רשלנות רפואית בזריקת אפידורל - איך תובעים פיצויים וממי?

מהי זריקת אפידורל?

זריקת אפידורל ניתנת על מנת למנוע סבל וכאב. בדרך כלל כאשר מבוצע ניתוח קיסרי במהלך הלידה בבית החולים, אך אין זו הסיבה היחידה.

זריקת אפידורל ובתוכה חומר ההרדמה ניתנת לתוך מרווח בין חוט השדרה והחוליות במה שנקרא החלל האפידורלי בעמוד השדרה ומטרתה ליצור הרדמה אפידורלית על פני הרדמה כללית. זאת אומרת, האדם לא ירגיש כל כאב ממקום הזריקה ומטה. הזריקה ניתנת באמצעות מחט חלולה שנשארת לאורך ההליך הרפואי ודרכה מוחדרים חומרים משככים המרדימים את העצבים ומונעים מהאדם לחוש כאב. בעת הזריקה מוחדר עירוי נוזלים כדי למנוע ירידה בלחץ דם. בסיום ההליך יש להיות תחת השגחת מוניטור.

במתן אפידורל יש צורך בהסכמה בכתב של המטופל. בדרך כלל מדובר בהליך בטוח כאשר הוא מתבצע באופן מקצועי וראוי, אך כאשר מתן הזריקה מתבצע באופן לא מקצועי הוא עלול ליצור סידרה של סיבוכים ונזקים קשים.

מה קורה כאשר זריקת האפידורל נינת באופן רשלני? את מי ניתן לתבוע וכיצד? בכך יעסוק מאמר זה.

אפידורל שיתוק

התרחשות של סיבוכים ותופעות לוואי לאחר זריקת אפידורל אינם מקיימים באופן מיידי רשלנות. ישנם גורמים רבים אשר יכולים להוות רשלנות בעת מתן טיפול רפואי בו החליט הרופא לתת אפידורל ואנו נסקור כעת את הנפוצים שבהם:

היעדר צורך: במידה והמטופל לא היה זקוק לזריקה הדבר עשוי ליצור נזקים במתן הזריקה וגם אחריה. גם זריקה שניתנה כראוי עשויה ליצור תופעות לוואי שונות ולכן כשזו ניתנת בהיעדר צורך ישנה עילה לפיצוי
העדר הסכמה מדעת: ככל שהטיפול דחוף יותר כבר מצטמצמת חובת היידוע וההסבר של הרופא את המטופל, אך אפידורל נועד למנוע כאב וסבל ולכן אינו נחשב טיפול מציל חיים. על הרופא להסביר לעומק את משמעות הטיפול והסיכונים שבו ועל המטופל לחתום כי הסכים לכך. היעדר הסכמה מודעת עשוי להיות עילה לפיצוי גם ללא הוכחת מרכיב הנזק
היעדר הסמכה מתאימה: ישנם אנשי מקצוע מוסמכים וייעודיים להזרקת אפידורל. מי שאינו הוסמך לכך במפורש אינו יכול ואסור לו לבצע את ההליך הרפואי
פיקוח מצד רופא: בעת ביצוע הזריקה והטיפול הרפואי יש צורך בפיקוח רפואי
מועד הזרקה לא מתאים בלידה: על הזריקה להינתן בשלב ה-2 של הלידה. זריקה מוקדמת או מאוחרת מידי עלולה להיות עילה לרשלנות רפואית
הזרקה במקום שגוי: אפידורל היא זריקה רגישה שכן היא ניתנת באזור עמוד השידרה וצריכה להיות מדויקת מאוד על מנת לא לגרום נזק. במידה והוזרק אפידורל למקום הלא נכון, שיטחי מידי או עמוק מידי, הדבר עשוי לגרור סבל, תופעת תסמונת זנב סוס, מחושים ואף שיתוק קבוע.
מינון שגוי של אפידורל: הרופא המרדים הוא שמקבל החלטה על המינון ועליו לקחת בחשבון שורה של פרמטרים הקשורים למטופל בהם משקל, רגישויות ועוד
אי התייחסות למצוקת המטופל: טענות של המטופל צריכות להביא להתייחסות של הגורם המטפל. במידה וזה התעלם מהם ונגרם נזק זו עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית
אפידורל בעת לידה: זריקה רשלנית בעת לידה עשויה לגרום לשינוי בלחץ דם, דום לב ופגיעות שונות בתינוק. כאשר צונח לחץ הדם הדבר משפיע באופן מיידי על העובר ועשוי לגרום לו נזקים שונים כגון שיתוק מוחין

אם התקיימו אחת מאלה יש להגיש תביעה ובה הוכחת רשלנות רפואית. על מנת להוכיח זאת יש צורך להראות לבית המשפט:

מימד הנזק: בשביל להוכיח רשלנות יש להוכיח נזק שנגרם בעקבות האירוע
רכיב ההתרשלות של הצוות הרפואי: יש להוכיח כי הצוות או מי מטעמו נהג באופן שאינו סביר, אינו מקצועי או שאינו מצופה ממנו על פי הפרקטיקה המקצועית הנהוגה שם
קשר סיבתי: יש להראות כי ההתנהגות הרשלנית של הצוות הרפואה היא שגרמה לנזקים ולא גורמים אחרים.

חשוב להבין שגרימת נזק לא תמיד מובילה להוכחת רשלנות. כך למשל דחה בית משפט השלום תל אביב יפו באוגוסט 2008 תביעה של אישה שעברה תאונת דרכים מספר שנים לאחר הטיפול ונטען על ידה כי התאונה נגרמה בעקבות הזריקה (67960-04).

האישה טענה כי הטיפול נעדרה הסכמתה שכן לא היה ברשות בית החולים טופס חתום שלה על הסכמה לקבלת הטיפול.

סגן הנשיא השופט שריר מיכל כתב בפסק דינו כי "רופא המטפל קיבל מהתובעת אנמנזה לפני מתן הזריקה ובה לא צוין כאבי הגב והסכימה לטיפול לאחר שקיבלה ממנו הסברים ולא חתמה על הטופס הסכמה כיוון שזה לא היה אז בנמצא. לא ניתן לחייב רופא להחתים על טופס שהוכנס לשימוש רק ב-1999 שנתיים לאחר המקרה הנדון".

האישה קבלה כי לא נרשמו סוג המחט וגובה החדרתה אך בהקשר זה נפסק כי אין לנתונים אלה משמעות לגבי הנזק הנטען.

במקרה אחר פסק בית משפט העליון בינואר 1998 בפסיקה מכוננת כי כאשר לא התקיימו רישומים רפואיים שהיו צריכים להירשם נטל השכנוע יועבר אל הנתבע (ע"א 6330/96).

באותה פסיקה ביטל בית המשפט את פסק דינו של בית משפט המחוזי, קיבל את תביעתה האישה וקבע כי בית משפט המחוזי יקבע את כמות הפיצויים שתקבל.

באותו מקרה תבעה אישה שסבלה משיתוק מוחין את בית החולים הלל יפה בטענה כי התרשלותם בעת לידתה היא שגרמה לה לנזק המדובר ונכות בשיעור 100%.

בית משפט המחוזי דחה את תביעתה בשל העדר הקשר הסיבתי המקיים את יסודות הרשלנות.

אמא של התובעת סבלה מסוכרת סמויה ויתר לחץ דם ועל כן הייתה במעקב רפואי. עד למתן הזריקה כל בדיקותיה היו תקינות. לאחר מתן הזריקה חל הירידה חדה בלחץ הדם של האם לצד ירידה בדופק הלב של העובר. הרופאים החליטו לבצע לידת מלקחיים ולאחר הלידה התברר כי הילדה לקתה בשיתוק מוחין.

השופטים תיאדור אור מישאל חשין וי' גולדברג כתבו בפסק דינם כי "חשיבות מיוחדת יש לתת בענייננו לשעה המדויקת בה ניתנה הזריקה, לשעת הלידה וכן לפער הזמן שעבר בין שני אלה. פרטים אלה הם בעלי חשיבות בהכרעת המחלוקת שבין בעלי הדין…

הכל מסכימים, וכך גם קבע בית המשפט שעקב ירידת לחץ הדם אצל האם נגרמה לעובר ברדיקרדיה. ירידה זו בדופק של העובר, אם היא משמעותית ונמשכת פרק זמן מתאים, כלולה לגרום למצוקה עוברים בשל תשניק… סבל עוברי ממושך כזה יכול לגרום לשיתוק מוחין.

רואים אנו, שנסיבות המקרה כמבואר לעיל מצביעות לכאורה על קשר סיבתי בין מתן הזריקה לאם לבין שיתוק המוחין שנגרם לתובעת.

לא רק שאין כל ראיה שהרופאים השגיחו וידעו על ירידה כזו בלחץ הדם, וכי פעלו לתיקון נפילתו, אלא שלכאורה יודעים אנו שטיפול רואי בכיוון זה לא נעשה. יודעים אנו זאת, משום שגם אחרי הלידה נמצא שהירידה הרצינית בלחץ הדם של האם נותרה בעיניה אפילו פעלו הרופאים בתשומת לב ראויה והיו מתקנים נפילה זו, כל התהליך המזיק אותו סבל היילוד לא היה מתרחש", כתבו.

אם אתם סובלים מנזקים כאלה ואחרים כתוצאה מזריקת אפידורל, אם אתם חשים כי הצוות הרפואי התרשל בתפקידו או כי לא ניתן לכם מידע מספיק על מנת לחתום על הסכמה מדעת לטיפול, אתם זקוקים לליווי משפטי.

משרדנו מתמחה בתביעות ברשלנות רפואית ובו תוכלו למצוא עורכי דין מקצועיים ובעלי ניסיון של שנים שישמחו להיפגש איתכם, ולייעץ לכם על כל שאלה.