האנוסים - יהודי ספרד – משרד עו"ד הגירה

מי היו האנוסים? בהיסטוריה היהודית ספרדית אנוס הוא מונח המתאר יהודי שהתנצר למראית עין כדי להימלט מרדיפות אך בתוך ביתו המשיך לקיים חיים יהודים דתיים בסתר. המונח היווה בעברו כינוי גנאי, אשר לעג לאנוסים וצאצאיהם.

כיום, לצאצאי יהודי ספרד ישנה האפשרות לקבל אזרחות פורטוגל וספרד. משרדנו מתמחה בעזרה למי שאבותיהם גורשו מספרד ופורטוגל לקבל את הזכויות המגיעות להם בחוק. במאמר זה, עורכת הדין אירנה וסילייבה ויהונתן גבריאלוב יסבירו את היסטורית גירוש ספרד ופורטוגל.

שורשים לתופעת האנוסים בספרד

בשלהי המאה ה-14 עמדה יהדות ספרד בסכנת שמד מידי המון ספרדי נלהב שהכיל עשרות אלפי מתפרעים. הסיבה הייתה הסתה מפי כומר בשם פרדיננד מרטינז בעיר סביליה שהטיף לאורך שנים נגד הכפירה, חוסר הנאמנות, החמדנות, גאוות העושר והריבית היהודית. ההמון הזועם נכנס לג'ודריה- הרובע היהודי, תקף את תושביו ושדד את נכסיהם. למרות התערבותו של ראש העיר סביליה והוראותיו כי הפורעים יועמדו לדין ויולקו, המשיך הכומר פרדיננד מרטינז בהסתות השנאה וכעבור שלושה חודשים שוב נכנסו הפורעים לרובע היהודי כשהם חוסמים את שתי יציאותיו ומציתים אותו באש. כ- 4,000 יהודים נרצחו באותו יום, רוב הניצולים התנצרו או שעזבו את העיר סביליה. פרעות אלה היו תחילתו של גל פרעות אכזרי שהתפשט לאזורי קסטיליה, אראגון, קטלוניה ומיורקה והתחולל במשך שלושה חודשים. משמעות ההתפרעויות עולה על מחיר החיים והרכוש, זוהי נקודת מפנה בעולם היהודי הספרדי שבו יהודים מתחילים להתנצר באלפיהם. אומדן המומרים המשוער בין שהתנצרו ובין שהתנצרו למראית עין-אנוסים עומד על למעלה מ-100,000.

חיי היהודים כאנוסים ואחריתם של המגורשים

האנוסים המשיכו לחיות יחד בקהילות צפופות והיו בעלי עושר והשפעה רבה בענייני המדינה, הכנסייה וכן בחצר המלוכה, אך השנאה כלפיהם המשיכה כיוון ונחשדו שאינם בעלי זהות נוצרית אמיתית. עבור קהילות ישראל בעולם האנוסים היו קדושים מעונים, ואלו התמידו על קשרים עם האנוסים וחיזקו אותם באמונת אלוהי ישראל לאורך השנים בהן הכו אותם הפרעות. האינקוויזיציה לעומת זאת שוכנעה שרק גירוש סופי של כל היהודים מספרד יכול לסיים את ההשפעה היהודית בחיי החברה. טוהר האמונה הפך למדיניות הלאומית של המשטר הקתולי. כתוצאה מכך הגיע גזר הדין הנורא הוא צו גירוש כל יהודי ספרד ב-31 במרץ 1492. פורטוגל הכריזה על גירוש היהודים בשנת 1497. מיעוטים יהודים ניצלו מגירוש ע"י הטבלה והתנצרות, מה שהגדיל את מספרם של האנוסים, אולם רוב היהודים סרבו להתנצר והוכרחו לגלות. היהודים המגורשים בחרו שלא להמיר את דתם והיגרו למדינות בהן לא אולצו להסתיר את יהדותם, מדינות אלה היו בעיקרן מדינות בעלות שלטון מוסלמי.

השתלבותם של המגורשים בארצות האסלאם:

רוב המגורשים אשר בחרו שלא להמיר את דתם היגרו למדינות צפון אפריקה והאימפריה העותמנית שם בלטו בהישגיהם התרבותיים והדתיים והנהיגו את נוסח תפילותיהם, מסורותיהם והלכותיהם על היהודים המקומיים. על אף שבתחילה שמרו היהודים המקומיים על שוני התפילות והפרדה בין בתי הכנסת שלהם ובין של אוכלוסיית המגורשים, במשך הזמן החלו להיטמע המסורות הספרדיות אצל המקומיים וכן גם האוכלוסיות אלו באלה ולמנות רב מייצג אחד אשר ייצג את הקהילה המאוחדת כולה. יוצאת דופן היא קהילת יהדות תוניסיה שבחרה לא לאמץ את מסורות יהדות ספרד, אלא להמשיך את מסורתה כפי שהונהגה בעבר. במדינות האסלאם נהנו המגורשים מסובלנות דתית ומהזכות לחיות חיים יהודיים בגלוי, ללא חשש להסתיר את יהדותם. בתחילת התיישבותם קראו המגורשים ליהודי ארצות צפון אפריקה והאימפריה העותמנית "המוסתערבים" כיוון ובעיניהם דמו לשכניהם הערביים. כיום קהילות צפון אפריקה והאימפריה העותמנית לשעבר נקראות קהילות ספרדיות משום והן ממשיכות את המסורות, התפילות וההלכות שהיו נהוגות בספרד ופורטוגל עוד לפני הגירוש.

צרו קשר לקבלת עזרה משפטית – עו"ד אזרחות פורטוגל

במידה ושם משפחתכם מופיע ברשימת שמות המגורשים, או שברשותכם מסמכים המוכיחים כי אתם צאצאים למגורשים, אנא צרו קשר עם משרדנו. משרדנו ישמח לתאם פגישה ולספק סיוע משפטי בקבלת אזרחות פורטוגל.