דרכון פורטוגלי ליהודי ספרד בעיר מרקש

הישוב היהודי במרקש החל לפני כמעט אלף שנים. הקהילה ידעה לאורך הזמן עליות וירידות עקב מספר רב של פוגרומים, רציחות ומגפות מקומיות. בסוף המאה ה-14; כמאה שנים טרם גירוש ספרד, הגיעו המוני יהודים מחבלי הארץ הספרדיים ארגון, קסטיליה וקטלוניה. הללו הציבו רף חדש וגבוה ביהדות מרקש בכל הנוגע למעמד חברתי והשפעה מקומית. מאה שנים מאוחר יותר הציפו מגורשי ספרד את העיר ובלעו מיידית את הקהילה המקומית.

משרדנו – משרד עו"ד הגירה לפורטוגל, מסייע בתהליך הוצאת דרכון פורטוגלי למגורשי ספרד. יהודים יוצאי מרקש זכאים לדרכון פורטוגלי כפי שיוסבר במאמר שלפניכם. במידה ואתם נמנים בין יהודים אלו, משרדנו ישמח להגיש את בקשתכם לרשויות הפורטוגליות.

יהודי ספרד בעיר מרקש

תחילת הישוב היהודי בעיר מרקש הייתה בד בבד עם ייסוד העיר בשנת 1069. בשלוש מאות השנים הראשונות לקיומם, סבלו היהודים תכופות מידם הקשה של שליטים מוסלמים פונדמנטליסטים, שביקשו לשרש את אמונתם בין נתיני הממלכה הזרים. עם זאת, המוני יהודים לא מנעו עצמם מלהגיע אל העיר בכדי לקחת חלק ולחסות תחת צילם של חכמיה.

מרקש עמדה שנים ארוכות כבירתה של הממלכה המרוקאית ולכן פעלה גם כעיר מסחר מרכזית. מיקומה היה על אם הדרך המרוקאית שהיוותה הצטלבות דרכים שבין אירופה לעולם המוסלמי. יהודי ספרד שהיו אנשים אוריינים וניהלו קשרי מסחר נרחבים, התאימו עצמם באופן טבעי להלך הרוח העסקי בעיר. הדבר קרה כאשר הגיעו אליה תחילה בשנת 1391, כתוצאה מפרעות קנ"א שנערכו ברחבי ספרד.

בימי הביניים התפרסמה מרקש בייחוד באזור מערב אירופה – ארצות כדוגמת ספרד, צרפת, פרובנס, איטליה ועוד. זאת הסיבה שבשנת גירוש ספרד – 1492, החליטו להגר אליה אלפים של יהודים. בין היהודים הרבים נכלל מספר גדול של רבנים ידועים כמו רבי יהודה אברבנאל, רבי יצחק דלויה, רבי אפרים אלנקווה, רבי שלמה בן תאמצות ועוד.

פועלם של יהודי ספרד במרקש

שנתיים לאחר הגעתם לעיר בשנת 1494, התפרסמו בעיר מרוקאית אחרת העונה לשם פאס תקנות המגורשים. התקנות נערכו על ידי קהילת רבני ספרד וקבעו את חוקי ההלכה ודרך החיים הספרדיים על כל ערי מרוקו אשר בהן התיישבו המגורשים.

עקב מעמדה הספרדי הרם של מרקש, התקנות הגיעו עד מהרה גם אליה וקבעו מיידית את הלך החיים היהודי החדש בה. מהשנה המצוינת חל באופן רשמי תהליך הסתפרדות בקרב יהודי מרקש. חשוב לציין שההיטמעות אצל יהודי מרקש הייתה מהיר יותר מאשר ברוב ערי מרוקו.

התקנות נכתבו בחלקן הגדול בלדינו והכתיבו סדר תורני חדש ליהדות מרקש כולה. קהילת התושבים בעיר נבלעה בתוך זמן קצר בקהילת הספרדים, ואילו את מושבי בתי הדין תפסו רבני ספרד שנחשבו בקיאים יותר מהמקומיים בדינים ההלכתיים. משפחות ספרדיות תפסו את מושכות ההנהגה והובילו את הקהילה בכל הקשור לצרכיה החומריים והרוחניים. משפחות ממוצא ספרדי מיוחס כדוגמת משפחת קורקוס, פינטו, נחמיאס, ביטון, פרץ, רוזיליו, בנבנישתי, אזולאי, ממן, הלוי, אוחנא, דלויה ועוד.

הגעת מגורשי פורטוגל לעיר – יהודי ספרד בעיר מרקש

בשנת 1497 חל גירוש נוסף באי האיברי הפעם מפורטוגל – שכנתה של ספרד. ושוב כבראשונה הגיעו יהודים מפורטוגל למרקש וריכזו עוד יותר את הישוב הספרדי-פורטוגלי בה. בתי כנסיות הוקמו יחד עם ישיבות, מקוואות, בתי מדרש ובתי מטבחיים, באותו אופן שבו התקיימו בספרד טרם הגירוש.

יש לזכור כי רובם המכריע של יהודי פורטוגל היו יהודים ספרדים שמצאו מחסה בפורטוגל לאחר גירושם מספרד. אלו בדרך טבעית השתלבו עם אחיהם הספרדים כאשר הגיעו למרקש, ועזרו להגדיל את הקהילה משמעותית. זאת יחד עם היוקרה שהביאו לעיר עם הגעתם. מעמדם של יהודי העיר השתנה בצורה ניכרת עם בואם של המגורשים. באופן מיידי החלו היהודים לעסוק במסחר, יבוא, רפואה, תרגום ועוד מקצועות שנכללים בתרבות הגבוהה.

פעילות השלטון המקומי עבור יהודי מרקש

בשנת 1557 בחסות השלטון הסעדי הוחלט לבנות עבור יהודי העיר גטו משלהם. זאת בסיבת גדילתו המהירה והפתאומית של הישוב. הגטו נקרא מלאח, והכיל כ- 25,500 יהודים בסך הכל. עם זאת, מעט לאחר שנה זו הוכתה הקהילה קשות בידי מגפה שפקדה את מרוקו (כנראה מלריה). אלפים מתו במהלכה ורבים עזבו את העיר. יעברו עוד יותר מ-300 שנים עד שהקהילה תשקם את עצמה.

שלטון הסעדים העריך את היהודים על פועלם הרב בתחום המסחר, עד שהגדיר אותם כסוכני המסחר הכמעט הבלעדיים של ארמון המלוכה. היהודים מונו וכיהנו כמנהלי תעשיות מקומיות ושגשגו גם בתחומי סחר הסוכר, צבע, מלח, בשר ועוד. כך היה עד לסוף המאה ה-17 – בעצם עד עלייתה של השושלת העלאווית במרוקו. שושלת זו הייתה אחראית לטביחות שנערכו ביהודי העיר במשך השנים.

מעמדה של העיר ויהודייה בשלוש מאות השנים האחרונות

לקראת סופה של המאה ה-17 ירד מעמד העיר כאשר השושלת העלאווית החליטה לשנות את מיקום הבירה לעיר פאס. על אף המהלך שנעשה שימרה העיר את מעמדה כמרכז חיים ומסחר חשוב בין ערי מרוקו. ישיבות פורות התקיימו בה, יחד עם מרכזים הומים בחכמי הלכה וקבלה, בייחוד בקרב משפחות פינטו וקורקוס.

באופן חוזר, החל מהמאה ה-18 ולאורך רובה של המאה ה-19, יהודי העיר היוו תפקיד מכריע בכלכלה המקומית, וכן גם בחיי החברה והפוליטיקה שהאירו עליהם לאחר שנים של הקשחת תנאים בידי השלטונות. מאידך, דווח על ניסיונות חוזרים של מוסלמים קיצוניים לכפות את דתם על יהודי העיר במאה ה-19.

בראשית המאה ה-20, מספר היהודים בעיר נאמד על כמעט 26,000, ולמעשה מרקש הייתה העיר היהודית הגדולה במרוקו. בשנות ה-30 וה-40 החלו תהליכי עלייה מואצים בין יהודי העיר לארץ ישראל, דבר שגם התאפשר על ידי הפרוטקטורט הצרפתי.

על פי הערכות ישנם כיום בסביבות 100 אלף צאצאים ליהודי מרקש. אלו ללא ספק זכאים לדרכון פורטוגלי בהסתמך על מוצא מרוקאי-מרקשי. יהודי העיר באופן גורף היו צאצאים של יהודים ספרדים ולכן עומדים בפרמטרים השונים לקבלת דרכון פורטוגלי, אשר אותם הציבה הקהילה היהודית בפורטוגל. אם גם אתם חלק מהם נוכל לסייע לכם לקבל דרכון אירופי חלומי אשר הפך למשאת נפשם של ישראלים כה רבים.

צרו קשר – דרכון פורטוגלי למגורשי ספרד – יהודי ספרד בעיר מרקש

הוצאת דרכון פורטוגלי לצאצאי מגורשי ספרד במשרדנו. משרדנו בעל ותק וניסיון רב בתחום ההגירה וכבר עזר לאלפי ישראלים ותושבי חוץ בקבלת אזרחות פורטוגלית. למידע נוסף חייגו אלינו או כתבו דרך הדוא"ל, נשמח לעזור. בנוסף, אנו מטפלים בכלל הניירת והמסמכים השונים לכל אורך התהליך. למידע נוסף חייגו אלינו או כתבו לנו דרך הדוא"ל, נשמח לעזור.