תלונות הציבור – באלו מקרים ניתן להגיש תלונה לנציב תלונות הציבור וכיצד? במאמר זה יסביר יהושע פקס, עורך דין במשרד כהן, דקר, פקס וברוש בירושלים ופתח תקווה את הליך הגשת תלונה אל נציב תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה. מה אתם צריכים לדעת על הגשת תלונה נגד מוסדות ציבוריים בישראל?

תחום אחריות נציב תלונות הציבור

נציב תלונות הציבור

בניין נציב קבילות הציבור

לעתים, פעולות גופים ממשלתיים ומנהליים, גורמות לפגיעה באזרחי ישראל, ישנן פעולות שנחשבות כחוקיות וסבירות, למרות הנזק שהן גורמות. מצד שני, ישנם מקרים בהם רשויות ממשלתיות או עובדי מדינה ספציפיים פועלים מחוץ לתחום סמכותם, או נוקטים פעולות או מקבלים החלטות הגורמות נזק מעבר למידה הסבירה מבחינה משפטית.

נציב תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה פועל כדי להגן על אזרחי ותושבי ישראל מפני החלטות מזיקות ובלתי סבירות של רשויות ממשלתיות ומנהליות.
מאז 1971 מבקר המדינה משמש גם כנציב קבילות הציבור. משרד הנציב מקבל ומברר תלונות נגד רשויות ציבוריות. אם תחקיר בעקבות תלונה יאשר כי קיימת אכן בעיה בפעילות הרשות הציבורית, יורה מבקר המדינה ונציב קבילות הציבור ליחידת הביקורת של המבקר המדינה לערוך ביקורת בפעילות הרשות. לאחר הביקורת, היחידה מגישה המלצות ברות פעולה לרשות שעברה ביקורת.

נגד אלו גופי ממשלתיים ניתן להגיש תלונה?

ניתן להגיש תלונה נגד כל גוף ממשלתי הנמצא תחת סמכותו של מבקר המדינה. סמכות זו כוללת משרדי ממשלה כגון משרד הפנים, משרד העלייה והקליטה, מינהל מעברי גבול (ביקורת גבולות בנתב”ג), מוסדות, מפעלים, תאגידים שבבעלות המדינה, רשויות מקומיות וגופים או מוסדות אחרים כפי שכתוב בחוק.

על אלו משרדי ממשלה אי אפשר להגיש תלונה לנציב?

תלונות נגד הנשיא, הכנסת או חבריה, הממשלה או שריה, בתי המשפט, שוטרים או עובדי שב”ס; תלונות של שוטרים, חיילים או עובדי מדינה על תנאי השירות לא ייחקרו על ידי נציב תלונות הציבור כי הם אינם תחת סמכות השיפוט שלו. אם אדם מגיש בטעות תלונה נגד גוף שאינו תחת סמכותו המשפטית של המבקר, יודיע הנציב על כך, ואם ניתן, יפנה את המתלונן לגוף הנכון.

על אלו פעולות אפשר להגיש תלונה?

תלונה לנציב קבילות הציבור צריכה להיות על מעשה, מחדל או עיכוב של הרשות המנהלית. פעולה זו חייבת להזיק ישירות למתלונן או למנוע באופן ישיר תועלת מן המתלונן או מנושא התלונה, אם הוגשה בשם אדם אחר.
כמו כן, התלונה צריכה להיות על מעשה שבוצע באופן בלתי חוקי, ללא אישור, בניגוד לנהלים מנהליים, ללא כל סבירות, או בליווי עוול בוטה.

מי יכול להגיש תלונה?

לכל אדם בישראל יש הזכות להגיש תלונה לנציב. זכות זו כוללת אך אינה מוגבלת לאזרחים, זרים, תושבים, תיירים, והנמצאים בחו”ל. נציב תלונות הציבור אינו מקבל תלונות אנונימיות. עם זאת, הוא מקבל תלונות המוגשות על ידי עורך דין מטעם לקוח, כל עוד בידי אותו עו”ד ייפוי כוח מטעם הלקוח המסמיך אותו לייצג את הלקוח בתלונתו.

כיצד להגיש תלונה נגד משרדים ממשלתיים בישראל

הגשת התלונה אינה כרוכה בתשלום אגרה. התלונה יכולה להיות רשומה בכתב יד או מודפסת. התלונה יכולה להיות כתובה בכל שפה בה דובר המתלונן, אשר תתורגם עם קבלת התלונה. על המתלונן למסור את שמו וכתובתו בתלונה. על מנת לזרז את התהליך, על המתלונן לספק גם את מספר הזהות (ת”ז או דרכון) ופרטי הקשר.

ניתן להגיש את התלונה לתיבת דואר ייעודית בכל משרד תלונות ציבורי, בדואר, בפקס, בדואר אלקטרוני, באמצעות הגשת טופס מקוון, או על ידי תלונות מילוליות באופן אישי במשרד תלונות הציבור. לא ניתן להגיש תלונה בטלפון. חשוב שהמתלונן יכלול פרטים ומסמכים הנוגעים לתלונה, כגון תאריכים, מספר התיק, שם הסניף / מחוז הגוף עליו הוא מגיש תלונה, וכו’. יש לצרף לתלונה העתקים של התכתבות רלוונטית להבהרת המצב. מומלץ למתלונן לשמור את המסמכים המקוריים לשימוש עתידי.

צור קשר – כהן, דקר, פקס, ברוש – משרד עורכי דין

למשרד עורכי הדין כהן, דקר, פקס וברוש, יש ניסיון רב בייצוג לקוחות בישראל. נשמח לסייע למי שרוצה לפנות לנציב תלונות הציבור בישראל בתלונה או לספק ייעוץ משפטי בהתאם לתחומי עיסוקנו. צרו קשר לקבלת מידע נוסף.

נציב תלונות הציבור

: 03-3724722

        055-9781688

 : office@lawoffice.org.il