דלג לתוכן
Contact Us: 03-3724722 | 055-9781688 | [email protected]

עלייה לפי חוק השבות

Joshua Pex

עלייה לפי חוק השבות מהווה את הבסיס למדיניות ההגירה של ישראל. ניתן אף לומר שמדינת ישראל הוקמה במטרה להביא לקיבוץ גלויות באמצעות עליה, ושאר סוגי האשרות ואפשרויות ההגירה הן כורח המציאות. אך מה בעצם אומר חוק השבות ומי זכאי לעלות לישראל על בסיס חוק זה? למרות שחוק השבות הוא ישן, קצר, ומנוסח בצורה ברורה, ישראלים רבים וזכאי שבות רבים בחו"ל אינם בטוחים מה החוק ופרשנותו אומרים באופן מעשי.

במאמר זה יפרט עורך דין יהושע פקס, שותף מייסד במשרדנו העומד בראש מחלקת הגירה לישראל במשרד, על חוק השבות, היסטוריית חקיקתו והמעמד שזכאים לקבל יהודים בישראל מכוחו – תוך אזכור פסקי דין מרכזיים שניתנו בהקשר לחוק זה

איזה מעמד זכאים לקבל בישראל עולים מכוח חוק השבות?

חוק השבות, תש"י-1950, הוא אחד החוקים החשובים בספר החוקים הישראלים. החוק אושר באופן סמלי במליאת הכנסת ביום כ' בתמוז, יום פטירתו של חוזה המדינה בנימין זאב הרצל. תמצית החוק קבועה בסעיף 1 לפיו "כל יהודי זכאי לעלות ארצה". חוק האזרחות-תשי"ב, 1952, קובע שש דרכים לקבל אזרחות בישראל, שהראשונה בהן היא אזרחות מכוח שבות, לפי סעיף 2 לחוק האזרחות  הקובע: "כל עולה לפי חוק השבות, תש"י-1950, יהיה לאזרח ישראלי מכוח שבות, זולת אם הוקנתה לו אזרחות ישראלית מכוח לידה לפי סעיף 4 או מכוח אימוץ לפי סעיף 4ב". נוסף על כך, זכאים עולים חדשים לישראל להטבות רבות.

עליי לפי חוק השבות

מה נקבע בבג"ץ שליט שעסק בשאלה – מיהו יהודי?

עם חקיקת חוק השבות בשנת 1950, התעקש ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון שהחוק לא יכלול הגדרה למושג "יהודי" "כל עניין הדת והמדינה הוא קשה", הסביר בן גוריון, "ולכן מסקנתי עתה היא לא לתת בעניין זה הגדרה בחוק". הדבר הוביל לכך שבשנים הראשונות שלאחר חקיקת החוק נרשמו ילדי עולים לא יהודים כיהודים, אם הוריהם ביקשו לרשום אותם ככאלה, והיועץ המשפטי לממשלה אסר על פקידי משרד הפנים לדרוש הוכחות נוספות אלא אם היה גלוי שההצהרה ניתנה בחוסר תום לב. לאחר שמשרד הפנים עבר לשליטת המפד"ל, הורה שר הפנים מטעמה לרשום כיהודי רק "מי שהוא בן לאם יהודיה או שנתגייר כהלכה, ואשר אינו בן דת אחרת", בהתאם לקריטריון ההלכתי.

בשנת 1968 התגלגל לפתחו של בית המשפט העליון בג"ץ שליט המפורסם. רב סרן בנימין שליט, יהודי יליד חיפה, נשא לאישה בחורה לא יהודיה, וביקש לרשום את שני ילדיהם המשותפים במרשם האוכלוסין כבעלי לאום יהודי. לאור הנחיות שר הפנים הנזכרות לעיל, סירבו פקידי משרד הפנים לרשום את ילדיו של בנימין שליט כיהודים, ולכן הוא עתר לבית המשפט העליון כדי שיורה על הרישום.

מבחינה עובדתית, היה התיק פשוט ביותר, אבל השאלות הציבוריות והפוליטיות שעורר היו מסובכות וטעונות. למעשה, עסק המשפט בשאלה: מהי הזהות הקולקטיבית של היהודים במדינת ישראל?

בית המשפט העליון, באחת מפסיקותיו המוכרות ביותר , קבע ברוב של חמישה מול ארבעה שופטים כי יש לרשום את הילדים כיהודים, זאת משום שאין לתת פרשנות דתית לחוק שהוא חילוני במהותו. על כן, על פי פסיקת בית המשפט נקבע שמי שמצהיר בתום לב שהוא יהודי ואינו בן דת אחרת, יירשם כיהודי.

מה נקבע בתיקוני חוק השבות בשנת 1970?

פסק הדין ניתן בחודש ינואר 1970, ובתגובה אליו הכניסה הכנסת עוד באותה שנה שני תיקונים משמעותיים לחוק השבות:

מחד גיסא נוספה  לחוק ההגדרה ההלכתית הקבועה בסעיף 4ב לחוק: "לעניין חוק זה, 'יהודי' – מי שנולד לאם יהודייה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת";

מאידך גיסא, נקבע בסעיף 4א לחוק שגם בני משפחה שאינם יהודים, עד דור שלישי, ובני זוגם, יהיו זכאים לקבל אשרת עולה ואזרחות החל מיום עלייתם ארצה: "הזכויות של יהודי לפי חוק זה והזכויות של עולה לפי חוק האזרחות, תשי"ב-1952, וכן הזכויות של עולה לפי כל חיקוק אחר, מוקנות גם לילד ולנכד של יהודי, לבן זוג של יהודי ולבן זוג של ילד ושל נכד של יהודי; להוציא אדם שהיה יהודי והמיר דתו מרצון".

במילים אחרות, ילד של אם יהודיה נחשב כיהודי. ילד של אב יהודי ואם שאינה יהודיה לא נחשב כיהודי, אך נחשב לזכאי עלייה. ילד של ילד של יהודי – נכד של יהודי – גם נחשב כזכאי עליה. בני זוג הנשואים לזכאי עליה יכולים לעלות לישראל יחד איתם. לא רשום בחוק, אך הונהג עם השנים – ילד קטין של נכד של יהודי (נין ליהודי) וילדים קטינים של בני זוג של יהודים מקשר קודם הנמצאים במשמורתם, רשאים גם הם לעלות עם המשפחה בתנאי ולא הגיעו לגיל בגרות במועד העליה. מי שעבר גיור שמשרד הפנים הכיר בו נחשב כיהודי מבחינת חוק השבות, אך זכאות עליה לילדי גרים מעט יותר מסובכת ותלויה בשאלה האם נולדו לפני או אחרי הגיור.

נציין כי הקואליציה הנוכחית (המאמר נכתב בפברואר 2023) שוקלת לבטל את "סעיף הנכד" בחוק השבות, מה שימנע מנכדים של יהודים – שרבים מהם אינם נחשבים ליהודים על פי ההלכה  – לעלות לישראל מכוח סעיף זה.

סייגים לזכות העלייה לישראל – מי לא זכאי לעלות לארץ מכח חוק השבות?

סעיף 2(ב) לחוק השבות מעניק לשר הפנים סמכות לסרב לבקשות של זכאי חוק השבות בשל סיבות הקבועות בחוק. נוסח הסעיף: "אשרת עולה תינתן לכל יהודי שהביע את רצונו להשתקע בישראל, חוץ אם נוכח שר הפנים שהמבקש –(1)  פועל נגד העם היהודי; או(2)  עלול לסכן בריאות הציבור או בטחון המדינה; או (3) בעל עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור".

מה נקבע בבג"ץ מאיר לנסקי לעניין סעיף 2(ב)(3) לחוק השבות?

מאיר לנסקי היהודי, שהיה אחד מראשי המאפיה בניו יורק ובארצות הברית בכלל, ביקש בשנת 1971 לעלות לישראל מכח חוק השבות. שר הפנים סירב לבקשתו מכיוון ש"נוכח שהמבקש הוא בעל עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור", בהתאם להוראת סעיף 2(ב)(3) לחוק השבות.

לנסקי עתר לבג"ץ בטענה שעברו הפלילי כלל עבירות זוטרות בלבד, וגם זאת שנים רבות טרם בקשתו לעלות לישראל. עם זאת, בית המשפט העליון קבע כי הסייג הנזכר בסעיף 2(ב)(3) לחוק השבות טומן בחובו שני תנאים מצטברים: 1). שמבקש אשרת העולה הוא בעל עבר פלילי (2) מבקש האשרה עלול לסכן את שלום הציבור. בית המשפט הדגיש, כי  משנוכח שר הפנים שלמבקש אשרת עולה עבר פלילי, אין מניעה לכך שיתחשב, לענין מילוי התנאי השני, בעובדות וראיות אחרות שיש בהן כדי להראות, בצירוף עברו הפלילי, שהוא עלול לסכן את שלום הציבור – גם אם עובדות וראיות אלה אינן נוגעות במישרין לעברו הפלילי של המבקש.

בית המשפט קבע כי לענין זה רשאי שר הפנים להסתמך על חומר המעלה חשד כבד, שהמבקש אשם במעשים פליליים אחרים, או בהתנהגות נפסדת, או שהיו לו, במשך שנים רבות, קשרים ידידותיים ועסקיים עם פושעים של העולם התחתון בארץ מושבו, ומדובר בענין של הערכה הנתון לשיקול דעתו של שר הפנים. כדאי לציין שאף שפסק הדין ניתן בנושא זכאי עלייה, משרד הפנים קיבל את הוראותיו גם לעניין הגירה של בני זוג של ישראלים אשר עשויים לסכן את שלום הציבור.

מן הכלל אל הפרט: בית המשפט העליון קבע לגבי מאיר לנסקי כי עקב עברו הפלילי של העותר, ובעיקר בשל צירוף עובדות וראיות אחרות – המצביעות על כך שהוא שייך לעולם הפשע המאורגן בארצות הברית – קיים חשש סביר שהעותר עלול לעסוק בפשיעה דומה בישראל ומישראל ולהוות סכנה לשלום הציבור.

פסק הדין התקבל בתגובות מעורבות בציבור, שכן פרט להיותו איש העולם התחתון, סייע לנסקי רבות ברכישת נשק והברחתו ובגיוס כסף רב לקראת מלחמת העצמאות, וכך גם בימיה הראשונים של מדינת ישראל – וחלק מן הציבור ראה בהחלטת בית המשפט העליון כפיות טובה כלפיו.

ייעוץ משפטי בענייני חוק השבות והגירה לישראל – צרו קשר

אם כן, במאמר זה פירט עורך הדין יהושע פקס על אחד מהחוקים הכי מרכזיים ומעוררי מחלוקת בספר החוקים הישראלי: חוק השבות. אם יש לכם שאלות על נושא זה או צורך בסיוע בכל נושא הקשור להגירה לישראל, עורך דין הגירה לישראל ממשרדנו ישמח לעמוד לרשותכם. למשרדנו, לו סניפים בירושלים ובתל אביב, ניסיון רב ומוכח בייצוג בענייני חוק השבות בפרט, והגירה לישראל בכלל – הן מול משרד הפנים והן מול ערכאות משפטיות. לכל שאלה בנוגע להגירה ורכישת מעמד בישראל, ניתן לפנות אל עורך דין ממשרדנו באמצעות מספרי הטלפון וכתובת הדואר האלקטרוני המופיעים מטה.

המאמר נכתב בשיתוף עורך הדין אדם ג'ונסון.

צרו קשר

  • ✓ Valid number ✕ Invalid number
  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

גלול כלפי מעלה