נזק נפשי ופיזי לעובדי זק"א
עובד זק"א שנפגע במהלך מילוי תפקידו יקבל הכרה כנפגע עבודה ולכן יהיה זכאי בקבלת פיצויים שונים מהביטוח הלאומי. בין היתר תשלום דמי פגיעה, קצבת נכות במידה ונותר נזק קבוע, תשלום הוצאות שיקום, קבלת החזר בגין טיפולים רפואיים ועוד. המאמר הבא יסביר באילו מצבים יתכן תשלום פיצויים עקב נזק נפשי ופיזי לעובדי זק"א שנפגע במהלך עבודתו, מהו ההליך שיידרש העובד לעבור, באילו תנאים יוכל לתבוע את חברת הביטוח או המעסיק במקביל לתביעת ביטוח לאומי, וכן, על מעמדו של מתנדב זק"א וזכויותיו.
איזה נזק יזכה עובד זק"א בפיצויים?
עובדי ומתנדבי זק"א פועלים בתנאי עבודה תובעניים העשויים לגרום לנזקים פיזיים אך בעיקר נזקים נפשיים שמקורם בחוויה טראומטית אותה חוו במהלך עבודתם. עובד זק"א אפשר נפגע פיזית במהלך עבודתו או אשר נותר עם נזק נפשי לאחר אירוע שחווה בעבודה, זכאי לפיצויים מכוח סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי אשר מגדיר מהי תאונת עבודה:
תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו".
על פי חוק הביטוח הלאומי, תאונה תחשב כתאונת עבודה החייבת בפיצויים כאשר עובד נפצע במהלך או עקב עבודתו. במקרה של עובדי זק"א הנזקים הטיפוסיים עלולים להיות בעיקר נזקים נפשיים כמו פוסט טראומה ודיכאון, אך גם נזקים פיזיים העלולים להיגרם לכל עובד במהלך עבודתו, כמו נפילה שהובילה לפציעה או תאונת דרכים בדרך למקום העבודה או חזרה ממנו.
חשוב לדעת כי במצב בו עובד זק"א לא מילא אחר הוראות מעסיקו או נהג בצורה רשלנית הוא לא יהיה זכאי להכרה במקרה כתאונת עבודה. עם זאת, במצב בו נפטר העובד כתוצאה מהתאונה, לא תחשב רשלנות כסיבה לשלילת הפיצויים ממשפחתו.
Shuki, CC BY 3.0 via Wikimedia Commons
מהו ההליך הפרוצדורלי לקבלת פיצויים עקב נזק נפשי ופיזי לעובדי זק"א?
העובד יידרש לדווח על התאונה ונסיבותיה למעסיקו מיד לאחר קרות התאונה או לאחר שנודע לו על הנזק שנגרם. במידה ולא נגרם לעובד נזק הדורש טיפול מידי, עליו לפנות למעסיק ולבקש טופס הפניה לטיפול רפואי בל/125. אחרי שהמעסיק חתם על הטופס והחזירו לעובד, יפנה העובד לקבלת טיפול רפואי עם הטופס. החל מרגע הפניה הראשונית לשירותי הבריאות, חשוב לתעד כל ביקור ולשמור כל מסמך המתקבל משירותי הרפואה. כמו כן, כדאי להקפיד כי הנזק שנגרם ואופן התרחשותו יתועדו במסמכים הרפואיים.
החל ממועד התרחשות תאונת העבודה, לרשות העובד יעמדו 12 חודשים לתבוע את ביטוח לאומי כדי לקבל דמי פגיעה. פיצוי זה אפשרי לאחר הגשת אבחנה רפואית מרופא מומחה המעידה על התקופה בה לא יכול העובד לעבוד יחד עם הצגת אישורי מחלה בהתאם. בנוסף יהיה על העובד להעביר למוסד לביטוח לאומי אישור אי כושר השתכרות המפרט את מצבו הנפשי או הפיזי של העובד יחד עם אי יכולתו לעבוד.
מרגע אישור התביעה יוכל העובד לקבל דמי פגיעה לתקופה של 90 ימים, כאשר לקראת סיומם יצטרך להגיש בקשה לקבלת גמלת נכות מביטוח לאומי במידה וסובל מנזק נפשי או פיזי קבוע. במידה וישתהה ולא יגיש את התביעה לקבלת גמלת נכות בסמוך למועד סיום קבלת דמי הפגיעה עשויים להיפגע סיכוייו לקבלת הגמלה בעתיד.
במהלך הליך התביעה לקבלת גמלת נכות יצטרך העובד, במקביל להגשת הטפסים הרפואיים הנוגעים למצבו, לעבור פגישה אצל הוועדה הרפואית של ביטוח לאומי. זאת תקבע את שיעור הנכות של העובד שבהתאם לה יקבע סכום הפיצויים שיקבל.
חשוב לדעת כי גמלת נכות אין משמעותה הפסקת תעסוקה על ידי העובד. תוצאה שכזו תקבע בהתאם לשגרת העבודה הנדרשת מהעובד, יכולתו לבצע את המשימות הנדרשות ממנו ושיעור הנכות שנקבע לו על ידי הביטוח הלאומי. אכן יתקיימו מצבים בהם תקבע נכות חלקית לעובד אך בשל שגרת עבודתו האינטנסיבית בזק"א, לא יוכל לחזור לעבודתו במצבו הנוכחי.
במקרים מסוימים בהם עשויה להיפגע פרנסתו של העובד לצמיתות יתכן כי יהיה זכאי לקבל פיצוי בשל אובדן כושר עבודה. בדרך כלל התשלום יינתן על ידי ביטוח פרטי של העובד או ביטוח מנהלים עליו חתם העובד בתחילת העסקתו או כחלק מהסכמה של איגוד העובדים אליו שייך. פיצוי הניתן על ידי ביטוחים אלו זכה לשם פנסיית נכות וגובה הפיצוי, יחד עם אופן קבלתו, תלוי בהסכמת הצדדים מבעוד מועד בהסכם שנערך בכתב.
מהם הפיצויים המגיעים לעובד זק"א לאחר תאונת עבודה?
בשלב הראשון לאחר אישור תביעה לקבלת דמי פגיעה, ביטוח לאומי ישלם לעובד 75% משכר העבודה בשלושת החודשים שקדמו לתאונת העבודה (בחלוקה למספר הימים בהם אושרו דמי הפגיעה). כפי שנכתב קודם, דמי פגיעה ישולמו לתקופה של עד 90 ימים.
במידה והעובד זכאי לגמלת נכות קבועה, גובה הגמלה יקבע בהתאם לשיעור הנכות שנקבע על ידי הוועדה הרפואית של ביטוח לאומי. שיעור נכות בגובה של 9% עד 19% יזכה את העובד בגמלת נכות חד פעמית. עם זאת, שיעור נכות הגבוה מ19% יאפשר לעובד קבלת גמלת נכות חודשית קבועה, כאשר גמלה זו תקבע בהתאם למחשבוני הביטוח הלאומי.
חשוב לדעת כי במקרים רבים המוסד לביטוח לאומי בוחר לדחות את תביעת דמי הפגיעה או התביעה לקבלת גמלת נכות. במידה ותביעת העובד נדחתה או במידה ואינו מרוצה מגובה שיעור הנכות שנקבע עבורו, עומדת לרשותו האופציה לערער על קביעת הוועדה הרפואית תוך 60 ימים בפני בית הדין האזורי לעבודה. במהלך הליך הערעור יצטרך העובד להציג חוות דעת מומחה רפואי מטעמו או להמתין לאבחנה של מומחה רפואי מטעם בית המשפט.
במידה והעובד זכאי לפנסיית נכות מביטוח מנהלים או ביטוח פרטי ברשותו, יהיה זכאי לכיסוי אובדן כושר השתכרות. למרות שגובה הפיצוי אמור להיות 75% מגובה המשכורת החודשית הקודמת לתאונה, במציאות סכום הפיצוי יקבע בהתאם לפוליסה שנקבעה מראש בין הצדדים.
מעבר לכל הפיצויים שנזכרו קודם, ישנו סל פיצויים נוסף אליו עשוי העובד להיות זכאי, כמו החזר הוצאות רפואיות מקופת החולים. במידה והשוטר זכה להכרה בהיקף של יותר מ20% שיעור נכות מביטוח לאומי הוא עשוי להיות זכאי להטבות נוספות כמו:
- שיקום מקצועי וסיוע בתשלום שכר לימוד.
- פטורים והקלות בתשלומי חובה שונים (ביטוח לאומי, מס הכנסה ועוד…).
- הנחה בתשלום על נסיעה בתחבורה הציבורית.
- סיוע בדיור.
- הנחה בחשבון הארנונה וחשבון המים.
האם וכיצד ניתן להתכונן לוועדה הרפואית של ביטוח לאומי?
אבחנת הוועדה הרפואית של ביטוח לאומי בעלת משמעות קריטית להמשך הליך קבלת גמלת נכות, בפרט כאשר מדובר בנזק נפשי אשר סממני ההכרה בו לעיתים מעורפלים ושנויים במחלוקת. על כן, כדאי לעובד הנמצא לפני שלב זה להתכונן מבעוד מועד להתייצבות בפני וועדה רפואית. כדאי להיעזר בעורך דין מומחה לדיני נזיקין ותאונות עבודה, כדי שזה יכין את העובד בעזרת סימולציות ויכווינו לגבי המידע הרפואי עליו למסור בזמן הוועדה.
מה הליך התביעה של עובד בעל פוליסת ביטוח פרטית?
במקרים בהם לעובד זק"א פוליסת מנהלים פרטית יוכל לתבוע את החברה המבטחת בשל הנזק שנגרם לו. האופציה תתאפשר במקביל לניהול הליך תביעה מול המוסד לביטוח לאומי, כאשר תהא כפופה ללשון חוזה הביטוח שעליו חתם העובד מבעוד מועד. הפוליסות הידועות בתחום הן פוליסת תאונות אישיות, אובדן כושר עבודה, פוליסת נכות במקום העבודה ועוד…
חשוב לדעת כי ניתן להגיש תביעה נגד חברת הביטוח עד 3 שנים מיום היווצרות הנזק. בנוסף, למרות חוסר התלות של התביעה לביטוח לאומי וחברת הביטוח, קבלת הכרה מביטוח לאומי לנזק שנוצר עשויה להשפיע לטובה על קבלת הכרה מחברת הביטוח.
האם ניתן לתבוע גם את המעסיק הישיר?
כן. עובד זק"א יכול לתבוע את מעסיקו הישיר (חברת זק"א) אם מחזיק בעמדה כי הנזק שנוצר לו הינו תוצאה של רשלנות מעסיקו. תביעה זו תתנהל בבית הדין לעבודה אך בהתאם לכללי המשפט האזרחי. בשל כך, יהיה על העובד להוכיח במהלך התביעה כי המעסיק פעל בחוסר זהירות או חוסר אחריות שאינה מצופה ממעסיק במעמדו. חשוב לדעת כי אם ישנה סיבה נוספת להיווצרות הנזק מעבר לחוסר הזהירות של המעסיק התביעה תהיה קשה להוכחה.
חוסר זהירות עשוי להיות פעילות ישירה אותה עשה המעסיק שגרמה לתאונה בה היה מעורב העובד. עם זאת, בית המשפט עשוי להכיר גם באי נקיטת המעסיק בפרקטיקת זהירות מקובלת בתחום כחוסר זהירות, במידה ועם העמידה בה עשוי היה הנזק להימנע.
גם תביעת המעסיק בדומה לתביעת חברת הביטוח תתאפשר במקביל וללא תלות בתביעת ביטוח לאומי. עם זאת, בתביעת גוף ציבורי גדול, על אף כי זק"א אינו גוף ממשלתי, ייתכן קושי משמעותי נוסף בהוכחת חוסר זהירות מצד המעסיק. שכן גופים ציבוריים או בעלי מעמד מעין ציבורי נהנים מהגנה רחבה של בית המשפט ביחס לנהלי העבודה הנהוגים בהם.
מה מעמדו של מתנדב בזק"א שעבר תאונה במקום ההתנדבות?
הביטוח הלאומי מכיר במתנדבים שהיו מעורבים בתאונה במקום התנדבותם כבעלי מעמד זהה לנפגעי עבודה ולכן יוכלו לקבל פיצויים בהתאם למאמר זה לאחר מילוי השלבים המצוינים בו.
כל זאת רק במידה והנפגע עומד בהגדרת "מתנדב":
- התנדבות למען הזולת בלא קבלת תמורה.
- התנדבות בגוף שרשאי להפנות להתנדבות ואשר אושר על ידי שר העבודה (זק"א נמנה כאחד מאלו).
- התנדבות למען מטרה בעלת תועלת לאומית או ציבורית.
חישוב התגמולים לא יעשה על פי משכורת קודמת בארגון, שכן כזו אינה קיימת, אלא יקבעו בהתאם לגילו של המתנדב ומצבו התעסוקתי טרם הפגיעה.
במידה ואתם מעוניינים לקבל פיצויים על נזק נפשי ופיזי לעובדי זק"א, משרדנו בירושלים ותל אביב מתמחים בדיני עבודה ונזיקין, עם ניסיון מוכח בתביעות נזק נפשי ופיזי בשל תאונות עבודה. נשמח לעמוד לרשותכם.
:
:מאמרים מומלצים