חוק חובת המכרזים
דיני מכרזים הם עולם ומלואו. זכייה במכרז עדיין לא מבטיחה שהוא יבוצע, שכן ישנה אפשרות לעתור לבית המשפט במקרה של השגות כנגד המכרז. איך עושים זאת? מתי ולאן עותרים? כל המידע במאמר שלפניכם – מאת עורכי הדין ממשרדנו.
עריכת מכרז – חובה גורפת
חוק חובת המכרזים, תשנ"ב-1992 , המכונה גם חוק דיני מכרזים, ותקנות חובת המכרזים, תשנ"ג-1993 מסדירים את נושא המכרזים – העקרונות, המטרות וההתקשרויות.
בסעיף 2, חוק המכרזים מטיל חובה גורפת על המדינה, כל תאגיד ממשלתי, מועצה דתית, קופת חולים ומוסד להשכלה גבוהה, להתקשר בחוזה לביצוע עסקה בטובין או במקרקעין, או לביצוע עבודה, או לרכישת שירותים, רק על פי מכרז פומבי הנותן לכל אדם הזדמנות שווה להשתתף בו.
עד לחקיקת חוק חובת מכרזים, החובה להתקשר בחוזה ע"פ מכרז פומבי חלה רק רשויות מקומיות.
דיני מכרזים – עיריות
דיני מכרזים ברשויות המקומיות באים לידי ביטוי גם בתקנות העיריות (מכרזים), תשמ"ח-1987 שהותקנו מכוח פקודת העיריות. לפי סעיף 197 לפקודה: "לא תתקשר עירייה בחוזה להעברת מקרקעין או טובין, להזמנת טובין או לביצוע עבודה אלא על פי מכרז פומבי".
אם כן, עיריות כפופות לעריכת מכרז פומבי כדי להתקשר בחוזה. המטרה של הכפפה זו היא ליצור שוויון הזדמנויות ויעילות כלכלית.
סעיף 9(א) לתקנות העיריות (מכרזים) קובע, כי אם עירייה רוצה להתקשר בחוזה שטעון מכרז פומבי, ראש העיר יפרסם על כך הודעה, ובה יפורטו: תיאור נושא החוזה המוצע, המקום והמועד האחרון להגשת מסמכי המכרז והמקום לקבלת פרטים נוספים וטפסי מסמכי המכרז.
מכרז פומבי הוא מכרז שמקבל פומביות בדרך של פרסום בעיתונות ומופנה לכלל הציבור שרלוונטי להתקשרות. ע"פ סעיף 9 (ב) לתקנות העיריות (מכרזים), הודעה על מכרז פומבי תעשה ע"י פרסומה בשני עיתונים יומיים לפחות.
מכרזים ממשלתיים
כאמור, מכרזים ממשלתיים כפופים גם הם לחוק חובת מכרזים. על משרדי הממשלה והחברות הממשלתיות לבצע התקשרויות עם ספקים רק באמצעות מכרזים ממשלתיים. על מכרזים אלו להתקיים בהגינות, שוויון ובשקיפות. התקשרות ללא פרסום מכרז ממשלתי היא לא תקינה ועשויה להפסל ע"י בית המשפט.
עם זאת, יש לציין כי התקנות מעניקות פטורים רבים לגופים ציבוריים וממשלתיים במקרים מסוימים מפרסום מכרז. למשל: כאשר מדובר בהתקשרויות דחופות.
עסקים קטנים ובינוניים – מה מעמדם בתחום המכרזים?
תיקון מס' 25 לחוק חובת המכרזים התקבל בכנסת בשנת 2016. בדברי ההסבר לתיקון נכתב, כי מטרתו של התיקון היא לעודד שילוב של עסקים זעירים, קטנים ובינוניים במכרזים של גופים ציבוריים שחוק חובת המכרזים חל עליהם, וכן להקטין חסמים העומדים בפני עסקים אלו שמקשים עליהם להשתתף ולזכות במכרזים ציבוריים.
ביטול מכרז
לעתים, ישנן טענות כנגד תנאים שנקבעו במכרז, למשל: טענה לאפליה. במקרה שרוצים לפעול לביטול או שינוי מכרז, קיים הכלי של עתירה מנהלית.
כך לדוגמה, מספר תושבי כפר קמא, יחד עם מרכז עדאלה לזכויות המיעוט הערבי בישראל עתרו לבית המשפט לעניינים מנהליים בנצרת בדרישה להורות למנהל מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון לשנות תנאים של מכרז להקצאת 18 מגרשים לבנייה עצמית בכפר קמא, כך שיבוטל תנאי שקובע עדיפות למחוסרי דיור ששירתו בכוחות הביטחון על פני מחוסרי דיור שלא שירתו.
לטענת העותרים, התנאים שנקבעו במכרז להקצאת מגרשים מפלים אותם ונוגדים את עיקרון הצדק החלוקתי. בית המשפט דחה את העתירה, וקבע כי תנאי במכרז שקובע עדיפות למשרתים בכוחות הביטחון, אינו בגדר הפליה אסורה.
יש לציין, כי ביטול מכרז לאחר זכיה גם הוא אפשרי – ניתן להגיש עתירה מנהלית לבית המשפט, ובמקרים המתאימים בית המשפט יבטל את הזכייה. כך למשל, בית המשפט לעניינים מנהליים ביטל זכייה של חברה במכרז, שכן הוא הגיע למסקנה כי העירייה לא שקלה כנדרש את יכולת החברה הזוכה לשלם שכר מינימום לעובדיה.
עתירה מנהלית – מהי?
אזרח שרואה עצמו נפגע מהחלטה שניתנה ע"י רשות מרשויות המדינה, יכול לתקוף את ההחלטה על ידי הגשת "עתירה מנהלית". עתירה זו מוגשת בדרך כלל לבית משפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים באזור בו ממוקמת הרשות שקיבלה את ההחלטה.
בתי המשפט לעניינים מנהליים הוקמו מכח חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, המכונה לעתים "חוק עתירות מנהליות". התפישה של החוק היא, כי בירור עתירות המובאות בפני בתי המשפט לעניינים מנהליים יעשה על פי מאפיינים דומים לכללי הדיון הנוהגים בבג"ץ.
הדרך הפרקטית להגיש עתירה מנהלית
אם נפגעתם מהחלטת הרשות, עו"ד עתירות מנהליות יוכל לסייע לכם ולהדריך אתכם כיצד לפעול. אם כן, מה חשוב שתדעו בעניין זה?
- את העתירה המנהלית יש להגיש במהירות האפשרית, ללא כל שיהוי ולכל המאוחר תוך 45 יום מהיום שנודע לעותר על ההחלטה אותה הוא מעוניין לתקוף.
- יש להגיש לבית המשפט את העתירה ולצרף את ההחלטה בגינה מוגשת העתירה וכן את ההתכתבות בין העותר לרשות הנתבעת. חשוב שהעותר יראה לבית המשפט, כי הוא פנה לרשות לפני שעתר לבית המשפט. בנוסף, על העותר לצרף את המסמכים הרלוונטיים לנושא.
- לעתירה יצורף תצהיר שנקרא "תצהיר בג"צי" – זהו תצהיר קצר שבו העותר מצהיר, כי העובדות ידועות לו מידיעה אישית והוא מצהיר על נכונותן.
- ע"פ התקנות, מוטלת חובה על העותר לצרף כמשיבים בעתירה את הרשות שנתנה את ההחלטה, רשות אחרת אם רלוונטית ובנוסף – כל מי שעלול להיפגע אם העתירה תתקבל. אם כן, בנוסף לרשות ייתכן שגם אנשים פרטיים או חברות פרטיות יצורפו כמשיבים ויצטרכו להשיב לעתירה.
מה קורה אחרי הגשת העתירה?
לאחר הגשת העתירה לבית המשפט, השופט יכול לסלק אותה על הסף – למחוק או לדחות אותה ללא כל דיון לגופו של עניין, לדון בה או להורות לעותר להשלים מסמכים או לתקן את העתירה אם נדרש. סדרי הדין מעניקים לשופט הדן בעתירה מנהלית גמישות, ובהתאם לכך בית המשפט יכול להורות בכל שלב שימצא לנכון, כי צד כזה או אחר יגיש מסמכים נוספים.
לסילוק על הסף של עתירה יש תוצאות קשות מבחינת העותר.
העילות העיקריות לסילוק על הסף של עתירה בדיני מכרזים הן: חוסר נקיון כפיים, אי מיצוי הליכים, שיהוי, מעשה עשוי, אי צירוף משיבים, אי העלאת טענה במועד ואיחור בהגשת העתירה.
כדי למנוע מצב שבו בית המשפט יורה על סילוק על הסף, מומלץ להתייעץ עם עו"ד דיני מכרזים, אשר יש לו ניסיון בהגשת עתירות מנהליות ובניהולן, והוא ידע לקדם את האינטרס של העותר.
צרו קשר לסיוע בהגשת עתירה
אם נפגעתם ממעשה של הרשות, ואתם שוקלים להגיש עתירה מנהלית, מומלץ לקבל ייעוץ וייצוג משפטי של עורך דין שמתמחה בדיני מכרזים ושיש לו ניסיון בהגשת עתירות מנהליות. ניהול נכון של העתירה דורש מקצועיות ומומחיות בתחום, ולכן חשוב לקבל ייעוץ בהקדם.
במשרד עורכי הדין שלנו ישנם עורכי דין המתמחים בדיני מכרזים ועתירות מנהליות, והם ישמחו לייעץ לכם בכל שאלה בנושא.
:
: