ערר על החלטה של משרד הפנים בנושא אשרות, אזרחות, גירוש מישראל וסירוב כניסה
האם הגשתם בקשה אל משרד הפנים / רשות האוכלוסין וההגירה, אבל קיבלתם סירוב לבקשה? אם כן, חשוב לדעת כי קיימת לכם זכות על פי חוק להגיש ערעור כנגד ההחלטה.
במאמר זה עו"ד יהושע פקס ממשרדנו – עורכי דין הגירה לישראל, מסביר על נוהל הגשת ערר כנגד החלטה של לשכת רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים. חשוב לציין כי המשרד שלנו מתמחה בכל הקשור להגירה אל ישראל, אשרות שהייה בישראל, ויזות, תושבות, בקשת אזרחות, גירוש מישראל וסירוב כניסה לישראל. כל מקרה שונה ממקרה אחר, בהתאם לנסיבותיו הספציפיות, לכן לקבלת ייעוץ אישי מומלץ ליצור קשר עם משרדנו בסניף מרכז שנמצא בעיר ירושלים או בתל אביב.
פקידי רשות האוכלוסין וההגירה פועלים על פי נוהל לטיפול בעררים על החלטות לשכות ומטה (מס' נוהל 1.6.0001). הנוהל עודכן ביום ה- 01/06/2017.
מטרת הנוהל
נוהל זה נועד להסדיר את אופן קליטת בקשות ועררים וכן את אופן הטיפול בהם. הנוהל מיועד לבקשות שהוגשו בלשכה האזורית (המטפלת) ושממנה נתקבלה ההחלטה. נוהל הגשת ערר מתייחס גם למרכז הארצי להנפקת רישיונות, וקובע את אופן הטיפול בערעור כנגד החלטה מכוח נהלי אשרות, אזרחות ומרשם ודרכונים (למעט אם נקבעה בהם הוראה אחרת).
יודגש כי מבקש שסורבה בקשתו למעמד בישראל, נדרש לעזוב את הארץ במועד הנקוב שבדרישת היציאה.
הגשת הערר על החלטה של משרד הפנים
מי שקיבל החלטה שלילית בעניינו, נדרש להגיש ערר בכתב מיידית, ולא יאוחר מ- 21 ימים מיום קבלת ההחלטה, מהתאריך שמעודכן במכתב שהתקבל מהרשות המטפלת. אם לא הוגש ערעור תוך 21 ימים הערר לא יטופל, והודעה תימסר בציון הוראה לעזוב את הארץ מידית.
חשוב לציין כי ערר פנימי ניתן להגיש רק פעם אחת. אלא אם כן נקבע בנוהל הרלוונטי כי ערר על החלטה על פי אותו הנוהל הינו בדרך של השגת ערר אל בית הדין לעררים מכוח סעיף 13 כד לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 ,או עתירה בלבד.
אז למי בעצם מגישים ערר על החלטה של משרד הפנים?
חשוב לדעת מי הגורם שקיבל את ההחלטה המנהלית, על מנת לדעת אל מי מגישים את הערעור. לפיכך, טרם הגשת הערר , יש לבדוק מי חתום על מכתב הסירוב.
נוהל הגשת ערר על החלטה של משרד הפנים, מסדיר את הסמכות להגשת ערעור להלן:
- ערר על החלטת רע"נ בלשכה מקומית של משרד הפנים ⇐ יידון ע"י מרכז המחלקה.
- ערר על החלטת מרכז המחלקה ⇐ יידון ע"י מנהל הלשכה/ סגן מנהל הלשכה.
- ערר על החלטת מנהל הלשכה/ועדה לשכתית ⇐ יידון ע"י ראש דסק.
- ערר על החלטת ראש דסק במטה רשות האוכלוסין וההגירה בירושלים ⇐ יידון ע"י מנהל/ת תחום.
- ערר על החלטת מנהל/ת תחום ⇐ יידון ע"י מנהל אגף מרשם ומעמד.
- ערר על החלטת מנהל אגף מרשם ומעמד ⇐ יידון ע"י מנכ"ל הרשות.
- במרכז הארצי להנפקת רישיונות: ערר על החלטת מרכז הנפקת רישיונות ⇐ יידון ע"י מנהל תחום הנפקת רישיונות.
פנייה אל ערכאות משפטיות?
הערכאות המשפטיות אשר פוסקות בעניינים מול משרד הפנים בכל הנוגע לתחום הגירה לישראל משתנות בהתאם לסוג ההחלטה. באופן כללי, בתי המשפט אשר דנים בנושאים של הגירה לישראל הם; בית הדין לביקורת משמורת, בית הדין לעררים, בית המשפט המחוזי, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, ובית המשפט העליון. לאחר דחייה של הערר נדרש בדרך כלל הגשת עתירה אל בית המשפט הרלבנטי, על מנת למצות את הזכויות על פי חוק בפני שופט/ת אשר יכריעו בעניין, על סמך עובדות המקרה, החוק והפסיקה הרלבנטית.
משרד עורכי דין – דיני הגירה / הסדרת מעמד בישראל
עורכי הדין לענייני הגירה לישראל במשרדנו אשר עוסק בנושא הגירה ותחום הסדרת מעמד בישראל ישמחו לתת ייעוץ משפטי לגבי שאלות בנושא הגשת ערר כנגד החלטות של משרד הפנים, רשות האוכלוסין וההגירה.
לקבלת מידע משפטי צרו קשר:
[email protected]l
:
: