דלג לתוכן
Contact Us: 03-3724722 | 055-9781688 | [email protected]

נוהל חיים משותפים – מעמד חוקי בישראל עבור בני זוג זרים של ישראלים

Joshua Pex

מאמר זה עוסק בהנחיות משרד הפנים – נוהל חיים משותפים 5.2.0009 – מתן מעמד לבני זוג זרים אשר חיים במשותף עם אזרחים ישראלים או תושבי קבע בישראל, בהתאם לחוק האזרחות, תקנות הכניסה לישראל ונוהלי משרד הפנים.

השירות מוצע גם לבני זוג מאותו המין שנישאו או מקיימים חיים משותפים ללא נישואים (ידועים בציבור).

שימו לב כי נוהל מתן מעמד לבני זוג זרים הנשואים לישראלים, מסדיר מתן מעמד חוקי בישראל לבני זוג נשואים כחוק לישראלים.

על-מנת לעשות את התהליך קל ופשוט כלל שניתן, אנו ממליצים להיעזר בעורכי דין העוסקים בתחום ממשרדנו – עורכי דין להגירה. בצוות שלנו מצוי עורך דין המומחה בתחום נוהל חיים משותפים – מתן מעמד לבני זוג זרים של אזרחים ישראלים.

מתן מעמד לבני זוג אשר חיים במשותף

למי מיועד השרות?

נוהל חיים משותפים נועד עבור בני זוג זרים של אזרחים ישראלים או של ישראלים בעלי רישיון לישיבת קבע בישראל (תושבי קבע בישראל) השוהים בישראל ואשר חיים במשותף (ידועים בציבור) עם אזרחים ישראלים או עם בעלי רישיון לישיבת קבע בישראל.

השירות המוצע – נוהל חיים משותפים

הבקשה תוגש בלשכת רשות האוכלוסין הקרובה לאזור מגורי בני הזוג.

לפני הגשת בקשה

לפני הגשת הבקשה על פי נוהל חיים משותפים, יש לוודא כי המסמכים הבאים מוכנים להגשה:

1) טפסי הבקשה המתאימים ממולאים וחתומים,
2) התמונות הנדרשות של שני הזוג,
3) תעודת הזהות של בן הזוג הישראלי,
4) הדרכון הזר של בן הזוג, תקף לפחות לשנתיים,
5) מכתב הסבר חתום על ידי שני בני הזוג המתאר את הקשר ביניהם.

  1. תיעוד מקורי, מאומת ומתורגם עבור בן הזוג הזר:
    1) תעודת לידה,
    2) תעודה ציבורית המעידה על שינוי שם (אם שונה השם),
    3) תעודה ציבורית עדכנית ממדינתו המעידה על מצבו הנוכחי והקודם,
    4) תעודת יושר עדכנית.
  2. הוכחות לגבי מרכז חיים משותף בישראל: כל דבר אשר מעיד על כנות הקשר ועל קיום מרכז חיים משותף – תמונות משותפות, חוזי שכירות,  חשבונות בנק משותפים, מכתבים ממשפחה וחברים (לכל מכתב המלצה יוצמד צילום ת"ז של הממליץ) וכו'.
  3. תצהיר של שני בני הזוג: המעיד על אמיתות החומר שהוגש ועל המחויבות להודיע על כל שינוי.
  4. נתינים מחבר העמים או ממזרח אירופה: יופנו על-ידי לשכת הרשות לקבלת חוות דעת מלשכת הקשר (נתיב).
  5. מעמדם האישי של שני בני הזוג:  "פנוי" (רווק, גרוש או אלמן). בני זוג "לא-פנויים" יידרשו להוכיח כי הם נוקטים במאמץ להתיר את נישואיהם.
  6. נחתמה הצהרה: בידי בן הזוג הזר כי ידוע לו שהבקשה תדחה על הסף אם לא יוגשו כל המסמכים הנדרשים תוך 45 יום.

אופן הגשת הבקשה – נוהל חיים משותפים במשרד הפנים

הבקשה על פי נוהל חיים משותפים תוגש באופן מכוון באתר שירותי ממשלה.חיים משותפים - נוהל משרד הפנים

אופן הטיפול בבקשה:

במעמד הגשת הבקשה על פי נוהל חיים משותפים

  1. במעמד הגשת הבקשה על פי נוהל חיים משותפים יזהה עובד רשות האוכלוסין אשר במשרד הפנים את כל המבקשים, יפתח תיק בקשה ממוחשב ויבדוק את הנדרש לגבי כניסות ויציאות בן הזוג הזר, ואת אמיתותם של כל המסמכים הרלוונטיים.
  2. עובד רשות האוכלוסין יבדוק:
    1) האם קיימות הגבלות לבן הזוג הזר (או האם חלפו לפחות 5 שנים ממועד תחילת ההגבלות).
    2) האם בן הזוג הזר שוהה בארץ באופן בלתי-חוקי, האם הוצא נגדו צו הרחקה או האם הורחק בעבר מישראל.
    3) האם קיימת הגבלה או הערה על רישיון הישיבה של הישראלי.
    4) את הראיות לכנות הקשר ולהוכחת מרכז חיים משותף.
    5) האם קיימים עבר פלילי או מניעה ביטחונית (בדיקה זו תיערך לשני בני הזוג), או האם בן הזוג הזר הינו נתין של מדינת אבחון או מדינת סיכון.
  3. במידה ובן הזוג הזר מחזיק ברישיון ישיבה בתוקף, יוארך הרישיון עד לסיום בחינת הבקשה. בן זוג שאיננו מחזיק ברישיון ישיבה בתוקף לא יורחק עד לסיום בדיקת הבקשה. אם ננקטו צעדי אכיפה כלפי בן הזוג הזר, ייערך בירור על-מנת להחליט על המשך נקיטת צעדי אכיפה או סיומם.
  4. באם בן הזוג מחזיק ברישיון ישיבה בתוקף שקיבל בהליך מדורג מכוח קשר זוגי שנותק, יבוטל רישיון זה ויינתן לו רישיון ישיבה מסוג ב/2 עד לסיום בדיקתה של הבקשה הנוכחית.

לאחר קליטת הבקשה

  1. אם קיימות הגבלות מסוג כלשהו לגבי בן הזוג הזר או בן הזוג הישראלי או אם בן הזוג הזר הינו נתין מדינת אבחון או מדינת סיכון, תופנה הבקשה על פי נוהל חיים משותפים לגופי הרשות השונים אשר במשרד הפנים ולרשויות הביטחון לשם התייעצות, הערכה ונקיטת הפעולות הנדרשות לשם המשך הטיפול בבקשה.
  2. רשות האוכלוסין וההגירה תאשר או תדחה את הבקשה על-סמך בדיקה מקיפה. בדיקה זו עשויה לכלול עריכת ראיון לבני הזוג, בדיקה של כנות הקשר והמשך קיומו, קיום מרכז חיים משותף בישראל והיעדר מניעה ביטחונית או פלילית.
  3. אם מעמדו של אחד או יותר מבני הזוג מופיע כ"נשוי", יידרשו בני הזוג לתאר את בלעדיות וייחודיות הקשר ולהמציא תעודות ציבוריות (מקוריות, מאומתות ומתורגמות) המעידות על ניסיונותיהם להתיר את קשר הנישואין.
  4. אם קיים ספק לגבי כנות הקשר או שלא נמצא מרכז חיים משותף בישראל או נמצא כי התיעוד להתרת קשר נישואין קודם הינו בלתי-קביל, תדחה הבקשה. במידה וקיים חשש לכנות הקשר ראשי מרכז האשרות להתנות את תחילת התהליך המדורג בהפקדת ערבות.
  5. אם נדחתה הבקשה, יזומנו בני הזוג ללשכה, יימסר בידם מכתב נימוק מפורט ובקשה ליציאת בן הזוג הזר מישראל בתוך 30 יום (או בתוך 14 יום, אם הוא שוהה באופן בלתי-חוקי). אם לא הגיעו ללשכה, יישלח המכתב ב"דואר רשום." הערה תירשם בתיק הבקשה, ותושם הגבלת כניסה לישראל למשך תקופה של 5 שנים.
  6. במידה והבקשה נדחתה, ניתן להגיש בקשה חדשה רק בחלוף שנה ממועד מתן ההחלטה האחרונה בנושא. יוצאים מכלל זה: בקשה שנדחתה בשל תיעוד חסר והוצג התיעוד החסר, או אם יוכיחו בני הזוג כי חל שינוי מובהק בנסיבות.
  7. אם בן הזוג הזר הגיש בקשה אחרת לקבלת מעמד בהתאם לנוהל אחר, עליו לבחור אחת מבין השתיים, ולהצהיר על כך במכתב מנומק. הבקשה במסלול שלא נבחר תיסגר.
  8. אם התקבלה הבקשה, עובד משרד הפנים ינפיק אשרה מסוג ב/1 – רישיון שהייה ועבודה לישראל, למשך שנה ויחל התהליך המדורג, לקבלת מעמד קבוע בישראל.

התהליך המדורג – הליך קבלת מעמד קבע בישראל על פי נוהל חיים משותפים

כאשר בן הזוג המזמין הינו אזרח ישראלי

לאחר אישור הבקשה תוענק לבן הזוג הזר אשרת ב/1 כללית לתקופה של שנה, אשר תאפשר לו הזכות לעבוד בישראל. האשרה תוארך מדי שנה, עד לסך מצטבר של שלוש שנים. לאחר שלוש שנים, ישודרג מעמדו של בן הזוג הזר לתושב ארעי ויונפק לו רישיון ישיבה א/5, שתוקפו שנה אחת. מדובר בתעודת זהות תקפה למשך שנה, לרבות זכויות סוציאליות וביטוח בריאות לאחר חצי שנה.

מדי שנה, במהלך ההליך המדורג, ייערכו ראיון לבני הזוג במשרד הפנים, ותערכנה בדיקות עדכניות לביסוס כנות הקשר והמשך קיומו, קיום מרכז חיים משותף בישראל והיעדר מניעה ביטחונית או פלילית.

במהלך תקופה זו, על בן הזוג הזר לפנות ללשכה לשם הארכת תוקף הרישיון לא יאוחר מתשעים יום לפני סיום תוקפו. ככלל, יוארכו האשרה או הרישיון למשך שנה אחת בלבד. אם לא תתאפשר קבלת החלטה עד למועד תפוגת הרישיון או האשרה, יוארכו אלה לחצי שנה בלבד (אם אין מניעה ביטחונית).

במידה ונותק הקשר בין בני הזוג, או שבן הזוג הישראלי נפטר, יופסק ההליך המדורג.

בדיקות מיוחדות נערכות עבור בקשות אשר מתבססות על מסמכי נישואין מאל-סלבדור.

כאשר בן הזוג המזמין הינו תושב קבע

אופן הטיפול יהיה זהה לרשום לעיל (ראה "כאשר בן הזוג המזמין הינו אזרח ישראלי"), אלא שההליך המדורג יימשך ארבע שנים באשרת ב/1 ולאחריהן חמש שנים ברישיון ישיבה ארעי מסוג א/5.

סיום ההליך – נוהל חיים משותפים

עם סיום תקופת ההליך המדורג, רשאים בני הזוג להגיש בקשה לרישיון לישיבת קבע, עבור בן הזוג האזרח הזר, אשר תטופל בהתאם לנוהל משרד הפנים המתאים.

אנחנו לשירותכם – משרד עורכי דין להגירה

אם אתם נזקקים למומחים לנושאי מעמד לבני זוג זרים, על פי נוהל חיים משותפים במשרד הפנים, הגעתם למקום הנכון!

משרד עורכי הדין שלנו – עומד לשירותכם. אנו מתמחים בתחומי המעמד לנתינים הזרים, ובצוות שלנו תוכלו למצוא עורך דין להגירה לישראל, עורך דין הגירה לארה"ב, עורך דין הגירה לקנדה וכן עורך דין מקרקעין ונדל"ן, עורך דין אזרחי/מסחרי. אנו מתמחים גם בנושאים הבאים: דיני תאגידים, צוואות וירושות, משפט מנהלי וחוקתי, דיני עבודה.

לנוחותכם, אנחנו פזורים בכל רחבי הארץ. הסניפים המרכזיים שלנו ממוקמים בתל אביב ובירושלים. הסניף הדרומי ממוקם בהר עמשא.

צרו קשר לקבלת ייעוץ משפטי לגבי נוהל חיים משותפים במשרד הפנים או הגירה לישראל:

צרו קשר

  • ✓ Valid number ✕ Invalid number
  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

גלול כלפי מעלה