דלג לתוכן
Contact Us: 03-3724722 | 055-9781688 | [email protected]

שכר עובדים זרים בישראל – שאלות ותשובות (מידע משפטי)

Michael Decker
Michael Decker

שכר עובדים זרים בישראל מעלה שאלות משפטיות רבות, כגון: האם שכר המינימום לעובדים זרים זהה לשכר המינימום של עובדים ישראלים? האם יש לשלם לעובדים זרים גמול שעות נוספות ותשלום עבור שבתות וחופשות חג? אילו ניכויים מותר לבצע משכר העובדים הזרים? וכיצד ניתן לבצע את התשלום עבורם? אנו נשאלים על נושאים אלה לא מעט, והחלטנו לרכז את התשובות לשאלות המרכזיות בנושא במאמר זה. להלן עו״ד מיכאל דקר, מומחה לדיני עבודה ולתחום העובדים הזרים ממשרדנו, יעשה עבורכם סדר בנושא.

משרדנו, בירושלים ובתל אביב, מתמחה בדיני עבודה ובדיני הגירה לישראל, בדגש על תחום העובדים הזרים. לעורכי הדין ממשרדנו ניסיון רב במתן מענה משפטי מקיף ומקצועי לעובדים זרים ומעסיקים. המשרד מציע מגוון שירותים משפטיים בתחום, הכוללים, בין היתר, טיפול בבקשות אשרת (ויזת) עבודה לעובדים זרים; ניסוח וייעוץ בעניין הסכמי העסקה; מימוש זכויות עובדים וכיו״ב.

שכר עובדים זרים בישראל

מדוע שכר העבודה במדינת ישראל הופך אותה ליעד מרכזי עבור עובדים זרים?

מדינת ישראל מהווה יעד אטרקטיבי במיוחד עבור מהגרי עבודה ממדינות רבות. זאת, בין היתר, לאור איכות החיים בישראל, הנמצאת במגמת עליה מתמדת. בין השאר, בולטת רמת השכר הגבוהה בישראל. בשנים האחרונות, שכר המינימום עלה באופן משמעותי, ומדי עת אף עולות לסדר היום הצעות להעלאה נוספת של שכר המינימום

עובדים זרים ומעסיקים אינם תמיד מודעים לשינויים בתחום השכר, ויש לעקוב אחר החקיקה העדכנית על מנת לוודא כי השכר המשולם עבורם אכן עומד בדרישות החוק. מעבר לכך, יש לא מעט אי בהירות לגבי גובה הניכויים המותרים משכר העובדים הזרים, ומנגד לגבי תוספות שכר המגיעות להם. במאמר זה נציג מידע חשוב בדבר שכר המינימום בישראל ביחס לעובדים זרים, וכן תגמולים וניכויים מרכזיים. המידע נכון לחודש ספטמבר 2021.

מהו השכר שיש לשלם לעובדים זרים בישראל?

במדינת ישראל מונהג שכר מינימום, אשר גובהו עלה משמעותית בעשור האחרון. חוק שכר מינימום מגדיר את שכר המינימום אותו יש לשלם לכלל העובדים בישראל, כולל עובדים זרים. נכון לשנת 2021, שכר המינימום בישראל עומד על 5,300 ש״ח ברוטו לחודש כמשכורת בסיסי. בחלוקה לפי שעות, גובה שכר הבסיס עומד על כ-28 ש״ח לשעה. כאמור, מדובר בשכר בסיס, ועשויים להתווסף אליו תשלומים שונים, באופן שיעלה את גובה השכר שישולם בפועל.

מה התשלום עבור שעות נוספות, סופי שבוע וחגים בקרב עובדים זרים?

שבוע העבודה בישראל מחושב כיום בתור 42 שעות שבועיות. על פי חוק, קיימת חובה לשלם גמול שעות נוספות לעובדים אשר שבוע העבודה שלהם, החל משעת העבודה ה-43 ואילך. חישוב התשלום משתנה בהתאם לאורך שבוע העבודה של העובדים הספציפיים (ראו הסבר מורחב כאן), וכן בהתאם למספר השעות הנוספות. עבור השעתיים הראשונות ביום העבודה, מדובר על 125% מהשכר, והחל מהשעה הנוספת השלישית מדובר על 150%. יובהר כי הזכות לתוספת זו אינה ניתנת לוויתור. גם אם מעסיקים ועובדים זרים סיכמו ביניהם על שכר נמוך יותר עבור שעות נוספות, ככלל לא יהיה לכך תוקף משפטי מחייב.

מעבר לכך, התגמול עבור עבודה בימי מנוחה ובימי חג גבוה יותר, בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה. התשלום עומד על 150% בימים אלה. גובה השעות הנוספות עומד על 175% לשעתיים הראשונות בימי מנוחה וחג, ועל 200% שיש לשלם החל מהשעה הנוספת השלישית. כמו כן, יש לשים לב לכך שבענפי עבודה מסוימים ובמקרים פרטניים גובה השכר עבור שעות נוספות ועבודה בימי מנוחה וחגים יהיה גבוה יותר. לכן חשוב לבדוק היטב כל מקרה לפי נסיבותיו. בכל מקרה של ספק, רצוי להיוועץ עם עורך דין מומחה לדיני עבודה.

אילו רכיבי תשלום נוספים קיימים מעבר לשכר הבסיס, שעות נוספות ותשלומים בימי מנוחה וחגים?

רכיב תשלום נוסף אשר יש לכלול בשכר עובדים זרים שהשלימו שנת עבודה נקרא ״דמי הבראה״. מרגע השלמת שנת העבודה הראשונה הוא נכלל בשכר העובדים הזרים באופן רטרואקטיבי. מדובר על 5 ימי הבראה בשנה. נכון לשנת 2021, שווי כל יום הבראה במגזר הפרטי הוא 382 ש״ח. סך התשלום השנתי עומד על 1910 ש״ח ליום, ו-159 ש״ח לחודש. ניתן לשלם את דמי ההבראה כתשלום שנתי, כחלק מהשכר החודשי או בצורת חופשה לעובדים.

בשונה מאופן תשלום דמי ההבראה, קיימים תשלומים אשר על פי חוק יש להעניקם במועד סיום ההעסקה. הבולט שבהם הוא פדיון ימי חופשה. החוק קובע כי עובדים זכאים ל-14 ימי חופשה בשנה במשך 5 שנות עבודתם הראשונות. כאשר שכר הבסיס עומד על גובה שכר המינימום (שהוא, כאמור, 5300 ש״ח לחודש), מדובר על 212 ש״ח ליום. חשוב להדגיש כי תשלום פדיון חופשה לפני תום ההעסקה עלול להוביל לתשלום כפול במקרה של תביעת פיצויים שתוגש על-ידי העובדים הזרים. מעבר לכך, החוק מקנה זכאות לדמי מחלה. הזכאות עומדת על 1.5 ימי מחלה בחודש. התשלום ניתן החל מיום המחלה השני, ולצורך מימושו העובדים מחויבים להציג אישור רפואי. 

אילו ניכויים והפרשות יש לבצע משכר העובדים הזרים?

בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, מעסיקים מחויבים ככלל לדווח על עובדים זרים למוסד לביטוח לאומי ולשלם דמי ביטוח עבורם. בקרב עובדי סיעוד זרים, דמי הביטוח הלאומי לא ינוכו בדרך כלל משכרם. בקרב עובדים זרים אחרים, ניתן לנכות את השכר ממשכורתם. לצד זאת, ניתן לנכות חלק מתוך דמי ביטוח הבריאות שישולמו על-ידי המעסיק. אצל עובדי סיעוד מדובר על עד גובה של מחצית מדמי הביטוח, ואצל עובדים בענפים אחרים מדובר על עד שליש מגובה דמי הביטוח.

כמו כן, החל משנת 2017 קיימת חובה לבצע הפרשות לפנסיה ופיצויים. ההפרשות נעשות במשותף על-ידי העובדים והמעסיקים. על פי המתווה הנהוג כיום, 6% מההפרשות ינוכה משכר הברוטו של העובדים ו-12.5% נוספים מהמשכורת יופרשו על-ידי המעסיקים. בסך הכל, מדובר על 18.5% אשר יופרשו לטובת פנסיה ופיצויים. תנאי להפרשות אלה הוא כי הן יועברו עבור קרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים. חשוב מאוד לפעול בהתאם לחוק ולהימנע מאי צבירת סכומים אלה לאורך תקופת ההעסקה. מעסיקים שלא ינהגו כך, יאלצו ככל הנראה להתמודד עם הוצאות בסכומים אדירים עם סיום יחסי העבודה.

כיצד מקובל לשלם שכר עבור עובדים זרים?

החוק קובע מספר דרכים להעברת משכורת לעובדים זרים. ניתן לבצע את תשלום השכר במזומן, או באמצעות צ׳ק. לעיתים קיימת גם אפשרות לבצע את התשלום באמצעות העברה בנקאית. ואולם, תנאי לתשלום באופן זה הוא כי ההעברה הבנקאית תתבצע לחשבון שבו לעובד יש הרשאה לשימוש וזכויות באופן בלעדי. קיימים מקרים בהם התשלום יהיה חייב להתבצע בהעברה בנקאית, דוגמת המקרה של עובדי סיעוד זרים. לכן, גם לעניין זה, חשוב לוודא כי דרך ביצוע התשלום על-ידי מעסיקים במקרים פרטניים תעמוד בדרישות החוק.

האם אפשר להמיר את השכר בתשלום על מזון ושתיה, או במקדמות עבור העובדים?

בשונה מעובדים החיים בישראל, לעובדים זרים לא תמיד יש דרך לקיים את עצמם במקביל לעבודה. לכן, לא פעם נדרש לספק לעובדים זרים ארוחות בעבודה, או לחלופין לתת להם דמי קיום אשר יאפשרו להם לרכוש מזון ומצרכים בסיסיים עד למועד תשלום המשכורת. על פי חוק, ניתן להמיר את שכר העובדים לטובת רכישת מזון ושתיה עבורם. עם זאת, ניתן לקזז רק עד 10% מהשכר לשם כך, ועל הדבר להיעשות בהסכמת העובד והמעסיק. כמו כן, ניתן לשלם מקדמות על חשבון השכר עבור העובדים. עם זאת, יודגש כי לאור כך שמקדמות מהוות מעין הלוואה ממעסיקים, ככלל לא ניתן לנכות משכר העבודה מקדמות אשר גובהן עולה על 3 חודשי משכורת.

צרו קשר עם עורך דין מומחה לדיני הגירה לישראל ולתחום העובדים הזרים

במאמר זה הצגנו מענה לשאלות מרכזיות בנושא שכר עובדים זרים בישראל. אם יש לכם שאלה או סוגיה פרטנית בנושא, תוכלו ליצור קשר עם עורך דין מומחה לדיני עבודה ולתחום העובדים הזרים ממשרדנו. משרד עורכי הדין שלנו מעניק מענה משפטי מקיף בנושא זה ובמגוון סוגיות משפטיות נוספות. ניתן ליצור עמנו קשר באמצעות מספרי הטלפון או כתובת הדואר האלקטרוני המופיעים מטה. 

צרו קשר

  • ✓ Valid number ✕ Invalid number
  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

גלול כלפי מעלה