נפילה ממנוף

נפילה ממנוף היא תאונת עבודה חמורה העשויה להיגמר בנזקי גוף קשים ואף במוות. בכל שנה מתרחשות תאונות מעין אלו המסתיימות בפגיעות קשות. בנפילה ממנוף הכוונה לא רק מנוף בניה גדול ואימתני. ישנם סוגי מנופים רבים בגדלים שונים לא רק באתרי בניה אלא גם על גבי רכבים.

המאמר יעסוק בהבדלים בין נפילה ממנוף באתר בניה, לנפילה ממנוף הבנוי על רכב עם ובלי רשלנות המעסיק.

באופן כללי ניתן לחלק את סוגי הנפילות ממנוף בהקשר המשפטי כך:

נפילה ממנוף באתר בניה: בידי העובד שנפגע אפשרות להגיש תביעה בביטוח הלאומי עקב תאונת עבודה. אם הוא מתרשם שישנה התרשלות מצד המעסיק הוא יכול גם לתבוע אותו תביעת נזיקין בבית המשפט.

נפילה ממנוף שהותקן על כלי רכב: העובדה שנפגע יכול להגיש תביעה בביטוח לאומי עקב תאונת עבודה, אך במקרים מסוימים ניתן להגדירה כתאונת דרכים. כל מי שנפגע בתאונת דרכים זכאי לפיצוי ולכן מבחינת אינטרס הנפגע הדבר עדיף. את התביעה יש להגיש גם כנגד חברת הביטוח חובה של הרכב. במידה ובית המשפט יחליט שאין מדובר בתאונת דרכים הוא יפנה את התובע לתביעה נזיקית (יש צורך להוכיח רשלנות של המעסיק).

תאונת עבודה או תאונת דרכים

כל נפילה ממנוף המובילה לפציעה תוגדר כתאונת עבודה ולכן ניתן להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי. עם זאת, אם העובד סבור כי מעסיקו התרשל בתקנות ורשלנות זו גרמה לתאונה (למשל מנוף שאינו תקין או אי עמידה בתקנות הבטיחות לעבודה או הדרכה ראויה) הוא יכול גם להגיש תביעת נזיקין נגד מעסיקו או לתבוע את חברת הביטוח שלו (בדרך כלל התביעה מוגשת כנגד המעסיק וחברת הביטוח).

אלא שבמקרים מסוימים, בשימוש בכלי רכב שעליו מורכב מנוף, הדבר עשוי להיחשב אף כתאונת דרכים. למשל, נפילה מסל של מנוף המחובר למשאית לצורך עבודות חיפוי חזית בנין, גם אם הרכב חונה ומקובע למקומו באמצעות תומכות כפי שיוסבר בהמשך.

באפריל 2018 בית המשפט העליון קבע כי נפילה ממנוף תוכר כתאונת דרכים, זאת לאחר הליך ארוך והפכפך שהפך לאבן פינה משפטית בנושא (רע"א 7163-17). מדובר בתאונה שהתרחשה ב-2008 כאשר שני פועלים עסקו בחיפוי אבן ושיש באתר עבודה בנהריה ועמדו בתוך סל שהורם באמצעות מנוף של משאית שקובעה למקומה. תחילת העבודה התרחשה באופן שיגרתי, אך בשלב מסוים כאשר הסל והפועלים בתוכו שהה בגובה 10 מטרים באוויר, התנתק ממנו הסל, הפועלים נפלו ופונו מהמקום ע"י מד"א.

אחד הפועלים הגיש תביעה כנגד חברת הפניקס שביטחה את המשאית כשהמנוף בתוך הרכב ודרש להגדיר את התאונה כתאונת דרכים ולקבל פיצויים בהתאם. אלא שבית משפט המחוזי הגיע למסקנה שהאירוע אינו תאונת דרכים.

אלא שכאן הסתבך הסיפור, כאשר הביטוח הלאומי הגיש תביעה נפרדת נגד הפניקס בדרישה לשפות אותו על התגמולים שהוא משלם ועתיד לשלם לפועל כנפגע עבירה. בית משפט השלום בחיפה, שם התנהלה התביעה, דחה אותה וקבע שהשימוש ברכב לא היה לשם מטרות תחבורתיות ולכן מדובר בתאונת עבודה. ביולי 2017 הפך בית המשפט המחוזי בחיפה את ההחלטה וקבע שאכן מדובר בתאונת דרכיך ועל חברת הפניקס מוטל לשפות את הביטוח הלאומי.

בבקשת רשות ערעור שהגישה הפניקס לעליון טענה החברה שפסק הדין שגוי משום שהמטרות שלשמו נעשה שימוש ברכב לא היו לשם פעילות תחבורתית כלשהי. הכשל ההנדסה בחיבור הסל, כך לטענת החברה, לא היה קשור לפעולת המשאית ואף המנוף ולכן לא מתקיים קשר סיבתי.

בהחלטתו כתב השופט יצחק עמית כי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע כי תאונה שנגרמה בשל שימוש ברכב מנועי כולל גם "התנתקות או נפילה של חלק מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו". לדברי השופט עמית, אין ספק שנעשה שימוש בכלי הרכב והשאלה מתמקדת אם היא התרחשה למטרות תחבורה. לדבריו, למרות שמדובר בסוגיה מורכבת הרכב עמד משך זמן בכל אחת מנקודות העבודה ועל כן אין מקום להתערב בפיקת המחוזי, לפיה השימוש במשאית נעשה למטרות תחבורה.

המשמעויות של פסיקה מכוננת זו קשורות לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה 1975. החוק קובע, פיצויים על נזקים שנגרמו לגוף הנפגע לכן מבחינת אינטרס הניפגע, הרצון הוא כן להכליל זאת כתאונת דרכים.

סעיף 1 בחוק מגדיר כי תאונת דרכים תוגדר כ"מארוע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרת תחבורה". לעניין זה גם תאונה הנגרמת כתוצאה משימוש במנוף המורכב על כלי רכב תוגדר כתאונת דרכים, גם אם הרכב לא היה בעת נסיעה ונעשה שימוש למעשה במנוף שהותקן עליו.

נפילה תוך כדי עליה וירידה מהרכב

עם זאת כל מקרה לגופו. לא כל רכב אשר מותקן עליו מנוף יוגדר ככלי רכב. כאשר קיים ספק האם כלי הרכב בו התבצעה התאונה יחשב כתאונת דרכים יש להגיש תביעה נגד העסיק וחברת הביטוח של הרכב (ביטוח חובה). הדבר יתגלגל לפתחו של בית המשפט והוא זה שיכריע האם מדובר בתביעה נזיקית, תאונת דרכים או שיש להפנות את העובד למיצוי זכויותיו בביטוח לאומי.

לעיתים, תאונת דרכים תוכר אף בירידה ועליה מהרכב, כשהוא חונה ולא מצוי בנסיעה. ביוני 2018 קבע בית משפט השלום בחיפה כי נהג שמעד בעת ירידה ממשאית לאחר העמסת מטען יוכר כנפגע תאונת דרכים, זאת על אף שהוא לא התרחש במהלך נסיעה (בת"א 32447-04-16).

הנהג הגיש תביעה כנגד החברה שביטחה את רכבו, מנוה חברה לביטוח. בתביעה הוא טען כי הגיע עם המשאית מסכנין לחיפה לשם פינוי מטען. לאחר שהעמיס את המטען על ארגז המשאית באמצעות מנוף, קשר וסידר אותו, ביקש לעלות חזרה למשאית. אז הבחין בבליטה של מריצה שהועמסה על הארגז והחליט להזיז אותה למקום בטיחותי יותר על מנת שלא תתנתק ממקומו במהלך הנסיעה. במהלך ירידתו מהארגז, החליק, נפל ונפגע.

השופט יואב פרידמן כתב בפסק דינו כי סידור המטען במשאית נועד לאפשר את הובלת המטען בבטחה בעת הנסיעה ולכן הירידה מהרכב לאחר הטענת המטען נעשתה למטרות תחבורה.

לדבריו, לו היה האירוע מתרחש במהלך סידור המטען ניתן היה לומר כי אין זה שימוש ברכב מנועי, שכן אפשרות זו אינה נמנית בהגדרת שימוש ברכב מנועי בחוק. ואולם, בהגדרה נאמר מפורשות כי "נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו", היא בגדר שימוש ברכב מנועי. כיוון שבמקרה הנדון התאונה אירעה לאחר שהסתיים שלב סידור המטען, כשהתובע החל בירידה מהמשאית, מתקיים התנאי של שימוש ברכב מנועי: עיגון המטען לצורך הגבלתו באופן בטיחותי במהלך הנסיעה ולקראת הנסיעה קשורה באופן הדוק לתהליך ההובלה, והיא מקיימת את מטרות התחבורה".

אשם תורם

אחת מטענות ההגנות הנפוצות ביותר של הקבלן / החברה היא כי מדובר בעובד מנוסה ולכן, למרות נזקי גוף שנגרמו, הוא אחראי גם כן במידה מסוימת לתאונה שהתרחשה. עם זאת אשם תורם רלוונטי רק באותם מצבים של תאונות עבודה שנעשו באתרי בניה או בכלי רכב שלא הוגדרו כתאונת דרכים. בתאונות דרכים כל מי שנפגע זכאי לפיצוי.

באותם מצבים רלוונטיים, אם בית המשפט יקבל טענה זו, הדבר ינוקה מהפיצוי המגיע לו לפי האחוז בו יקבע האשם התורם. לדוגמה אם מגיע לעובד מסוים פיצוי של 250 אלף שקלים ונקבע כי האשם התורם שלו הוא 20%, הפיצוי שיגיעו לו בסופו של דבר הוא 200 אלף שקלים.

אלא שלא מדובר במשימה קלה, היות ובית המשפט נוהג במדיניות של החמרה עם המעסיק והקלה עם העובד.

כך למשל פסק בית משפט השלום ברמלה באוקטובר 2006 70 אלף שקלים ועוד 20% מערך הפיצוי שכר טרחה, לפועל שנפל ממנוף באתר בנייה מגובה מספר מטרים ותבע פיצויים בגין נזקי גוף עליהם הביא חוות דעת מד"ר פטיש הגר שמסר כי ביצענו בדיקות רפואיות וכי לתובע נותרו 19% נכות אך לא לצמיתות. התביעה הוגשה כנגד בעלי המנוף (חברה בע"מ) ומחברת הביטוח שלו (3107-00).

לטענת התובע יליד 1965, הבעלים לא הרכיבו את המנוף כראוי ולכן המנוף איבד את שיווי המשקל, נפל והוא עימו. בעלי המנוף וחברת הביטוח טענו להגנתן כי אין לקבוע את אחריותן לאירוע משום שהתובע לקח במעשיו סיכון על עצמו כשהחליט לפרק את הכננת שעל המנוף. עוד טענו לאשם תוקם בשל היותו קבלן מנוסה, מבצע הבניה ומנהל העבודה בפועל.

לחוקר מטעם הנתבעות טען במהלך עדות ראשית בבית המשפט כי "אני הפעלתי את השלט של המנוף. אני עמדתי אחרי המנוף והפעלתי את השלט. זה היה למעלה על הגג… כשראיתי שהמנוף נופל צעקתי לפועל למטה שינסה לברוח שלא יפול עליו המנוף וניסיתי בצורה אינסטינקטיבית לתפוס את המנוף. אני לא ניסיתי לפרק את המנוף".

השופטת אסתר נחליאלי חיאט כתבה בפסק דינה כי "אני סבורה כי היה טעם לטענות אלה (לאשם תורם) אם היה התובע מרכיב המנוף או מפקח על הרכבת המנוף אך משהרכבת המנוף נעשתה על ידי הנתבעות, אין הדעת סובלת טענה של מבצע ההתקנה הרשלנית, כי היה על מי שנפגע מההתקנה הרשלנית לבדוק את ההתקנה מאחר שהוא מיומן בעבודה עם מנופים".

משמעות פלילית

רשלנות, אם מוכחת, אינה נגמרת רק בפיצויים לנפגע ומשפחתו. כשמדובר בפציעה קשה ובוודאי מוות, לרשלנות כשכזו עשויה להתלוות גם אחריות פלילית. כשמוכחת רשלנות כזו, המשפט הפלילי רואה בקבלן או באחראי על אתר הבניה כאחראי ישיר לתוצאות הטראגיות.

התוצאה של משפט פלילי המתנהל מול האחראים לתאונה הקשה גם הופכת, פעמים רבות, את סוגית תביעת הפיצויים לקלה יותר ובתי המשפט מתייחסים אל המשפט הפלילי כבר מעין הוכחה לחומרת הרשלנות שהתבצעה וגרמה לתוצאות קשות.

אם עברתם תאונה בעקבות נפילה ממנוף וברצונכם לברר אפשרות לתביעה נזיקין כנגד המעסיק, החברה או מזמין העבודה, אם ברצונכם לקבל חוות דעת מקצועית ולברר האם התאונה עשויה לכסות תחת ההגדרה של תאונת דרכים, אתם זקוקים לליווי משפטי של עו"ד מומחה לדיני נזיקין בעל ניסיון מתאים.

משרדנו מתמחה בדיני נזיקין מכל סוג ותביעות עבודה ובו תוכלו למצוא עורך דין המתאים לכם, מומחה לתחום ובעל ניסיון של שנים שישמח להיפגש איתכם, לייעץ לכם ולענות לכם על כל שאלה.