יהודי ספרד באוסטריה – הגירה לספרד ופורטוגל
צאצאי יהודי ספרד באוסטריה הקימו קהילה עשירה ונרחבת באמצע המאה ה-18, אשר נהרו אליה יהודים מארצות הבלקן השונות ומאוחר יותר גם ממדינות המערב המפותחות. הודות לקשריהם המצוינים של קהילות הספרדים עם מלכים ואצילים מקומיים, הפכו לקהילה משגשגת שהחזיקה במרכז סחר פורה.
יהודים בעלי מוצא אוסטרי זכאים לאזרחות פורטוגלית. משרדנו מתמחה בעזרה לצאצאי יהדות ספרד ופורטוגל בהשגת אזרחות זו.
מהם יתרונות הדרכון הפורטוגלי?
- אפשרות שהייה והתניידות במדינות החברות באיחוד האירופאי.
- כניסה לארה"ב – ללא צורך בקבלת ויזה מראש.
- אישור עבודה במדינות האיחוד האירופאי.
- כניסה ושהייה בבריטניה ללא קושי (עד להשלמת הליך הברקזיט).
- הקמת עסק ו/או נדל"ן במדינות אירופה.
גירוש יהודי ספרד
תקופת השגשוג היהודית בספרד, אשר החלה עם כיבוש המדינה על ידי אימפריית בית אוּמָיָה המוסלמית בשנת 711, ונמשכה לאורך שנות הכיבוש הנוצרי (הרְקוֹנְקִיסְטָה) עד שנת 1492, היא התקופה היחידה בתולדות עם ישראל שקיבלה את התואר "תור הזהב". בתקופה זו התמזגו היהודים הספרדים עם שכבות האליטה ובתי המלכים (מוסלמים ונוצרים) והובילו במגוון התחומים והמקצועות העיקריים, כגון: רפואה, ספנות וניווט, מתמטיקה, היסטוריה, אסטרונומיה, אסטרולוגיה, דיאלקטיקה ולשון, פילוסופיה, מדע, תיאולוגיה וכ"ו. מיזוג זה נעשה תוך שהיהודים שומרים על דתם ומובילים גם בעולם ההלכתי והפרשני היהודי מספרד.
ב- 31 במרץ שנת 1492, הכריזו מלך ומלכת ספרד המאוחדת על גירוש כל יהודי ספרד. היהודים קיבלו אולטימטום להתנצר או לעזוב עד לא יאוחר מתאריך ה- 31 ביולי של אותה השנה. כתוצאה מכך נפלטו היהודים החוצה ממדינתם, וברובם הפליגו לעבר האימפריה העותמנית, שם הובטח להם מהסולטן בַּיְזִיד השני, כי יהיו רשאים ליישם את דתם באופן חופשי ולהתאקלם במסחר ובמקצועות המלאכה השונים כרצונם, וכך היה.
מעבר משטחי האימפריה העותמנית לאוסטריה
בשנת 1718, לאחר למעלה מ- 200 שנות מלחמה בין העותמנים לאוסטרים, נערכה בעיר פַּסָרוֹבִיץ' שבסרביה (אז בשליטה טורקית) ועידת שלום, אשר שמה לה כמטרה להחליט אחת ולתמיד על גבולותיה של כל מעצמה משני צדי אירופה השונים. עם חתימותיהם של הנציגים על הסכם השלום, הובאו בחוזה הנ"ל גם סעיפים אשר הקנו למעצמות היתר מסחר, סחר חליפין ביניהן ואשרור מתן שהייה ותנועה חופשית לסוחריהן בטריטוריות ובערים השונות, אלה של אלו. עם כניסתם של חוקי המסחר החדשים, התחילו מגיעים סוחרים ספרדים מרחבי טורקיה לאוסטריה ובייחוד לבירתה וינה.
יהודי ספרד באוסטריה והיהדות המקומית
היהודים הספרדים בטורקיה נהנו תחילה בעקבות הסכם השלום מתנועה חופשית בתחומי אוסטריה והורשו לסחור בכל שחפצו. בעוד שעל יהודי אוסטריה המקומיים נאסרה הכניסה לעיר וינה, ליהודי האימפריה העותמנית הותר לשהות ולסחור בעיר ללא חשש או הגבלה. בשנים הראשונות שלאחר הסכם השלום, נאסר על הסוחרים הספרדים לשהות בבירה האוסטרית למעלה מחודש, אך בהמשך הזמן היה באפשרותם לקבל אֲפּוֹסְטִיל (אישור) שהייה מלכותי שהעניק להם זמן שהייה בעיר של 3 או 6 חודשים, תלוי בנסיבות המבקש, וכן אפשרות להארכה נוספת. בעקבות כך, הגיעו עוד ועוד יהודים לתקופות ארוכות יותר ויותר, עד שנזקקו לשירותי דת משלהם. כך התחילו להתכנס בבתים פרטיים תוך שהם מתפללים בסידור הספרדי.
קהילת יהודי ספרד באוסטריה
לקראת סופה של המאה ה-18, ביקשו הקהילה הספרדית מהסולטן העותמני עזרה לעתירה בעבור השתקעות קבועה בוינה שהוצגה בארמון המלוכה האוסטרי. הבקשה אושרה ובזכות כך נוסדה קהילה יהודית ספרדית ועצמאית בעיר. כך התרחב היישוב הספרדי בוינה במאה ה- 19, כשעם הזמן עוד יהודים ספרדים הגיעו לנהל מסחר בעיר ממדינות כמו: יוון, סרביה, בולגריה, רומניה, טורקיה, ארץ ישראל, גרמניה, ארצות הברית, אנגליה ועוד. השפה השלטת בין היהודים הייתה לדינו. בנוסף, הוקמו בתי ספר ספרדים, בתי כנסת (בית הכנסת האחרון נבנה בשנת 1887, בסגנון מורי בעל מוטיבים מארמון אלהמברה. בנוסף, על אבן הפינה של בית הכנסת נכתב בגרמנית וספרדית) אשר בהם דרשו הרבנים בלדינו, מערכת רווחה, מִנהל צדקה ובית מטבחיים. מספר חברי הקהילה עמד בשנות ה-80 של המאה ה-19 על 569 נפשות, שרבים מבני הקהילה נמנים כאמידים.
תודות להקמת הקהילה הספרדית העצמאית בוינה שנקראה "comunidad israelita española en viena", החליטו פרנסי הקהילה שהיו ממונים על ניהולה ופיקוחה של הקהילה הספרדית לעתור אל הרשויות שוב, הפעם בבקשת שיוך קהילתי שונה והפרדה מקהילות האשכנזים בעיר. על מנת לקבל היתר זה, נזקקו הספרדים לקבלת אישור מקהילת האשכנזים, כי אכן מוכיח את שונותם של קהילות ספרד מאשכנז בהגיית השפה העברית, שוני נוסח התפילה, כְּתוּבּוֹת ויתר הנגזרות הדתיות. מנגד עמדה הקהילה האשכנזית והחליטה כי קהילת יהודי וינה, תישאר קהילה אחת מאוחדת ואילו בקשת הספרדים להיקרא "קהילה נפרדת" איננה קבילה.
נציגים ידועים של יהדות אוסטריה ממוצא ספרדי
הבָּרוֹן דיאגו לופז פֶּרֵירָה דַ'אָגִילָר (1759-1690): היה איש עסקים אנגלי-אוסטרי ממשפחת אנוסים פורטוגלית. בשנת 1722 הגיע לעיר וינה לנהל עסקאות טבק, אשר עליהן החזיק מונופול באוסטריה. בהיותו ביחסים מצוינים עם המלכה מריה תרזה, הלווה כ- 300,000 פלורינים (שם מטבע האוסטרי) לשיפוץ והרחבת ארמון שוֹנְבְּרוּן המפואר. עם זאת ביקש גם הוא מהמלכה הלוואות.
הברון ד'אגילר מיוחס כאיש שבזכותו הכירו סמכויות השלטון וארמון המלוכה האוסטריים בקהילת הספרדים בוינה כלגיטימית וחוקית. לאורך השנים סופרו אגדות על הברון ד'אגילר בקרב הספרדים בוינה, סלוניקי, איסטנבול, בלגרד ועוד, אודות מעשי גבורתו והצלתו את היהודים הספרדים בוינה ובמקומות השונים. הסיפורים יצאו בעיתונים, בספרים והועברו מפה לאוזן. נכתב כי עד הריסות בתי הכנסת הספרדים, בליל הבדולח שחל ב-1938, היה נאמר על הברון ד'אגילר קדיש בזמן ימים נוראים. רימונים וכתרי תורה עשויים כסף היו בבית הכנסת הטורקי ספרדי בוינה אשר עליהם נחרט שמו של משה לופז פרירה (עיברת את שמו למשה) ב- 1737. יתר על כן, הצליח לבטל את גזירות גירוש היהודים ממורביה ובוהמיה בשנות 1742 ו- 1745 בזכות יחסיו עם ארמון המלוכה האוסטרי. ד'אגילר עמד גם בפרץ גירוש יהודי פראג בשנת 1744, אך גירוש זה בסופו של דבר יצא לפועל, לאחר שד'אגילר הצליח לעכב אותו בחודשיים.
מאמרים נוספים על קהילות הספרדים בפזורה
- קהילות הפורטוגלים בצפון גרמניה
- קהל הספרדים ברומניה
- מרוקו – ארץ המורשת הספרדית
- סידור התפילה הספרדי ותיאור מצבותיהן של קהילות ספרד
- סיפורם של האנוסים בספרד
תודה למר יהונתן גבריאלוב על עזרתו במחקר וכתיבת מאמרים בסדרה זו.
התקשרו כדי לקבל עצה מעורך דין הגירה לפורטוגל
משרדנו מתמחה בעזרה בקבלת אזרחות פורטוגלית לצאצאי המגורשים. במידה וברשותכם עדויות לכך שאתם נמנים בין הזכאים לקבלת דרכון פורטוגלי, נשמח לבצע בדיקת זכאות ראשונית עבורכם.
התקשרו כדי לקבוע פגישה עם עורך דין ממשרדנו בתל אביב או בירושלים.
:
:מאמרים מומלצים
