נזק פיזי ונפשי לשוטרים

נזק פיזי ונפשי לשוטרים במהלך מילוי תפקידם עשוי להיחשב כתאונת עבודה ועל כן יזכה את השוטר בפיצויים שונים מהביטוח הלאומי, כמו דמי פגיעה, קצבת נכות, הוצאות שיקום, החזר טיפוליים רפואיים ועוד. קבלת פיצויים מביטוח לאומי תתכן במקביל לניהול תביעת נזיקין במקרה שהתאונה נגמרה בשל רשלנות המעסיק, וכן במקביל לתביעת חברת הביטוח במידה ולשוטר קיימת פוליסת ביטוח פרטית.

המאמר הבא יסביר באילו מצבים יוכל שוטר לקבל פיצוי עבור נזק שנגרם לו, מהו ההליך שיצטרך לעבור, באילו תנאים יוכל לתבוע את המעסיק בשל רשלנות וכיצד ניתן לתבוע את חברת הביטוח.

איזה נזק יזכה עובד משטרה בפיצוי?

שוטרים לוקחים חלק בשגרת עבודה אינטנסיבית תוך סיכון מתמיד לגופם, על כן נזקי גוף או נזקים נפשיים כתוצאה מחוויה טראומטית שעברו אינם נדירים. שוטר אשר נפצע במהלך עבודתו או סובל מנזק נפשי כתוצאה מאירוע שהתרחש בעבודה או בשל מאפייני העבודה הכלליים, עשוי להיות זכאי לפיצויים.

סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר מהי תאונת עבודה:

"תאונת עבודה" – תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו".

על פי החוק, עובד אשר נפגע במהלך עבודתו או עקב סביבת העבודה בה הוא נמצא, יוכר כנפגע תאונת עבודה ועל כן יהיה זכאי בקבלת פיצויים. במקרה של שוטרים הנזקים הטיפוסיים יהיו פציעות אימונים בנשק, חבלות גוף כתוצאה מעימות או פגיעת גוף בתאונת דרכים. חשוב לדעת כי גם פציעה בתאונת דרכים שהתרחשה בדרך אל מקום העבודה או חזרה ממנו עשויה להיחשב תאונת עבודה החייבת בפיצויים. באופן דומה, גם נזקים נפשיים מסוימים כמו פוסט טראומה שנגרמו בשל אירוע שאירע במהלך עבודתו של השוטר או בשל אופי העבודה בה נוכח, ייחשבו כנזקי תאונת עבודה.

יש לדעת כי תאונה שאירעה לשוטר כאשר לא מילא אחר הוראות מעסיקו או נהג ברשלנות, לא תוכר כתאונת עבודה החייבת בפיצויים. זאת למעט מצב בו נפטר השוטר במהלך האירוע.

מהו ההליך אותו יצטרך שוטר לעבור לאחר פגיעת גוף או נפש?

לאחר קרות תאונת העבודה יהיה על העובד לדווח עליה ועל נסיבותיה למעסיק. במידה ולא נגרמה פציעה הדורשת טיפול מידי, על השוטר לפנות לאגף כוח אדם ולבקש טופס הפניה לטיפול רפואי בל/125. לאחר שהמעסיק מילא את המסמך, חתם עליו והעבירו חזרה לעובד, יוכל העובד לפנות לקבלת טיפול רפואי. החל משלב זה על השוטר לשמור על כל מסמך רפואי הקשור למצבו וכן, עליו להקפיד כי במתן טיפול רפואי יתועד הנזק, היקפו ואופן התרחשותו על ידי הרופא המטפל.

מרגע התרחשות הנזק יעמדו לרשות השוטר 12 חודשים להגיש תביעה לביטוח לאומי לקבלת דמי פגיעה. קבלת פיצויים מסוג זה אפשרית לאחר אבחנה רפואית המעידה על התקופה בה לא יוכל השוטר לעבוד ואישורי מחלה מרופא. בנוסף, יהיה עליו להציג אישור אי כושר השתכרות המסביר את מצבו הפיזי או הנפשי של העובד ואי יכולתו לעבוד.

לאחר קבלת דמי פגיעה לתקופה מקסימלית של עד 90 יום, יצטרך העובד להגיש בקשה לקבלת גמלת נכות מביטוח לאומי במידה ויתברר כי נוצר נזק קבוע. על התביעה להיות מוגשת בסמוך למועד סיום קבלת דמי פגיעה אחרת סיכויי קבלת הגמלה עשויים להיפגע.

מעבר להגשת הטפסים הרפואיים המעידים על הנזק שנגרם לשוטר, קבלת גמלת נכות תקבע לאחר קביעת שיעור הנכות של העובד על ידי הוועדה הרפואית של ביטוח לאומי.

חשוב לדעת כי קבלת גמלת נכות אין משמעותה כי השוטר מפסיק לעבוד. תוצאה זו תקבע בהתאם לשיעור הנכות הנקבע לו ודרישות עבודתו אשר ייתכן כי ימנעו ממנו המשך תעסוקה, למרות קביעת שיעור נכות חלקית.

במצב בו פרנסת השוטר נפגעה בשל הפגיעה, ייתכן כי יהיה זכאי לקבלת פיצוי בשל אובדן כושר עבודה. התשלום ניתן כחלק מביטוח פרטי או ביטוח מנהלים אשר זכו לשם פנסיית נכות. היקף הפיצוי, גובהו ואופן קבלתו יהיה תלויים בהסכמת הצדדים מראש בהתאם להסדר בכתב שנחתם בתחילת העבודה מול המעסיק או פוליסת הביטוח.

מהם הפיצויים המגיעים לשוטר והיקפם?

לשוטר שתביעתו לדמי פגיעה נתקבלה בביטוח הלאומי מגיע תשלום דמי פגיעה ל90 ימים, שגובהם הוא 75% משכר העבודה בשלושת החודשים הקודמים לתאונה ובחלוקה ל90 (או פחות מכך בהתאם למספר הימים המגיע לו מביטוח לאומי).

במידה והעובד זכאי לגמלת נכות קבועה, שיעור הקצבה יקבע בהתאם לשיעור הנכות שנקבע על ידי ביטוח לאומי. שיעור נכות בהיקף של 9% עד 19% יעניק לעובד קצבת נכות חד פעמית. שיעור נכות גבוה מ19% יאפשר לעובד לקבל קצבת נכות חודשית קבועה, כאשר גובה התשלום יקבע בהתאם למחשבוני ביטוח לאומי.

חשוב לדעת כי לא כל פגיעה קבועה בהכרח תעניק לשוטר הכרה מביטוח לאומי ולכן ייתכן כי התביעה לדמי פגיעה או גמלת נכות תידחה. במידה ומצב זה מתרחש והעובד אינו מרוצה מהחלטת הוועדה הרפואית או מעוניין לערער על שיעור הנכות שנקבע לו, עומדת בפניו האפשרות לערער על החלטת הוועדה הרפואית תוך 60 ימים בפני בית הדין האזורי לעבודה. במהלך הערעור השוטר יצטרך להציג חוות דעת מומחה רפואי, או לחכות לאבחנה של מומחה רפואי מטעם בית המשפט.

במידה ולשוטר ביטוח מנהלים או ביטוח פרטי יהיה זכאי לכיסוי אובדן כושר השתכרות שגובהו אמור להיות 75% העבודה. עם זאת, במציאות גובה הפיצוי הוא נגזרת של הפוליסה שנקבעה מראש בין הצדדים.

מעבר לפיצויים שנזכרו, השוטר עשוי להיות זכאי לזכויות נוספות כמו החזר הוצאות רפואיות מקופת חולים. במידה והשוטר זכה להכרה של יותר מ20% שיעור נכות מביטוח לאומי הוא עשוי להיות זכאי להטבות נוספות כמו שיקום מקצועי וסיוע בלימודים מביטוח לאומי, פטורים והקלות בתשלומי חובה שונים (כמו ביטוח לאומי ומיסים), הנחה בתשלום על נסיעה בתחבורה ציבורית, סיוע בדיור והנחה בארנונה ובחשבון המים.

מה חשוב לדעת בנוגע לוועדה הרפואית של ביטוח לאומי והאם ניתן להתכונן אליה?

ההתייצבות בפני וועדה רפואית בביטוח לאומי בעלת משמעות קריטית לקבלת קבצת נכות, בפרט כאשר מדובר בנזק נפשי אשר אין לו סממנים מוחשיים בולטים. בשל סיבות אלו כדאי להתכונן להתייצבות בוועדה הרפואית מבעוד מועד ולהיעזר בעורך דין תאונות עבודה או עורך דין נזיקין כדי להתכונן למעמד. עורך דין מיומן יכין את המועמד על ידי סימולציה ויכווינו למסור את המידע הרפואי החיוני והרלוונטי ביותר בזמן הוועדה.

כיצד ניתן לתבוע את חברת הביטוח אם יש לי פוליסת ביטוח פרטית?

במקרים בהם לשוטר ישנה פוליסת ביטוח פרטית תעמוד בפניו האפשרות לתבוע את חברת הביטוח בשל הנזק שנגרם לו. האופציה תהיה כפופה ללשון הביטוח ולחוזה שנקבע בין הצדדים מראש ושעליו חתם השוטר. הפוליסות הנפוצות בתחום הן פוליסת תאונות אישיות, אובדן כושר עבודה, פוליסת נכות במקום העבודה ועוד.

את התביעה נגד חברת הביטוח ניתן להגיש תוך 3 שנים מרגע התרחשות הנזק, כאשר הליך התביעה אינו תלוי או קשור להליך המתנהל מול ביטוח לאומי. עם זאת, להכרה מביטוח לאומי עשויה להיות השפעה חיובית בתביעת חברת הביטוח.

באילו מצבים ניתן לתבוע את המעסיק באופן ישיר?

שוטר רשאי לנסות לתבוע את משטרת ישראל (המעסיק) אם סבור כי הנזק שנוצר לו הינו תוצאה של רשלנות מעסיקו. תביעה מסוג זה תתנהל בבית הדין לעבודה ובמהלכה יהיה על העובד להוכיח כי המעסיק אכן פעל ברשלנות על פי הדין האזרחי. משמעות של תביעת זו היא הוכחה כי הנזק הוא תוצאה של חוסר אחריות המעסיק ולא כל סיבה אחרת. כדי להוכיח זאת יצטרך השוטר להראות כי המעסיק או מי מטעמו לא נהגו בזהירות המצופה מהם. חוסר האחריות עשויה להתבטא באי נקיטת המעסיק בפרקטיקה מקובלת בתחום (כמו נהלי זהירות או בטיחות) שעם העמידה בהם היה עשוי הנזק להימנע. תביעה זו, בדומה לתביעת הביטוח, תתכן במקביל לתביעת פיצויים מביטוח לאומי.

חשוב לדעת כי מעבר לקושי ההוכחה כי המעסיק נהג בחוסר זהירות, ישנו קושי משמעותי יותר בתביעת רשות שלטונית כמו משטרת ישראל, שכן רשויות שלטוניות נהנות מהגנה רחבה יותר של בית המשפט וגיבוי של נהלי העבודה הנפוצים בה.

האם ניתן לתבוע ישירות את הגורם לנזק?

במקרים רבים הנזק ייווצר על ידי גורם נוסף שאינו מערב את השוטר או המעסיק. מצבים נפוצים הם עימות עם עצורים או חשודים שעלולים לגרום לנזק פיזי.

על אף שבמסגרת אזרחית קיימת האופציה של אדם א' לתבוע את אדם ב' בגין נזק שנגרם לו, בית המשפט בחר לראות בשוטרים כדמויות ציבוריות אשר נושאות בסיכון במהלך עבודתם לפציעה בשל עימות עם אדם אשר באו עימו במגע. לכן, בת"א (טבריה) 2518-98 אלי מלכה נ' שקיר יואב, פסק בית המשפט כי השוטר אינו זכאי לפיצוי בגין הנזק הפיזי שנגרם לו, אך כן פסק פיצויים נמוכים בשל עוגמת נפש.

מנגד, גם במידה ואדם מן השורה ייפגע תוך עימות עם שוטר, קבלת פיצויים על הנזק עשויה להיות מסובכת מהרגיל.

במידה ונפגעתם בתאונת עבודה ונגרם לכם נזק פיזי או נפשי, משרדנו בירושלים ותל אביב מתמחים בדיני עבודה ונזיקין, עם ניסיון מוכח בתביעות נזק נפשי ופיזי בשל תאונות עבודה. נשמח לעמוד לרשותכם.