Skip to content

חוק הגנת הפרטיות

Avatar

Michael Decker

עכשיו, כשחלק גדול מהמידע האישי שלנו חשוף ברשתות חברתיות ואמצעים פומביים אחרים, ההגנה על הפרטיות חשובה מתמיד. במידה והמידע האישי, ההתכתבות הפרטית, סרטון או צילום משפיל פורסמו ברבים, מה ניתן לעשות? במאמר זה, עורך הדין מיכאל דקר מסביר מה אומר החוק בנושא הגנת הפרטיות ואלו אמצעים משפטיים עומדים למי שזכותו לפרטיות הופרה.

פגיעה בפרטיות – מהי?

חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 (להלן גם "החוק") קובע בסעיף 1 כי אדם לא יפגע בפרטיותו של אחר ללא הסכמתו. פגיעה בפרטיות היא פגיעה חמורה אשר מהווה הפרה של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שכן הפרטיות היא חלק מכבודו של האדם.

חוק הגנת הפרטיותהמטרה של החוק היא להגן על זכות של כל אדם לפרטיות, כאשר בסעיף 2 החוק מגדיר מהי פגיעה בפרטיות, ומונה 11 מקרים אשר יכולים להוות הפרת הזכות לפרטיות, ביניהם:

  1. בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת (ס"ק 1).
  2. האזנה האסורה ע"פ חוק (ס"ק 2).
  3. צילום אדם כשהוא ברשות היחיד (ס"ק 3). סעיף זה חשוב מאוד בימינו, כאשר אנשים מסתובבים עם הסמארטפונים ונוטים לצלם כל דבר כמעט בכל רגע נתון. עליהם לדעת, כי אם מצלמים אדם כשהוא נמצא לבדו, הדבר מהווה פגיעה בפרטיות. מטרת הסעיף היא להגן על צילומים שעלולים לפגוע באדם או להביכו.
  4. העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום (ס"ק 5). גם זו דרך נפוצה לפגיעה בפרטיות – פרסום של תכנים שונים ללא אישור הכותב ורשותו.
  5. פרסומו של עניין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, לרבות עברו המיני, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד (ס"ק 11). סעיף זה אוסר על פגיעה בצנעת הפרט.

פיצויים ללא הוכחת נזק

בדומה לחוק איסור לשון הרע, הנפגע יכול להגיש תביעה אזרחית לפיצויים ללא הוכחת נזק – במקרה של הפרת החוק. פגיעה בפרטיות תהיה העילה במקרה כזו ובחוק איסור לשון הרע – פרסום לשון הרע.

סעיף 29א.(ב)(1) לחוק קובע, כי במשפט בשל עוולה אזרחית, בית המשפט רשאי לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, בלא הוכחת נזק.

בסעיף 29א. (ב)(2) נקבע, כי אם יוכח שהפגיעה בפרטיות נעשתה בכוונה לפגוע, בית המשפט רשאי לחייב את הנתבע לשלם לנפגע כפל פיצוי.

פגיעה בפרטיות – עבירה פלילית

פגיעה בפרטיות היא עבירה פלילית בנוסף להיותה עוולה אזרחית, כאמור. העונש בגינה הוא 5 שנות מאסר.

ע"פ סעיף 29א. (א) אם אדם הורשע בעבירה לפי חוק הגנת הפרטיות, בית המשפט רשאי לחייבו לשלם לנפגע פיצוי מקסימלי של 50,000 שקלים, ללא הוכחת נזק.

הגנות ופטור

פרק ג' לחוק עוסק בהגנות, וקובע בסעיף 18 כי אם מתקיימת הגנה מההגנות המנויות בחוק, לא תהיה חבות בשל פגיעה בפרטיות במשפט פלילי או אזרחי.

19.(א) קובע פטור, לפיו אדם לא יישא באחריות לפי חוק זה בגין מעשה שהוסמך לעשותו על פי דין.

ההגנות שבחוק הגנת הפרטיות דומות להגנות שבחוק איסור לשון הרע. כך למשל, כאשר הפגיעה בפרטיות נעשתה בנסיבות שבהן הייתה מוטלת על הפוגע חובה חוקית, מוסרית, חברתית או מקצועית לעשותה. דוגמה נוספת היא, מקרה שבו הפגיעה נעשתה לשם הגנה על עניין אישי כשר של הפוגע.

דוגמאות לפגיעה בפרטיות

דוגמה נפוצה לפגיעה בפרטיות, היא פרסום צילום של אדם ללא רשותו.

החוק אוסר על צילום של אדם כשהוא ברשות היחיד. הכוונה לצילום של אדם כשהוא נמצא בביתו הפרטי, במלון, בשירותים ציבוריים וכד' – בכל מקום בו יש לו זכות לפרטיות.

כמו כן, החוק אוסר על פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו.

בתא (הרצ') 21945-07-14‏ ‏ פלוני נ' אריאל סמל נדון עניין זה. התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעים שנסובה סביב פרסום תמונת עירום שלו. התובע טען להתקיימותן של עוולות לפי חוק הגנת הפרטיות ולפי חוק איסור לשון הרע.

בית המשפט קיבל את התביעה, וקבע כי יש בפרסום תמונותיו של התובע, תמונת העירום המלא בוודאי, אך גם התמונות האחרות בעירום חלקי – כדי להשפילו ולבזותו, כאמור בסעיף 2(4) לחוק הגנת הפרטיות. נפסק, כי גם אם התמונות יכולות להתקבל אצל חלק מהציבור בצורה שוות נפש, אין ספק כי חלק גדול ממנו יתייחס לתמונות ולתובע בבוז ובשלילה. עוד נקבע, כי התובע הצטלם בעבר (לפני כ-30 שנה) במסגרת פרטית וגם אם דגמן בעבר בעירום, אין בכך כדי להוביל למסקנה שהוא ותר על פרטיותו והתיר את פרסום התמונות הללו ברבים.

דוגמה נוספת לפגיעה בפרטיות ניתן למצוא בתא (ת"א) 8419-03-15‏ ‏ יוסף (יוסי) מזרחי נ' וואלה! תקשורת בע"מ.

התביעה הוגשה בשל צילום תמונות תקריב חושפניות של התובע במרפסת דירתו ובשל פרסום התמונות באתר האינטרנט "וואלה!" וברשתות החברתיות. נתבע 2 הוא צלם פפראצי שצילם את התמונות, והעביר אותם לוואלה תמורת תשלום.

בית המשפט קבע, כי בנסיבות המקרה התובע צולם כשהוא ברשות היחיד באופן המהווה פגיעה בפרטיותו לפי חוק הגנת הפרטיות. נפסק, כי התמונות והעניינים שפורסמו נוגעים לצנעת חייו של התובע ולהתנהגותו ברשות היחיד והתמונות עלולות לבזות את התובע או להשפיל אותו.

דוגמה נוספת להפרת הזכות לפרטיות היא חשיפת פרטים אישיים של אדם. כך למשל, בת.א. 23789-02-11, בית המשפט פסק פיצויים בסכום של 35,000 שקלים בשל כך שהנתבעת – אשה שהתובע הכיר בעבר, חשפה בפני אשתו את זה שהוא אב לילד- לבנה (כאשר לטענתו מדובר במצב של "גניבת זרע", אליו הוא נפל קורבן). הנתבעת הטרידה את התובע, שיגרה אליו מסרונים רבים, במסגרתם, ניסתה לחבל, בכוונה, בחיי הנישואין שלו ושל אשתו.

בית המשפט קבע, כי המסרונים מהווים התרסה רבתי וכן הטרדה ופגיעה בפרטיותו של התובע.

צרו קשר עם עורך דין המתמחה בזכויות פרטיות

אם כן, פגיעה בפרטיות מהווה עילה להגשת תביעה ויכולה להוביל לפסיקת פיצויים משמעותיים. עם זאת, הזכות לפרטיות אינה מוחלטת, ובמקרה שהיא תתנגש עם זכויות אחרות, יהיה צורך לבחון את מידתיות הפגיעה. לכן, כדאי להתייעץ עם עו"ד שיש לו נסיון בהגשת תביעות העוסקות בפגיעה בפרטיות, כדי לבחון האם יש סיכוי לתביעה.

במשרד עורכי הדין כהן, דקר, פקס, ברוש ישנם עורכי דין המתמחים במשפט אזרחי-מסחרי, כולל לשון הרע והגנת הפרטיות. למשרד יש נסיון בהגשת תביעות בשל הפרת חוק הגנת הפרטיות.

פנו אלינו כדי לקבל ייעוץ והכוונה לגבי סיכויי הגשת התביעה:

חוק הגנת הפרטיות

: 03-3724722

          055-9781688

 office@lawoffice.org.il

צרו קשר

Scroll To Top