כיצד ניתן לקבל החזר מס על תרומה לעמותה או חל"צ?
מבוא – הכרה כמוסד מתנדב בהתאם לסעיף 46 לפקודת מס הכנסה:
התורם בזמן, כידוע, מבורך כמי שתרם פעמיים. חשוב מכך – התורם גם יכול לקבל החזר מס על תרומה, בתנאי שתרם במקום הנכון ובצורה הנכונה.
עמותות וחברות לתועלת הציבור זכאיות לקבל ממדינת ישראל הכרה מיוחדת אשר באמצעותה תורמים מקומיים ישראלים, אשר משלמים מס בישראל, יקבלו החזר מס בגובה של 35% על תרומתם. כך בעצם משתתפת המדינה, בצורה עקיפה, בהוצאות המלכ״ר אשר הוכר כמוסד ציבורי.
עורך הדין מיכאל דקר, המתמחה בדיני עמותות ומוסדות ללא כוונת רווח, יסביר להלן כיצד מקבלים הכרה זו וכיצד פונים לקבל החזר מס על תרומה.
מוסדות ללא כוונת רווח בישראל (מלכ"רים) – המגזר השלישי:
עמותות וחברות לתועלת הציבור מייצגות את מה שמכונה ״המגזר השלישי״.
הכוונה במושג ״המגזר השלישי״ היא שמוסדות ללא כוונת רווח ממוקמים בין המגזר הפרטי העסקי (אשר פעילותו, צבירת הכנסות למטרות אישיות, חייבת במס), לבין המגזר הממשלתי (אשר אמור להשתמש בכספי המיסים לטובת הציבור).
פטור ממס הכנסה למלכ"רים
עמותות וחברות לתועלת הציבור מסווגות ברשויות המס כמלכרי״ם (מוסדות ללא כוונת רווח). הסיווג הזה מזכה עמותה או חברה לתועלת הציבור בפטור מלא ממס הכנסה וממע״מ. כל תרומה שמתקבלת במלכ״ר אמנם תדווח לרשויות (ויש להנפיק בגינה קבלה), אך המוסד לא יצטרך לשלם בגינה מיסים.
המגזר השלישי מייצג אינטרסים שהמדינה עצמה אמורה לקדם, ובשל כך אין למסות את הפעילויות לתועלת הציבור.
עמותות וחברות לתועלת הציבור חייבות לשלם מיסים (מס הכנסה, ביטוח לאומי, וכו') על משכורות שמשולמות, אך מדובר בעצם במס שהעובד משלם באמצעות המעסיק כאזרח פרטי.
הטבות מסוימות אליהם מלכרי״ם זכאים:
ישנן עוד הטבות שרלוונטיות לעמותות וחברות לתועלת הציבור, כגון הנחות משמעותיות בארנונה. עמותות חברות לתועלת הציבור רבות אף מתוקצבות על ידי המדינה עצמה (מידי שנה מפורסמים מכרזים בנושא). משרדים ממשלתיים נעזרים לעמותות ואירגונים ללא כוונת רווח לממש וליישם מדיניות ממשלתית.
הכרה כמוסד מתנדב בהתאם לסעיף 46 לפקודת מס הכנסה:
הכרה נוספת שמלכרי״ם יכולים ליהנות ממנה היא הכרה כ״מוסד ציבורי״ באמצעות סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, אשר קובע כדלקמן:
״ 46. (א) אדם שתרם בשנת מס פלונית סכום העולה על 180 שקלים חדשים לקרן לאומית, או למוסד ציבורי כמשמעותו בסעיף 9(2) שקבע לענין זה שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת, יזוכה מהמס שהוא חייב בו באותה שנה בשיעור של 35% מסכום התרומה – אם הוא יחיד, ובשיעור הקבוע בסעיף 126(א) מסכום התרומה – אם הוא חבר-בני-אדם, ובלבד שלא יינתן זיכוי בשנת מס פלונית בשל סכום כולל של תרומות העולה על 30% מההכנסה החייבת של הנישום באותה שנה, או על 9,000,000 שקלים חדשים, לפי הנמוך מביניהם (להלן – התקרה לזיכוי); סכום העולה על התקרה לזיכוי שנתרם באותה שנת מס, יזוכה מהמס בהתאם להוראות סעיף זה בשלוש שנות המס הבאות בזו אחר זו, ובלבד שלא יינתן זיכוי בכל אחת משלוש שנות המס כאמור, בשל סכום כולל של תרומות העולה על התקרה לזיכוי.״
בפועל מדובר בכספים שינותבו ישירות לחשבון הבנק של התורם (אם הוא משלם מיסים למדינת ישראל – כל מי שעובד במדינת ישראל כשכיר באמצעות תלוש שכר, או כעצמאי בעל תיק במע״מ, משלם מיסים), באמצעות הגשת הקבלות הרלוונטיות לרשויות המס (מומלץ להיעזר ברואה חשבון).
סיכום – צרו קשר עם עורכי דין מומחים לדיני עמותות:
עורך הדין מיכאל דקר ממשרדנו, אשר מתמחה בדיני מלכרי״ם, מייצג באופן שוטף עמותות וחברות לתועלת הציבור, ומייעץ להן בכל הנוגע להתנהלותן התקינה.
מתוך היכרות אישית עם הנושא, ישנן עמותות וחברות לתועלת הציבור רבות שאינן מוכרות כמוסד מתנדב בהתאם לסעיף 46 לפקודת מס הכנסה.
עורך הדין מיכאל דקר ממשרדנו, ליווה יחד עם משרדי רואי חשבון, מלכרי״ם רבים בקבלת הכרה כמוסד מתנדב, בהתאם לסעיף 46 לפקודת מס הכנסה, וישמח ללוות גם אתכם בהליך זה.
:
:
מאמרים מומלצים