פרשת ברספורד השנייה

במסגרת פרסום סיכומים של פסקי דין מרכזיים שהשפיעו על הפרשנות השיפוטית בישראל, מאמר זה סוקר את בג"ץ "פרשת ברספורד השנייה", שעניינה בזכויות העלייה לישראל של יהודים משיחיים וכן השאלה של ההגדרה של "יהודי משיחי" \ "אדם שהמיר את דתו".

רקע כללי

העותרים, שלושה זוגות נשואים; גארי ושירלי ברספורד, סידני ולינדה ספיקמן, וריצ'רד וריקי קנדל, מגדירים עצמם כ"יהודים משיחיים". הם עתרו נגד סירובו של המשיב, שר הפנים, להעניק להם אשרות מהגרים כיהודים, על פי חוק השבות, התש"י-1950, ולחילופין, להעניק להם אישורי מגורי קבע כלא-יהודים, על פי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952. לשניים מתוך שלושה מהזוגות היה לפחות ילד קטין אחד במועד החלטה זו. דעת הרוב נכתבה על ידי השופטת נתניהו, השופט חשין והשופט מלץ הסכימו עימה.

חלק ראשון – אשרת עולה לפי חוק השבות

עתירת ברספורד

כאמור בעתירתם הקודמת של בני הזוג, העותרים הם יהודים מלידה. לטענתם, חל שינוי במערכת העובדתית מאז פסק-הדין בעתירה הקודמת, שינוי המשפיע על מעמדם על-פי חוק השבות, וזאת בעקבות הפסקת השתתפותם בפעילות מסיונרית, הפסקת ביקוריהם בכנסיה ונוכחותם במפגשי הקהילה המשיחית. הם עדיין מחזיקים באמונתם כיהודים בעלי אמונה משיחית, אך אין מתקיימים בהם עוד כל אותם מעשים שנמנו בחוות דעתו של השופט ברק, המהווים, לדעתם, חלק מהותי מהמבחן, שעל-פיו התקבלה החלטה בשאלה אם הם בני דת אחרת. לכן, בני הזוג ברספורד טענו שמכיוון שהם הפסיקו להשתתף בפעילויות הקודמות שלהם, הם אינם עוד בני דת אחרת לפי המבחן של השופט ברק.

סוגיה מס' 1

האם פעילותו של אדם יכולה לקבוע את מעמדו כיהודי או כלא יהודי למטרות חוק השבות?

תשובה

לא. פעילותו של אדם, בפני עצמה, אינה יכולה לקבוע את מעמדו כיהודי או לא יהודי למטרות חוק השבות.

דיון

השופט ברק לא ראה בפעילותם של העותרים יסוד מיסודות המבחן, לפיו ייקבע אם בני דת אחרת הם, אלא ביטוי לאמונתם. לא ייתכן מבחן הקובע את מעמדו הדתי של אדם על-פי קריטריונים הנתונים לשינוי מיום ליום. לא ייתכן שמעמדו של אדם כיהודי לצורך חוק השבות ייקבע על-פי מבחן משתנה של פעילות, כשברצונו יפעל וברצונו יחדל. כיום הוא מאמין בדת אחרת אך אינו עוסק בפעילות מכוחה והוא ייחשב ליהודי, ואילו מחר יחזור לפעילותו והוא בן דת אחרת.

סוגיה מס' 2

האם אי השתתפותו של אדם בפעילות מיסיונרית, הטפה, השתתפות בכנסייה ונוכחות בקהילה משיחית ימנעו ממנו להיות בן "דת אחרת" למטרות חוק השבות?

תשובה

לא. אי השתתפותו של אדם בפעילות מיסיונרית, הטפה, השתתפות בכנסייה ונוכחות בקהילה משיחית לא ימנע ממנו להיות בן "דת אחרת" למטרות חוק השבות.

דיון

בעניין זה קובע בית המשפט, כי "זיקה אמונתית לישוע כנביא, גואל, מושיע או משיח … פירושה התנתקות מהישות ההיסטורית של עם ישראל …". לפיכך קובע בית המשפט, כי אדם ייחשב שהתגייר מחדש רק אם הראה שכוונותיו כנות, כי הפסיק את פעילותו הקודמת וכי עזב את אמונתו הקודמת.

מסקנה

בית המשפט דחה את עתירת ברספורד. נקבע, כי (1) מעשיהם של בני הזוג ברספורד היוו אינדיקציה לאמונתם לפי המבחן של השופט ברק, ולא יסוד של המבחן שיכול להשתנות מיום ליום; ו-(2) בני הזוג ברספורד לא הצליחו להראות שהשינוי שחל במעשיהם היה שינוי אמיתי שנבע משכנוע פנימי.

עתירת ספיקמן

העובדות

העותרת לינדה ספיקמן נולדה בארצות-הברית כיהודייה להורים יהודים ובהמשך הפכה להיות יהודייה משיחית. פחות ברור הוא מצבו של בעלה, העותר סידני ארל ספיקמן. עם זאת, בית המשפט קבע שייתכן שסידני היה נכד של סב וסבתא יהודים מצד אביו, אם כי סידני לא הגיש תיעוד לתמיכה בטענה זו. אביו של סידני הפך לבפטיסט לפני לידת בנו. בבקשתו לאשרת עלייה לפי חוק השבות, הצהיר סידני כי הוא יהודי מבלי לציין כי הוא יהודי משיחי. עוד קבע בית המשפט, כי סידני "התנצר" כשהתחתן עם לינדה. דון ספיקמן היא בתה של לינדה מנישואים קודמים. היא נולדה בתקופה שבה אמה עדיין לא ראתה את עצמה כיהודייה משיחית, וחונכה כיהודייה משיחית מגיל ארבע, אז הפכה אמה ליהודייה משיחית.

סוגיה מס' 3

האם בן האמונה הבפטיסטית, שנולד להורים יהודים, נחשב ליהודי לצורכי חוק השבות?

תשובה

לא. בן האמונה הבפטיסטית שנולד להורים יהודים אינו נחשב ליהודי לצרכי חוק השבות.

דיון

בנוגע לסוגיה זו, מסיק בית המשפט כי אביו של סידני, בהיותו בפטיסט לפני לידת בנו, הפך לבן דת אחרת, ולפיכך לא-יהודי, לפני לידתו של סידני.

סוגיה מס' 4

האם יהודי משיחי שנולד לאב בפטיסט ולסבא וסבתא יהודים רשאי לעלות לישראל לפי סעיף 4ב לחוק השבות?

תשובה

לא. יהודי משיחי שנולד לאב בפטיסט ולסבא וסבתא יהודים אינו רשאי לעלות לישראל לפי סעיף 4ב לחוק השבות.

דיון

אדם שנולד לאב בפטיסט ולסבא וסבתא יהודים, ולימים הופך ליהודי משיחי, הוא בן דת אחרת לפי סעיף 4ב לחוק השבות. כאן, סידני ספיקמן לא מכחיש שהוא יהודי משיחי. לפיכך, הוא אינו רשאי לעלות לישראל כיהודי לפי סעיף 4ב.

סוגיה מס' 5

האם רשאי יהודי משיחי, שהוא גם צאצא לאב או סבא יהודי, לעלות לישראל לפי סעיף 4א(א) לחוק השבות, כצאצא לא יהודי של האב או הסבא?

תשובה

לא. יהודי משיחי שהוא גם צאצא לאב או סבא יהודי אינו רשאי לעלות לישראל לפי סעיף 4א(א) לחוק השבות כצאצא לא יהודי של האב או הסבא.

דיון

סעיף 4א(א) לחוק השבות קובע כי "זכויות של יהודי לפי חוק [השבות]… מוקנות גם … לילד ולנכד של יהודי … להוציא אדם שהיה יהודי והמיר דתו מרצון". בנוגע לסוגיה זו, קבע בית המשפט, כי סידני ספיקמן אינו זכאי לזכויותיו של לא-יהודי לפי סעיף 4א(א), משום שהוא המיר דתו מרצון על ידי הפיכתו ליהודי משיחי. עם זאת, בית המשפט קבע, כי סידני עשוי לחדש את בקשתו בעתיד ולהציג את מלוא תביעתו.

סוגיה מס' 6

כאשר ילד נולד לאם יהודייה, ואימו של אותו ילד הופכת ליהודייה משיחית בעוד הילד קטין, האם הילד נחשב כאילו המיר דתו מרצון לפי סעיף 4א(א) לחוק השבות?

תשובה

לא. ילד שנולד לאם יהודייה שהופך ליהודי משיחי בעוד הילד קטין לא המיר דתו מרצון לפי סעיף 4א(א) לחוק השבות.

דיון

בעניין זה קבע בית המשפט, כי זכויותיו של יהודי מוקנות לדון, בתה הקטינה של ספיקמן, לפי סעיף 4א(א), אף על פי שהיא "אינה יהודיה אלא בת 'דת אחרת' כמשמעותה בסעיף 4ב לחוק השבות". בית המשפט ממשיך וקובע, כי דון לא המירה דתה מרצון לפי סעיף 4א(א) מכיוון שהייתה קטינה כשהוריה הפכו ליהודים משיחיים.

סוגיה מס' 7

האם ילד קטין של יהודים משיחיים רשאי לקבל אשרת עולה על פי חוק השבות?

תשובה

כן, בתנאים מסוימים. ילד קטין רשאי לקבל אשרת עולה לפי חוק השבות אם הורי הילד או אפוטרופוס של הילד מביעים רצון שהילד ישתקע בישראל. על ההורים או האפוטרופוס להביע רצון זה גם אם הם עצמם אינם מסוגלים להשתקע בישראל.

דיון

לגבי סוגיה זו, בית המשפט קבע כי זכויותיה של דון לפי סעיף 4א(א) כלא יהודייה, הן כזכויות יהודי לפי חוק השבות. כשם שזכותו של יהודי לקבלת אשרת עולה מוקנית לו אם הביע את רצונו להשתקע בישראל, כן זכותה תלויה בהבעת רצון כאמור. עם זאת, בהיותה קטינה, לא די בהבעת רצונה שלה. היא נתונה לאפוטרופסות של הוריה; הבעת הרצון להתיישב חייבת לבוא מהוריה או מאפוטרופוס.

סוגיה מס' 8

האם זכותם החוקתית של הורים לאפוטרופסות על ילדיהם מאפשרת להם להשתקע בישראל כאשר לילדיהם יש זכות להשתקע בישראל?

תשובה

לא. הורה לילד הזכאי לעלות לפי חוק השבות אינו נכלל בקבוצת הזכאים לזכויות הגירה לפי סעיף 4א(א) לחוק השבות.

דיון

בעניין זה, בית המשפט קבע, כי זכותם של הורים לאפוטרופסות על ילדיהם היא זכות חוקתית חשובה שאין לפגוע בה. עם זאת, הורה לילד הזכאי לעלות לפי חוק השבות אינו נכלל בקבוצת הזכאים לזכויות הגירה לפי סעיף 4א(א) לחוק. מטרת סעיף 4א(א) היא לעודד עלייה של מי שאינם יהודים (ואינם יהודים שהמירו ברצון דת אחרת) בשאיפה שהם "יתיישבו בישראל ויתגיירו". לטענת בית המשפט, התרת עלייה או מגורי קבע של הורים בני דת אחרת, או של אנשים שהיו יהודים והחליפו את דתם ברצון, ואשר מעוניינים להשתקע בישראל כבני דת אחרת, אינה תומכת בתכלית חוק השבות.

מסקנה

בית המשפט דוחה את עתירתם של סידני ולינדה ספיקמן, בקובעו כי (1) בני הזוג אינם יכולים לעלות לישראל כיהודים משום שהם בני דת אחרת; וכן (2) בני הזוג אינם יכולים לעלות לישראל כלא יהודים כי סידני ספיקמן המיר את דתו מרצונו. בית המשפט דוחה גם את עתירתה של דון ספיקמן, בקובעו כי (3) רק על פי בקשת הוריה או האפוטרופוסים של דון שהיא תישאר בישראל בלעדיהם, ניתן יהיה להעניק לה אשרת עולה.

עתירת קנדל

העותר קנדל נולד להורים יהודיים ילידי ארצות הברית. הוא מגדיר עצמו כ"יהודי משיחי". אשתו, העותרת, נולדה להורים פרוטסטנטים ונטבלה לנצרות, אך היא "יהודייה משיחית" באמונתה. מנישואים אלה נולדו להם 4 ילדים. שלושה מהם קטינים והרביעית, ניקול, הגיעה לגיל בגרות בזמן שהעתירה עדיין תלויה ועומדת. ניקול ביקשה במקור אשרת עולה לפי חוק השבות. שר הפנים העניק לה אשרת עולה פוטנציאלית למשך חצי שנה וקבע, כי עם מתן פסק הדין בעתירת הוריה תוכל ניקול לשקול האם ברצונה להשתקע בישראל ולהגיש בקשה חדשה.

סוגיה מס' 9

האם אדם שנולד להורים יהודים המגדיר עצמו גם כיהודי משיחי הוא "בן דת אחרת" לצורכי חוק השבות?

תשובה

כן. אדם שנולד להורים יהודים וגם מגדיר עצמו כיהודי משיחי הוא בן דת אחרת לצורכי חוק השבות.

דיון

בנוגע לסוגיה זו, נקבע כי למרות שריצ'רד קנדל נולד להורים יהודים, הוא הפך לבן דת אחרת למטרות חוק השבות על ידי הפיכתו ליהודי משיחי.

סוגיה מס' 10

האם אדם שנולד לאב יהודי מלידה יכול לקבל אשרת עלייה לפי חוק השבות מבלי להביע רצון אישי להשתקע בישראל?

תשובה

לא. אם האדם הוא קטין, על ההורים או האפוטרופוסים של הקטין להביע את רצונם שהקטין ישתקע בישראל, גם אם אין ביכולתם להשתקע בישראל בעצמם. במידה והאדם מבוגר, עליו להגיש בקשה עצמאית המביעה רצון אישי להשתקע בישראל.

דיון

לגבי ריצ'רד וריקי קנדל, בית המשפט קבע כי למרות שריצ'רד קנדל נולד להורים יהודים, הוא ואשתו היו שניהם יהודים משיחיים ולכן היו בני דת אחרת לפי סעיף 4ב לחוק השבות.

לגבי בתו של קנדל, ניקול, בית המשפט קבע כי אין עילה לתת לה אשרת עולה, משום שלא הביעה רצון אישי להשתקע בישראל. עם זאת, היא יכולה להגיש בקשה עצמאית המביעה רצון זה.

מסקנה

בית המשפט דחה את עתירתם של ריצ'רד וריקי קנדל, על בסיס אותם הנימוקים לדחיית עתירת בני הזוג ספיקמן. בית המשפט דחה גם את עתירתה של ניקול קנדל, אך קבע כי אם תגיש בקשה עצמאית המביעה רצון אישי להשתקע בישראל, שר הפנים יבחן את הבקשה וימסור החלטתו.

חלק שני – מגורי קבע לפי חוק הכניסה לישראל

הטענות המשותפות לכל העתירות הן שהמשיב שגה בכך שהתעלם מרגשות ציוניים עמוקים של העותרים ומרצונם העז להיקלט בארץ, חברתית וכלכלית. הם מדגישים עוד, כי אין בחוק הכניסה מניעה, כזו שבחוק השבות, החלה על מי שהמיר את דתו, וכי לא יהודים רבים זכו לאשרה על פיו. התייחסות להיותם "יהודים משיחיים" היא שיקול זר, כך נטען.

בני הזוג ברספורד וספיקמן מעלים גם סיבות נוספות מדוע יש לאפשר להם לעלות לישראל על פי חוק הכניסה. אלה כוללים (1) מצב ביטחוני במדינת הולדתם של בני הזוג ברספורד; (2) המצוקה הרגשית הפוטנציאלית של שירלי ברספורד בהיפרדות משניים מבניה; וכן (3) המומחיות המקצועית של סידני ספיקמן בתחום של חדשנות.

בני הזוג ברספורד טוענים שהם אינם מסוגלים לחזור לזימבבואה בגלל מצב ביטחוני ששורר שם. הם גם טוענים כי שניים מבניה של שירלי ברספורד הם אזרחי ישראל ששירתו בצבא ההגנה לישראל, והמרחק מילדיה אם ייפרדו יגרום לה למצוקה רגשית עמוקה. בני הזוג טוענים כי הקימו חברת בניין וכי לסידני ספיקמן מומחיות מיוחדת ובלעדית בתחום הבנייה עם לבני בטון, המהווה חידוש בישראל.

סוגיה מס' 11

האם שר הפנים חייב לתת יחס שווה לעולים פוטנציאליים לפי חוק הכניסה לישראל?

תשובה

לא. שר הפנים אינו חייב לתת יחס שווה לעולים פוטנציאליים לפי חוק הכניסה לישראל.

דיון

לעניין סוגיה זו קבע בית המשפט, כי טענת העותרים לאפליה מבוססת בעיקרה על השוואה ליחס שקיבלו יהודים משיחיים אחרים, בני הזוג מרלו. באותו מקרה הצהירו בני הזוג מרלו בבקשותיהם לאשרות עליה שהם יהודים לפי דתם. שר הפנים ביטל את אשרותיהם כשגילה שהם יהודים משיחיים. עם זאת, שר הפנים העניק למרלו היתרי שהייה קבועים על פי חוק הכניסה לישראל, תוך שהוא מעדיף לתת היתרים לפי חוק הכניסה לישראל במקום להתדיין בעתירתם של מרלו לקביעת זכאותם לפי חוק השבות .

לטענת העותרים, אופן התמודדותו של שר הפנים עם בני הזוג מרלו מלמד כי למרות שידע שהם יהודים משיחיים, הוא ראה בהם יהודים. לפיכך, העותרים זכאים גם הם ליחס שווה שיראה בהם גם כיהודים, וכתוצאה מכך הם זכאים לאשרת עלייה על פי חוק השבות.

בית המשפט חלק על טענה זו וקבע, כי שר הפנים לא קיבל בהכרח שיהודי משיחי הוא יהודי, אלא שבאותה עת לא ניתן פסק דין סופי המכריע במעמדם של יהודים משיחיים לצרכי חוק השבות.

עוד קבע בית המשפט, כי לשר הפנים שיקול דעת רחב והוא רשאי לאפשר ליחיד או לקבוצת אנשים מגורי קבע ולסרב לאחרים. בית המשפט ממשיך וקובע כי מי שאינו אזרח ישראלי, או עולה על פי חוק השבות, אין לו זכות כניסה או זכות להישאר בישראל, אלא בהיתר, וגם כאשר ניתנה לו אשרה או היתר שהייה, רשאי שר הפנים לבטלם בכל עת.

כמו כן, המדיניות אותה מיישם שר הפנים במשך שנים רבות היא לא לתת אשרות שהייה קבועות לזרים, אלא במקרים חריגים בהם קיימים שיקולים מיוחדים. מדיניות זו זהה לכל זר שאינו זכאי לאשרת עולה לפי חוק השבות, בין אם הוא יהודי משיחי ובין אם הוא בן דת אחרת. בית המשפט לא מצא כי קיימים טעמים מיוחדים לאף אחד מהעותרים המצדיקים סטייה מהמדיניות הכללית של שר הפנים.

סוגיה מס' 12

האם לאדם המתמודד עם מצב ביטחוני במדינת מולדתו, שלא השתנה לרעה בעקבות שהותו בישראל, יש זכות לישיבת קבע בישראל על פי חוק הכניסה לישראל?

תשובה

לא. אדם המתמודד עם מצב ביטחוני במדינת מולדתו שלא החמיר בעקבות שהותו בישראל, אין לו זכות לישיבת קבע בישראל לפי חוק הכניסה לישראל.

דיון

בית המשפט קבע, כי אילו בני הזוג ברספורד היו נשארים בארץ מולדתם ולא נשארים בישראל, הם היו נמצאים באותו מצב, וכי דבר לא השתנה לרעה בעקבות שהותם בישראל.

סוגיה מס' 13

האם הורים לאזרח ישראלי ששירת בצבא הגנה לישראל רשאים לקבל היתר מגורי קבע בישראל לפי חוק הכניסה לישראל?

תשובה

כן, אבל רק בתנאים מסוימים. מדיניות שר הפנים היא להתיר תושבות קבע להורה זר שילדיו נמצאים בארץ רק כשההורה הוא "קשיש ובודד" ואין לו ילדים מחוץ לישראל.

דיון

בעניין זה, קבע בית המשפט כי מצבה של שירלי אינו עומד בדרישות הדרושות לשר הפנים לחריגה ממדיניותו. עוד קבע בית המשפט, כי מערכת היחסים של שירלי עם בניה שהיו אזרחים ישראלים הייתה בעייתית מאד, וכי היא לא הראתה שהמצב השתפר.

סוגיה מס' 14

האם מומחיותו של אדם בתחום חדשנות יכולה להצדיק חריגה מהמדיניות הכללית של שר הפנים, שלא לתת אשרות שהיית קבע לפי חוק הכניסה לישראל?

תשובה

כן, אבל לא במקרה הזה.

דיון

בעניין זה קבע בית המשפט, כי מומחיותו של סידני ספיקמן אינה מבין הכישורים המהווים תרומה מיוחדת למדינה המצדיקה חריגה ממדיניותו הכללית של שר הפנים שלא לתת אשרות שהיית קבע לזרים.

מסקנה

בית המשפט אינו מוצא עילה משפטית להתערב בהחלטת שר הפנים.

כב' השופט חשין

השופט חשין הסכים עם השופטת נתניהו, והוסיף כי אמנם יש לשר הפנים שיקול דעת רחב, אך מוטלת עליו החובה לנהוג ביושר, בתום לב, ללא אפליה ושרירותיות, באופן סביר ובהתאם לתכלית החקיקה.

כב' השופט מלץ

השופט מלץ הסכים עם השופטת נתניהו.

פסק הדין

העתירות של גארי ושירלי ברספורד, סידני ולינדה ספיקמן וריצ'רד וריקי קנדל נדחו. בית המשפט קבע, כי סידני ספיקמן יוכל לחדש את בקשתו באמצעות הצגת מלוא תביעתו בפני שר הפנים.

עתירתה של דון ספיקמן נדחתה. בית המשפט קבע, כי היא תוכל לחדש את בקשתה אם הוריה או האפוטרופוסים שלה יביעו רצון שתשתקע בישראל.

עתירתה של ניקול קנדל נדחתה. בית המשפט קבע, כי תוכל לחדש את בקשתה אם תצהיר על רצונה האישי להשתקע בישראל.