פיצויים בתביעות לשון הרע

חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק") מגדיר מהי לשון הרע ומהו פרסום לשון הרע. במידה ואכן התפרסם כנגדכם דבר מה העונה להגדרת לשון הרע, ניתן להגיש תביעה לפי חוק זה. בית המשפט יבחן את התביעה ויבדוק האם מתקיימות לנתבע הגנות מכח החוק. במקרה שיחליט שההגנות לא חלות על המקרה שבפניו, הוא יידרש לשאלת הפיצויים לתובע.

פיצוי ללא הוכחת נזק

סעיף 7א. לחוק איסור לשון הרע מאפשר לתובע לקבל פיצוי ללא הוכחת נזק .

ע"פ סעיף 7א.(ב) במשפט בשל עוולה אזרחית לפי חוק לשון הרע, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים (בהצמדה למדד מדובר בסכום של כ-70,000 שקלים), ללא הוכחת נזק.

בס"ג (ג) נקבע, כי אם הפרסום נעשה "בכוונה לפגוע", ניתן לחייב בכפל פיצוי. כלומר: עד 100,000 שקלים (בהצמדה למדד מדובר בסכום של עד כ-140,000 שקלים).

סעיפים אלה משקפים שתי תכליות חשובות של הפיצוי בלשון הרע: התכלית החינוכית והתכלית העונשית; תכלית אשר עשויה להרתיע אנשים מלהוציא דיבת אחרים.

יצוין, כי אם אדם הורשע בעבירה לפי חוק זה, בית המשפט רשאי לחייבו לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, ללא הוכחת נזק, כאמור בסעיף 7א. (א) לחוק.

פיצוי על נזק ממוני ועל נזק ללא ממוני

בנוסף לאפשרות של פסיקת פיצויים ללא הוכחת נזק, ניתן לפסוק פיצויים ע"פ דיני הנזיקין הכלליים. בהתאם לדוקטרינה הנוהגת, מטרת הפיצוי היא השבת המצב לקדמותו.

מכאן, שאם נגרם לאדם נזק בשל פרסום לשון הרע – הוא יצטרך להוכיח את הפגיעה בשמו הטוב. זו הוכחה לא פשוטה, כמו גם כימות הפגיעה ושוויה בשקלים.

עם זאת, חשוב לדעת שהאפשרות הזו קיימת, ובמקרה שלאדם נגרם נזק כתוצאה מפגיעה בשמו הטוב, בין אם מדובר בנזקים ממוניים של אובדן השתכרות ובין אם מדובר בנזקים לא ממוניים, כגון: עוגמת נפש קשה, הוא יוכל לתבוע את סך הנזקים שנגרמו לו. במקרה כזה, סכום הפיצוי לא יוגבל ל-50,000 שקלים.

השיקולים בפסיקת פיצויים

אין בחוק לשון הרע רשימה סגורה של שיקולים לפיהם בית המשפט יפסוק פיצויים. גובה הפיצוי משתנה ממקרה למקרה בהתאם לנסיבותיו. במהלך השנים, לאורך התפתחות הפסיקה, ניתן לראות שיקולים מנחים שחוזרים על עצמם בפסיקת בתי המשפט, ביניהם:

• מידת הפגיעה והיקפה – האם הפרסום היה רחב היקף? האם אנשים רבים נחשפו אליו? עד כמה התובע נפגע? האם הפרסום הוסר בהקדם ברגע שהתקבלה בקשה להסירו?
• הנזק שנגרם – האם אכן בפועל נגרם נזק? למשל, בשל פרסום לשון הרע הנפגע פוטר מעבודתו.
• כוונה לפגוע – האם מדובר בפרסום בפן המחמיר של החוק, כלומר: האם הייתה כוונה לפגוע, אשר מאפשרת לפסוק כפל פיצוי ללא הוכחת נזק.
• מעמדו של הניזוק בקהילתו – מהו מעמדו ואיזה משקל יש לתת לכך?
• ביזוי והשפלה – עד כמה הנפגע הרגיש נלעג ומושפל בשל הפרסום?
• השלכות לעתיד – האם לפרסום יכולות להיות השלכות עתידיות ביחס לנפגע? (למשל: קושי במציאת עבודה וכדומה).
• התנהלות המפרסם והתנהלות הנפגע – האם המפרסם התנצל, ואם כן – מתי? האם המפרסם המשיך לפרסם את הדברים? האם פעל להסרת התוכן שפרסם באופן מיידי? ומהצד השני של הדברים – האם הנפגע פעל מיידית לאחר שנודע לו על הפרסום? וכיצד הוא נהג? האם גם הוא הוציא דיבה כלפי המפרסם?

דוגמה לשיקולי בית המשפט

דוגמה לשיקולים שבית המשפט לוקח בחשבון בבואו לפסוק פיצויים ניתן למצוא בע"א 6903/12 Canwest Global Communications Corp נ' אלי עזור ואח', אשר דן בערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בו נקבע, כי המערערים אחראים בלשון הרע בשל פרסומים שהופנו כלפי המשיבים. נקבע כי עליהם לפצות את המשיבים בסך של מיליון ש"ח. מדובר בשש "סדרות פרסומים" שפורסמו בתקשורת הישראלית הנוגעים לצדדים הנתונים במחלוקת עסקית.

בערעור נקבע, כי לא נגרם למשיבים נזק ממוני, אך יש לפנות להערכת הנזק הלא ממוני. נפסק, כי מחד הפרסומים הופיעו בעיתונים כלכליים יומיים שתפוצתם רחבה, ושקוראיהם נמנים עם הפעילים בזירה העסקית, אשר רגישה במיוחד לפגיעה בשמם הטוב של המשיבים. מאידך, "אין בפרסומים אמירות מן הסוג החמור ביותר שניתן להעלות על הדעת", וכן – שתיים מן הסדרות הפרסומים נוסחו בצורה כללית ויוחסו לגורמים לא מזוהים שחיוו דעתם על עזור-הנתבע.

"נראה שמידת ההשפלה והסבל שנגרמו לעזור וכמו כן מידת הפגיעה בשם הטוב של מרקעי תקשורת על ידי פרסומים אלה – מוגבלת", נכתב בפסק הדין. בהתאם לאיזון שערך בית המשפט, נקבע כי יש להעמיד את גובה הפיצוי למשיבים על סכום של 220,000 שקלים.

כוונה לפגוע

ע"פ סעיף 7א. (ג), אם הפרסום נעשה בכוונה לפגוע, בית המשפט יהיה רשאי לחייב את המפרסם בכפל פיצוי, כלומר: בסכום מקסימלי של 100,000 שקלים. נשאלת השאלה מהי אותה "כוונה לפגוע" ואיך מוכיחים אותה?

בע"פ 677/83 בורוכוב נ' יפת נקבע, כי "כוונה לפגוע" היא יסוד נוסף, יסוד של התנהגות זדונית, של כוונה "של ממש" לפגוע.

הפסיקה קבעה, כי פרשנות הביטוי "כוונה לפגוע" בפרסום לשון הרע לצורך פסיקת כפל פיצוי, הוא כפרשנות הביטוי לעניין אחריות פלילית. "נדרשת התנהגות זדונית מצד המפרסם וכוונה של ממש מצדו לפגוע במושא הפרסום באמצעות הפרסום, ואין די בהוכחת צפייה ברמה קרובה לוודאות לאפשרות התרחשות הפגיעה" (ע"א 32031-10-12 (מחוזי-מרכז) דנון תקשורת תדמיתית בע"מ נ' שליט"א). בית המשפט העליון אשר קביעה זו בערעור שהוגש על פסק בדין במסגרת רע"א 5022/13 הרב אמנון יצחק נ' דנון תקשורת, בו נקבע, בין היתר: " …נדרש, אפוא, קיומו של יסוד נוסף, של התנהגות זדונית, של כוונה "של ממש" לפגוע".

התנהגות זדונית או משולחת רסן תבחן, בין היתר, ע"פ התנהלות המפרסם – האם הנפגע יכול להוכיח שהמפרסם היה יכול לצפות ברמת ודאות קרובה את הפגיעה בשל הפרסום? ההתנהגות הזדונית תבחן גם לאור תוכן הפרסום, סבירותו, תפוצתו ועוד.

כך למשל, בת"א 22175-03-17 וידברג ואח' נ' וידברג ואח' – תביעה בלשון הרע בין בני דודים, בעלי מניות ודירקטורים בחברה משפחתית -בית המשפט קבע כי הוא התרשם שלנתבע הייתה אף הייתה כוונה לפגוע בתובע. בהתאם לכך נקבע, כי יש לחייב את הנתבע לשלם לתובע סכום של 100,000 שקלים פיצויים.

לשון הרע ותביעות השתקה

אחד השימושים הידועים לשמצה בחוק לשון הרע הוא הדרישה מבעלי ביקורת לגיטימית למחוק אותה או אף לשלם פיצויים על עצם פרסום הביקורת על בית עסק או בעל מקצוע. תביעות אלו נקראות בעגה המקצועית "תביעות השתקה" (SLAPPׂ) – כשמן כן הוא, המטרה היא להשתיק את הבעת הביקורת הן על ידי הנתבע והן על ידי הסובבים, שיחששו לפרסם את דעתם ברבים בעתיד.

למרות שהבעיה הולכת ומחריפה עם השנים, טרם התקבלה בישראל הצעת חוק למאבק בתביעות השתקה. עם זאת, פועלת ברשת קליניקה למניעת תביעות השתקה באינטרנט, בחסות התנועה לזכויות דיגיטליות. מתנדבי הקליניקה יוכלו לבדוק האם התביעה האפשרית אכן יכולה להצליח בבית המשפט, ולייעץ לגבי ההתנהגות במקרה הספציפי שלכם.

חשוב לזכור שכמו כל איום בתביעה בישראל, על פי רוב האיום בתביעת לשון הרע עקב ביקורת שלילית בפייסבוק יסתיים בדיוק בכך – באיום. ייתכן מאוד שאין טעם להתרגש שלא לצורך.

במידה ואכן יתברר שהפרסום היה בעל כוונת זדון, משפיל, פוגע בפרנסה ועוד, זה הרגע לחשוב על פעולתכם בנושא. האם תמחקו את הפרסום, תתנצלו, תבחרו בהגנת "אמת דיברתי" או תנהגו בצורה אחרת? עורך המתמחה בתחום יוכל לעזור לכם להחליט מה היא צורת הפעולה הנכונה.

צרו קשר עם מומחים

אם כן, פסיקת פיצויים בתביעות לשון הרע ותביעות דיבה אינה מלאכה פשוטה. ישנם פסקי דין בהם בית המשפט פסק לתובע פיצוי גבוה, וישנם פסקי דין בהם התביעה נדחתה. הכל בהתאם לנסיבות המקרה.

מכיון שנושא זה מורכב, ופסיקת הפיצויים אינה מובטחת כלל וכלל, מוטב להתייעץ עם עו"ד המתמחה בתביעות לשון הרע, טרם הגשת תביעה. עורך הדין יידע לייעץ לכם ולכוון את בית המשפט לפרמטרים המתאימים בגינם יש מקום ותכלית לפסוק פיצוי לתובע.

עורכי הדין במשרדנו מתמחים במשפט אזרחי-מסחרי ודיני נזיקין, כולל הגשת תביעות לפי חוק איסור לשון הרע. לעובדינו יש נסיון רב בהגשת תביעות דיבה והגנה מפני תביעות אלו. ניתן לפנות לעורכי הדין המשרד ולקבל הכוונה וייעוץ בנושא לשון הרע.

 :  :

03-3724722

055-9781688

[email protected]

מאמרים קשורים לנושא:

מסלול מהיר – קבלת דרכון חירום בנתב"ג רישום מפלגה חדשה בישראל נציב תלונות הציבור – כיצד אפשר להגיש תלונה נגד משרדים ממשלתיים בישראל חוק הספאם – מה אפשר לעשות נגד הודעות זבל? רכישת מפלגה בישראל (מידע משפטי) עורך דין הגנת הפרטיות הגנת הפרטיות באינטרנט פגיעה בזכות לשם טוב הגבלת השימוש במזומן (חוק המזומן) צו הרחקה – מידע משפטי דחיית דיון או שינוי מועד דיון תקנון/תנאי שימוש באתר פטור מצה״ל – מידע משפטי ועדת התאמה לשירות בצה״ל (מידע משפטי) לא יהודייה לא תוכל לעבוד בשנצליה בשל שיקולי כשרות חנינה מהנשיא – סמכות החנינה של נשיא המדינה ביטול פסק דין – מתי זה אפשרי? עתירת אסיר נגד ועדת השחרורים העדות הדתיות המוכרות בישראל הנגשת אתר אינטרנט עבור בעלי מוגבלויות (מידע משפטי)