קבלת צו ירושה או צו קיום צוואה, היא הכרחית בכדי שניתן יהיה לחלק את רכושו של המוריש (להלן: "העיזבון") ליורשים השונים. במאמר זה נדון בהליכים השונים הנוגעים למתן הצווים, למי פונים בבקשה לקבלת הצו? מה נדרש לצרף לבקשה? כיצד ניתן להתנגד למתן הצו? ועוד. מהו צו ירושה וצו קיום צוואה? סעיף 2 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965…

קרא עוד

חוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק), מכיל הוראות שונות בנוגע לנושא חלוקת ירושה. החוק מעניק אפשרות לאדם (להלן: "המוריש") להשאיר צוואה (להלן: "צוואה"), בו יפרט את אשר יעשה ברכושו (להלן: "העיזבון") לאחר מותו. במידה ולא קיימת צוואה, החוק קובע כללים כיצד יחולק העיזבון לצאצאים או לקרובים השונים (להלן: "יורשים על פי דין"). במאמר זה, נסביר את…

קרא עוד

חוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק")  קובע שתי דרכים לפיהן יחולק רכושו של המוריש (להלן: "העיזבון") לאחר מותו, הדרכים השונות הן: ירושה על פי דין (בהיעדר צוואה) צוואה במאמר זה נדון בירושה על פי צוואה. זוהי הדרך בה יכול מוריש (להלן: "המצווה"), לקבוע מה ייעשה בעיזבון שלו וכיצד הוא יחולק ליורשים השונים. חופש הציווי עיקרון העל…

קרא עוד

ירושה על פי דין (להלן: "העיזבון"), הינה ירושה המחולקת לפי הוראות הקבועות בחוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק"), לקרובים השונים של המוריש (להלן: "היורשים"). סעיף 2 לחוק קובע שהוראות החוק בעניין חלוקת העיזבון יחולו רק כאשר לא קיימת צוואה תקפה שנעשתה על ידי האדם שאת רכושו מחלקים (להלן: "המוריש"): "הירושה היא על פי דין זולת במידה…

קרא עוד

גירושין אזרחיים הוא הליך התרת נישואין בישראל, אשר נוגע לבני זוג המשתייכים לדתות שונות ומעוניינים להתגרש. על-מנת לסיים את קשר הנישואים בישראל בצורה חוקית, נדרשים בני הזוג לפנות אל בית המשפט לענייני משפחה, להציג את דתם באופן רשמי ולהגיש מסמכים נוספים, עליהם יפורט בהרחבה במאמר. משרד כהן דקר פקס וברוש מתמחה בנושא הליך התרת נישואין…

קרא עוד

במדינת ישראל אין כיום אפשרות לערוך נישואין אזרחיים. לאחר קום המדינה אומצה הפקודה המנדטורית מימי השלטון הבריטי, שחלקה הוחלף בחוק ישראלי, אולם עם זאת חלקים מהפקודה תקפים גם היום. סעיף 51 לדבר המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922 עד 1947 קובע כדלקמן: "בכפוף להוראות הסעיפים 64 עד 67 ועד בכלל, יהא השיפוט בענייני המעמד האישי, בהתאם…

קרא עוד

מזונות בן זוג (להלן: "המזונות") בדין העברי מוכרים לנו גם בשם "מזונות אישה". החובה במזונות לפי הדין העברי חלה רק על הבעל כלפי אשתו ולא להיפך, במאמר זה נדון בהיקף החובה, גבולותיה והעילות השונות העלולות לאיין אותה. הדין החל במזונות בן זוג החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959 (להלן: "החוק"), הינו החוק העוסק במזונות. סעיף…

קרא עוד

צו הורות פסיקתי (להלן: "הצו"), הינו צו שניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה (להלן: "בית המשפט"). הצו בא לתת מענה להורים אשר מתפקדים כהורים לכל דבר ועניין לילדיהם למרות שאין בניהם קשר ביולוגי. צו זה ניתן בין היתר לזוגות חד מיניים המעוניינים להפוך להורים ולהקים משפחה, להורים לאחר הליך פונדקאות וכדו'. הצו הינו יציר…

קרא עוד

משמורת ילדים (להלן: "משמורת") הינו נושא רגיש ורחב מאוד הכולל בתוכו מנעד רחב של תתי נושאים הקשורים להחזקתו וגידולו של הילד. נושא המשמורת עולה כאשר ההורים אינם חיים יחדיו (גירושין, הורות משותפת, פרידה). החוק העוסק בענייני משמורת הוא "חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962" (להלן: "החוק"). במאמר זה נדון בנושא החזקתו הפיזית של הילד וכן בנושאים…

קרא עוד

סיום אפוטרופסות מגיע לאחר מינוי אפוטרופוס. אפוטרופוס הוא אדם אשר ממונה לטפל בעניינים השונים של אדם בוגר אשר אינו מסוגל פיזית/נפשית לקבל החלטות באותם העניינים (להלן: "החסוי") או קטין, שחזקה שעד גיל 18 צריך שיהיה לו אפוטרופוס (הוריו או אדם אחר). ישנם מספר דרכים לקבוע מי ימונה לאפוטרופוס (כפי שיפורט בהמשך). במאמר זה נעסוק בדרכים השונות המביאות…

קרא עוד