תביעה של קרוב משפחה לאחר תאונת דרכים – הלכת אלסוחה
האם אדם יכול לתבוע בגין נזק נפשי שנגרם לו עקב תאונת דרכים של קרוב משפחה, אליה נחשף – במישרין או בעקיפין? באילו מקרים יוכל לקבל פיצוי על נזק נפשי זה? במאמר מאמר זה של משרדנו, המתמחה בין היתר בדיני נזיקין ודיני תעבורה, נסביר על הדין החל על תביעה של קרוב משפחה לאחר תאונת דרכים .
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מכיר בנזק נפשי כנזק גוף:
סעיף 1 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, קובע כי "תאונת דרכים" היא: "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה".
"נזק גוף" מוגדר בסעיף 1 כ"מוות, מחלה, פגיעה או ליקוי גופני, נפשי או שכלי לרבות פגיעה בהתקן הדרוש לתפקוד אחד מאברי הגוף שהיה מחובר לגוף הנפגע בעת אירוע תאונת הדרכים"
אם כן, ניתן לראות כי נזק נפשי מוגדר כאחד מנזקי הגוף האפשריים שבגינם ניתן לקבל פיצוי בעקבות תאונת דרכים. עם זאת, עד להלכת אלסוחה, בה נתמקד במאמר זה, היה נהוג כי רק הנפגע הישיר מהתאונה יוכל לזכות לפיצויים בעקבות תאונת הדרכים.
הלכת אלסוחה הרחיבה את האפשרות לתביעת נזק נפשי בגין תאונת דרכים, גם לקרובי משפחתו של הנפגע
בשנת 1990 ניתן פסק דין תקדימי על ידי בית המשפט העליון – הלכת אלסוחה. הלכה זו והמבחנים שנקבעו בה לעניין נזק נפשי של קרוב משפחה של נפגע בתאונת דרכים מהווים עד היום את ההלכה המרכזית בנושא, עם תוספות שנוספו לה לאורך השנים בפסיקה מאוחרת יותר, ועליהן נעמוד להלן.
שמגר קבע בפסק הדין מהן אמות מידה העשויות לזכות אדם בפיצוי על נזק נפשי שנגרם לו עקב פגיעת קרובו בתאונה ("נזק משני"):
- מידת הקירבה של התובע לנפגע – בפסק הדין הוגבלה זכות התביעה רק לקרובי משפחה ממדרגה ראשונה: הורים, ילדים ובני-זוג, תוך שהשופט שמגר השאיר לבחינה עתידית של בית המשפט את השאלה אם יש הצדקה במקרה יוצא דופן להוסיף קרובים נוספים לנפגע, שאינם מדרגה ראשונה. ואכן, הפסיקה הרחיבה וכללה לאורך השנים גם קרובי משפחה שאינם מדרגה ראשונה, אם היו יחסי קרבה מיוחדים בינם לבין הנפגע;
- התרשמות ישירה מן האירוע המזיק – השופט שמגר כתב כי הדרישה הנהוגה בשיטות משפט זרות, שהתובע יחווה את החוויה הטראומתית באופן ישיר, עלולה להביא לתוצאות שאינן צודקות, משום שאין לשלול את האפשרות להכיר בנזק נפשי שנגרם כתוצאה מקבלת מידע מכלי שני;
- מידת הקרבה בזמן ובמקום לאירוע המזיק – גם לגבי מבחן משנה זה שמגר נקט בעמדה מקלה יותר מזו הנהוגה בפסיקה הזרה, ואיפשר לקרובי המשפחה לתבוע גם בגין נזקים נפשיים שהתהוו בשלב מאוחר יותר – הרחק מזירת האירוע (למשל, הורה אשר שהה בחו"ל בעת שנודע לו על תאונה שאירעה לבנו, והוא מגיע לבית החולים מספר ימים לאחר מכן), כמו גם בגין נזקים נפשיים שהתהוו כתוצאה ממגע מתמשך עם תוצאות האירוע המזיק (למשל, טיפול דרך קבע בקרוב המשפחה שנפצע בתאונה);
- מידת הפגיעה הנפשית – על פי פסק הדין נדרש כי התובע יסבול מנזק נפשי קשה. נקבע, כי צריך להיות מדובר בנזק משני שעולה כדי מחלת נפש (פסיכוזיס) או הפרעת נפש (נוירוזיס), ושיש בהן משום נכות ניכרת. אלא שמאז הורחבה הלכת אלסוחה על ידי פסיקה מאוחרת יותר באופן משמעותי למדי, הן לגבי מחלות פיזיות שקושרות לנזק הנפשי – דוגמת מחלה כרונית, כגון סרטן, שניתן לייחס לנזק הנפשי – והן לגבי נזקים נפשיים חמורים פחות, שאינם עולים לכדי מחלת נפש או הפרעת נפש.
התייחסות לקשר סיבתי בהלכת אלסוחה
נושא הקשר הסיבתי העובדתי והמשפטי, עלה גם הוא כמובן בפסק הדין, כמו בתביעות אחרות בנושא תאונות דרכים, כשהשופט שמגר קבע שעל פי מבחן הסיכון "הפגיעה בקרוב המשפחה היא בגדר הסיכון שראוי לקחתו בחשבון; היא מצויה בתחום הסיכון שיצרה התנהגותו של המזיק".
פנייה לעורך דין בענייני נזקי גוף ותאונות דרכים
אם קרוב משפחה שלכם נפגע חס וחלילה בתאונת דרכים, נדרשת לכם – על מנת לעמוד על זכויותיכם – מומחיות של עורך דין נזיקין, בעיקר מומחה תאונות דרכים, שיעזור לכם בתהליך הקשה והמורכב של תביעה של קרוב משפחה לאחר תאונת דרכים. אם יש לכם שאלות או אם אתם זקוקים לעזרה משפטית מעורך דין לדיני נזיקין ותאונות דרכים בישראל, אתם מוזמנים לפנות אלינו, בהתאם לפרטים המופיעים בתחתית העמוד. משרדינו ממוקמים בירושלים ובתל אביב.
המאמר נכתב בשיתוף עורך הדין אדם ג'ונסון.
:
:מאמרים מומלצים