דלג לתוכן
Contact Us: 03-3724722 | 055-9781688 | [email protected]

רשלנות רפואית בניתוח לכריתת כליה

יהודה אלחרר
יהודה אלחרר

בין אם נאלצתם לעבור ניתוח לכריתת כליה בשל מקרה חירום ובין אם מדובר בהליך רפואי בחירה, אנו מצפים מהצוות הרפואי בכלל, והרופא המנתח בפרט, לבצע את ההליך הרפואי הנדרש במומחיות ויעילות, כאשר ההליך כולו מלווה במינימום נזקים ותופעות לוואי. רשלנות רפואית של נותן הטיפול הרפואי (בין אם הרופא, אחות או כל גורם המעורב בהליך הרפואי) עשויה להתרחש בכל שלבי הניתוח, אם בשלב ההכנה או שלב הביצוע.

ניתוח לכריתת כליה מבוצע במטופלים הסובלים מנזק חמור לכליות כתוצאה ממחלה, פציעה או מצב מולד. בין אלה עשויים להיכלל סרטן כליות, מחלת כליות פוליציסטית וזיהומי כליה חמורים. ניתוח מסוג זה עשוי להתרחש גם לשם הסרת כליה בריאה מתורם לצורך השתלת כליה. הניתוח מלווה בהכנות מוקדמות להבטחת הצלחת ההליך ובהסבר מעמיק של כלל הסיכונים למטופל.

מובן שאף תביעה אינה להחזיר את הבריאות שאבדה או הנזק הגופני או הנפשי שנגרם כתוצאה מרשלנות בניתוח, אך פיצוי כספי על הרשלנות יכול לעזור להתמודד עם התוצאות של הרשלנות. עו"ד לדיני נזיקין מסביר כיצד ניתן להאריך מראש את סיכויי הצלחת תביעה מסוג זה.

רשלנות רפואית בניתוח לכריתת כליה

מהי רשלנות רפואית בניתוח?

רשלנות רפואית היא חלק מדיני הנזיקין ומוגדרת בסעיף 35 לפקודת הנזיקין כמקרה בו איש מקצוע "עשה מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן הנסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן הנסיבות, או שבמשלח יד לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות- הרי זו התרשלות; ואם התרשל ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כלפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה".

משמעות הסעיף היא שאדם בעל אחריות לניזוק (במקרה זה רופא ומטופל) עשה מעשה שלא מצופה ממנו לעשות כמקובל מאיש מקצוע בתחומו, וכתוצאה ממעשה זה נגרם נזק לאדם אחר. כל עוד הוכח קשר סיבתי בין המעשה לנזק, המזיק יהיה מחויב לפצות את הנפגע. העובדה שאותה יצטרך להוכיח עורך דין לדיני נזיקין תהיה חריגת הרופא מהנורמה המקובלת בהליך לכריתת כליה. חריגה זו עשויה להתרחש קודם הניתוח, במהלכו או אחריו.

דוגמה בולטת לחריגה מהנורמה לפני הניתוח היא במידה והרופא לא עדכן את המטופל בכלל הסיכונים הכרוכים בכריתת כליה, כפי שנדרש ממנו בחוק זכויות החולה, תשנ"ו 1996, סעיף 13ב:

"לשם קבלת הסכמה מדעת, ימסור המטפל למטופל מידע רפואי הדרוש לו, באורח סביר, כדי לאפשר לו להחליט אם להסכים לטיפול המוצע; לעניין זה, "מידע רפואי", לרבות-

  1. האבחנה (הדיאגנוזה) והסכות (הפרוגנוזה) של מצבו הרפואי של המטופל;
  2. תיאור המהות, ההליך, המטרה, התועלת הצפויה והסיכויים של הטיפול המוצע;
  3. הסיכונים הכרוכים בטיפול המוצע, לרבות תופעות לוואי, כאב ואי נוחות;
  4. סיכויים וסיכונים של טיפולים רפואיים חלופיים או של העדר טיפול רפואי;
  5. עובדת היות הטיפול בעל אופי חדשני."

עוד דוגמה לרשלנות לפני ניתוח היא במידה והצוות הרפואי אבחן מאוחר מידי את המחלה ולכן המטופל נדרש לניתוח לכריתת כליה.

חריגה מהנורמה המקובלת עשויה להתרחש גם בשלב הניתוח על ידי נתינת מינון שגוי של חומר הרדמה או פגיעה בעצב או כלי דם באופן לא צפוי. גם לאחר הניתוח עשויות להתעורר עילות להוכחת רשלנות, אם על ידי אבחון מאוחר של זיהום לאחר כריתת הכליה, היעדר מעקב או התעלמות מתלונות של המטופל. כאשר כמובן, לא מדובר ברשימה סגורה.

הוכחת רשלנות

עורך דין נזיקין יצטרך להוכיח כי נותן הטיפול הרפואי לא נקט בחובת זהירות שהייתה מוטלת עליו. בית המשפט מטיל חובה על מעניק שירות מכל סוג שהוא ועל צוות רפואי בפרט לפעול בהתאם לכללים הנהוגים בתחום, כך שאם רופא חרג מהמקובל, למשל על ידי יישום טכניקה ממנה נמנעים רופאים אחרים, ייתכן כי תתעורר עילת רשלנות. כמו כן, יש להוכיח קשר סיבתי, כלומר הוכחה כי אי הזהירות של נותן הטיפול גרמה לנזק.

לבסוף, אם התקיימו כל העילות הללו, יש להיעזר בחוות דעת מומחה על מנת להוכיח את הנזק הנגרם ואופן התרחשותו. למהלך זה יש חשיבות קריטית בבית המשפט שכן נפרולוג (רופא המתמחה ברפואה פנימית ובתפקוד ומחלות בכליות) בעל ניסיון ומומחיות בתחום, יכול לשמש כעד אשר יוכיח כי מבצע הניתוח לא קיים את הסטנדרט התקין בניתוח לכריתת כליה.

גובה הפיצוי על רשלנות רפואית

גובה הפיצוי בתביעות של רשלנות רפואית עשוי להגיע לעשרות אלפי שקלים (ואף מעבר לזה), תלוי בנסיבות כל מקרה. כמה קריטריונים עשויים להיות משמעותיים בהחלטת בית המשפט: היקף הנזק הנגרם, צרכיו השיקומיים ועלויות השיקום של הניזוק, הפסד ממון בעתיד כתוצאה מהנזק, הכאב והסבל שחווה והנזק הבלתי הפיך שילווה את המטופל בעתיד. אלה ועוד נתונים שונים ישפיעו על גובה הפיצוי שיקבע.

מגמת בית המשפט בפסיקת פיצויים היא  בדרך כלל להחזיר את המצב לקדמותו, כלומר לפצות את הניזוק ברמה כזאת שתאפשר לו לחיות את חייו אילולא התרחשות האירוע. לכן פיצויים נלווים כגון פיצוי בגין עוגמת נפש יהיו חריגים מאוד.

לא כל טעות או כשלון רפואי נחשבים לרשלנות רפואית

ככל בעל מקצוע אחר, גם רופאים ואנשי צוות עשויים לטעות. כך שפעמים רבות יכריע בית המשפט כי הנזק שנגרם למטופל היה סביר או עשוי היה לקרות ממילא, גם לולא מעשיו של נותן הטיפול.

תביעת רשלנות בניתוח להסרת כליה, היא הליך משפטי מורכב אשר מצריך הבנה מעמיקה של דיני הנזיקין וההליך הרפואי אליו נדרשתם. עורך דין בעל ניסיון בתביעות מסוג זה יוכל להוכיח את כלל מרכיבי הרשלנות הרפואית וללוות אתכם באופן מקצועי בכל שלבי ההליך המשפטי. אם חלילה התמודדתם עם סיבוך או נזק כתוצאה מניתוח לכריתת כליה ואינם בטוחים האם מדובר ברשלנות רפואית, רצוי לפנות לעורך דין נזיקין. משרדנו מתעסק בתביעות נזיקין בגין רשלנות רפואית כבר שנים רבות, וישמח לעמוד לרשותכם לייעוץ או כל שאלה בעניין.

צרו קשר

  • ✓ Valid number ✕ Invalid number
  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

גלול כלפי מעלה