כתב תשובה בתביעה אזרחית: עו״ד משפט אזרחי

מהו כתב תשובה בתביעות אזרחיות? בישראל, לאחר הגשת כתב תביעה על-ידי תובעים והגשת כתב הגנה על-ידי הנתבעים, קיימת לתובעים זכות להשיב על טענות ההגנה באמצעות הגשת כתב תשובה. אף שאין חובה להגיש כתב תשובה, בפועל הדבר נהוג ומקובל. מה ניתן לכלול בו וכיצד מחליטים האם להגיש אותו או לא? על כך יסביר במאמר זה עורך הדין מיכאל דקר, שותף במשרדנו ומומחה למשפט אזרחי.

תביעות אזרחיות בישראל – התובעים רשאים לטעון פעמיים

על מנת לזכות בתביעה אזרחית, מוטל נטל כבד על התובעים. הכלל המשפטי התקף במקרים אלה הוא ״המוציא מחברו, עליו הראיה״. כלומר, על התובעים מוטל הנטל להוכיח כי כל עילות התביעה שהגישו נגד הנתבעים מתקיימות. זה עשוי להישמע פשוט, אך בפועל מדובר בדרך כלל בהליך ממושך ומורכב. אחת הדרכים לאזן את הנטל מול התובעים, ולו במעט, היא להעניק להם יתרון בשלב הראשון של פירוט הטענות. יתרון זה בא בדמות הזכות לפרט את טענותיהם פעמיים – בשלב הראשון במעמד הגשת התביעה, ובשלב השני לאחר שיפורטו טענות ההגנה. בשונה מהשלב הראשון, בו תובעים מוכרחים לפרט את טענותיהם בכתב טענות, השלב השני, שבו הם יכולים להגיש כתב תביעה, הוא בבחינת רשות בלבד. מדוע בכל זאת נהוג להגיב במסגרת כתב תשובה, וכיצד עושים זאת בפועל? על כך נפרט להלן.

סדר כתבי הטענות בתביעות אזרחיות?

ראשית, חשוב להבין את סדר הגשת הטיעונים בכתב בהליכי תביעה אזרחית, המתנהלים בפני בתי המשפט בישראל. שלבים ראשוניים אלה של ההליכים כוללים הגשה של 3 כתבי טענות: כתב תביעה, כתב הגנה וכתב תשובה. כתב תביעה הוא המסמך שפותח את ההליך, ובמסגרתו מפרטים התובעים את טענותיהם והסעד שאותו הם מבקשים (פיצויים, צו מניעה וכו׳). לאחר מכן, על הנתבעים להגיש כתב הגנה, ובו להעלות טיעונים מקדמיים (כגון התיישנות לפי חוק ההתיישנות, שיהוי משמעותי וכו׳) אם ישנם, וכן לתקוף את טענות התביעה והסעדים המבוקשים נגדם. כתב תשובה מהווה הזדמנות נוספת לתובע להישמע ולהשיב לכתב ההגנה. לפי תקנות סדר הדין האזרחי, המסדירות את כללי הפרוצדורה במרבית התביעות האזרחיות, לתובעים עומדת הזכות להגיש כתב תשובה בתוך 14 יום ממועד המצאת כתב ההגנה לידיהם.

מה מכיל כתב תשובה, ומדוע נהוג להגיש אותו?

בשונה מכתבי הטענות האחרים, כתב תשובה הוא בגדר רשות בלבד. מעבר לכך, הוא מוגבל מבחינת התוכן שניתן לכלול בו. התובעים אינם רשאים להעלות נימוקי תביעה חדשים במסגרתו, ואף לא טענות שאינן מתיישבות עם טענותיהם הקודמות. לפי התקנות במתכונתן העדכנית, היקפו אינו יכול לעלות על 3 עמודים (לא כולל כותרת המסמך), ובהתאם הוא מוגבל גם מבחינה זו. חשוב להבהיר כי אי הגשת כתב תשובה לא תשליך בהכרח על תוצאות ההליך. יראו את התובעים בכל מקרה כמכחישים את כל הטענות שנטענו בכתב ההגנה, כמובן בתנאי שלא הודו באילו מהטענות במפורש.

מדוע בכל זאת, אם כך, רוב התובעים בוחרים להגישו, על אף שהם לא חייבים בכך? ראשית, מדובר בזכות של התובעים ״לקבל את יומם״ בבית המשפט. תביעה אזרחית עוסקת לא פעם בנושאים כאובים, כגון מחלוקות כספיות, גרימת נזקים וכיו״ב. בהתאם, חשוב לתובעים רבים להישמע ולהבהיר את רצינות טענותיהם. מעבר לכך, מדובר בהזדמנות לתקוף טענות הגנה מפתיעות שהועלו על-ידי התובעים ולהציג את גרסת התובעים לטענות אלה. כך גם מדובר בהזדמנות להצביע על סתירה כלשהי בטענות הנתבעים, ככל שמתקיימת כזו. כלומר, גם אם כתב תשובה אינו יכול לפרט טענות חדשות או להרחיב את גדר המחלוקת (שמוגדר דרך כתב התביעה), עדיין עשויה להיות בו חשיבות בהיבט של הידרשות לטענות הנתבעים, ולכן מקובל מאוד להגישו, הגם שזו לא חובה.

צרו קשר עם עורך דין מומחה למשפט אזרחי

לעיל פירטנו מהו כתב תשובה, מה עליו להכיל ומתי נכון לשקול את הגשתו. אם יש לכם שאלות נוספות בנושא הליכי תביעה אזרחית, או צורך בכל סיוע, משרדנו, בירושלים ובתל אביב, זמין לספק עבורכם מענה משפטי מקיף. משרדנו מתמחה במגוון תחומי המשפט האזרחי, לרבות דיני חוזים ומשפט מסחרי, דיני נזיקין, דיני נדל״ן, רשלנות רפואית, תאונות דרכים, קניין רוחני, דיני תאגידים ועוד. ניתן ליצור עמנו קשר באמצעות מספרי הטלפון וכתובת הדואר האלקטרוני המופיעים מטה.