דרכון פורטוגלי ליוצאי מרוקו – - משרד עו"ד בת"א וירושלים

במשך ארבע מאות שנים הייתה יהדות מרוקו היצירתית והאינטלקטואלית ביותר מבין הקהילות היהודיות בארצות האסלאם. מדובר גם בפזורה הגדולה ביותר שהתיישבה בשטח מוסלמי לפני קום מדינת ישראל. מספר יהודי מרוקו בשנות ה- 40 של המאה ה- 20 נאמד בכ- 300,000 נפש, אשר רבים מהם שכנו בעיר הנמל תטואן.

יהודי תטואן והקשר הספרדי-פורטוגלי

המאמר יסקור את תולדות יהודי תטואן משנת 1492 ועד סוף קורותיהם בעיר, עקב העלייה הגדולה ארצה באמצע המאה ה- 20. היישוב היהודי בעיר החל בשנת 1492, עם גירוש ספרד וההגירה ההמונית של יהודי האי האיברי לעבר מרוקו השכנה.

משרדנו – משרד עו"ד הגירה לפורטוגל בתל אביב וירושלים מתמחה בתחום הוצאת דרכון פורטוגלי למגורשי ספרד. משרדנו בעל ידע, מקצועיות וניסיון רב בתחום ההגירה ויוכל לעזור לכם עם כלל המסמכים הנדרשים עבור הגשת הבקשה לדרכון פורטוגלי. אנו מבטיחים להקל עליכם את התהליך במידה ונמצאתם זכאים על ידנו.

סיפורם של יהודי תטואן – דרכון פורטוגלי ליוצאי מרוקו

שנת 1492 הייתה השנה שהכריעה את גורל יהדות ספרד וקרעה ממנה את תפארתה. לאחר 700 שנים של פריחה מקומית שתיזכר לדורות, תודות למצוינות בתחומי הרוח ואשפות בתחומי האוּמנות הרבים, נחתם סופה של יהדות אשר כמוה לא היה, להוציא את יהדות בבל. נאמר כי מתוך 250,000 יהודים ספרדים, בין שליש לחמישית היגרו למרוקו, שהיוותה בית חם ושוויוני עבורם, לאחר מאות שנים של נקם ופרעות באדמות הנוצריות שבאי האיברי.

אחת מהערים אשר אליהן הגיעו ראשוני המגורשים הייתה תטואן, שיושבת לחופי צפון מרוקו, על גדות הים התיכון. קהל המגורשים שהגיע לעיר, בא יחד עם מספר רב של מוסלמים אנדלוסים שגורשו גם הם מספרד. בדומה לציבור היהודי, גם הציבור המוסלמי נחשב משכיל ובעל רמה כלכלית גבוהה.

שני הקהלים החזיקו ביחסי כבוד הדדיים אחד לשני תודות לתרבות הזהה והגבוהה אותה הביאו מספרד האריסטוקרטית של אותם הימים. ביחד הקימו את העיר תטואן בעזרת השליטים הוַואטָסִים המקומיים, שעודדו את הראשונים להגיע לארצם על מנת שיקדמו את הסקטור הכלכלי בה. אלו בנו את העיר לאחר עי חרבות שהותירו הספרדים כתוצאה מפשיטותיהם ומאבקיהם כנגד כוחות הסהר. עם זאת, שנת ייסוד העיר הרשמית היא 1511, זה לאחר שקוממו אותה מהריסותיה.

היישוב היהודי בתטואן

אף על פי שרוב מגורשי ספרד הגיעו למרוקו בידיים ריקות ומרוששים מהונם, (עקב צו ממלכתי שהורה לכל הנתינים שגורשו מספרד להשאיר את רכושם וכספם במדינה הנוצרית), האוכלוסייה שהגיעה לתטואן הייתה כבר בתחילת הדרך בעלת מעמד כלכלי גבוהה. בהם המוני בעלי מלאכה מומחים במקצועות האוּמנות השונים, וכן סוחרים רבים בעלי כסף ורכוש רב, שסחרו בעיקר עם מדינות האם לשעבר ספרד ופורטוגל, אך גם עם ערי איטליה, ארצות האימפריה העות'מאנית ובתוככי מרוקו.

במאה ה- 16, בעקבות הפיכתה של העיר למרכז מסחר בינלאומי, גדל מספר היהודים בה באופן משמעותי. העיר כונתה בפי היהודים – "ירושלים דה-מַרוּאֵקוֹס" – ירושלים של מרוקו. בעיר נבנו בתי כנסיות מהודרים בין רחובות שנחשבו עד המאה ה- 20 לנקיים ולמטופחים שברחובות מרוקו. הקהילה גדלה ונעשתה לחלוצה בתחומים השונים כגון – ידיעת כתבי הקודש, יצירה תורנית, פירוש מקרא ותלמוד, רעיונות ציוניים וכו'. בין הרבנים הידועים שעמדו בעיר הם – רבי משה הלוי, רבי מנחם אבודרהם, רב זבארו, רבי חיים ביבאס ועוד. במאה ה- 18 נמנו שבעה בתי כנסת בעיר, דבר המסמל את כוחה ופועלה הרב של הקהילה.

חיי הקהילה היהודית בתטואן – הוצאת דרכון פורטוגלי למגורשי ספרד

כמו רובן המכריע של קהילות מרוקו שישבו בערים השונות, גם יהודי תטואן בחרו לחיות לאורך הזמן בתוך גטו יהודי הנקרא מְלַאח. המלאח בדרך-כלל היה מצוי בתוך חומה מסוגרת מאבן, בה היו היהודים מקיימים את אורח החיים הסטנדרטי שלהם, קרי – מקימים שווקים, ישיבות, בתי-ספר, משחטה, בית דין, וחיים את החיים בדומה ליהודי אירופה. עד עלייתם ארצה שימרו יהודי המקום באופן הדוק את המסורות הספרדיות של אבותיהם וכך גם את שמות המשפחה. הנה חלק משמות המשפחה הספרדים שאנו נתקלים בהם בעיר – בִּיבַּאס, בנטולילה (טוּלַילָה היה שמה הערבי של טולדו), וידל, אבודרהם, פלקון, אלמושנינו, קרוּדוֹ, טַאוּרֵל, קַזֵס, חלפון ועוד.

שפת יהודי המקום במשך השנים הייתה חֲכִּיתִיָה. החכיתיה הינה דיאלקט ספרדי, בה דיברו היהודים בספרד טרם גורשו ממנה. השפה הרכיבה בתוכה גם מילים עבריות, ויחד עם כניסתם של המגורשים למרוקו נוספו לה מילים מערבית-בֶּרְבֵּרִית מקומית. בהתאם לממצאי החוקרים / פילולוגים בתחום השפות, השפה מכילה כ- 60% מילים המושאלות מספרדית, 30% מילים ערביות-ברבריות ו- 10% מילים עבריות וארמיות. בשנת 1860 החלה דעיכתה של השפה עם כיבוש העיר תטואן בידי הממלכה הספרדית. אט-אט עברו יהודי העיר לדבר ספרדית, זאת אנו יכולים לראות בין היתר, על ידי תרגומי ההפטרות והמגילות היהודיות בבתי הכנסת בתטואן שתורגמו לספרדית. באמצע המאה ה- 20 החליטו יהודי העיר לעלות לארץ ישראל בהמוניהם. חלקם היגרו גם למדינה הצרפתית, צפון אמריקה או דרומה.

צרו קשר – דרכון פורטוגלי ליוצאי מרוקו – יהודי תטואן / טטואן

במידה ומשפחתכם מגיעה מהעיר תטואן, אתם זכאים לדרכון פורטוגלי ומשרדנו ישמח לסייע לכם להוציא אותו בדרך הבטוחה ביותר. לדרכון הפורטוגלי יתרונות רבים, אשר עשויים להטיב את איכות חייכם ואיכות חיי ילדיכם לאין שיעור ולפתוח עבורכם דלתות במישורים רבים.