נכסים הפטורים ממכירה בעת הליך פשיטת רגל
נכסים הפטורים ממימוש בהליך חדלות פרעון
האם אפשר למכור ו/או לקחת כל נכס שהוא מאדם הנמצא בהליך של פשיטת רגל? מאמר זה יסייע לכם בהבנת סוגי הנכסים אשר ניתן לממש כאשר אדם מצוי בהליך פשיטת רגל.
מהו מימוש? ראשית, יש להבדיל בין עיקול של נכסים, שמשמעותו "להקפיא" את הנכסים במצב כמו שהם, ומימוש- שמשמעותו לקחת את הנכסים בפועל. לכן, פעולת המימוש משתנה לפי סוג הנכס: כאשר מדובר במימוש של כספים, משמעותו להעביר את הכספים אל קופת הכינוס בפועל, ולא רק "להקפיא" אותם בבנק או בחברת הביטוח המחזיקה בהם. כאשר מדובר על נכס פיזי, משמעות המימוש היא שהנאמן בפשיטת הרגל מוכר את הנכס בשם החייב- בין אם מדובר ברכב, בבית, או בכל נכס פיזי אחר.
פגיעה ושלילת זכויות קנייניות אינם דבר פשוט. דיני הקניין נועדו כדי לשמור על האינטרסים וזכויותיו הקנייניות של האדם. אולם, בהליך חדלות הפרעון למעשה החייב "מאבד" את זכויותיו הקנייניות והן עוברות לחזקתו של הנאמן אשר יכול למכור אותם ולחלק את התמורה בין נושי החייב. במאמר זה נבקש בקצרה לעמוד על הנכסים העיקריים אשר לא ניתנים למכירה וחלוקה במסגרת הליך חדלות הפרעון.
למעשה, נכס אינו חייב להיות רק נכס מקרקעין, אלא, גם נכס מטלטלין, זכויות פיננסיות ו/או כספים המגיעים לחייב, בין בהווה ובין בעתיד ואף זכויות תביעה, כולם נכנסים תחת ההגדרה של "נכס" הניתן למכירה וחלוקה.
ככלל, נכסים שנועדו לשמש את האדם לצרכי מחייתו המינימלית ולאפשר קיומו בכבוד, אינם ניתנים למכירה, החוק מונה רשימת נכסים בסיסיים וביניהם כלי עבודה, כלים/מכשירים הנחוצים לשימוש אדם נכה, צרכי אוכל, לבוש, כלי מיטה וכדומה.
דירת מגורים:
דירת מגורים כשלעצמה, אינה נכס פטור ממכירה בהליך חדלות פירעון. אולם, החקיקה והפסיקה קבעו הגנות שונות אשר לעיתים מותירות בידי החייב חלק משווי דירת המגורים ו/או הופכות את מכירתה ללא כלכלית לנושים.
כך שפעמים רבות קיימים מקרים בהם חייבים מקבלים הפטר ועדיין נותרים הבעלים של דירת מגורים.
הפטור ממכירת דירת מגורים הינו הפטור בעל החשיבות הכלכלית הגדולה ביותר בין יתר הנכסים הפטורים ממכירה בהליך חדלות פירעון, זאת, הואיל ונכסי מקרקעין מהווים, במקרים רבים ההון העיקרי של החייב.
חשוב לציין כי גם במקרים בהם בית המשפט קובע כי דירת המגורים של החייב אינה פטורה ממכירה, המחוקק ביקש להבטיח לחייב ולמשפחתו קורת גג חלופית למשך מספר שנים.
פיצויים בשל נזקי גוף:
בית המשפט העליון פסק כי פיצויים להם זוכה החייב בגין נזקי גוף לא מועברים לנושים אלא נותרים בידי החייב. בית המשפט העליון נימק את החלטתו, בין היתר, בכך שמדובר בכספים המגיעים לחייב בגין כאב וסבל בעקבות פציעה או נכות ובשל כך הוא זקוק לכספים אלו.
כיום שינה בית המשפט העליון את ההלכה ופסק כי, המושג "נכס" בדיני הנזיקין כולל אף את כושר ההשתכרות של הניזוק וכי פיצויים בגין פגיעה בכושר ההשתכרות של פושט רגל יוקנו לנאמן ויחולקו בין הנושים.
בית המשפט נתן קווים מנחים כיצד יש לחשב הסכום שיועבר לנושים מתוך כלל הפיצוי שיתקבל בתביעה בגין נזקי גוף.
כספי פנסיה:
בשנת 2008 נקבעה חובת הפרשת פנסיה לכלל העובדים במשק, דבר המלמד על חשיבותו של הסדר פנסיה עבור הפרט, ומשמש נימוק נוסף להגנה על כספי פנסיה בהליך חדלות פירעון.
בהתאם לפסיקה, הנאמן אינו יכול לקחת כספי פנסיה למטרת קצבה ולחלקם לנושים, מכיון שמדובר בכספים שעתידים לשמש את החייב למחייתו לעת זקנה או נכות חס וחלילה.
ההגנה על כספי הפנסיה שנצברו למטרת קצבה הינה אבסולוטית ואינה מוגבלת בסכום.
למה חשוב להיוועץ עם עורך דין?
כפי שהוצג לעיל, לאורך השנים חלו שינויי פסיקה הנוגעים לנכסי חייב בהליך חדלות פירעון ועל אילו נכסים חלה ההגנה מפני מכירה וחלוקה לנושים על ידי הנאמן. מאחר וישנם דקויות רבות בנושא רגיש זה הנוגע לזכויותיו הקנייניות של אדם, מומלץ ואף הכרחי לפנות לעו"ד מומחה לפשיטת רגל אשר בקיא בסוגיות אלו על כל רבדן וידע להגן על הנכסים שלכם או למצער לצמצם את הנזק האפשרי.
צרו קשר עם משרד עורכי הדין שלנו. עו"ד אודליה משולמי תשמח לסייע לכם בקבלת מידע נוסף וסיוע משפטי מקצועי בהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
:
:מאמרים מומלצים