דיני נזיקין
תחום דיני הנזיקין הוא תחום רחב, העוסק בסיטואציות נזקיות; נסיבות שונות שבהן נגרם נזק, ונשאלת השאלה על מי יש להטיל את האחריות לקרות הנזק. חלוקת הסיכונים בין המזיקים השונים ובמקרים המתאימים בין המזיק לניזוק, היא חלק אינטגרלי מדיני הנזיקין. הטלות אחריות בנזיקין, משמעה כי המזיק, כלומר: האחראי לנזק, יישא בנטל הכלכלי של נזקי הניזוק.
עולם דיני הנזיקין כולל תחומים משניים רבים, ביניהם: רשלנות רפואית, תאונות תלמידים, תאונות דרכים, רשלנות רשויות מקומיות, נזקי גוף, נזקי רכוש ועוד.
במאמר זה, מאת משרד עורכי הדין שלנו, נסביר לכם על עוולות נזקיות, נציג דוגמאות ונדון באחריות לנזק.
המקור החוקי – פקודת הנזיקין
פקודת הנזיקין (נוסח חדש), תשכ"ח-1968 (להלן: "פקודת הנזיקין"), היא הדין המרכזי שמסדיר את דיני הנזיקין בישראל. לצידה קיימים דברי חקיקה נוספים שמסדירים תחומים אחרים בדיני נזיקין (למשל: תאונות דרכים).
בפקודת הנזיקין מפורטות סוגי העוולות השונות. עוולות הן התנהגויות אסורות שמקימות אחריות בנזיקין.
עוולות נזקיות
סוגי העוולות הנזקיות נחלקים לשניים: עוולות ספציפיות ועוולות מסגרת. כדי שהתנהגות של אדם או גוף כלשהו תיחשב כמעוולת, וניתן יהיה לתבוע בגינה, עליה לעמוד בתנאי העוולות.
מבין העוולות הספציפיות המצוינות בפקודת הנזיקין, נזכיר את העוולות הבאות: כליאת שווא, הסגת גבול במקרקעין, הסגת גבול במטלטלין, תקיפה, היזק ע"י כלב, מטרד וגרם הפרת חוזה.
כך למשל, הסגת גבול במקרקעין מוגדרת ככניסה למקרקעין שלא כדין, היזק או הפרעה בידי אדם למקרקעין שלא כדין. עם זאת, נקבע מפורשות, כי לא ניתן לתבוע פיצויים על הסגת גבול במקרקעין אם לא נגרם לתבוע נזק ממוני כלשהו. כלומר, תנאי הסעיף מחייבים הוכחת נזק שנגרם לתובע.
לעומת עוולות ספציפיות, עוולות מסגרת לא קובעות כי התנהגות כזו או אחרת עשויה להקים חבות בנזיקין, אלא הן קובעות כללים עקרוניים לפיהם יבחן כל מקרה, ויוחלט האם יש להטיל אחריות. שתי עוולות המסגרת לפי פקודת הנזיקין הן: רשלנות והפרת חובה חקוקה.
רשלנות
רשלנות היא עוולת המסגרת הנפוצה ביותר בתביעות נזיקין, והיא מוגדרת בסעיף 35 לפקודת הנזיקין. מכח עוולה זו יש לבדוק האם אדם או גורם מסוים התרשל כלפי פלוני, והאם כתוצאה מרשלנות זו נגרם לפלוני נזק.
מכח סעיף 35 לפקודה, יש לעמוד בארבעה מבחנים מצטברים, באמצעותם ניתן יהיה לקבוע אם המזיק התרשל כלפי הניזוק-התובע:
- האם קיימת חובת זהירות כלפי הניזוק – המושג חובת זהירות כולל בתוכו חובת זהירות מושגית וחובת זהירות קונקרטית. חובת זהירות מושגית – חובת זהירות כללית בין המזיק לניזוק. חובת זהירות קונקרטית – חובה זו נבחנת בהתאם לנסיבות כל מקרה ומקרה. במסגרתה נבחנת השאלה האם בנסיבות האירוע, קיימת חובת זהירות של הנתבע כלפי התובע-הניזוק. חובת זהירות זו נבחנת לאור השאלה האם "אדם סביר" היה צריך לצפות באותן נסיבות, כי המעשה או המחדל שלו עלול לגרום לנזק לניזוק. כך למשל, לא כל נזק שנגרם לחולה בניתוח יוביל למסקנה כי היתה רשלנות רפואית מצד הרופא המנתח ו/או הצוות. בית המשפט יבחן את השאלה, האם בנסיבות המקרה, רופא סביר היה נוהג כך או לא.
- האם חובת הזהירות הופרה – במסגרת מבחן זה תבחן השאלה האם המזיק חרג מסטנדרט הזהירות המוטל עליו, שכן חלה החובה לנקוט אמצעי זהירות סבירים כדי למנוע נזק.
- האם נגרם לניזוק-התובע נזק כתוצאה מהפרת החובה – הנזק יכול להיות ממוני וגם נזק לא ממוני – כאב וסבל, עוגמת נפש וכדומה.
- האם קיים קשר סיבתי בין הפרת החובה לנזק – זוהי שאלה לא פשוטה במרבית המקרים. עו"ד נזיקין אשר בונה את התיק יצטרך להוכיח בפני בית המשפט כי מתקיים קשר סיבתי עובדתי וכן קשר סיבתי משפטי.
קשר סיבתי עובדתי, משמע: קיים קשר עובדתי בין המעשה הרשלני לבין התוצאה. קשר סיבתי משפטי – מבחן הצפיות הנורמטיבית.
אם הוכח הקשר הסיבתי, השלב הבא הוא הוכחת הנזק שנגרם לתובע. עורך הדין שמייצג את התובע יוכיח את הנזק לרוב באמצעות חוות דעת רפואית וחוות דעת בתחומים נוספים – הכל בהתאם לנושא התביעה ולנזק שנגרם
הפרת חובה חקוקה
עוולה זו מוגדרת בסעיף 63 לפקודה. במסגרתה נבחנת השאלה האם המזיק הפר חובה חקוקה שנועדה להגן על הניזוק, על בני אדם בכלל או על בני אדם מסוג הניזוק, והאם ההפרה של החובה גרמה לניזוק נזק מהסוג שהחיקוק התכוון אליו ובשל רשלנות המזיק.
כך למשל, על פי החוק (פקודת העיריות – סעיף 235(2)), הרשות המקומית אחראית לניקוז ברחובות שבתחום שיפוטה. הרשות המקומית מבצעת את חובתה בעצמה או ע"י רשות ניקוז מקומית. במקרה של נזקים והצפות ופגיעה של תושב, תבחן השאלה האם הרשות הפרה חובה חקוקה והאם נהגה בזהירות הנדרשת כדי למנוע הצפות.
אם נמצא, כי המזיק הפר חובה חקוקה, פונים להוכחת הנזק שנגרם כתוצאה מהפרת חובה זו.
אשם תורם
הטענה של אשם תורם היא אחת מטענות ההגנה שעומדות למזיק. הטענה קבועה בסעיף 68 לפקודה, ולפיה הניזוק נושאי באחריות לנזק שנגרם לו – באופן מלא או חלקי. אם המזיק יצליח להוכיח את טענתו, שיעור הפיצוי יופחת בהתאם לגובה הנזק שהוא אחראי לו. במקרים שבהם בית המשפט יקבל את הטענה במלואה ובית המשפט יקבע כי יש לייחס לניזוק 100% אשם תורם, הניזוק לא יקבל פיצוי.
התיישנות
אין להשתהות יתר על המידה בהגשת התביעה הנזיקית. הכלל הוא כי תביעת נזיקין מתיישנת תוך 7 שנים מהיום שבו נולדה עילת התביעה (ישנם חריגים לכלל). לכן חשוב להתייעץ עם עו"ד שמתמחה בנזיקין כדי שיגיש עבורכם תביעה בזמן, תוך צירוף המסמכים והראיות שיתמכו בטענותיכם.
ביחס לקטינים, מרוץ ההתיישנות הוא שונה ומתחיל כאשר הקטין מגיע לגיל 18.
לסיכום
אם נגרם לכם נזק גוף או נזק רכוש כתוצאה מתאונה או אירוע כלשהו, חשוב לפעול בחוכמה, ולהתייעץ בהקדם עם עורך דין נזיקין, כדי שינחה אתכם כיצד לפעול. חשוב לתעד את הנזק, לפנות לבית החולים (כאשר מדובר בנזק גוף – למשל, עקב נפילה לבור ברחוב ופגיעה בקרסול), לאסוף ראיות, לשמור קבלות בגין הוצאות שהוצאתם ולבדוק האם יש לכם פוליסת ביטוח שמעניקה לכם זכויות עקב הפגיעה.
במשרד עורכי הדין שלנו ישנם עורכי דין המתמחים בדיני נזיקין, ואשר יבחנו את המקרה שארע לכם, ייעצו לכם האם יש מקום להגיש תביעה נזיקית וילוו אתכם עד לקבלת הפיצוי.
משרדנו הוותיק, אשר עוסק בתחומים רבים בעולמות המשפט השונים, הקים לאחרונה מחלקה של דיני נזיקין, מתוך מטרה לסייע ללקוחותינו ולתת להם את הליווי והטיפול המתאים גם בפן הנזיקי.
:
:מאמרים מומלצים