אזרחות פולנית לישראלים - יהודים מפורסמים ממוצא פולני

התפוצה היהודית שהתיישבה בפולין לפני למעלה מאלף שנים הפכה במשך הזמן להיות הגדולה מבין קהילות ישראל במשך שלוש מאות השנים שקדמו לשואה. רבניה הובילו את העולם התורני בזכות שיטות הפלפול שהגו ובייחוד נודעו בשקדנותם יוצאת הדופן בלימוד, ובהלך חיים בלתי מתפשר בכל הנוגע בהתמסרות לתורה.

הקהל העצום שלאורך השנים שמר על הסתגרות כמעט מוחלטת מיצירת קשר כלשהו עם פולנים נוצרים, החל לצאת בהמוניו לעבר האקדמיות המובילות ברחבי המדינה ובכלל אירופה בעקבות תהליך החילון. בדרך זו קידמו רוח יהודית חדשה של השכלה, תעוזה אינטלקטואלית ייחודית והצטיינות יוצאת דופן בתחומים רבים.

במאמר זה אנו מעוניינים להראות מספר יהודים מפורסמים ממוצא פולני בולטים בתחומם. כאן הכוונה לזוכי פרס נובל, מנהיגים דגולים, סופרים נודעים, ממציאים, אנשי חינוך אגדיים, בנקאים מפורסמים, פילנתרופים ועוד. הרשימה כוללת גם מספר רבנים שהיו בעלי תפיסת עולם דתית ייחודית והשפיעו רבות על דפוס החשיבה היהודי באמצעות גישות קבליות ומשיחיות שונות.

ראשית יהדות פולין

לא הרבה ידוע על שנותיהם הראשונות של היהודים בפולין – כמו למשל כיצד הגיעו, מהיכן ומה עשו בה. למעשה רוב ההיסטוריה היהודית במדינה עלומה מזיכרון קולקטיבי ומדפי ההיסטוריה. עם זאת, כאשר החלה ההיסטוריה בכל זאת להיעלות על כתב באופן שיטתי באזור המאה ה-16 ואילך, חלו בה תמורות עצומות לאין שיעור.

יש האומרים כי תהליך העלאה על כתב שהחל לשים את יהדות זו על המפה קרה בעקבות הגירה מסיבית של יהודים איטלקיים בעלי מעמד גבוה כמו גם יהודים ספרדיים – כאלה שמדד האוריינות אצלם היה שכיח. את זאת אפשר לראות לא אחת על פי מוצאם של רבנים נחשבים במשך השנים שהובילו קהילות מפורסמות. כמו לדוגמא השל"ה הקדוש (ר' ישעיהו הלוי הורוביץ), המהרש"ל (ר' שלמה לוריא), המהרש"א (ר' שמואל אליעזר הלוי איידלס) ועוד.

תהא אשר תהא הסיבה להגעתם של יהודים רבים לארץ הגשמים המבורכת, נראה כי החל מהמאה ה-17 התחולל בה שינוי דמוגרפי שידוע במחקר כ"נס הדמוגרפי של יהודי פולין". יהודים מתחילים להתרבות על פי מפקדים מקומיים אך לא רשמיים ביחס לא פרופורציונלי בהשוואה לילידים הנוצרים. דיווח רשמי ראשון של הרשויות בשנות השישים של המאה ה-18 דיבר על כ-750 אלף איש. מכאן ועד לשנת 1939 – ערב מלחמת העולם השנייה, המספר חוּמַש ובשיאו הגיע לכ-3.4 מיליון נפשות.

מתי הפכו יהודים להיות הוגי דעות ואישים משכילים?

תנועת ההשכלה שהושפעה מתהליך החילון המסיבי באירופה קרצה ליהודים רבים והדהדה במיוחד במזרח היבשת, היכן שהייתה ממוקמת פולין. למעלה מ-80% מהיהודים בעולם גרו בצד זה של היבשת בין המאות ה-18-20. עם פתיחת שערי האקדמיות לנתינים שאינם נוצרים קתולים בלבד, ויחד איתם שחרור המשק הכלכלי המקומי גם למיעוטים, יצאו המונים ועשו חיל בלא מעט תחומי ידע שונים כמו גם פרקטיקות רווחיות. הנה הרשימה:

רבי מנחם מנדל מורגנשטרן מקוֹצְק – 1787-1859 – מדמויות המופת התורניות האדירות והמרשימות שקמו. למרות ששמו לא התפרסם כמו רבנים אחרים מפאת זה שבזקנותו שרף את כל ספריו, היה ידוע כבעל מופתים וגישה דתית ייחודית שבאה לידי ביטוי על ידי סיגופים והתבודדויות אין ספור. עומק אישיותו ותובנותיו על העולם, אלוהים, האדם המאמין וחיי הרוח, שומרות לו מקום נכבד בין גדולי הרוח ששברו את גבול החשיבה האנושי.
אלברט אברהם מַייקלסון – 1852-1931 – נולד בעיירה הפולנית סְטְרֶלְנוֹ ובהיותו בן שנתיים היגרה משפחתו לארה"ב. הפיזיקאי האמריקאי הראשון שזכה בפרס נובל והיהודי הראשון שקיבל את הפרס בתחום הספציפי – פיזיקה. מייקלסון מדד לראשונה את מהירות האור בדיוק מקסימלי בעזרת שיטת מדידה חדשנית שפיתח הנקראת אִינְטֶרְפֵרוֹמֶטְרִיָה.
מנחם בגין – 1913-1992 – כיהן כראש הממשלה השישי של מדינת ישראל כאשר הוביל את מפלגת הימין "הליכוד" לניצחון מהפכני וחסר תקדים. כנראה ראש הממשלה הישראלי האהוד ביותר. חתן פרס נובל לשלום תודות להסכם השלום שהשיג עם מצרים.
יאנוש קורצ'אק – 1878-1942 – שם העט הנודע והמועדף על פני השם היהודי הנריק גולדשמיט. קורצ'אק התפרסם כאיש חינוך אגדי במיוחד לאחר מותו. זאת תודות לשיטתו הסבלנית בגידול וטיפוח הילד, תוך הגברת תחושת הנראות ותשומת הלב שמקבל. הקים את "בית היתומים" בוורשה שאותו ניהל במשך שלושים שנה עד מותו במחנה ההשמדה טרבלינקה בשנת 1942.
יצחק לֵייב פרץ – 1852-1915 – מגדולי סופרי היידיש. מחזותיו וחיבוריו העלו אותו בעיניי כותבי הדור כאחד מבין שלושה סופרי היידיש המובילים, יחד עם שלום עליכם ומנדל'ה מוכר ספרים. את השכלתו רכש בעצמו ולכן היה אוטודידקט סקרן. צאצא למשפחה ספרדית.
הִיפּוֹלִיט וַוֶלְבֶּרְג – 1843-1901 – צאצא למשפחת הבנקאים הידועה וולברג שניהלה סניפים באימפריה הרוסית ובפולין הקונגרסאית. היפוליט נולד בוורשה וסיים את לימודיו הגבוהים בברלין. בערוב ימיו נודע כאחד האנשים העשירים בממלכה הפולנית וגם כתורם נכבד לאוכלוסייה היהודית המקומית. סניף הבנק שבראשו עמד נסגר בשנת 1939 – ערב מלחמת העולם.
דוד בן גוריון – 1886-1973 – מחשובי המנהיגים הציונים של המאה ה-20 וראש הממשלה המייסד והראשון של מדינת ישראל. בעת כהונתו הוביל את מדינת ישראל במלחמת העצמאות ובמבצעים נועזים אחרים לניצחונות כבירים. אחד האחראים להקמת הכור הגרעיני בנגב.
יהודה לייב גורדון – 1830-1892 – נולד להורים פולנים בעלי הון בעיר וילנה שבליטא (עקב הגירה). בנעוריו התגלה כתלמיד מחונן ב"חדר" כאשר למד אצל תלמידו של רבי חיים מוולוז'ין – רבי ליפא. כאשר בגר נמשך ללימודי השכלה ובזה קנה לו שם כאשר הפך לאחד המשוררים הפופולריים של תנועת ההשכלה. המוטו המוכר שהותיר אחריו היה "היה אדם בצאתך ויהודי באהלך" – בהקשר ליהודי החילוני שמנסה להשתלב בחיי הרוח והכלכלה האירופים.
פרופסור מאיר בַּלָבָּן – 1877-1942 – אחד ההיסטוריונים יוצאי הדופן של זמנו ומניח היסודות להיסטוריוגרפיה (העלאת קורות ימיהם) של יהודי פולין.
מקס פליישר – 1883-1972 – במאי, מפיק סרטים ומעל הכל אנימטור מוכשר. במהלך הקריירה המזהירה שלו בהפקת סרטים הפך לאחד מחלוצי האנימציה האמריקאית. זה כאשר שימש כמנהל של "אולפני פליישר" שאותם הקים עם אחיו. פליישר הוא האדם שהביא דמויות קומיקס כמו סופרמן, פופאי, בטי בופ ועוד לאקרנים.
ג'וזף רוֹטְבְּלַט – 1908-2005 – פיזיקאי בעל שם עולמי שהתפרסם תודות ללקיחת חלק ב"פרויקט מנהטן" האמריקאי – מיזם רחב היקף לפיתוח הפצצה הגרעינית הראשונה בעולם. תרם רבות להבנת השלכותיה ההרסניות של הנשורת הגרעינית, ובזכות פרישתו מהפרויקט לאחר ההפצצות ביפן קיבל פרס נובל לשלום.
רבי אלימלך מלִיזֶ'נְסְק – 1717-1787 – מראשוני המנהיגים והאדמו"רים בחסידות. היה תלמידו של דוב בֶּער הידוע בתור "המגיד ממזריטש", שהיה תלמידו של מייסד החסידות הבעל שם טוב. מוכר כיום לא רק אודות חידושיו הקבליים אלא גם בזכות ספרו "נועם אלימלך", שבבתים רבים מוחזק כקמע למזל.
אליעזר זמנהוף – 1859-1917 – אוֹפְטַלְמוֹלוֹג (רופא עיניים) שהתפרסם בעיקר תודות לחיבתו העזה לשפות. פוליגלוט שדיבר רוסית, פולנית, יידיש, ספרדית, גרמנית, צרפתית, עברית, לטינית, אנגלית, איטלקית, יוונית, ליטאית ועוד. בגאונותו ניסה ליצור "לינגואה פרנקה" גלובלית חדשה – שפה בינלאומית קלילה בדקדוקה ובצורתה הלשונית, אשר דרכה יוכלו בני אדם להתנהל זה עם זה. שם הלשון היה אֶסְפֶּרַנְטוֹ, ולמעשה הפכה לשפה המתוכננת המובילה בזמנה. אולם, כיוונים אנטישמיים באירופה ובמיוחד הנאצים דאגו לעצור את התקדמות הפרויקט שביקש לבנות זמנהוף.
יַאן אברהם יוזפוביץ' – 1449-1519 – סוחר יהודי שהמיר את דתו לנצרות אורתודוקסית בשנת 1488. בזכות קשריו הנרחבים התקרב לארמון המלוכה ובשיא הקריירה המקצועית שלו התמנה לשר האוצר, ראש העיר המלכותית סוֹלֵץ וחבר במועצת הדוכסות הבכירה של הממלכה העתיקה שנקראה ה"איחוד הפולני-ליטאי".
אלפרד טַרְסְקִי – 1901-1983 – בין המתמטיקאים המדופלמים והפורים של המאה ה-20. נולד בוורשה ובה גם הוציא את תוארו בלוגיקה ופילוסופיה. היה הסטודנט הצעיר ביותר שסיים דוקטורט ב"אוניברסיטה וורשה" שנקראת על שם העיר. בשנת 1939 היגר לקליפורניה ובה עסק ללא לאות בפיתוח מודלים מתמטיים בתחומים רבים כגון תורת הקבוצות, מטא מתמטיקה, אלגברה מופשטת, גיאומטריה וכו'. בזכות חידושיו יש השמים אותה באותו חווק בסולם עם בֶּרְטְרַאנְד רַאסֵל ואף אריסטו.

יהדות פולין במאתיים השנים האחרונות

כפי שניתן לראות, יהודי פולין הצטיינו בתחומים מגוונים ורבים. הרשימה היא רק טעימה מזערית ממספר עצום של יהודים ששמו לא פעם את פולין והאקדמיות שבה תחת מוניטין שלא ירד בערכו מאקדמיות מובילות אחרות באירופה במהלך המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. יהודי המדינה היו מעורבים באופן מפליא במקצועות החופשיים ובייחוד הצטיינו במקצועות הגבוהים כדוגמת פיזיקה, כימיה, ביולוגיה ורפואה.

ערב מלחמת העולם השנייה נספרו כ-3.4 מיליון יהודים במדינה מתוך סך של 35 מיליון פולנים. עם זאת, בכל הקשור להשתלבותם החברתית המקצועית, נראה כי מספריהם עולים בצורה ניכרת באחוזיהם כאשר משווים אותם ליתר האוכלוסייה. 56% מסך זוכי פרס הנובל ממוצא פולני הם יהודיים למשל. זאת למרות שכ-80% מהיהודים עסקו במסחר של בתי מלאכה זעירים (עקב אפליה שהרשויות הפעילו ואשר מנעה מיהודים להשתלב באופן טבעי בשירות הציבורי כמו כל אזרח פולני מן המניין).

מאידך, הממשלה טענה כי האפליה אינה על רגע גזעני, אלא בסיבת חוסר הכשרה מקצועית מתאימה שלא נרכשה בילדותם. זה בגלל חינוך דתי בלתי מתפשר שקיבלו בקהילות בהן גדלו, ואשר מנע מהם מלקחת חלק בלימודי הליב"ה העיוניים והמתאימים לחינוך הממלכתי שקבעה הממשלה. עם זאת, נקל להבין כיום כי הקסנופוביה הפולנית היא שניסתה לדחוק את רגלי היהודים מלטפס במעלה הריבוד החברתי במדינה.

ניתן לראות זאת על ידי ניסיונות חוזרים מצד הממשלה בהלאמה של עסקים קטנים, קושי ברישוי, בעיות מיסוי שהפעילה וכד'. למרות זאת, בתושייה רבה וחכמה הצליחו היהודים להמציא עצמם מחדש גם תחת מצבים דוחקים כמו אלה, כאשר לא הצליחו להשתלב בתעשייה המקומית, בגלל סירוב הממשלה להקנות לימודי יסוד בפרקטיקות תעשייתיות שונות. אז החליטו להקים את ארגון "אורט". ארגון ללא מטרת רווח שנועד להפיץ לימודי מלאכה והכשרת כפיים לנוער. הדבר התרחש באופן כולל במזרח אירופה.

באותה מגמה, כאשר קופחו על ידי הרשויות מקבלת הלוואות במטרה להקים באמצעותן בתי עסק, החליטו לאחד כוחות והקימו את ארגון ה"ג'וינט". למעשה, היו אלה אחיהם בארצות הברית שהחליטו להקים את ארגון זה בתחילת המאה ה-20. המטרה הייתה לעזור ליהודי העולם תוך מתן שירות הומניטרי במיוחד לאלה במזרח אירופה – אזור שסבל ביותר מאנטישמיות וונדליזם בתקופה המדוברת. בגדול, הארגון משמש כמוסד האשראי היהודי הגדול בעולם עד היום.

יחד עם זאת, רעיון הציונות כפי שאנו מכירים אותו היום צמח בין האליטות היהודיות שבפולין ובכלל במזרח אירופה. זאת כאשר נתקלו היהודים באספסוף ברברי רצחני שוב ושוב, שכמו צאן הובל על ידי אליטה נוצרית אנטישמית במטרה לרצוח המונים ללא שום הצדקה. תחת סיטואציה זו הבינו המשכילים היהודים שמצב זה שחוזר על עצמו דור אחר דור אינו תופעה חולפת אלא תופעה מושרשת בין תושבי מזרח אירופה.

במשך 150 שנים שיכללו והעצימו את הרעיון הציוני בתודעה היהודית במזרח היבשת ובכלל בפזורה. הוגים כדוגמת זאב ז'בוטינסקי, אחד העם, יצחק גרינבוים, יהודה לייב פינסקר, מקס נורדאו, מנחם אוסישקין ואחרים הקימו אגודות ציוניות כחיבת ציון, קרן קיימת לישראל ועוד, שמטרתן הייתה ליישם את הרעיון הציוני תוך כדי החדרת ערכים ציוניים לנוער. לאחר אלפיים שנים הפך חזון המדינה היהודית למציאות.

דרכון פולני ליהודים – צרו קשר

כחברה באיחוד האירופי לפולין יש הרבה מה להציע לקהל הישראלי. במידה וגם הוריכם או הסבים שלכם יצאו מפולין לאחר 1918, יש הרבה סיכויים שגם אתם זכאים להוצאת דרכון אירופאי משתלם וכדאי. צרו עמנו קשר על מנת לבדוק את זכאותכם ועורכי הדין שלנו יצרו איתכם קשר בהקדם.