תביעה ייצוגית נגד מקומות עבודה: עו״ד עבודה דקר, פקס, לוי, רוזנברג ושות'

תביעה ייצוגית נגד מקומות עבודה אפשרית במקרים בהם מקום העבודה מנהיג מדיניות המפרה זכויות עובדים או מנוגדת לדיני העבודה בדרך אחרת, באופן החל על עובדים רבים. מדובר בהליך מורכב למדי מבחינה משפטית, לאור כך שנדרש אישור של ניהול התביעה כתביעה ייצוגית לפני שהתביעה תתברר לגופה. בהתאם, חשוב להיוועץ עם עורך דין המתמחה בדיני עבודה, על מנת להבין האם תביעה ייצוגית היא המסלול הנכון לפתרון סכסוך העבודה מול המעסיקים במקרה הפרטני. במאמר זה יסביר על הנושא בהרחבה עו״ד יהושע פקס, שותף במשרדנו המתמחה בדיני עבודה.

הפרת זכויות עובדים היא, למרבה הצער, תופעה רווחת בישראל. מקומות עבודה רבים אינם מעניקים לעובדים את מכלול הזכויות להן הם זכאים על פי חוק. האמור בא לידי ביטוי במגוון אופנים, כגון: מניעת תשלום בגין שעות נוספות, ימי מנוחה, חגים ומועדים; חופשות; תשלום בגין הסעה למקום העבודה; ביטוחי בריאות; פנסיה; וכן מימוש מלוא זכויות העובדים עם סיום העסקתם (בין אם בגין פיטורין או התפטרות). בעיה נפוצה העולה בהקשר זה היא פערי הכוחות המובנים בין עובדים למעסיקיהם. למרבה הצער, לא פעם מעסיקים מנצלים את העובדה שעובדים, התלויים בהמשך עבודתם, ייטו להימנע מלפעול למימוש זכויותיהם. זאת לאור חשש מפני ההשלכות, ובעיקרן אובדן עבודתם.

חשוב לדעת כי אחת הדרכים העומדות לרשות עובדים אשר נפגעו ממדיניות הפוגעת בזכויותיהם, מפלה עובדים או עומדת בניגוד לדיני העבודה בישראל בדרך אחרת, היא הגשת תביעה ייצוגית נגד מקומות עבודה. מדובר באופציה פחות מוכרת לעומת האופציה של הגשת תביעה אישית נגד מקום העבודה, אך חשוב שעובדים יכירו את שתי האופציות וישקלו אותן במקרה הצורך. ואולם, לאור מורכבות הליכים אלה והעובדה כי הם אינם מתאימים לכל מקרה שהוא, ראוי להיוועץ עם עורך דין מומחה לדיני עבודה בטרם נקיטת פעולות משפטיות בפועל. להלן נסביר על כך בהרחבה.

מה קובע החוק בנושא הגשת תביעה ייצוגית נגד מקומות עבודה?

חוק תובענות ייצוגיות, אשר נחקק בשנת 2006, מסדיר את תחום התביעות הייצוגיות בישראל באופן כללי. על פי נוסח החוק, הגשת תביעה ייצוגית נגד מקומות עבודה אפשרית ככל שלא חל הסכם קיבוצי על תנאי העבודה של העובדים המגישים את התביעה. כלומר, מקומות המאוגדים על-ידי ארגוני עובדים נחשבו מחוץ למתחם התחולה של החוק במידה רבה. מצב דברים זה השתנה בפסק דין חשוב של בג״ץ, אשר ניתן בשנת 2015 (בתיק שמספרו בג״ץ 1893/11). בפסק דין זה הכריע בית המשפט העליון כי החוק אינו מונע הגשת תביעות ייצוגיות נגד מקומות עבודה, גם במקרים בהם קיים הסכם קיבוצי החל על תנאי העסקת העובדים. בנוסף, החוק מאפשר לתבוע בגין אפליה בקבלה לעבודה, לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

מה התנאים להגשת תביעה ייצוגית נגד מקום עבודה?

בחוק נקבעו תנאים וקריטריונים ייחודיים אשר יש לעמוד בהם על מנת שהתביעה הייצוגית תאושר. בכך תביעה ייצוגית שונה מתביעה רגילה, שכן היא אינה נדונה באופן מיידי, אלא נדרש כי בית הדין לעבודה יאשר אותה. לצורך כך, על התובעים המייצגים להוכיח כי יש להם עילת תביעה בעצמם, וכי נגרם להם נזק כתוצאה מהפרת דיני העבודה בעניינם. נדרש להראות כי התביעה רלוונטית לעובדים רבים, ולהוכיח כי הדרך היעילה ביותר לפתרון סכסוך העבודה בנסיבות העניין היא ניהול תביעה ייצוגית. אם התביעה הייצוגית תאושר ותתקבל, או שהצדדים יגיעו להסדר פשרה שיאושר על-ידי בית הדין, עשויים להיפסק פיצויים לכלל העובדים שנפגעו מממעסיקיהם. בנוסף לכך, יוענק גמול לתובעים המייצגים. סכום גמול זה עשוי להגיע לסכומים של עשרות ואף מאות אלפי שקלים, ולעיתים אף למעלה מכך.

תביעה ייצוגית נגד מקומות עבודה – צרו קשר עם עורך דין מומחה לדיני עבודה

לסיכום, תביעה ייצוגית נגד מקום העבודה אפשרית כאשר נפגעו זכויות של עובדים רבים על-ידי המעסיק. עם זאת, לאור מורכבות ההליך והאפשרות המקבילה להגיש תביעה אישית, חשוב להיוועץ עם עורך דין מומחה לדיני עבודה על מנת לקבל החלטה מושכלת לגבי דרך הפעולה האולטימטיבית בנסיבות העניין. אם יש לכם שאלות נוספות או צורך בכל סיוע בנושא, תוכלו ליצור קשר עם משרדנו ונשמח לעמוד לשירותכם. עורכי הדין ממשרדנו, בירושלים ובתל אביב, מתמחים בדיני עבודה ובייצוג עובדים בהליכים למימוש זכויותיהם בפני בית הדין לעבודה, המוסד לביטוח לאומי וכיו״ב. ניתן ליצור עמנו קשר באמצעות מספרי הטלפון וכתובת הדואר האלקטרוני המופיעים מטה.