פיצויים עקב נזק פיזי ונפשי למתנדבי רפואת חירום ואיחוד הצלה
מתנדבי רפואת חירום ואיחוד הצלה חשופים במשך תקופת התנדבותם לסכנות שונות העלולות להתבטא בנזק פיזי או נפשי. אף על פי שמדובר בהתנדבות, אם מתנדב נפגע בשל התנדבותו באירוע ספציפי (המוגדר בזמן ובמקום), שגרם לנזק פיזי או נפשי, הדבר עשוי להיחשב כתאונת עבודה. נפגעי תאונות עבודה זכאים לפיצויים שונים מביטוח לאומי, כגון: דמי פגיעה, החזר הוצאות רפואיות, הוצאות שיקום, גמלת נכות והטבות נוספות, כמפורט במאמר פיצויים על נזק למתנדבי רפואת חירום להלן.
האם מתנדבי רפואת חירום ואיחוד הצלה שהם מתנדבים זכאים אף הם לפיצויים בגין תאונת עבודה לפי חוק הביטוח הלאומי?
סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר תאונת עבודה כ"תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו". על פי סעיפים 287 ו-289 לחוק הביטוח הלאומי, ההוראה חלה גם על מתנדבי רפואת החירום. כתוצאה מכך, אם מתנדב רפואת חירום ואיחוד הצלה נפגעה בתאונה, הוא זכאי לקבל זכויות לפי חוק הביטוח הלאומי כמו כל עובד אחר שנפגע בעבודתו.
כדי להיחשב כנפגע "תאונת עבודה", האם נדרש כי מתנדבי רפואת החירום ואיחוד הצלה ייפגעו במהלך ההתנדבות עצמה?
חוק הביטוח הלאומי והפסיקה מתייחסים למושג "תאונת עבודה" בצורה רחבה, בכך שתאונת העבודה אינה חייבת לקרות במהלך העבודה עצמה, אלא גם אירועים שקרו "עקב" העבודה עשויים להיכנס להגדרה. כך, אם חלילה קרתה לכם תאונת דרכים בדרך להתנדבותכם, או אפילו במהלך הפסקה בעבודה, האירוע ייחשב כתאונות עבודה. מאחר שהתנדבות ברפואת חירום ורפואת הצלה כוללת נסיעות רבות, ניתן לומר ברמה גבוהה של ודאות כי אם חלילה תתרחש תאונת דרכים במהלך התנדבותכם, היא תוכר ככל הנראה כתאונת עבודה בביטוח הלאומי.
עם זאת, אם התאונה קרתה תוך כדי שנהגתם ברשלנות או אם פעלתם בניגוד להוראות שקיבלתם מהממונה על ההתנדבות או בניגוד לחוק – התאונה לא תיחשב כתאונת עבודה על ידי הביטוח הלאומי, ולא תזכה אתכם בפיצויים – אלא אם חס וחלילה נגרם מוות או נכות (סעיף 82 לחוק הביטוח הלאומי).
האם תביעה בגין תאונת עבודה עשויה לכלול גם נזקים נפשיים?
הביטוח הלאומי מכיר, בנסיבות מסוימות, גם בנזקים נפשיים כתאונות עבודה: כדי לקבל פיצויים בגין נזק נפשי בשל תאונת עבודה שקרתה לכם, עליכם להוכיח שהפגיעה הנפשית ארעה בגלל אירוע ספציפי שהתרחש תוך כדי התנדבותכם (אירוע שמוגדר בזמן ובמקום), ולא באירוע שנמתח על פרק זמן ממושך. כך למשל, קריסה נפשית בשל עומס חוויות כללי מההתנדבות, לא תיחשב כתאונת עבודה. עם זאת, אם ניתן לייחס את המצב הנפשי לאירוע או אירועים ספציפיים (גם אם הנזק הנפשי הופיע זמן מסוים לאחר תאונת העבודה) – ניתן יהיה להכיר בכך כתאונה עבודה.
מדוע מתנדבי רפואת החירום ואיחוד הצלה חשופים במיוחד לתאונות עבודה?
במישור הנזקים הפיזיים: בשל אופי עבודתם, מתנדבי רפואת החירום ואיחוד הצלה נמצאים הרבה בדרכים, וחשופים לסיכון להיפגע בעצמם בתאונת דרכים. במישור הנפשי של נזק למתנדבי רפואת חירום: מטבע תפקידם, נחשפים מתנדבים למראות קשים הנלווים למצבי חירום רפואיים: חשיפה לנפגעי פעולות טרור, תאונות דרכים ואנשים שמקפדים את חייהם לנגד עיניהם של המתנדבים.
הקושי המשמעותי בהוכחה כי אירוע מסוים גרם לנזק נפשי – הוכחת קשר סיבתי
כדי לזכות בפיצויים בגין נזק נפשי שנגרם בשל תאונת העבודה, עליכם להראות כי קיים קשר סיבתי בין האירוע החריג שהתרחש במהלך או עקב ההתנדבות שלכם לבין הפגיעה הנפשית. כמו כן, יהיה עליכם להוכיח בראיות שהאירוע התאונתי השפיע עליכם באופן סובייקטיבי, והוביל לנזק נפשי. יובהר, כי גם אם תרצו להגיש תביעה בגין נזק פיזי שנגרם לכם בעבודה, יהיה עליכם להראות קשר סיבתי בין האירוע לנזק, אבל קשר סיבתי שכזה קל יותר להוכחה מבחינה ראייתית, וזאת באמצעות מסמכים רפואיים.
כד להבין את עמדת בתי הדין לעבודה בעניין הקשר הסיבתי ודרישת הסובייקטיביות, נביא להלן את דבריו של בית הדין הארצי לעבודה בעניין מליק נ' המוסד לביטוח לאומי (6.10.2019):
"ההלכה הפסוקה השקיפה על האירוע התאונתי בפגיעות הנובעות מדחק נפשי כשקלול של אירוע יסוד (כגון, פיטורים, הזמנה לשימוע, השעיה) שהביא עימו דחק נפשי. בהתאם להלכה קנה המידה להגדרתו של אירוע היסוד כתאונה הוא אובייקטיבי, ונדרשת לגביו חריגה (ולו במידה מסוימת) משגרת העבודה הרגילה במקום העבודה, ואילו קנה המידה לדחק הנפשי הוא מעצם טיבו סובייקטיבי. זאת, כיוון שדחק נפשי הוא מעצם טיבו ענין אישי וסובייקטיבי, כשאנשים שונים יחוו בצורה שונה אירוע זהה, ומכאן שהשלכותיו של אירוע זהה על אנשים שונים עשויות להיות שונות".
מה חשוב לעשות בתור מתנדב רפואת חירום ואיחוד הצלה, אם אתם סובלים מנזק פיזי או נפשי בעקבות תאונת עבודה?
דבר ראשון, חשוב מאד לתעד את כל מה שניתן בקשר לתאונת העבודה, לרבות: תיעוד חזותי של האירוע, אם ישנו; איסוף מסמכים רפואיים (אם מדובר בנזק נפשי, חשוב לגבות אותו במסמך מטעם בעל מקצוע – פסיכיאטר או פסיכולוג מוסמך); אם ישנם עדים לאירוע התאונתי או לשינוי ההתנהגות שלכם בעקבות התאונה – חשוב לתעד את עדותם ולדאוג כי יבואו להעיד מטעמכם במקרה הצורך; אם ישנו דו"ח משטרה בגין האירוע – חשוב שיהיה בידיכם; אם היו מקרים דומים במקום ההתנדבות – זה עשוי להקל על תביעתכם; חשוב לתעד את השתלשלות האירועים – בייחוד במקרה של נזק נפשי, שכאמור יותר קשה להוכיח מבחינת הקשר הסיבתי הנדרש לגביו; לא משנה מאיזה סוג נזק אתם סובלים, חשוב ביותר להיעזר בשירותיו של עורך דין מומחה בתחום לדיני נזיקין וביטוח לאומי, שיוכל לייעץ לכם מבחינה משפטית כיצד תוכלו למצות את זכויותיכם באופן המיטבי בגין תאונת העבודה.
מה מטרתם של דמי הפגיעה, ואיך מחשבים את גובה דמי הפגיעה למתנדבי רפואת חירום ואיחוד הצלה שנפגעו מתאונת עבודה?
מטרתם של דמי הפגיעה הם לפצות עובד שנפגע, באופן פיזי או נפשי, מתאונת העבודה שעבר. דמי הפגיעה ישולמו לכם בעד פרק הזמן בו לא הייתם יכולים לעבוד משום שנזקקתם לטיפול רפואי. הזמן המקסימאלי בעדו ניתן לקבל דמי פגיעה הוא 13 שבועות (91 ימים), אותם מתחילים למנות ממחרת יום תאונת העבודה.
את דמי הפגיעה למתנדבים שעובדים במקביל להתנדבותם כשכירים או עצמאים, מחשבים באופן הבא: בודקים את הכנסת המתנדב מעבודתו בשלושת החודשים שקדמו להפסקת עבודתו הרגילה, כשהמתנדב יהיה זכאי ל-75% מסכום זה במשך תקופת פגיעתו הפיזית או הנפשית. סכום דמי הפגיעה המקסימאליים עבור יום עבודה (נכון לתחילת שנת 2023) הוא 1,201.63 ₪.
אם המתנדב לא עבד כשכיר או כעצמאי במקביל להתנדבותו, בזמן האירוע התאונתי, יחושבו דמי הפגיעה שלו בהתאם למחצית הסכום הבסיסי לחישוב קצבאות.
כיצד מגישים תביעה לדמי פגיעה מביטוח לאומי?
עליכם למלא טופס בל/250 "בקשה למתן טיפול רפואי לנפגע עבודה", ולהגיש אותו למעסיק שלכם (אם אתם עובדים כשכירים). בהתאם לטופס זה, תופנו לקבל ייעוץ וטיפול רפואי.
בתוך 12 חודשים ממועד האירוע התאונתי, עליכם להגיש תביעה לביטוח הלאומי תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה על גבי טופס בל/211. ניתן להגיש את הטופס באופן מקוון. כדי שהתביעה תתקבל, יש לגבותה במסמכים רפואיים לפיהם לא הייתם מסוגלים לעבוד מבחינה רפואית בתקופה האמורה. זאת, כולל אישור על אי כושר ההשתכרות, שיפרט בהרחבה על הסיבות בגללן לא הייתם כשירים לעבודה בתקופה הנתבעת.
כיצד מגישים תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה ולתשלום גמלת נכות מעבודה?
למרבה הצער, תאונת עבודה עלולה לגרום לנזק פיזי או נפשי העולה כדי נכות מעבודה. אם זהו המצב, יש להגיש לביטוח הלאומי טופס בל/200 הנקרא "תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה ולתשלום גמלת נכות מעבודה". יודגש, כי יש חשיבות להגשה לאלתר של התביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה, מיד לאחר שאתם מפסיקים לקבל את דמי הפגיעה. אם לא תעשו כן, עלולים להיפגע סיכוייכם לקבלת גמלת הנכות מהביטוח הלאומי. אחוזי הנכות שייקבעו לכם על ידי הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי, ייקבעו את גובה הגמלה לה תהיו זכאים. ככל שתוכרו כנכים, אתם צפויים להיות זכאים לזכויות והטבות נוספות מהביטוח הלאומי.
כיצד ניתן לערער על החלטות הביטוח הלאומי בעניין נכות רפואית או אי-כושר עבודה?
אם הפקיד התביעות של הביטוח הלאומי החליט לדחות את תביעתכם בגין תאונת עבודה שעולה לכדי נכות רפואית או אי-כושר עבודה, אתם רשאים לפנות לוועדה הרפואית לעררים של הביטוח הלאומי. עליכם לעשות זאת במסגרת 60 ימים מהיום בו קיבלתם לידיכם את החלטת פקיד התביעות. על החלטת ועדת העררים ניתן לערער בשאלות של חוק בלבד, בפני בית הדין לעבודה. אם אתם בוחרים לערער לבית הדין לעבודה, עליכם להגיש את הערעור בתוך 60 ימים מהיום בו קיבלתם הודעה על החלטת הוועדה לעררים.
נציין כי לגבי החלטות אחרות, שלא קשורות לדרגת אי–כושר עבודה או אחוזי הנכות, למשל החלטה של פקיד התביעות בעניין תקופות העבודה שלכם הכנסותיכם, אתם יכולים לערער לפני בית הדין האזורי לעבודה. ערעור זה יש להגיש בתוך 12 חודשים מהיום בו נודע לכם על ההחלטה.
האם ניתן לתבוע את הממונה על ההתנדבות בגין רשלנות?
במקרים בהם הממונה עליכם בהתנדבות התרשל (למשל, אם קיבלתם לטפל באירוע טראומטי ללא הכשרה מתאימה, מה שגרם לכם לנזקים נפשיים), ניתן יהיה לתבוע את הממונה על ההתנדבות, וזאת בנוסף לתביעה כנגד הביטוח הלאומי וחברת הביטוח (ייתכן מאד כי החובש יוכל לקבל כפל פיצויים). אם הגשתם תביעה לביטוח הלאומי, שהכיר בתאונה שלכם כתאונת עבודה, ניתן לעשות שימוש בהחלטה בתביעה האזרחית נגד הממונה על ההתנדבות בבית הדין לעבודה.
מדוע חשוב להיעזר בעורך דין בהגשת תביעה לפיצויים בגין תאונת עבודה?
הגשת תביעה בשל נזק שהתרחש בעקבות תאונת עבודה היא עניין מסובך, בדגש על הוכחת את הקשר הסיבתי בין אירוע התאונה להתרחשות הנזק הפיזי או הנפשי שנגרם לכם, בתור מתנדבי רפואת חירום ואיחוד הצלה. לכן, חשוב להיעזר בשירותי עורך דין מיומן ובעל ניסיון בנושא, שיוכל לייצג אתכם מול הביטוח הלאומי בצורה המיטבית, לצורך מיצוי זכויותיכם.
משרדנו הוא משרד עורכי דין מוביל בתחומי המשפט האזרחי ודיני הנזיקין ובייצוג עובדים מול הביטוח הלאומי, הן בוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי והן בערעורים המוגשים בפני בתי הדין לעבודה. נשמח לסייע לכם בכל הכרוך בנושא. ניתן ליצור עמנו קשר באמצעות מספרי הטלפון וכתובת הדואר האלקטרוני המופיעים מטה.
המאמר נכתב בשיתוף עורך הדין אדם ג'ונסון.
:
:מאמרים מומלצים