התיישנות בנזיקין
חוק ההתיישנות קובע תקופות התיישנות שונות לעניינים שונים. על התיישנות בנזיקין חלים כללים ומגבלות שאינם זהים לדיני ההתיישנות הכלליים.
עורך הדין יהודה אלחרר מנהל את מחלקת נזיקין במשרדנו. במאמר זה, יהודה יסקור בצורה רחבה את דיני ההתיישנות; הכללים אשר נקבעו בנוגע להתיישנות בדיני הנזיקין והחריגים השונים.
מהי התיישנות?
במערכת המשפט המונח "התיישנות" מופיע לרוב בהקשר של התיישנות עילת תביעה, מעין פגות תוקף לזכאות התביעה או לאפשרות לתבוע בבית משפט.
בהתאם לכך, "תקופת ההתיישנות" היא התקופה/ טווח הזמן בו הנפגע זכאי לתבוע בשל הפגיעה שנגרמה לו. אם תמה "תקופת ההתיישנות", והניזוק לא מימש את זכותו לתבוע, זכותו פוקעת.
חוק ההתיישנות, תשי"ח-1958 נובע מכוח עקרון "סופיות הדיון". עקרון זה קובע מגבלות בנוגע לזכויות התביעה וערעורים על הליכים משפטיים, במטרה ליצור וודאות אצל בעלי הדין ולהפחית את העומס על הערכאות השונות.
על מי חלה ההתיישנות?
- כל בעל דין (כאשר קיים הבדל בין מועד ההתיישנות אצל בעלי דין בגירים או קטינים – עוד על כך במאמר נפרד).
ההתיישנות עשויה לחול אף על פסק דין שניתן בביהמ"ש והזוכה לא עשה כל פעולה כדי לבצע אותו במשך 25 שנה.
- המדינה.
סייגים להתיישנות:
- ההתיישנות אינה חלה על פסק דין שלא דורש ביצוע.
- ההתיישנות לא יכולה לפגוע בזכותו של אדם לערבון, משכנתה, משכון, שעבוד וכדו'.
תקופת ההתיישנות:
כאשר מדובר בתובענה נזיקית תחול הוראת סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] לפיה:
"מקום שעילת התובענה היא נזק שנגרם על ידי מעשה או מחדל – היום בו אירע אותו נזק. לא נתגלה הנזק ביום שאירע – היום שבו נתגלה הנזק אלא שבמקרה אחרון זה תתישן התובענה אם לא הוגשה תוך עשר שנים מיום אירוע הנזק".
באופן כללי, תקופת ההתיישנות בדיני הנזיקין מתחילה ביום בו נוצרת עילת התביעה. כלומר, מהיום בו נגרם הנזק, התרחש המעשה או המחדל, בהתאם לעניין. לכלל זה ישנו מספר חריגים בהם נקבעו מועדים שונים לתחילת ההתיישנות.
(עוד בפסק דין ע"א 1806/05 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' עזבון המנוח דוד אמיתי ז"ל, 2008)
- כאשר מדובר במעשה או מחדל מתמשכים (כלומר, שמתרחשים למשך תקופה מסוימת) – תקופת ההתיישנות תחל ביום בו פסק אותו המעשה או המחדל.
- במקרה אחר, בו הנזק לא התגלה ביום שאירע – תקופת ההתיישנות תחל מהיום בו התגלה הנזק. לצורך עניין זה התביעה תתיישן אם לא הוגשה תוך עשר שנים.
משך תקופת ההתיישנות משתנה בהתאם לעניין, לתחום ואף לחוקים שונים הרלוונטיים למקרה.
לדוגמה:
- ככלל בתביעת נזיקין; תקופת ההתיישנות תהא שבע שנים מקרות הנזק (כפי שהוסבר לעיל) עד התיישנות העילה.
- ענייני מקרקעין; ככלל מדובר בתקופה של חמש עשרה שנה (אלא אם נרשמו המקרקעין "בטאבו" –ואז מדובר בתקופת התיישנות של עשרים וחמש שנ.).
- יש מספר נושאים ספציפיים בהם נקבעה בחוק תקופה שונה. לדוגמה, חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988.
חריגים נוספים לתקופת ההתיישנות נמצאים בחוק ההתיישנות עצמו, בחוקים ספציפיים אחרים ובפסיקה נוספת בהתאם לעניין. כך שכאמור לעיל, תקופות ההתיישנות קבועות בהתאם לנושא הספציפי, לתחום, לחוק ולעוולה הרלוונטית.
חריגים לכללי ההתיישנות:
ישנם מקרים מיוחדים בהם תקופת ההתיישנות תהיה שונה מהקבוע בחוק ייתכן מצב בו לא תושלם – היא תיגדע בטרם תמה, תימשך זמן קצר או ארוך יותר, וייתכן כי תחל במועד מאוחר יותר.
מקרים חריגים אלו, תלויים בין היתר בבעלי הדין ומצבם האישי, הקשר בין בעלי הדין, התנהלותם, וסוג התביעה. להלן חלק מן החריגים:
- התנהגות פסולה של הנתבע: הנתבע או אדם מטעמו מטעה בכוונה את התובע, מאיים עליו, מנצל את מצוקתו או מפעיל עליו כח על מנת לעכב או למנוע את התביעה. ביהמ"ש יעצור את ההתיישנות עד שהנתבע יפסיק את התנהגותו.
- התובע לא ידע את העובדות שמהוות את עילת התביעה: זאת בעקבות סיבות שאינן תלויות בו ולא יכול היה למנוע בזהירות סבירה. תקופת ההתיישנות תתחיל מהרגע בו נודעו לו עובדות אלו. (סעיף 8 לחוק ההתיישנות)
- תקופת התיישנות מוסכמת: הצדדים רשאים להסכים ביניהם על תקופת התיישנות ארוכה יותר מהרשום בחוק. בתביעות שאינן נוגעות בענייני מקרקעין ניתן להסכים על תקופה קצרה יותר, ובלבד שלא תהיה פחות משישה חודשים.
- ליקוי נפשי או שכלי: תקופת ההתיישנות לא כוללת זמן בו התובע לא היה יכול לדאוג לענייניו האישיים, בשל ליקוי נפשי או שכלי, אם זמני או קבוע. במידה היה לו אפוטרופוס, לא ייחשב הזמן בו האפוטרופוס לא ידע את העובדות המהוות את עילת התביעה. תקופת ההתיישנות לא תסתיים לפני שעברו לפחות שנתיים מהיום בו הפסיק העיכוב.
- נישואין: תקופת ההתיישנות אינה כוללת את הזמן בו בעלי הדין היו נשואים זה לזו. נישואין שהוגדרו כבטלים או שהופקעו כדין – בעלי הדין ייחשבו לנשואים עד יום ההכרזה או ההפקעה. תקופת ההתיישנות לא תסתיים עד שעברה לפחות שנה אחת מאז תום הנישואין.
- שהות מחוץ לישראל: תקופת ההתיישנות אינה כוללת את הזמן בו אחד מבעלי הדין שהה במדינה שמחמת התנאים שהיה שרוי בהם או יחסי המדינה ההיא עם ישראל, לא יכלו הצדדים לקיים את הבירור המשפטי. תקופת ההתיישנות לא תסתיים עד שתעבור לפחות שנה מאז תום הנסיבות המונעות.
החריגים לעיל, הם כאמור חלק בלבד מן המקרים החריגים בהם תקופת ההתיישנות משתנה, זאת כמובן בהתאם לנסיבות ולסוג התביעה.
פנו לעורך דין מומחה לנושאי נזיקין
בכל עניין ובכל זמן בו נודע על עילת תביעה נזיקית, גם אם יש חשש להתיישנות עילת התביעה, חשוב מאוד לאסוף כל מסמך, מידע או חוות דעת תומכת בנזק אשר נגרם. יש לפנות לעורך דין המתמחה בתחום ובדיני ההתיישנות, זאת על מנת לקבל את התמונה המלאה ולתבוע את המגיע על פי דין. צרו קשר על מנת לקבוע פגישה בתל אביב או בפתח תקווה.
- מאמר זה אינו מהווה חלופה לייעוץ משפטי הנוגע לענייני התיישנות ככלל והתיישנות בדיני הנזיקין בפרט.
:
:מאמרים מומלצים