חוק חופש המידע בישראל: הזכות שלכם לדרוש מידע
מהו חוק חופש המידע?
חוק חופש המידע (1998) קובע כי לכל אדם שמורה הזכות לקבל מידע מחברה ציבורית או מרשות ציבורית. חוק זה מאפשר שמירה על ממשל שקוף ודמוקרטי ומבטיח לאזרחים את היכולת להבין החלטות שעשויות להשפיע עליהם. אנחנו במשרד עורכי הדין, שמחים לעזור לאזרחים להשתמש בחוק חופש המידע על מנת לחקור, להבין ולהפוך החלטות ממשלתיות.
מדוע החוק חשוב?
חוק זה מחזק את עקרונות המפתח של החברה הדמוקרטית. הוא נועד לשמור על יושרתו של השלטון – הוא מאלץ אותו להיפטר מעמימותו ולהפגין פתיחות כלפי כל בירור שמגישים אזרחים במגוון נושאים. הוא מספק פורום הוגן לערעור על החלטות בנושאי בריאות, הגירה, איכות הסביבה וכו'. עם זאת, התנאים הקבועים בחוק משאירים גם את הסמכות ושיקול הדעת בידי פקידי הממשלה, כדי לשמור על היציבות.
מי יכול להשתמש בחוק חופש המידע?
החוק חל על כולם – אזרחים ישראלים וזרים כאחד. יש לספק מידע ונתונים אלא אם:
- הם חושפים מידע מסווג על אדם אחר;
- הם משבשים מהלכי חקירה, הליכי משפט או את זכותו של אדם למשפט הוגן;
- הם מעוררים פחד או פוגעים בביטחון הלאומי, ביחסיה הבינלאומיים של המדינה, בביטחון הציבור או בביטחונו או ברווחתו של אדם.
- הם הונפקו לפני יותר משבע שנים.
התקנות המלאות מפורטות בסעיפים 8-14 של החוק.
על אלו משרדי ממשלה חל החוק?
החוק קובע כי החוק מכסה כל "רשות ציבורית". זה כולל משרדי ממשלה מרכזיים כמו הבריאות, התיירות, המשפטים והפנים, אבל גם את בתי המשפט, הכנסת ואפילו בית הנשיא. על פי סעיף 3 לחוק, כל משרד ממשלתי חייב לכלול מחלקה מיוחדת ליישום חוק חופש המידע. בזכות תנאי זה, כל תחומי הממשל הישראלי נותרים שקופים והוגנים.
מהו תהליך קבלת המידע לפי חוק חופש המידע?
על מנת לקבל את המידע הרצוי, יש להגיש בקשה לגוף הממשלתי המתאים המחזיק בו. יצויין כי אין צורך להסביר את הסיבה לבקשת המידע. לאחר מכן עומדים לידי הרשות המתאימה 30 יום להסכים או לסרב לבקשה, ואם תצליח, עומדים לרשותה מרגע זה 15 יום לספק את המידע.
ומה אם הבקשה למידע נדחית?
אם הרשות הרלוונטית מאמינה כי הבקשה נכללת תחת כל קטגוריה בין סעיפים 8, 9 או 14 לחוק חופש המידע, היא אינה חייבת לחשוף את המידע. עם זאת, האזרחים יכולים לעתור לבית המשפט כנגד החלטה זו. ההליך המשפטי מפורט בסעיף 17 בחוק. יש לעתור לבית המשפט לעניינים מנהליים, ושם יציגו שני הצדדים – העותר והמשרד הממשלתי – את טיעוניהם. אם בית המשפט יגיע למסקנה שחשיפת המידע איננה מהווה הפרה של סעיפים 8 או 9, יש לחשוף את המידע שביקש העותר. אם השופט פוסק לטובת הגוף הממשלתי, התיק נסגר. לפיכך, חשוב לשכור את שירותיו של עורך דין ראוי כדי שיציג את טיעוניו של העותר.
עורכי הדין במשרדנו עומדים לרשותכם ומוכנים לעזור ולסייע ביישומו של חוק חופש המידע. זה כולל בין היתר:
- הגשת בקשה לקבלת מידע מגופי ממשלה;
- ייצוג בבית המשפט במקרה של ערעור על בקשה שנדחתה;
- מתן מענה לכל שאלה שעלולה לצוץ בנוגע לחוק, והסבר זכויותיהם המשפטיות.
אתם מוזמנים ליצור קשר עם עורכי הדין שלנו בתל אביב ובירושלים באחת מהדרכים הבאות:
:
:מאמרים מומלצים