תביעה ייצוגית - אפליה עו״ד נזיקין דקר, פקס, לוי, רוזנברג ושות'

באילו מקרים ניתן להגיש תביעה ייצוגית בענייני אפליה? כאשר בתי עסק או רשויות (כגון עיריות ומשרדי ממשלה) מנהיגים מדיניות מפלה כלפי קבוצות אוכלוסייה שלמות, ייתכן כי ניתן יהיה לתבוע בגין כך על-ידי מספר חברים בקבוצה, במסגרת תביעה ייצוגית. תביעה זו עשויה להתאפשר בגין אפליה על רקע דת, גזע, מין (מגדר), נטייה מינית, גיל ועוד. במאמר זה יסביר עורך דין מומחה לדיני נזיקין המנוסה בייצוג לקוחות בהליכים משפטיים בגין אפליה, על האפשרות לנהל תביעות ייצוגיות במקרים אלה.

אפליה בישראל במאה ה-21: תמונת מצב עגומה

לעיתים קשה להאמין, אך גם כיום, לאחר מאבק ממושך נגד אפליה כלפי קבוצות האוכלוסייה השונות בישראל, אנו ממשיכים להיות עדים למקרים של מדיניות מפלה מצד בתי עסק, תאגידים ואף רשויות המדינה. מדיניות מפלה עשויה להתקיים בפועל במגוון צורות, לרבות אפליה בקבלה לעבודה, אפליה במקומות העבודה עצמם, אפליה בקבלה ללימודים, אפליה לעניין מכירה או מתן שירותים ומוצרים וכיו״ב. לצד צורות מוכרות יותר של אפליה של המשתייכים לקבוצות מוגדרות, כגון אפליה על רקע דת, מוצא או נטייה מינית, קיימים גם מקרים פחות מוכרים, דוגמה אפליה על רקע גיל.

חרף חקיקת חוק האוסר על אפליה וניסיונות למצוא פתרונות מערכתיים לבעיה (דוגמת אפליה מתקנת), המצב בפועל טעון שיפור, בלשון המעטה. לא פעם, מי שנתקלים באפליה חשים כי אין באפשרותם לשנות את המצב, בהיותם ״בודדים במערכה״. מסיבה זו, חשוב להכיר היטב את הדרכים השונות להתמודד עם תופעה מכוערת זו. דרך מרכזית להתמודד עם מקרים של אפליה, אשר חשוב מאוד להכיר, היא האפשרות להגיש תביעה ייצוגית בגין אפליה. להלן נסביר על כך בהרחבה.

כיצד תביעה ייצוגית בגין אפליה עשויה לספק פתרונות משפטיים נגד אפליה?

היתרון המרכזי של תביעות ייצוגיות טמון בכך שהן מהוות כלי רב עוצמה שמאפשר לרבים להתאגד עם קבוצה של תובעים נוספים אשר סבלו את אותו הנזק ולתבוע במשותף את האחראים לנזק, ובהם גופים חזקים כגון תאגידים ורשויות המדינה. באופן זה, גם מי שנגרם להם נזק קטן יחסית, יוכלו לתבוע סכומים משמעותיים במשותף, אשר ירתיעו בתי עסק, חברות ורשויות מהנהגת מדיניות מפלה בפועל. מעבר לכך, עשוי להיפסק גמול לטובת מגישי התביעה, אשר ייצגו את הקבוצה, בגין ניהול התביעה בפועל. גמול זה עשוי להגיע לסכומים של עשרות ואף מאות אלפי שקלים, ולעיתים אף מעבר לכך.

כיצד מגישים תביעה ייצוגית בגין אפליה ואיך בתי המשפט מכריעים בה?

תביעה ייצוגית היא הליך מורכב, לאור כך שנדרש אישור מבית המשפט לניהול תביעה ייצוגית, לפני הדיון המהותי בתביעה. לשם כך נדרשת עמידה בתנאים וקריטריונים בסיסיים, אשר אינם קיימים בתביעות אחרות. ראשית, יש להוכיח כי קיימת לתובעים המייצגים עילת תביעה אישית. כלומר, נדרש כי התובעים המייצגים יהיו מי שסבלו בעצמם מאפליה, וכך גם כל אחד מחברי קבוצת התובעים. בנוסף, יש להוכיח בפני בית המשפט כי מתקיימים הקריטריונים לצורך ניהול תביעה ייצוגית, עליהם הסברנו במאמר העוסק בהרחבה באופן הגשת תביעה ייצוגית. רק בהתקיים כלל התנאים והדרישות הפרוצדוראליות, בתי המשפט ייעתרו לבקשה ויאפשרו את ניהול התביעה הייצוגית.

בתביעות ייצוגיות בנושא אפליה עשויים להיפסק פיצויים בסכומים משמעותיים. דוגמה עדכנית לכך היא פסק דין שניתן על-ידי בית המשפט המחוזי בלוד בשנת 2018 (בהליך שמספרו ת״צ 8214-05-14). בפסק דין זה, נתבעה חברת הביטוח איי.די.איי, בגין מדיניות תמחור אשר הפלתה על רקע מגדרי. במסגרת מדיניות זו, נשים זכו לפטור מתשלום בגין שירותי החלפת גלגל במקרים של פנצ׳ר, בעוד שגברים חויבו בגין אותו שירות בסכום של 80 ש״ח. בית המשפט הביע ביקורת חריפה בגין מדיניות זו, ופסק כי על חברת הביטוח לפצות את התובעים בסכום של כ-1.1 מיליון ש״ח. לתובעים המייצגים נפסק גמול בסכום של 100 אלף ש״ח, בתוספת שכר טרחה בגובה 300 אלף ש״ח. מקרה זה ממחיש עד כמה תביעה ייצוגית עשויה לתרום הן לשינוי המדיניות המפלה והן להוות כלי אפקטיבי לקבלת פיצוי עבור כלל הנפגעים ממדיניות זו.

תביעה ייצוגית בענייני אפליה – צרו קשר עם עורכת דין מומחית לדיני נזיקין

במאמר זה פירטנו בהרחבה על הדרכים המשפטיות לתבוע פיצוי בגין אפליה במסגרת תביעה ייצוגית. אם יש לכם שאלות נוספות או צורך בכל סיוע בנושא, עורכי ועורכות הדין ממשרדנו זמינים לרשותכם. משרדנו מתמחה בדיני נזיקין ובייצוג תובעים בפני כלל הערכאות המשפטיות בתביעות אישיות וייצוגיות לפיצויים במגוון נושאים, לרבות אפליה, נגישות, תאונות דרכים ותאונות עבודה. ניתן ליצור עמנו קשר באמצעות מספרי הטלפון וכתובת הדואר האלקטרוני המופיעים מטה ולתאם פגישת ייעוץ עם עורכת דין מומחית לדיני נזיקין במשרדנו, בירושלים ובתל אביב.