מעמד חוקי עבור ילדי עובדים זרים בישראל

מעמדם החוקי של ילדי עובדים זרים שקיבלו סטאטוס ארעי או קבוע בישראל השתנה לאורך השנים עקב החלטות הממשלה השונות בעניינם. מה הדבר אומר באופן מעשי עבור עובדים זרים וילדיהם הקטינים בישראל? משרדנו מתמחה בנושאי כניסה והגירה לישראל.

עורך הדין מיכאל דקר, שותף במשרד, יסקור בקצרה את החלטות הממשלה השונות, ואת הדרכים שבהן בני המשפחה הנלווים של ילדי עובדים זרים יכולים לשדרג את מעמדם הארעי למעמד קבוע (שכן נושא זה רלוונטי היום למשפחות רבות שילדיהם זכו לקבל מעמד ארעי בישראל). בנוסף נסקור במאמר זה את הדרך שבה תושבי הקבע יכולים לשדרג את מעמדם לאזרחים ישראלים.

מה הוא הרקע של קבלת מעמד עבור ילדי עובדים זרים?

כפי הידוע, מדינת ישראל מזמינה מידי שנה עובדים זרים רבים בתחום הסיעוד, המסעדנות, הבנייה, וכיוצ״ב, על מנת לעבוד בישראל. במקרים רבים, העובדים הללו מכירים בארץ בני/בנות זוג וילדים קטינים. במקרים מסוימים עובדים זרים מגיעים עם בני זוג והילדים כבר נולדים בארץ. ילדי אותן משפחות לומדים במערכות החינוך הישראליות (גן, יסודי, חטיבה, תיכון, וכן הלאה) ומתערים בחברה הישראלית. הילדים לעיתים אינם ממש מכירים תרבות אחרת מזו הישראלית שבתוכה הם גדלו.

המצב המורכב הזה, הוליד לאורך השנים החלטות ממשלה שונות בדבר מתן מעמד לילדים עובדים זרים, ומשפחותיהם. בכל אחת מהחלטות הממשלה תמיד היה את העוגן של הילד שהתערה בחברה הישראלית, ועיגן את המשפחה הנלווית. כאשר הילד עמד בקריטריונים מסוימים, הוא זכה לקבל מעמד של תושבות קבע בישראל, והמשפחה הנלווית לו זכתה לקבל מעמד ארעי מסוג א/5, כאשר אותו מעמד ארעי מסוג א/5 שודרג למעמד קבוע במהלך השנים.

כל החלטות הממשלה הנ״ל היו זמניות. מדובר היה בעצם בחלון הזדמנויות קצר אשר אפשר למשפחות שבהן ילדים שהתערו בחברה הישראלית להגיש בקשה למתן מעמד קבע עבור הקטין שנולד וגדל בארץ (עוגן הבקשה) ומעמד ארעי לבני המשפחה הנלווים. אפשרויות אלו היו פתוחות לתקופת זמן מצומצמת. החלטות ממשלה אלו לפיכך אינן תקפות היום (שנת 2019) אלא אם כן תקבל ממשלת ישראל החלטות ממשלה חדשות בנושא.

החלטת ילדי עובדים זרים הראשונה:

החלטת ממשלה מס 3807 נתקבלה ביום 26 ליוני 2005, והיא החלטת הממשלה הראשונה בנושא מעמד עבור ילדי עובדים זרים. ההחלטה התקבלה בתקופתו של שר הפנים אופיר פינס, אבל היוזמה החלה עוד מתקופתו של שר הפנים אברהם פורז.

החלטת הממשלה קבעה כי ה"עוגן" של המשפחה יוכר ככזה אם הוא עומד בתנאים הבאים:

א. הילד נולד בישראל, חי בה ברצף ונמצא בישראל במועד קבלת החלטה זו. יציאה קצרה לביקור מחוץ לישראל לא תהווה שבירת רצף לעניין סעיף זה.

ב. עד ליום 31.12.2005 יגיע הילד לגיל 10 לכל הפחות.

ג. הורי הילד נכנסו לישראל כדין באשרה ורישיון לפי חוק הכניסה לישראל, 1952, טרם מועד לידתו.

ד. הילד לומד בבית-ספר בישראל או סיים את לימודיו כאמור, דובר את השפה העברית, והרחקתו הצפויה מישראל תהיה כרוכה ב"הגליה תרבותית" למדינה עמה אין לו זיקה תרבותית.

העוגן של החלטת הממשלה הראשונה מקבל מעמד של תושב קבע, ובני המשפחה הנלווים מקבלים מעמד של תושבים ארעיים מסוג א/5.

החלטת ילדי עובדים זרים השנייה:

החלטת ממשלה מס 156 נתקבלה ביום 18 יוני 2006, והיא החלטת הממשלה השניה בנושא מעמד חוקי עבור ילדים עובדים זרים בישראל. ההחלטה התקבלה בתקופתו של שר הפנים רוני בר און, ומדובר בעצם היה בהמשך ישיר של החלטת ילדי זרים הראשונה (בשינויים ובתיקונים מסויימים).

ההחלטה קבעה כי ה"עוגן" של החלטת ילדי עובדים זרים השנייה יוכר ככזה אם הוא עומד בתנאים הבאים:

א. במועד קבלת החלטה זו הילד נמצא בישראל וחי בה ברצף לפחות 6 שנים ובלבד שנכנס לישראל בטרם מלאו לו 14 שנה. יציאה קצרה לביקור מחוץ לישראל לא תהווה שבירת רצף לעניין סעיף זה.

ב. הורי הילד נכנסו לישראל כדין לראשונה באשרה ורישיון לפי חוק הכניסה לישראל, טרם מועד לידתו או כניסתו לישראל.

ג. הילד דובר את השפה העברית.

ד. במועד קבלת החלטה זו הילד לומד בכיתה א' או בכיתה גבוהה יותר בבית-ספר בישראל, או שסיים לימודיו כאמור.

ה. לצורך עמידה בהסדר זה ידרשו המבקשים להמציא ראיות ברורות לביסוס בקשתם, לרבות בדרך של שימוע, ובכלל זה המצאת תיעוד אודות מקום המגורים בישראל, מועד הכניסה לישראל או הלידה בה, ומקום הלימודים בישראל.

העוגן של החלטת הממשלה השנייה מקבל מעמד של תושב קבע, ובני המשפחה הנלווים מקבלים מעמד של תושבים ארעיים מסוג א/5.

החלטת ילדי עובדים זרים השלישית:

החלטת ממשלה מס 2183 נתקבלה ביום 1 אוגוסט 2010, והיא החלטת הממשלה השלישית בנושא. ההחלטה התקבלה בתקופתו של שר הפנים, אלי ישי, ועל דעתו החולקת.

ההחלטה קבעה כי ה"עוגן" של החלטת ילדי עובדים זרים השלישית יוכר ככזה אם הוא עומד בתנאים הבאים:

א. בשנת הלימודים התש"ע הילד למד במערכת החינוך הממלכתית בישראל, לרבות גן חובה הפועל על פי חוק הפיקוח על בתי ספר, 1969.

ב. לשנת הלימודים התשע"א הילד רשום ללימודים בכיתה א' או בכיתה גבוהה יותר במערכת החינוך הממלכתית בישראל, או שרישומו ללימודים בכיתה א' נדחה לאחר שלמד בשנת הלימודים התש"ע בגן חובה, ואובחן ע"י השרות הפסיכולוגי כחסר בשלות ללימודים בכיתה א', או שסיים כיתה י"ב במערכת החינוך הממלכתית בישראל בשנת הלימודים התש"ע.

בסעיפים א' ו-ב': "מערכת החינוך הממלכתית בישראל" – לעניין גן חובה וכיתות י'-י"ב בלבד. גם במוסד "מוכר שאינו רשמי" ובלבד שהילד למד בכיתות א'-ט' במערכת החינוך הרשמית.

ג. במועד קבלת החלטה זו, הילד מתגורר בישראל ברצף תקופה בת 5 שנים, לכל הפחות, ובלבד שאם לא נולד בישראל נכנס אליה בטרם מלאו לו 13 שנים.

ד. הילד דובר את השפה העברית.

ה. הוריו של הילד נכנסו לישראל באשרה ורישיון מסוג ב/1 (עובד זר), ב/2 (תייר) או ב/4 (מתנדב) לפי חוק הכניסה לישראל, שהוטבעו בדרכון חוץ של מדינה שמדינת ישראל מקיימת איתה יחסים דיפלומטיים, טרם מועד לידתו של הילד בישראל או כניסתו של הילד לישראל.

העוגן של החלטת הממשלה השלישית מקבל מעמד של תושב קבע, ובני המשפחה הנלווים מקבלים מעמד של תושבים ארעיים מסוג א/5.

שדרוג מעמדם של מי שקיבל מעמד ארעי וקבוע בהתאם להחלטות ממשלה בדבר מתן מעמד לילדי זרים:

כפי שניתן לראות, בכל שלושת החלטות הממשלה בדבר מתן מעמד לילדי עובדים זרים, עוגן הבקשה מקבל מעמד של תושב קבע (וזאת בהתאם לאי אילו תנאים, אשר משתנים מהחלטה להחלטה), ובני המשפחה הנלווים לעוגן הבקשה מקבלים מעמד ארעי מסוג א/5. כאשר עוגן הבקשה מגיע לגיל 21, אם בני המשפחה הנלווים לא מסדירים את מעמדם מכוח נוהל מתן מעמד להורים של חיילים, יכולים בני המשפחה הנלווים להגיש בקשה למעמד של תושבות קבע.

בנוסף, יצוין שתושבי קבע יכולים להתאזרח בישראל בהתאם להוראות חוק האזרחות, 1952, מכוח התאזרחות בישראל.

יש להוסיף ששירות בצבא הגנה לישראל בתנאים מסוימים פוטר את תושב הקבע הישראלי מרוב התנאים המפורטים בסעיף 5 לחוק האזרחות לצורך התאזרחות (לרבות ויתור על האזרחות האחרת, אשר מהווה תנאי מגביל מאוד לאזרחים של מדינות מערביות שהם תושבי קבע במדינת ישראל).

צרו קשר עם עורכי דין מומחי הגירה לישראל

משרד עורכי הדין שלנו מתמחה בנושאי הגירה לישראל. נשמח לעזור לכל מי שקיבל מעמד ארעי וקבוע מכוח החלטות הממשלה בדבר מתן מעמד עבור ילדי עובדים זרים ומשפחותיהם. נוכל לספק מידע משפטי ועזרה בשדרוג מעמדם בישראל, בהתאם להסברים שהובאו במאמר זה ובכל דרך משפטית רלוונטית אחרת.