Skip to content

פגיעה בזכות לשם טוב

Avatar

Michael Decker

מהי הזכות לשם טוב?

שמו הטוב של האדם והמוניטין שלו הם לרוב הנכסים היקרים והחשובים ביותר של כל אדם, כך שפגיעה בשם הטוב ולשון הרע יכולים להשפיע על פרמטרים רבים בחייו של האדם ולשנותם לרעה. הזכות לשם טוב הוכרה ע"י בית המשפט העליון כחלק מהזכות לכבוד האדם. עם חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו הפכה זכות זו לזכות יסוד. חוק היסוד קובע, כי כל אדם זכאי להגנה על חייו, על גופו ועל כבודו, וכן כי כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו.

הזכות לשם טוב מוצאת מקום וביטוי בחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה- 1965 ובחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981, אשר עוסקים בהגנה על הזכות לשם טוב.

המטרה של חוק איסור לשון הרע היא למנוע פרסום התבטאויות פוגעניות ומבזות או כאלו אשר יש בהן פוטנציאל לפגיעה בזכות לכבוד ושם טוב של האדם. גם חוק הגנת הפרטיות רלוונטי לעניין זה, שכן פגיעה בפרטיות של אדם, בכל אחת מהדרכים המתוארות בחוק, יכולה לפגוע בשמו הטוב.

הזכות לשם טוב – הגדרה

פגיעה בזכות לשם טוב

מכיון שהזכות לשם טוב קבלה מעמד של זכות יסוד, פגיעה בה עשויה לגרום להשלכות, כאשר אחת מהן היא תביעה בלשון הרע בשל פגיעה בשם הטוב.

כל אדם עלול להרגיש מושפל ופגוע, כאשר מתפרסם אודותיו פרט מכפיש, אשר פוגע בשמו הטוב ובתדמית שלו. פגיעה בשמו הטוב של האדם עלולה לגרום לו לנזקים עצומים, הן בפן האישי והן בפן המקצועי.

כך למשל, פרסומים מכפישים על בעלי מקצוע שונים, עלולים לגרום ללקוחות להפסיק לפנות אליהם, לא לחדש חוזים או להפסיק באופן מיידי התקשרויות. מעבר לפגיעה בפן האישי, ישנה כאן פגיעה ברורה בפן המקצועי שמשלבת בתוכה פגיעה כלכלית קשה.

ע"פ חוק איסור לשון הרע, פגיעה בזכות לשם טוב, תבוא לידי ביטוי כאשר יתמלאו שני תנאים:

  1. לשון הרע – סעיף 1 לחוק לשון הרע קובע, כי פגיעה בשם הטוב מתבצעת כאשר מתפרסם דבר שעלול להשפיל את האדם, לבזות אותו או לפגוע במשרתו או בעסקו.
  2. פרסום – סעיף 2 לחוק קובע כי פרסום יכול להתבצע בעל פה, בכתב או בדפוס, כולל בציור, דמות, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר.

הזכות לשם טוב למול הזכות לחופש הביטוי

הזכות לשם טוב אינה מוחלטת. אמנם חוק איסור לשון הרע מגן בצורה רחבה על פרסום שמהווה פגיעה בשם הטוב של האדם, כך שהנפגע יוכל לקבל פיצויים מכח החוק. עם זאת, יש בחוק הגנות, אשר המפרסמים יוכלו להיכנס בגדרן במקרים המתאימים, ואז התביעה נגדם תדחה והם לא יחויבו בפיצויים.

ההגנות שבחוק לשון הרע, בדומה להגנות שבחוק הגנת הפרטיות, נועדו כדי להגן על אינטרסים אחרים, אשר גם הם חשובים מאוד, כמו: חופש הביטוי. כאשר בית המשפט יבחן את התביעה המוגשת בפניו, הוא יאזן בין הזכות לשם טוב לבין זכויות אחרות.

תביעה לפיצויים – שיקולי בית המשפט

אדם שסבור שנגרמה לו פגיעה בשמו הטוב, יכול להגיש תביעה לפיצויים כנגד המפרסם, מכח חוק איסור לשון הרע ו/או מכח חוק הגנת הפרטיות.

בית המשפט יבחן, כאמור, אם מתקיימים שני היסודות ההכרחיים של לשון הרע ופרסום, ואם ישיב בחיוב, יבחן האם עומדת למפרסם אחת מההגנות שבחוק. בבואו להכריע באשר לגובה הפיצוי של לפסוק לנפגע, בית המשפט יבחן, בין היתר, את הפרמטרים הבאים:

  • מהות הפגיעה – עד כמה הפגיעה שנגרמה לנפגע חמורה.
  • היקף הפרסום – עד כמה הפרסום היה נרחב ורב תפוצה. למשל, פרסום באינטרנט שיכול להגיע תוך דקות בודדות לעשרות אלפי אנשים ואף הרבה מעבר לכך כך.
  • התנהגות המפרסם – האם המפרסם הסיר את הפרסום הפוגע, אם כן האם פעל באופן מיידי והאם הביע חרטה על מעשיו.

הזכות לשם טוב בעבודה

הזכות לפרטיות היא חלק מהזכות לשם הטוב, ולכן היא תקפה גם במקום עבודתו של אדם. כמו כן, העובד זכאי לשמור במקום עבודתו על המוניטין שצבר ועל שמו הטוב.

פגיעה בשם הטוב בעבודה יכולה להביא להשלכות חמורות, כמו: פיטורין, פגיעה בשכר ובתנאים וכדומה.

לשון הרע בעבודה יכולה להתרחש בין המעסיק לעובד, בין עובדים לעובדים אחרים, בין מנהלים שנמצאים בדרג ניהולי וגם בין עובדים למעסיקים לשעבר והפוך.

כך למשל, מעסיק שידבר לעובד בשפה פוגעת ומבזה, אשר לא קשורה ליחסי העבודה ביניהם, או מעסיק שיפרסם דברים פוגעניים על עובד כזה או אחר, ייתכן שתוגש נגדם תביעה בשל הוצאת דיבה.

בכל מקרה של תביעה בלשון הרע בין עובד למעסיק, בית הדין לעבודה יבחן את הדברים שנאמרו – האם הם פוגעניים מאוד, האם עובדים או מנהלים אחרים שמעו את הדברים, האם הפוגע התנצל וכד'. התשובות לשאלות האלו יכריעו את דרך ההתייחסות של בית המשפט לפגיעה בשם הטוב ותביעת דיבה במקום העבודה.

הזכות לשם טוב – דוגמאות

  1. בע"א 1145/95 קליין ואח' נ' אמסלם, דן בית המשפט המחוזי בערעור על פסק דינו של בית משפט השלום, לפיו חויבו המערערים לשלם למשיב פיצויים בגין לשון הרע בסכום כולל של 000, 150 שקלים בשל כך שפרסמו במדור הספורט של עיתון "העיר", כתבה המייחסת למשיב, שחקן כדורסל ידוע, שיוך לקהילת ההומוסקסואלים – דבר שאינו נכון.נקבע, כי אמנם אין מקום לייחס בחברה סובלנית ופתוחה משמעות מעליבה לנטייתו המינית של אדם, אולם מכיון שהכינוי "הומו" עדיין נתפס אצל חלק מהציבור ככינוי מעליב, אין הצדקה לכך שהמשיב ישא את הפגיעה על גבו.

נפסק כי מדובר בשחקן מקצועני שהפרסום הוא חלק מהווייתו, אשר בנה קריירה שעשויה בעתיד לפתוח בפניו את עולם הפרסום ומשום כך יש לראות בחומרה את הפגיעה בשמו הטוב, בנוסף לפגיעה הנפשית שנגרמה לו.

נקבע, כי שמו הטוב של אדם הוא זכות יסוד חשובה מאין כמוה, שלא ניתן לזלזל בה ולפגוע בה בקלות ראש. בהתאם לכך, הערעור נדחה.

  1. תא (י-ם) 13358-01-17 אלון חמדני נ' ברק כהן – פסק דין, אשר ניתן לאחרונה ע"י בית המשפט המחוזי בירושלים. בית המשפט קבל בחלקה תביעה בלשון הרע, אשר הוגשה בשל שיר – סרטון שפרסם הנתבע 1 על התובע, שוטר במשטרת ישראל. הנתבע חויב לפצות את התובע, שכן השיר שפרסם כלל ביטויים קשים וגידופים חריפים ביחס לתובע, שהם בבחינת הוצאת לשון הרע כלפיו.

נקבע, כי יש לתת משקל מיוחד לערך של חופש הביטוי במיוחד כאשר מדובר בענייני הציבור ובאנשים הנושאים משרות ציבוריות. עם זאת, "אין הדברים מהווים הצדקה לפגיעה בשמו הטוב של איש ציבור". הפיצוי הועמד על סכום של 150,000 שקלים.

  1. כתבה על פגיעה בשם הטוב פורסמה באתר מאקו – בכתבה תואר מקרה של לקוחה שפרסמה פוסט בפייסבוק נגד פיצרייה בנצרת, נתבעה על ידי הבעלים והפסידה. השופט שדן בתיק קבע, כי מילים כמו 'איכס' ו'בעעע' הן הבעת גועל ודחייה, והן מעצימות את לשון הרע שיש בפוסט. בדברים שנכתבו יש משום פגיעה בשמו הטוב של התובע ובפרנסתו.

צרו קשר עם מומחים

לפני הגשת תביעה על פגיעה בשם הטוב מומלץ להתייעץ עם עו"ד ולבחון את סיכויי התביעה.

עורכי הדיןן במשרד כהן, דקר, פקס, ברוש מתמחים במשפט אזרחי-מסחרי ודיני נזיקין, כולל הגשת תביעות בגין פגיעה בשם הטוב לפי חוק איסור לשון הרע וחוק הגנת הפרטיות. צרו קשר לקביעת שיחה במשרדינו בירושלים או בתל אביב.

פגיעה בזכות לשם טוב

: 03-3724722

          055-9781688

 office@lawoffice.org.il

צרו קשר

Scroll To Top