תאונות עבודה לסוגיהן – אירוע תאונתי או מחלת מקצוע
תאונות עבודה יכולות להתרחש בכל יום ולכל עובד, בין אם עקב נפילה בשטח העבודה כתוצאה ממכשול מסוים, נפילה מגובה, אם זה מסולם או פיגום או משטח עבודה גבוה, כמו תקרה או גג. תאונת עבודה יכולה להתרחש גם כתוצאה מפגיעה ממכונה מסוימת או מכל סיבה אחרת הקשורה בעבודה. המשותף בין כל הדוגמאות שציינו הוא כי מדובר ב אירוע תאונתי, המוגדר בזמן ובמקום מסוים, אשר התרחש באופן פתאומי וגרם לנזק גוף.
אלא מאי – ישנו סוג נוסף של תאונות שאינן מוגדרות בזמן מסוים ובמקום אחד, אלא יכולות להתרחש לאורך זמן, ע"י אירועים חוזרים ונשנים, כך שטיפין טיפין לעובד יכול להיגרם נזק גוף, וזה מה שנקרא "מחלת מקצוע".
תאונות עבודה גם יכולות להתרחש לא רק בשטח העבודה או המפעל בו אנו עובדים, אלא גם מחוצה לו, אם זה במקום שאליו נשלחנו כדי לבצע עבודה מסוימת בשליחות המעביד, או גם בדרך מהבית לעבודה או חזרה מהעבודה הביתה, כולל תאונות דרכים.
אירוע תאונתי:
כאמור, סוג אחד של תאונות עבודה הוא אירוע המתרחש באופן פתאומי, שניתן להגדירו במקום מסוים ובזמן מסוים, והגורם נזק גוף לעובד, אם זה נזק פיזי או נפשי. מטיבו ומטבעו של סוג זה של תאונות, מדובר בתאונות שקל לזהות אותן ואף, לרוב, לדעת את סיבת התרחשותן. לכן, ניתן גם לזהות את תאריך התחולה של התאונה, כדי לחשב את תקופת ההתיישנות ולעמוד על המועד האחרון להגשת תביעה בהתאם, לרוב 7 שנים.
מחלת מקצוע:
לא כן הדבר בסוג זה של "תאונות", המכונות בשם "מחלות מקצוע", כשמן כן הן: מחלות שמתפתחות בזמן העבודה, המתרחשות לאט לאט לאורך זמן והגורמות למום גופני, הכל עקב העבודה וכתוצאה ממנה, ולא כתוצאה ממחלה שקיננה בגופו של העובד, ושאינה קשורה בעבודתו. דרך התרחשות תאונות אלה גם נקראת "מיקרוטראומה", דהיינו פגיעות זעירות חוזרות ונשנות במקום העבודה, שבסופו של יום גורמות למחלת המקצוע, הנחשבת גם לתאונת עבודה.
להמחשה וכדוגמא לכך, סוג זה של תאונות יכול להתרחש כתוצאה מחשיפת העובד לרעש חזק ומזיק לאורך תקופה במקום העבודה, ואז לגרום לנזקי שמיעה, שיכול להתבטא בליקוי שמיעה וכן טנטון תמידי. דוגמא נוספת היא תסמונת התעלה הקרפלית (CTS), שנגרמת כתוצאה משימוש העובד במכשירים רוטטים ושימוש תמידי בכפות הידיים. דוגמא שלישית היא צרידות, שבדרך כלל מתרחשת בקרב המורים והמורות במוסדות החינוך למיניהן, כאשר השימוש התמידי במיתרי הקול, וברמות גבוהות, יכול לגרום לפוליפים במיתרי הקול, ואז למחלה.
חשוב לציין כי, ככלל, מדובר ברשימה סגורה של מחלות מקצוע מהסוג הזה, אך הדבר נתון להתפתחות ולהוספת מחלות, כאשר העובד מוכיח כי המחלה שלקה בה התפתחה טיפין טיפין כתוצאה מתנאי עבודתו, ועם הזמן הפכה למחלת מקצוע.
איך יודעים שלקינו במחלת מקצוע?
כאמור, מחלות מקצוע אינן קלות לזיהוי כמו תאונות עבודה רגילות, משום שמטיבן ומטבען הן אינן מוגדרות בזמן ובמקום מסוים. לכן חשוב מאוד לדעת אם לקינו במחלת מקצוע זו או אחרת, כדי לנקוט בצעדים הנכונים עד לקבלת הפיצוי ההולם.
ככלל, הגוף הראשון והעיקרי אשר קובע אם זו תאונת עבודה שמא לאו הינו המוסד לביטוח לאומי, שיש לפנות אליו בתביעה להכרה בתאונה כתאונת עבודה, הן לגבי תאונות עבודה רגילות, דהיינו אירוע תאונתי כפי שהסברנו לעיל, והן לגבי מחלות מקצוע.
מהדוגמאות שהבאנו לעיל ניתן לעמוד על מספר מחלות מקצוע, שנגרמות בהתאם לסוג העבודה בה אנו עוסקים, כדוגמא: אם אנו עובדים במפעל או במקום עבודה שיש בו רעשים, ועם הזמן מרגישים שנגרם לנו ליקוי שמיעה ו/או טנטון תמידי, כי אז צריכים להיות במעקב רפואי אצל מומחה אף-אוזן וגרון, ולהתלונן על ליקוי השמיעה ו/או הטנטון התמידי באוזניים. ניתן להניח כי מומחה השמיעה ישלח אותנו לבדיקת שמיעה, אשר יכולה לקבוע אם אנו אכן סובלים מליקוי שמיעה, ובין יתר השיקולים של הבדיקה מעורב גורם האמינות של הנבדק.
לעניין הטנטון התמידי, המדובר בתלונה שהיא סובייקטיבית לחלוטין, שנמדדת בעיקר לאור תשובות הנבדק ואמינותו, כן תנאי עבודתו. לרוב, לטנטון התמידי אין תרופה, אך עם זאת, וכל עוד אנו ממשיכים לסבול מכך, עלינו לפנות חזור ופנה למוסד הרפואי, אם זה לרופא המשפחה ו/או מומחה האף, אוזן וגרון, ולהתלונן בפניו על כך.
טנטון שאינו תמידי אינו מקנה באחוזי נכות כלשהן, בעוד שטנטון תמידי, כאשר הבודק משתכנע בכך, מקנה לפחות 10% נכות.
מסלולי התביעה:
מסלול I – המוסד לביטוח לאומי (המל"ל):
במקרה של תאונת עבודה, אם זה אירוע תאונתי או מחלת מקצוע, יש לפנות תחילה למוסד לביטוח לאומי בתביעה להכרה בתאונה כפגיעה בעבודה. את הפניה יש לעשות בפרק זמן של שנה, ובמקרה של מחלת מקצוע, אשר משתרעת על פני זמן, יש לפנות בתוך 12 חודשים מאז גילוי המחלה. לאחר ההכרה בתאונה או במחלה כפגיעה בעבודה, ניתן לקבל את דמי הפגיעה בגין ימי ההיעדרות מהעבודה, ולאחר מכן להגיש בקשה לקביעת דרגת נכות מעבודה, על מנת שהנפגע ייבדק ע"י ועדה רפואית מטעם המל"ל, כדי שזו תקבע אם לנפגע נותרה נכות זמנית ו/או צמיתה.
מסלול II – תביעה נזיקית לפיצוי:
מסלול זה של תביעה מתאפשר רק אם המעביד, או המזיק, התרשל בגרימת התאונה או המחלה, או אז הוא נושא באחריותו לפצות את הנפגע אודות נזקי הגוף שנגרמו לעובד, במטרה להחזיר את המצב לקדמותו ערב התאונה או המחלה. המקור המשפטי לתביעה מעין זו הינו פקודת הנזיקין (נוסח חדש).
איזה מסמכים צריך להמציא לצורך התביעה הנזיקית?
מהאמור לעיל חשוב מאוד להמציא מסמכים בסיסיים וחיוניים הנוגעים הן לשאלת האחריות והן הנזק, כגון תמונות לזירת האירוע, המפגע/המכשול/הסולם הפגום (אם בכלל), רשימת עדים, אם ישנם, מסמכים ותיעוד רפואי שקושר את האירוע לנזק שנגרם. בהקשר זה חשובה מאוד שאלת סמיכות הזמנים בין תאריך/שעת האירוע לבין הפניה הראשונה לטיפול רפואי. בשלב מאוחר יותר תיבחן כמובן השאלה הרפואית והצורך בהגשת חוות דעת רפואית, לאחר התייעצות עם מומחה רפואי בתחום הנזק שנגרם.
מטבע היותה תאונת עבודה יתבקש הניזוק גם להמציא טופס בל/250, אותו אמור לקבל מהמעסיק מיד לאחר התאונה, וזאת לצורך קבלת טיפולים רפואיים בהשתתפות של המוסד לביטוח לאומי.
אם יש לכם שאלות או אם אתם זקוקים לעזרה משפטית מעורך דין לענייני ביטוח לאומי ודיני נזיקין בישראל, אתם מוזמנים לפנות אלינו. משרדינו ממוקמים בירושלים ובתל אביב.
:
:מאמרים מומלצים