר, תחבושת או ציוד רפואי אחר בגוף המטופל

 

  • רשלנות לאחר הניתוח:
  • אבחון מאחור של זיהום
  • התעלמות מתלונות
  • שחרור מוקדם
  • היעדר הנחיות מתאימות
  • היעדר מעקב

 

תביעה רשלנות רפואית בניתוח היא הליך משפטי מורכב המצריך ידע וניסיון ע"י עורך דין המטפל בכם, אשר ידע להתמודד גם עם טענות ההגנה. הליכים אלו כוללים גם שימוש במומחים רפואיים  שיבססו את הטענות לרשלנות בהתאם לנורמות המקובלות בעולם הרפואה. אם עברת נתקלתם בסיבוכים כתוצאה מניתוח וברצונכם לבדוק אפשרות לתביעה בגין רשלנות אתם זקוקים לייעוץ משפטי מעו"ד מתאים. משרדנו מתמחה בתביעות רשלנות רפואית בניתוחים ובו תמצאו מגוון עורכי דין בעלי ניסיון של שנים אשר ישמחו להיפגש איתכם, לייעץ לכם ולענות לכם על כל שאלה.

 

 

 

צרו קשר

Scroll To Top