אשרה (ויזה) לעובדי סיעוד זרים – איך זה עובד?
מהם התנאים לקבלה והארכה של ויזה לעובדי סיעוד? עובדי סיעוד זרים בישראל מחויבים להחזיק באשרה (ויזת עבודה) לאורך כל תקופת שהייתם. חוק הכניסה לישראל עוסק בכך וקובע את סוגי האשרות אשר שר הפנים רשאי להעניק לעובדים זרים. זאת לצד שורה של הוראות המגבילות את משך האשרה ותחום העיסוק לפיה. למרות המדיניות הכללית לפיה עובדי סיעוד זרים נועדו לשהות בישראל לתקופה זמנית ולא להשתקע בה, החוק קובע תנאים שבהתקיימם ניתן להאריך את משך שהותם. במאמר זה נציג עבורכם סקירה של הוראות החוק השונות, נסביר על תהליך קבלת האשרה הראשונית לעובדי סיעוד זרים ונפרט על התנאים להארכתה.
משרד עורכי הדין שלנו מתמחה בתחום עובדי הסיעוד. אנו מספקים ללקוחותינו מענה וליווי, בין היתר, בהסדרת אשרות עבודה לעובדי סיעוד זרים, קבלת היתרי העסקה ושהייה בישראל והארכתם, מעבר עובדים בין מטופלים ומתן ייעוץ וליווי משפטיים לעובדים ולמעסיקים בענף.
מהם סוגי האשרות ורישיונות הישיבה הקיימים לפי החוק?
חוק הכניסה לישראל קובע את דרכי הכניסה לישראל והשהייה בה. החוק ונוהלי משרד הפנים מסדירים את כל נושא הכניסה לישראל ואשרות שהייה / ויזות עבור אזרחים זרים בישראל, בין עם למטרות ביקור תיירותי, לימודים, התנדבות, וגם רישיונות עבודה מסוגים שונים. תוכלו לקרוא עוד על הקטגוריות השונות של ויזות לישראל אצלנו באתר האינטרנט. עובדים זרים בישראל מועסקים באמצעות רישיון עבודה מסוג ב/1. אשרת העבודה ניתנת עבור עובדים מסוגים שונים: עובדים זרים מומחים, שפים במסעדות אתניות, עובדים בענף החקלאות או בניין וגם עובדים בענף הסיעוד וטיפול בקשישים או בעלי מוגבלויות.
הארכת האשרה (ויזה) ורישיון הישיבה לעובדי סיעוד זרים
החוק כולל הסדרים מיוחדים בנוגע לעובדי סיעוד זרים. שר הפנים מוסמך להאריך את רישיון ישיבת הביקור בישראל לתקופה כוללת של עד חמש שנים, כאשר תקופת ההארכה הראשונה לא תעלה על שנתיים וכל הארכה נוספת תהא לתקופה שלא תעלה על שנה אחת. את הבקשות להארכת הרישיון יש להגיש לרשות האוכלוסין וההגירה, אשר קבעה בנוהליה הפנימיים תנאים שבהם נדרשים עובדי הסיעוד הזרים לעמוד. למשל, נדרש כי לעובד הזר תהא פוליסת ביטוח עדכנית בתוקף על שמו, וכי לא ישהו בישראל בני משפחתו מדרגה ראשונה (הורים, בני זוג וילדים).
במידה וחלפו 51 חודשים מיום כניסת עובדי הסיעוד הזרים לישראל לראשונה, עליהם לעמוד בתנאים נוספים, מלבד אלה שפירטנו, לצורך הארכת רישיון ישיבתם. ראשית, נדרשת רציפות של שנה לפחות בטרם הגשת בקשת ההארכה שבמהלכה עבדו עובדי הסיעוד הזרים עם אותו מטופל שבבעלותו היתר העסקתם. שנית, נדרשת חוות דעת של גורם מוסמך (עובד סוציאלי / רופא / אח) בנוגע לקשר שבין המטופל ובין עובד הסיעוד. על חוות הדעת לציין כי הפסקת הטיפול על ידי העובד הזר הספציפי תגרום לפגיעה קשה במטופל שמעסיקו.
לאחר מעל 63 חודשים בהם שהו עובדי הסיעוד בישראל, ככלל עליהם לעזוב את הארץ. ואולם, החוק קובע כי במקרים חריגים ומיוחדים ניתן להעניק אשרה (ויזה) הומניטרית לעובדי הסיעוד הזרים. מדובר בנושא מורכב, ולכן הקדשנו לו מאמר שלם ונפרד במסגרת סדרת מאמרים זו.
מהן ההגבלות שנקבעו לגבי עובדי סיעוד זרים בחוק הכניסה לישראל?
חוק הכניסה לישראל כולל הגבלות ספציפיות לגבי קבלה והארכה של ויזה לעובדי סיעוד זרים. כך למשל, החוק קובע כי ככלל, עובדים זרים בישראל יוכלו לעסוק רק בתחום שעבורו ניתנה להם האשרה. ההגבלה נעשית על ידי ציון תחום העיסוק באשרה וברישיון הישיבה. הוראת חוק זו נועדה למנוע מעובדים זרים לעסוק בתחומים נוספים מלבד זה שעבורו אושרה כניסתם ושהייתם בישראל.
בחוק נקבעה הגבלה נוספת להעסקת עובדי סיעוד זרים, ולפיה על מי שמעוניינים להעסיק עובדי סיעוד זרים להסדיר קודם לכן היתר העסקה ממשרד הפנים, וכן להשיג אישור רפואי ממוסד רפואי במדינה הזרה בדבר מצבו הבריאותי של העובד הזר. ככלל, ללא היתר ההעסקה והרישיון הרפואי לא יוענקו לעובדי הסיעוד הזרים אשרות ורישיונות ישיבה בישראל.
צרו קשר עם עורך דין מומחה בתחום עובדי הסיעוד
אם הנכם מעסיקים או מעוניינים להעסיק עובדי סיעוד זרים או שברצונכם לקבל ייעוץ וליווי בכל הנוגע להעסקת עובדי סיעוד, נשמח לעזור. צרו קשר עם משרד עורכי הדין שלנו בירושלים או בתל אביב, לקבלת סיוע ומידע משפטי. אנו מתמחים בתחום עובדי סיעוד ובהסדרת מעמדם החוקי בישראל.
:
: