ייעוץ משפטי במקרה של התאבדות של נפגע נפש

עד כמה מערכות אחראיות על חייהם ובריאותם של הנמצאים בהם? בין אם מדובר בנפגע נפשי הנמצא בבית חולים לחולי נפש, נער בפנימייה, עציר במשטרה או אסיר בכלא, המערכות אחראיות על שלמות גופו וחייו ובמקרים מצערים בהם אדם שם כץ לחייו בזמן שהוא נמצא תחת אחריותם זו בהחלט עילה לתביעת נזיקין וקבלת פיצוי. כך גם לגבי מטופל שהגיע לפסיכולוג או פסיכיאטר שלא זיהה כוונות אובדנות.

על האחריות המדוברת, על אופן הגשת התביעה וקבלת הפיצוי, במאמר שלפניכם.

בישראל מתאבדים בממוצע כ-500 בני אדם בשנה. בני משפחותיהם ויקיריהן נאצלים להתמודד מלבד האובדן הקשה גם עם מצב כלכלי לא פשוט, בעיקר אם מדובר במפרנס העיקרי, סטיגמה חברתית ורגשות אשם מנקרות.

נשאלת השאלה, האם הם זכאים לפיצוי?

בישראל לא קיים פיצוי מיוחד לשארים של מתאבדים. ובכל זאת יש מספר הליכים אותם יש למצא במקביל לתביעה, אף שהם לא מניבים במרבית המקרים פיצוי משמעותי:

ביטוח לאומי: בני משפחה של מתאבדים זכאים לקצבת שארים רגילה שניתנת לכל משפחה שכולה. הקצבה נקבעת לפי גיל האלמן ומספר הילדים כאשר ילדים שנותרו יתומים יקבלו את הקצבה בהגיעם לגיל 18 או באמצעות אפוטרופוס שנקבע להם.

המוסד לביטוח לאומי קובע מספר תנאים בהם יש לעמוד על מנת לקבל קצבה זו אך הסכומים נעים בין 700-3,000 שקל בלבד.

גורמי רווחה: גורמי רווחה ברשות המקומית עשויים לסייע בכפוף לאסמכתאות שונות על מצבה הכלכלי של המשפחה, בהנחות לארנונה, סיוע בתשלומים של המשפחה למוסדות החינוך בעיר וכיוצא בזה. אין מדובר בסכומים גדולים, אך זו בהחלט סוגיה שיש למצות.
פנסיה: ברוב המקרים קרן הפנסיה תשלם את קצבת השארים לבן או לבת זוג שנותרו או לילדיהם עד גיל 21. הפנסיה תשולם במקביל לתשלומים הנוספים שלא יפחיתו ממנה.
ביטוח חיים: במידה ומעשה האובדנות לא נעשה בשנה הראשונה לאחר חתימת המבוטח, בן הזוג או הילדים זכאים לקיצבת ביטוח החיים למקרה מוות שנחתם בפוליסה.

תביעת נזיקין בגין רשלנות עקב התאבדות

בכל מקרה בו המתאבד לא היה בחזקת משפחתו אלא היה בשירות צבאי, במילואים, במוסד לחולי נפש, בפנימייה, תחת מעצר במשטרה, בבית הסוהר או תחת טיפול פסיכולוגי / פסיכיאטרי, תביעה על רשלנות כנגד מי שהיה אמון על ביטחונו ובריאותו יכולה להיות רלוונטית.

תביעות כנגד מוסדות ציבוריים בהם התקיימה התאבדות כגון קניונים או בניינים רבי קומות במרבית המקרים נתוננ לכישלון היות ומדיניות בתי המשפט מכירה בעובדה כי אדם שהחליט לשים קץ לחייו בדרך כלל יצליח בכך אף תוך נקיטת כל אמצעי הזהירות הנדרשים. מעקבות, שילטי אזהרה וכיוצא בזה יוצאים מתוך הנחה כי הם מסייעים למניעת תאונות, אך אין בהם כדי למנוע גרימת נזק מכוונת.

אם מדובר במוסד לחולה נפגש או גוף רפואי, יש בו נהלים ברורים כיצד יש לנהוג על מנת למנוע ניסיונות להתאבדות. אחד הדברים הראשונים שינסה לבדוק עורך דין המומחה לתחום הנזיקין במקרה זה הוא לוודא שאכן קוימו כל אותם נהלים. לא מדובר במשימה קלה היות ואותו אדם היה בדרך כלל רחוק מעיני משפחתו שלא יכלה לדעת מה קרה באמת באותם רגעים שקדמו למותו. פעמים רבות נעזרים כחלק מהחקירה בחוקרים פרטיים על מנת לשמוע את עדויות אנשי הצוות, שוהי אותו מוסד או מכרים על התנהלות המוסד.

שאלת האחריות: שאלת האחריות היא מורכבת יותר במדע הפסיכיאטריה ממדע הרפואה וזאת משום שלא מדובר במדע מדויק דווקא. הוכחת מחלת נפש אינה מסתכמת לעתים רבות בהוכחת פגם גופני. רבים המקרים הגבוליים. חשוב להבין שלא כל מקרה התאבדות שנעשה בתוך מוסד גורר אחריות פיצויים לעיזבון. לא כל טעות היא רשלנות וגם טעות בשיקול הדעת אינה בהכרח גוררת אחריה רשלנות. בהקשר המשפטי, דיני הרשלנות מבוססים על עקרון האשמה ופחות על אחריות מוחלטת. לכן, על המטפל / המוסד להוכיח מאמץ ובית המשפט פחות מתייחס לתוצאה דווקא.

הגדרת אדם כ"פצצה מתקתקת" – אדם שיש לו תוכנית סדורה להתאבד היא דבר מורכב. גם עיסוק במחשבות על מוות אם נמצא ביומן או הושמע מפי המתאבד טרם המקרה לא בהכרח מוכיח כי תכנן זאת מבעוד מועד באופן שהיה ברור ונהיר לסובבים אותו.

עם זאת מטפלים, פסיכולוגיים ופסיכיאטרים בעלי כלים בהם ניתן וצריך להשתמש על מנת לגלות אם בכוונת אדם שהגיע אליהם לפגוע בעצמו. דבר זה נכלל תחת מושג הקרוי "הערכת מסוכנות". מטפל שהתעלם או לא זיהה אותם עשוי להימצא אחראי לרשלנות רפואית.

לשם הוכחת רשלנות במקרים אלו, יש להוכיח מספר אלמנטים כמקובל בתביעות רשלנות רפואיים בהם חובת זהירות מושגית בהתבסס על מערכת היחסים בין המטפל למטופל, הפרת חובת הזהירות (מה יעשה רופא סביר במצב דומה), נזק שנגרם כתוצאה מכך וקשר סיבתי לאירוע הטרגי.

חשיבות המומחה הפסיכיאטרי: תביעה נגזרת מעילת הרשלנות של אותו מוסד שהיה אחראי על המתאבד ובשל כך, בני משפחתו או עיזבונו רשאים לקבל בשמו את הפיצויים, אם רשלנות כזו אכן מוכחת.

כחלק מהתביעה, ישנה חשיבות רבה להביא חוות דעת של מומחה בעל שם בתחום הפסיכיאטריה. בית המשפט בודק את חוות הדעת, ואם הוא מתרשם שמדובר אכן במומחה שניתן להסתמך עליו משפטית, עיקר מסקנותיו יסתמכו על חוות דעת זו.

בדרך כלל המוסד הנתבע מביא חוות דעת של מומחה מטעמו שתסתור, או תגמד את חוות דעת התובעים. במקרים אלו בית המשפט עשוי למנות מומחה מטעמו או לפסוק לפי הראיות והנתונים שנמצאים לפניו.

ידוע כי הוצאה כספית רבה כרוכה בקבלת חוות דעת של מומחים בהם עושים שימוש לתביעות של רשלנות רפואית בנושא פסיכיאטריה. יותר למשל מחוות דעת ממומחה לבעיה רפואית כזו או אחר. זאת בין היתר, משום רגישות המקרה. המומחה צריך להראות קשר סיבתי בין הרשלנות לבין הנזק שנגרם לאדם זה, במקרה זה מותו. לעיתים למומחים לפסיכיאטריה ישנה הכירות עם המוסד המדובר או עם מי מרופאיו. על מנת למנוע מצב של ניגוד עניינים בדרך כלל יש לבקש שירות ממומחה לא מאותו מחוז ובוודאי כזה שאין לו הכירות מוקדמת עם המוסד או עם מי מצוותו.

האם התאבדות נחשבת כתאונת עבודה?

במידה ונזק נפשי נגרם עקב אירוע קיצוני בעבודה וניתן להוכיח קשר סיבתי להתאבדות שקרתה בסמוך אליו, הדבר אכן יכול להיחשב כתאונת עבודה ולבד מהתביעה לרשלנות כנגד בעל העסק, בני משפחתו של המתאבד (אלמנה / אלמן וילדים של העובד ולעיתים גם הוריו, אחים, סב או סבתא) יכולים לקבל גמלת תלויים על פי סעיף 130 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ"ה 1995.

כך למשל קבע בית הדין הארצי לעבודה במרץ 2006 כי אדם שעבד במחלקת התברואה בעיריית ערד והתאבד לאחר התעמרות ויחס משפיל, הדבר יכלל כתאונת עבודה (עב"ל 1434-04). באותו מקרה האדם הותיר אחריו מכתב התאבדות שהווה עבור בית הדין ראייה מהימנה לכך שההתאבדות אירעה בעקבות שני אירועים קיצוניים בעבודה – קיפוח שלו בהשוואה לשאר העובדים במכסת השעות הנוספות ובסמוך להתאבדות ובמקרה אחר איסור לעזוב את מקום עבודתו בזמן שהיה זקוק לו לשם בדיקה רפואית.

במקרה אחר, קבע בג"צ בפסק דין מכונן במרץ 1999 כי בעל עסק עצמאי שניסה להתאבד עקב חשש לאי עמידה בחובות כבדים למס הכנסה הדבר לא יחשב כתאונת עבודה (בג"צ 4690/97).

שופטי בג"צ תיאודור אור, טובה שטרסברג כהן ודליה דורנר קבעו כי רצף האירועים שהובילו לדיכאון של בעל העסק אינם חוסים תחת מקרה קיצוני בעבודה שגרם לנזק נפשי העולה כדי תאונת עבודה שכן במציאות של ימנו בעלי עסק רבים נתונים ללחצים כלכליים ואחרים העשויים לסכן את העסק ולכן לא מדובר במצב בלתי צפוי או חריג.

משפחה העוברת התאבדות של אחד מיקירה נמצאת במערבולת רגשית קשה. עליה להתמודד, לבד מהאובדן המובן, עם סטיגמה חברתית, רגשות אשם מנקרות, קושי בתפקוד וכתוצאה מכך ישנה גם פגיעה כלכלית משמעותית. במקרים כאלו במיוחד, חשוב לתת לאדם חיצוני ומקצועי לטפל בתביעות בגין רשלנות שגרמה למקרה המצער וגם לסייע במיצוי הזכויות מול חברות ביטוח, ביטוח לאומי וגורמי רווחה שונים.

משרדנו מומחה בתביעות נזיקין / רשלנות רפואית / דיני עבודה מכל סוג ובו תוכלו למצוא מגוון עורכי דין מומחים לתחום ובעל ניסיון של שנים שישמחו להיפגש איתכם ולייעץ לכם על כל שאלה.