פרויקט מנהטן – אזרחות גרמנית לצאצאי יהודים

פרויקט מנהטן הוא שמו של מיזם רחב היקף אשר החל בארצות הברית בעיצומה של מלחמת העולם השנייה. מטרת הפרויקט הייתה ליצור מכונת השמדה המונית בקנה מידה שטרם נראה כמוהו, וכך ליצור אפקט הרתעה בינלאומי אל מול מדינות פשיסטיות שביקשו להשתלט על העולם (כדוגמת גרמניה, יפן ואיטליה). הפרויקט החל תודות למדענים יהודים שברחו מגרמניה הנאצית וממרכז אירופה, מאזורים שהיו תחת שליטה גרמנית.

הללו הגיעו לארצות הברית לאחר שפוטרו ממשרותיהם באוניברסיטאות הגרמניות, ושם מצאו מקומות עבודה חדשים באקדמיות האמריקאיות היוקרתיות. המדענים שבלי יוצא מן הכלל ידעו על התוכנית הגרמנית לפיתוח נשק אטומי שאיתו התכוונו להשתמש נגד אויביהם הפוליטיים, מיהרו אל המחוקק האמריקאי וכתבו לו על התסריט שאמור לקרות במידה ותוכנית זו תצא לפועל, כמו גם על תוצאותיה הגורליות.

בשנת 1939 כתבו הפיזיקאים לֵאוֹ סִילַארְד ואלברט איינשטיין את "מכתב סילארד-איינשטיין המפורסם לנשיא ארצות הברית פרנקלין רוּזוולט. במכתב סיפרו כי אפשר ליצור תגובת שרשרת גרעינית בעזרת מסה גדולה של אורניום, אשר דרכה כמויות גדולות של אנרגיה אצורה ומרכיבים רדיואקטיביים נוספים ישתחררו בעוצמה ויגרמו להרס רב. זו הייתה נקודת המפנה בסיפור שהביאה את נשיא ארה"ב יחד עם הדרג העליון להחליט על יישום תוכנית הגרעין האמריקאית.

הקמת המיזם חסר התקדים שתחתו הועסקו כמעט 130 אלף עובדים ובמיוחד עובדות, עלה הון תועפות. סכום המתורגם לימינו בכ-23.5 מיליארד דולר. במהלכו הצליחו האמריקאים תוך כחמש שנים ליצור נשק להשמדה המונית וכך להקדים את גרמניה הנאצית, שכבר החלה בתהליכי ניסוי פצצות גרעיניות על שבויים סובייטים.

אולם, הדבר היה בסדר גודל נמוך בהרבה במורכבות הפצצות, שעוד היו יחסית פרימיטיביות בהשוואה לאמריקאיות. למעשה השתמשו במה שמכונה היום "פצצה מלוכלכת" – פצצה קונבנציונלית שמוסיפים לה חומרים רדיואקטיביים יחד עם פסולת גרעינית בכדי לגרום לזיהום קרינתי נרחב.

במאמר זה רצינו לספר על עזרתם והתערבותם של המדענים היהודים, שהיו הסיבה המכרעת להקמת הכור הגרעיני שהוקם בניו מקסיקו. מדובר על מספר מכובד של פיזיקאים בעלי מוניטין עולמי, המוכרים גם היום בעולם האקדמי בזכות תרומתם למיזם החדשני וכן תודות לגילויים רבים שזיכו חלק גדול מהם בפרסי נובל.

פרויקט מנהטן – אזרחות גרמנית לצאצאי יהודים

המדע הגרמני בשנות השלושים של המאה הקודמת היה מהמתקדמים והבולטים מבחינת היקפו וגודל תגליותיו באירופה. בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה בה הייתה רגיעה אירופית כללית, במיוחד במערב היבשת, עסקו מדינות אירופה יותר בפיתוח טכנולוגי והקצו פחות משאבים בכלי מלחמה.

בזמן הזה עמלה הדיקטטורה הגרמנית בראשותו של היטלר לנצל את הקיפאון האירופי ומאחורי הקלעים החלה לראשונה לשלב בין שני תחומים שונים שעד אז לא הרבו מדינות אירופה לאחד אותן. אלה הם מדע ומלחמה.

לאחר גילוי הביקוע הגרעיני בגרמניה בשנת 1939 על ידי מדענים מקומיים בכירים, החלה התיאוריה של ייצור נשק בקנה מידה רחב שלא הוכר עד אז לקרום עור וגידים. המדע הגרמני נחשב למתקדם ביותר עד אז, בין היתר בשל העדר מידע על תגובת השרשרת שגורם היסוד הכימי אורניום לליבת פלוטוניום דחוסה ביתר מדינות אירופה.

המידע ההכרחי על חשיבותו של האורניום בתהליך ביקוע גרעיני, יחד עם הרכבת חומרי נפץ פשוטים שמובילים לשחרור אנרגיה המשתחררת באופן עוצמתי עקב תגובות שרשרת כימיות, היה ידוע לחברי חוג פיזיקאים מצומצם בגרמניה ולאלה שהיו מקורבים להם. חלק לא קטן מהם היו יהודים.

אולם, משנבעטו המדענים היהודים ממוסדות ההשכלה המובילים בגרמניה ולאחר שנלקחה מהם אפילו אזרחותם, חשו צורך לפנות אל גורם חיצוני בכדי ליידע אותו בגודל הסכנה הטמונה של פצצת אטום בידיים לא נכונות.

פריצת מלחמת העולם השנייה

בזמן שפרויקט הגרעין הגרמני נעצר ב-1.9.1939, עם פתיחת מלחמת העולם השנייה וגיוסם של בכירי הפיזיקאים לוֶורְמַאכְט (צבא הקבע הגרמני), שקדו המדענים היהודים בארצות הברית על גילוי, יישום ובנייה של הכור הגרעיני האמריקאי בלוֹס אַלָמוֹס שבניו מקסיקו.

בדיעבד, היה זה מזל גדול שהרשויות הגרמניות לא הבינו את גודל הדבר וחשיבותה של ייצור הפצצה, ולכן אילצו אפילו את בכירי המדענים הגרמניים להתגייס לשורות הצבא, שמאותו רגע לחם במספר חזיתות מצפון, דרום, מזרח ומערב. זה היה כיוון ובמדינות טוטליטריות הצבא עומד בראש סדר העדיפויות.

המדענים סיפרו לנשיא רוזוולט כי קיים מצבור מחצבי אורניום רחב בקונגו הבלגית, וייעצו לו לייבא משם את היסוד הכימי. סוכנות מיוחדת מונתה מטעם הנשיא למיזם רחב מימדים ומסווג זה, אשר בראשה עמד רב אלוף לֶסְלִי גְרוֹבְס. הוועידה שכונתה "ועידת המחקר להגנה לאומית בנושא אורניום" מינתה את הפיזיקאי היהודי-אמריקאי רוברט אופנהיימר כראש פרויקט מעבדת הנשק הסודית.

במשך חמש שנים פעלו במרץ רב המדענים יחד עם כל המעורבים בתהליך (כנאמר, כ-130 אלף איש הועסקו על ידי הממשלה האמריקאית תחת הפרויקט, אולם רובם כלל לא ידעו מה מטרת הפרויקט בשל סיווגו הסודי), ובקיץ 1945 נערך הניסוי הגרעיני הראשון בניו מקסיקו הידוע כ"ניסוי טריניטי". לאחר תדהמת צוות ההפעלה בצליחת הניסוי והזעזוע מעוצמת הפצצה, הוטלו שתי פצצות על יפן שבועות מספר לאחר מכן. הראשונה על הירושימה ב-6.8.1945 והשנייה על נגסאקי שלושה ימים אחרי-כן.

הפגיעות המיידיות יצרו ריק ברדיוס של בין 10-20 ק"מ ממוקד האירוע. זאת אומרת שבתוך טווח זה מי שהיה התאדה, נשרף או עף מההדף של הפיצוץ. מספר ההרוגים בהירושימה מהפגיעה הישירה יחד עם אלה שמתו מפציעותיהם בחמש השנים הראשונות ממועד הטלת הפצצה הינו כ-126 אלף איש ובנגסאקי כ-80 אלף איש. זאת יחד עם הנזקים שגרמו לטווח הארוך בין היתר כתוצאה מקרינה, כוויות וכד'.

בסוף המלחמה הודיע במכתב הנשיא המחליף הארי טרומן (שהחליף את רוזוולט לאחר שזה מת כתוצאה מדימום מוחי פתאומי) – "ניצחנו במירוץ התגליות נגד הגרמנים".

שמות המדענים שהיו מעורבים בפרויקט מנהטן

כזכור, פרויקט הגרעין האמריקאי לא יכול היה לצלוח ללא התערבותם ועזרתם של מדענים יהודים לא מעטים, שהתריעו מפני כוונותיהן הזדוניות של הגרמנים בייצור הפצצה. הפרויקט בוצע בעוד שתי מדינות שהיו בברית עם ארצות הברית – בריטניה וקנדה, שעזרו וסייעו בהבנת עירוב החומרים הנדרשים וכמויותיהם המדודות במחקר הגרעיני. אולם, רובו ככולו נעשה באמריקה, במיוחד בכל הקשור לפן הפרקטי של המשימה הצבאית – בניית המתקן ותחזוקתו.

לפניכם שמות של פיזיקאים יהודיים שתרמו רבות לפיתוח הפצצה האטומית בעזרת הבנתם המקצועית, מיומנותם וגאונותם. חלקם נודעו כגאוני עולם בתחום המדע, וכן גם אישי מפתח בהבנת תאוריות פיזיקליות ושיטות מדעיות מורכבות כדוגמת תורת הקוונטים, תורת היחסות, מבנה האטום, פיתוח המחשב האלקטרוני, גילוי פצצת המימן, טופולוגיה אלגברית, תורת המספרים ועוד. הנה הרשימה של המדענים היהודים שסייעו בפרויקט הקמת הכור הגרעיני האמריקאי:

1. אלברט איינשטיין
2. יוּגִ'ין פּוֹל וִיגְנֵר
3. אדוארד טֶלֶר
4. הַנְס בֶּתֶה
5. נִילְס בּוֹהּר
6. ג'ון פוֹן נוימן
7. אוֹטוֹ פְרִיש
8. ויקטור וַייסְקוֹפְּף
9. אמיליו סֶגְרֶה
10. אוטו שטרן
11. לֵאוֹ סִילַארְד
12. ג'ורג' פְּלַצֵ'ק
13. רוּדוֹלְף פֵּיִירְלְס
14. ג'וזף רוֹטְבְּלַט
15. הַנְס פוֹן הַלְבַּן
16. ג'יימס פרנק
17. מקס בּוֹרְן
18. קְלַאוּס פוּקְס
19. סְטַנִיסְלַב אוּלַם
20. לִילִי הוֹרְנִיג
21. דִיטֵר גְרוּהְּן
22. תֵיאוֹדוֹר פוֹן קַרְמָן
23. ג'ורג' דֵה הֵוֵושִי

זכאות לדרכון גרמני לנרדפי המשטר הנאצי

כפי שראיתם, בתחילת שנות השלושים חיו מאות אלפי יהודים בגרמניה ועזבו אותה בשל הנסיבות הגזעניות שנכפו עליהם. כ-300 אלף יהודים הצליחו לברוח טרם פרצה המלחמה, אולם הנותרים סבלו מאוד או נספו במהלך השואה.

כיום, הצאצאים של כל אלה, בין ונשארו בגרמניה בזמן המלחמה ובין שיצאו ממנה קודם לכן זכאים לקבלת דרכון גרמני. החוקים החדשים מתייחסים לכל יהודי שעזב את גרמניה החל מה-30.1.1933 – עם עליית המפלגה הנאצית לשלטון.

בכדי להיות מוכר כזכאי יש להציג מסמכים רשמיים של קורבן הרדיפה שעזב את גרמניה. באופן כללי, כל מי שעזב את גרמניה החל מתאריך זה מוגדר לפי החוק כנרדף – בין והוא זכר או נקבה. במידה ולצאצאים אין אף מסמך המעיד על קשר אזרחי גרמני בעבר, אפשר לחפש את הנ"ל בארכיונים הגרמניים. הארכיונים מכילים ברוב המקרים את המסמכים של אזרחי גרמניה לשעבר, עליהם מקפידים הגרמנים לשמור לאורך מאות רבות של שנים.

ניתן לאתר מסמכים אלה בעזרתו המקצועית של חוקר שורשים מוסמך אשר משרדינו בתל אביב וירושלים מעסיקים. עוד חשוב להזכיר כי גם מי שהיה חסר נתינות בגרמניה בשנים המדוברות זכאי להתאזרח כמו יתר צאצאיו, קרי – ילדים, נכדים, נינים וכן הלאה. כמו כן, לא נדרש לוותר על אזרחות נוכחית, לעבור מבחני שפה בגרמנית או לחיות בגרמניה.

צרו קשר בנוגע לקבלת אזרחות גרמנית לצאצאי יהודים

הסדרת תהליך הוצאת אזרחות גרמנית בעזרת עורך דין מומחה לענייני הגירה. משרדינו מספקים שירות מקיף כבר שנים לאלפי לקוחות מרוצים. אנו מסייעים בקבלת אזרחויות זרות על בסיס שורשים. אזרחויות כגון אוסטרית, פורטוגלית, רומנית, הונגרית וכמובן גרמנית. למידע נוסף פנו אלינו, ונשמח להבהיר לכם בשיחה ראשונית בין ואתם זכאים לקבלת דרכון גרמני ובין שלא.

 :  :

03-3724722

055-9781688

[email protected]