פינוי חאן אל אחמר בהסתכלות משפטית

סוגיית המאחז הבדואי הבלתי חוקי, חאן אל-אחמר, עלתה לכותרות לאחרונה בשל החלטת בג"צ לחייב את הממשלה לפנותו והבקשות החוזרות ונשנות מהדרג הפוליטי לדחות את הפינוי, בשל לחץ מדיני כבד על ישראל. מאמר זה יסקור את הסוגיה מהפן המשפטי.

בכפר, הסמוך לכפר אדומים, כביש 1 ומחנה צבאי, מתגוררים כ-180 בדואים בני שבט הג'האלין בכ-40 מבנים שנבנו שלא כחוק על אדמות מדינה והתיישבו לראשונה במקום באזור שנות השמונים.

ב-2009 הוצאות למקום צווי הריסה. ב-2018 אישר בג"צ להרוס את המתחם וזמן קצר לאחר מכן הודיע ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, כי המאחז יפונה תוך זמן קצר, דבר אשר לא מומש עד היום.

לחץ בינלאומי כבד

הרשות הפלסטינית, ארגוני שמאל, ממשלת איטליה והאיחוד האירופאי סייעו במשך השנים למקומיים בבניית מבנים לא חוקיים מחדש לאחר שנהרסו מספר פעמים. ב-12 בספטמבר 2018 הפרלמנט האירופאי קיבל החלטה לפיה פינוי המתחם יחשב הפרה של אמנת ז'נבה הרביעית ולכן יוגדר כפשע מלחמה, דבר אשר קיבל גיבוי משליח האו"ם למזרח התיכון, ניקולאי מלאדנוב וכן מהתובעת הראשית בהאג, פאטו בנסודה, שכבר החליטה לפתוח נגד מדינת ישראל בחקירה פלילית.

לחץ זה עשה את שלו ובשנים האחרונות המנהל האזרחי ורשויות המדינה אינם הורסות את המבנים הבלתי חוקיים, על אף שהוצאו להם צווי הריסה. לאחרונה אף התבטא סגן שר הביטחון, אלון שוסטר, ואמר כי "פינוי חאן אל אחמר אינו בראש סדרי העדיפויות".

באותו הזמן שר החוץ יאיר לפיד פנה למזכיר הממשלה, שלום שלמה, וביק שממנו לדחות פעם נוספת את הפינוי: "סוגיית פינויו של מתחם ח'אן אל אחמר נמצאת על שולחנן של ממשלות ישראל מזה מספר שנים. בשנת 2018, אישר בית המשפט העליון להרוס ולפנות את המאחז, אולם בשל שיקולים מדיניים כאלו ואחרים, שהתקבלו על ידי הממשלות הקודמות – לא פונה המאחז עד עצם היום הזה".

בהינתן שבמקום קיים סכסוך מקרקעין תושבי הישובים היהודיים בסביבה ותנועת רגבים עתרו לבג"צ שישה פעמים על מנת לחייב את המדינה לאכוף את החוק, וגם משום שהמאחז מונע הרחבה של הישובים החוקיים באזור בתב"ע החוקית של מעלה אדומים. עתירות המתנהלות כבר מעל עשור.

בג"צ קבע כי יש להרוס את המתחם, אך לא קבע מועד

בשלושת העתירות האחרונות שנדחו קבע בג"צ במאי 2018 כי בית המשפט לא יתערב בהחלטת המדינה להרוס את המבנים, אך גם לא יקצוב לה זמן לעשות זאת (בג"צ 3287/16, 2242/17, 9249/17). בהחלטת השופטים נועם סולברג, ענת ברון ויעל וילנר נכתב בין היתר "שורת הדין היא שאין עילה משפטית להתערב בהחלטתו של שר הביטחון למממש את צווי ההריסה שהוצאו למבנים הבלתי חוקיים שבחאן אל אחמר… צווי ההריסה הראשונים הוצאו כזכור עוד בשנת 2009. הקולות שנשמעו באולם בית המשפט הקוראים לשיתוף פעולה ולדיאלוג, ראויים ככל שיהיו, מן הדין היה להפנותם בזמן אמת, במהלך השנים, כלפי קובעי המדיניות. בית המשפט אינו בוחן, ואין ביכולתו לבחון, את שאלת הפתרון האידיאלי לתושבי חאן אל-אחמר; בית המשפט עורך ביקורת שיפוטית על החלטותיה של המדינה. מבירות זו עולה, כי כשם שלא היתה עילה להורות למדינה לאכוף את הדין בשעה שביקשה להימנע מכך, כך אין עילה להורות לה להימנע מלאכוף את הדין בשעה שהיא מבקשת לעשות כן".

בימים האחרונים קבע בג"צ כי יתן ארכה נוספת למדינה לתת את תשובתה לגבי מועד הפינוי של המאחז עד ה-5 לספטמבר השנה "ולא עוד". בכך מרמז בג"צ כי תמה סבלנותו באשר לדחיות המדינה מטעמים מדיניים וכי הוא צפוי לחייב את הריסת המבנים תוך זמן מסוים לאחר מכן.

תושבי הכפר ביקשו לעצור את הפינוי עד שהמינהל האזרחי ידון בתוכנית הבניה שהם הכינו להכשרת הכפר וכן טענו כי העתקתם לג'הלין מערב, כפי שהציעה המדינה, אינם הולמים את צרכיהם.

עשרה מתושבי כפר אדומים הגישו בקשה להצטרף לעתירת תושבי חאן אל-אחמר למנוע את הפינוי כידידי בית המשפט. בבקשתם ציינו כי בני המקום שוכנים במרחב הזה מזה שנים ארוכות ובשל כך קיימת להם זכות מוסרית, גם אם אינה משפטית להתיישבות בו. הכרה בכך צריכה להוביל לקיומו של משא ומתן לפינוי, מתוך הסכמה הדדית ובאמצעות גישור. על אף הצהרות המדינה הליך זה לדבריהם לא מוצא ומעולם לא הונחה לפני תושבי המקום הצעה מפורטת שיש בה פתרון ממשי ואמיתי לצורכיהם.

ארגוני שמאל שונים הגישו לבית המשפט, חוות דעת משפטיות הקובעות בין השאר כי לתושבים הפלסטינים יש זכות למגורים, שמשמעותה הזכות להמשיך להתגורר בנכס שהוא ביתם כבר עשרות שנים, ואף שנוצרו להם זכויות קנייניות בבתים. חוות הדעת עוסקת בגישה שהתפתחה במשפט הבינלאומי של זכויות האדם אשר שמה דגש על הקשר של מוחלשות קבוצתית של הדיירים והיותם סובלים "מאפליה מערכתית/ממוסדת", לדבריהם. בשלום עכשיו פירטו כי המדינה מנהיגה אפילה וקשה ומובנית ומכשירה קרקעות ביהודה ושומרון רק ליהודים ולכן מדיניות זו אינה חוקית.

משרד עורכי הדין שלנו קנה לו מוניטין רב בתחומי ההגירה, האזרחויות והדרכונים הזרים ומומחה גם בדיני מקרקעין ובסוגיות מורכבות כפי שהוצגו במאמר זה.

המשרד מספק שירותים מגוונים בתחומי ההגירה והאזרחויות ומתמחה בין השאר בקבלת אזרחות אמריקאית, ויזת עסקים, אשרות סטודנטים, גרין קארד, אשרות עבודה בארץ ובחו"ל ובביצוע הליכי רילוקיישן לארה"ב למסגרות עבודה/עסקים/לימודים או מגורים. בתיקי הגירה לחו"ל המשרד מייצג את לקוחותיו למול רשויות ההגירה הזרות דוגמת רשות ההגירה האמריקאית או הקנדית, השגרירויות או הקונסוליות השונות. בתיקים הנוגעים לתושבי חוץ המעוניינים לעלות או להגר לישראל, המשרד מייצגם מול משרד הפנים, בית הדין לעררים, בית המשפט לעניינים מנהליים, וערכאות בתי המשפט בכל הנוגע להגירה לישראל.