דלג לתוכן
Contact Us: 03-3724722 | 055-9781688 | [email protected]

רישום חסר דת במרשם האוכלוסין

Joshua Pex

רישום חסר דת הוא תהליך שונה עקרונית מבקשה רגילה של שינוי סעיף דת ולאום. שינוי הרישום ל"חסר דת" הוא צעד הצהרתי בעיקרו, אשר ננקט בעיקר על ידי יהודים אזרחי ישראל אשר תומכים בהפרדת דת ומדינה. אזרחים אלו אינם תומכים במוסדות וההלכות הרשמיים שקובעים את אופייה של הדת היהודית בישראל, לכן מבקשים להירשם כחסרי דת. מאמר זה של עורך הדין יהושע פקס ממשרדנו, יסביר את התהליך של רישום חסר דת בישראל.

מה זה בעצם אדם "חסר דת"?

כידוע, במדינת ישראל אין הפרדה בין דת ומדינה. אחד מפרטי המידע המזהים כל אזרח ותושב הוא סעיף דת ולאום. הסעיף אינו מופיע כיום בתעודת הזהות, אבל רשום במרשם האוכלוסין, וניתן לקבל מידע זה על ידי בקשת "תמצית רישום". מדינת ישראל מכירה באופן רשמי רק במספר מצומצם של עדות דתיות – יהדות (אורתודוקסית), נצרות (ישנם מספר זרמים נוצריים מוכרים) אסלאם, דת הדרוזים, ועוד מספר דתות עם מעט חסידים כגון השומרונים, הבאהים, והקראים. נציגי דתות אחרות רשומים כ"חסרי דת" באופן רשמי. בנוסף, נרשמים כחסרי דת מהגרים (בעיקר בני משפחה של יהודים העולים לישראל) – בין אם לפי רצונם, מסיבות אידיאולוגיות או עקב חוסר הבנה של משמעות המונח "חסר דת" מבחינה מעשית לחיי היום-יום בישראל, או כי אינם מוכרים כיהודים על אף היותם בני משפחה של עולים. בישראל ישנם כ- 300 אלף חסרי דת. מבחינה סטטיסטית רובם צאצאים של יהודים, אשר היו זכאים לעלות לישראל על פי חוק השבות אבל לא מוכרים כיהודים על פי ההלכה האורתודוכסית, ולפיכך ונרשמים במרשם האוכלוסין כ"חסרי דת".

רישום חסר דת במרשם האוכלוסין

מה ההשלכות המעשיות של רישום כחסר דת?

במדינת ישראל כאמור אין הפרדה בין דת למדינה בדומה להפרדה בארה"ב או במדינות מערביות אחרות. הדבר מבלבל לעתים מהגרים או אף תושבים שאינם מכירים את דיני מדינת ישראל, ומניחים שאין למדינה מקום להתערב בנושאי האמונה האישית, או סבורים כי לדת אליה משתייך תושב ישראל לא צריכות להיות השלכות רשמיות מבחינת מוסדות המדינה. לרוע מזלם, המצב המשפטי בישראל הוא אחר. מדינת ישראל מכירה בדרך כלל בנישואים, גירושים וטקסים אחרים של תושבי ואזרחי המדינה רק במידה ונערכו במוסד דתי מוכר.

הדוגמה הבולטת ביותר בישראל למעורבות של הדת בחיי הפרט היא בתחום הנישואים – מדינת ישראל תכיר בנישואים של אזרח יהודי (במידה ונערכו בתוך תחומי ישראל) רק במידה והנישואים נערכו על ידי רב המוכר על ידי הרבנות הראשית, לפי המסורת היהודית האורתודוקסית. מי שדתו רשומה כנוצרי חייב להתחתן בכנסייה נוצרית, והמצב זהה עבור בני עדות האסלאם, הדת הדרוזית ושאר העדות המוכרות. באופן מעשי, הדבר אומר שבתוך תחומי ישראל ניתן להתחתן רק תוך שמירה על חוקי הדת ולאום הרשומים בתמצית מרשם האוכלוסין, חוקים קונסרבטיביים המגבילים את זכויות אזרחי ישראל להינשא באופן חופשי. רק בני אותה הדת יכולים להינשא זה לזה (יהודי ליהודייה, נוצרי לנוצרייה וכ"ד), בני אותו המין אינם יכולים להינשא, ועוד מגבלות. באופן ספציפי לאלו הרשומים כחסרי דת, מאחר ו(כמובן) שאין בישראל מוסד דתי רשמי לחסרי דת, אין להם כלל אפשרות להינשא בתוך ישראל. יש לציין כי איש ואישה תושבי ישראל אשר שניהם חסרי דת יכולים להירשם אצל רשם ברית הזוגיות במשרד המשפטים – ברית זוגיות היא הסדר שדומה, אך אינו זהה, לנישואין.

הפתרון הפופולרי ביותר עבור חסרי דת ומנועי חתונה אחרים בישראל לנושא הנישואין הם חתונה אזרחית בחו"ל. מדינת ישראל מכירה בנישואים אשר נערכו כדין מחוץ לתחומי המדינה, ועקב כך ישראלים רבים טסים להינשא בחו"ל – לדוגמה, בקפריסין (אף ששלטונות ההגירה חושדים בזוגות שיוצאים לקפריסין, ולעתים מסרבים כניסה לבני זוג של אזרחי ישראל אלא אם עברו תהליך הזמנת בן זוג מול משרד הפנים). בני זוג אחרים, אשר אינם יכולים לצאת מן הארץ עקב חשש שלא יתנו להם לחזור, עורכים את טקס הנישואין בנוכחות רק בן זוג אחד, בפרגוואי, או בלי נוכחות אישית, באל סלבדור.  מובן שנישואין שנערכים בחו"ל הם יקרים ומסובכים יותר מאשר בארץ.

אז מה הטעם ברישום חסר דת?

אם מבחינה מעשית רישום חסר דת יש רק חסרונות, אז למה להירשם? יהודים אשר מבקשים לשנות את הרישום בסעיף דת ולאום לחסר דת עושים זאת בעיקר מטעמים אידיאולוגיים או מצפוניים. כך לדוגמה, הסופר יורם קניוק ביקש להירשם כחסר דת כמחווה של הזדהות עם חסרי דת אחרים (כגון נכדתו) ועקב אמונתו כי הצורה בה היהדות האורתודוקסית משולבת במוסדות המדינה סותרת את ערכי מגילת העצמאות. אחת הסיבות של רישום כחסר דת היא הרצון לתרום מבחינה הצהרתית לחשיבות הפרדת דת ומדינה בישראל, או לכל הפחות לעורר עניין בנושא הפרדת סעיף דת ולאום. (נכון להיום, אין הכרה רשמית בלאום "ישראלי", וייתכן כי הנרשם כחסר דת הופך עקב כך לחסר לאום). מעבר לכך, אתאיסטים או יהודים שאינם מאמין בהלכה אורתודוקסית נרשמים כחסרי דת על מנת לחיות לפי חופש מצפונם.

כיצד מתבצע הליך רישום חסר דת?

שינוי סעיף דת ולאום במידה ואדם מומר אל דת אחרת מבוסס על המצאת מסמך ממוסד רשמי של הקהילה הדתית אליה המיר האדם את דתו, כי הוא אכן הומר רשמית ומקיים אורח חיים לפי חוקי ומצוות אותה הדת. מובן מאליו שאין מוסד רשמי של חסרי דת אשר ינפיק מסמך כזה. כפי שנקבע בפסק דין יורם קניוק, ניתן לקבל פסק דין הצהרתי מבית המשפט אשר ישמש כתחליף למסמך ממוסד דתי. על המבקש לפנות לבית המשפט עם תצהיר מנומק המסביר מדוע הוא מעוניין להרשם כחסר דת. ניתן להוסיף מסמכים ועדויות כי המבקש היה חסר קשר לדת במשך כל חייו, או לחליפין הסבר למה החליט לנתק את הקשר לדת אליה השתייך. המטרה היא לשכנע את בית המשפט שההחלטה להירשם כחסר דת מתקבלת מתוך הבנה של משמעות הצעד וללא פזיזות. באופן מעשי, עצם העובדה כי הרוצה לעבור הליך רישום כחסר דת השקיע את הזמן והכסף הדרושים לעניין הם לרוב מספקים כדי לשכנע את בית המשפט. לאחר קבלת פסק דין הצהרתי על ידי בית המשפט, פונים אל לשכת מרשם האוכלוסין אשר במשרד הפנים הקרוב למקום המגורים, מגישים את פסק הדין, ופקידי הלשכה יבצעו את שינוי הרישום במקום אל רישום חסר דת.

צרו קשר עם משרד עורכי הדין שלנו. המשרד מתמחה בנושאי הגירה לישראל ופניות לרשות האוכלוסין, כולל רישום חסר דת.

צרו קשר

  • ✓ Valid number ✕ Invalid number
  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

גלול כלפי מעלה