חוק הספאם – מה אפשר לעשות נגד הודעות זבל?
חוק הספאם אשר נכנס לתוקף ב-1 בדצמבר 2008 אוסר על משלוח פרסומת מסחרית במייל, בטלפון דרך מערכת חיוג אוטומטית, בפקס או בהודעת SMS (או MNS) ללא אישור מפורש של הנמען. למעשה מדובר בתיקון לחוק התקשורת (תיקון מספר 40) שמטרתו למנוע הפצת פרסומות מסחריות, או כל אמצעי שכנוע אחר להוצאה כספית, מה שקרוי ספאם (דואר זבל), דבר שהפך עם השנים לתופעה שהטרידה יותר ויותר צרכנים.
מה נחשב כהודעת ספאם?
בדברי ההסבר לחוק נכתב בין היתר כי "לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת".
החוק קובע, כי פרסומת היא:
- מסר המופץ באופן מסחרי, במטרה לעודד רכישת מוצר, שירות, הוצאת כספים בדרך אחרת, בקשת תרומה או תעמולה.
- מסר המופץ לציבור הרחב (בדרך כלל מסר חלקי), שיש בו הצעה לנמען להתקשר למספר מסוים כדי לקבל מידע, שירות או מסר כלשהו.
- חיוג לנמען באמצעות מערכת חיוג אוטומטי, כאשר החיוג מופסק לפני שהנמען עונה ("צינתוק") ובחזרה למספר הטלפון מושמע דבר פרסומת.
- האיסור חל על משלוח דברי פרסומת באחד מאמצעי התקשורת הבאים בלבד: פקס, SMS, הודעת דואר אלקטרוני או מערכת חיוג אוטומטי.
עם זאת דואר שנשלח פיזית לתיבת הדואר או שיחת טלפון שנעשית על ידי גורם אנושי אינם נכללים תחת איסור זה. עוד לפני העדכון נאסר לשלוח פרסומות בפקס, דבר שהיה אף מהווה עבירה פלילית, אך החוק כמעט ולא נאכף ובכל מקרה לא חל על המייל, מערכת חיוג אוטומטית ו-SMS.
העולם נגד הספאם
תודות לחוק זה, הצטרפה ישראל לרשימה של מדינות שנלחמות בתופעה והדבר אפשר הצטרפות לאמנות בינלאומיות בנושא. במידה ולא היה מחוקק חוק מתאים, ישראל יכלה להפוך למקלט עבור שולחי דואר זבל.
בנוסח החוק השוותה ישראל את מצבה למודל האירופאי. המודל האמריקאי לצורך העניין, מקל יותר, ומאפשר שליחת ספאם אלא אם הנמען נרשם מפורשות כמי שסירב לקבלת ההודעות. רישום מרוכז של סרבני ספאם לצד מספרי הטלפון והמייל שלהם עורר ביקורת כנגד שיטה זו.
חברות מסחריות נהגו להחזיק מאגרי מידע רבים לצרכי שליחת דואר פרסומי שהעלו סוגיות של אבטחת מידע, חדירה למחשבים ללא היתר, הפצת וירוסים ופגיעה בפרטיות ונזקים כספיים. ניתן להגיד שהמפרסם מתפקד כטפיל על ספקיות האינטרנט והעלויות הכרוכות בשליחה מסיבית של דואר אלקטרוני מגולגלות במלואן על המשתמשים והספקיות ולא עליו. בין היתר הדבר גורם לבזבוז זמן עבודה עקב סינון דואר זבל, אובדן דברי דואר בשל סינון שגוי, תוכן לא הולם, פגיעה באמון מערכות הדואר האלקטרוני, תשלום נוסף עבור הגדלת תיבת הדוא"ל, הגדלת שרתים, השקעה בטכנולוגיה לעצירת דואר זבל ועוד. האו"ם האמיד את הנזקים לכלכלת העולם מדואר זבל ב-25 מיליארד דולר לשנה.
הספאם ועונשו
חוק הספאם הוא חוק "עם שיניים" והעובר עליו עובר עבירה פלילית וצפוי לקנס עד 226 אלף שקלים. בנוסף, הנפגע יכול להגיש תביעה לפיצוי ללא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 1,000 שקלים על כל פרסום שקיבל וניתן להגיש תובענה ייצוגית אם מתקיימים התנאים להגשתה. ניתן גם לפנות למועצה לצרכנות לקבלת סיוע.
כך למשל חויבה ב-2019 חברת פרטנר לפצות לקוחות מהעבר מהווה בסכום כולל של כ-2 מיליון שקלים בעקבות שליחת הודעות פרסומיות ללקוחותיה מבלי שנתנו את הסכמתם לכך ואף המשיכה בשליחת המסרונים ללקוחות שביקשו להסירם מהרשימה.
בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב-יפו פסק ב-2011 לקבל תביעה של גבריאל וולף הולץ כנגד מלונות אפריקה ישראל לאחר שהתובע ביקש להפסיק לשלוח אליו תוכן פרסומי לאחר שהסכים לכך בעקבות הצטרפותו למועדון לקוחות של החברה (ת"ק 33308-03-11). למרות זאת נשלחו אליו עוד 7 הודעות פרסומיות לאחר הבקשה. בית המשפט פסק כי יש לפצות את התובע ב-7,500 שקלים – 1,000 שקל לכל פרסום ועוד 500 שקלים הוצאות משפט: "לשון החוק היא ברורה, אין לשלוח הודעות בדיוור אלקטרוני לאדם המודיע מפורשות כי אין הוא מעוניין בהודעות אלו, גם אם ראשיתו של המשלוח היא בהסכמתו של אותו אדם למשלוח כאמור… ובהתאם לפיצוי הקבוע בחוק, והוא פיצוי שאיננו מצריך הוכחתו של נזק, אני מחייב את הנתבעת לשלם לו סך של 7,000 שקל ועוד הוצאות בסך 500 שקל", כתב השופט גיא הימן בהחלטתו.
במקרה אחר פסק בית משפט המחוזי בתל אביב-יפו בנובמבר 2020 פיצויים בסך 7,000 שקל לטובת ארנון אבירם עבור 7 הודעות פרסום אותם קיבל מבנק הפועלים למרות שביקש להפסיק לקבלם והעברה של 53 אלף שקלים לקרן לניהול וחלוקת כספים של חברי הקבוצה שנפגעו מקבלת אותן ההודעות בתמורה להסרת בקשה לתביעה ייצוגית בסך 2.7 מיליון שקלים (ת"צ 25340-01-09). "בשים לב לקיומה של עילת תביעה לכאורה, נוכח עבודת ההכנה של המבקש ובא כוחו, לאור התועלת שהניב ההליך לציבור ולחברי הקבוצה , לרבות הסדרה עתידית כמו גם תשלום פיצוי לקרן, וכן החיסכון במשאבי המערכת השיפוטית, יש מקום לאשר גמול ושכר טרחה", כתבה השופטת עידית ברקוביץ בפסק הדין. "בהתחשב בנסיבות העניין, נראה כי שיעור הגמול ושכר הטרחה עליהם המליצו הצדדים בבקשת ההסתלקות המתוקנת, הינו שיעור סביר, התואם לתוצאות תובענה זו".
אלו סוגי ספאם מותרים על פי החוק?
באוגוסט 2016 תוקן החוק (תיקון מספר 63) והורחב כך שהוא חל גם על בקשות תרומה ותעמולה. עם זאת, מסרים פוליטיים ובהם תעמולת בחירות או בקשה לתרומה, כולל בחירות לרשויות המקומיות, מותרים. גם בקשות לתרומה לחברות לתועלת הציבור מותרות על פי החוק. במאי 2018 הורחב החוק (תיקון מספר 67) הרחבה נוספת כך שהוא כולל הפצת מסרים הכוללים הצעה להתקשר למספר טלפון לשם קבלת מידע. הדבר נועד להתמודד עם תופעה בה נשלחים מסרים עם תוכן חדשותי או רכילותי בעלי מידע חלקי במטרה לגרות חיוג למספר לצורך רווח כספי.
החוק חל אך ורק על פרסומות מסחריות על סוגיהן השונים היות והמחוקק לא רצה לאסור באופן גורף פרסום מסוג זה. כך, הודעות של הרשויות המקומיות או תעמולת בחירות למשל, אפשריים במצב הקיים. ללקוח עדיין שמורה הזכות לפנות אל חברת הסלולר, במקרה של מערכת חיוג אוטומטית או SMS, ולבקש לחסום קבלת מסרונים ממספר מסוים או פניה ישירות אל השולח.
בעקבות כניסת התיקון לחוק לתוקף חברות מסחריות דואגות מאז לקבל את אישורו המפורש של הלקוח לשליחת דברי פרסום ולעיתים מנסחים זאת כ"עידכונים ודברי פרסום", בעת רכישת מוצר או שירות. גם לאחר מכן ניתנת לכל אדם הזכות לשנות את דעתו ולהודיע לחברה / משווק כי הוא אינו מעוניין עוד לקבל את דבר הפרסום. ניתן לעשות זאת גם באמצעות פניה חוזרת למייל / SMS.
זכות התביעה לאחר בקשה להפסיק לשלוח הודעות זבל
החוק אוסר גם על שליחת הודעה בה יש הצעה להתקשר או להגיב למספר מסוים על מנת לקבל מידע, מסר או שירות. כך למשל חייב בית משפט לתביעות קטנות בחיפה ב-2010 את חברת פלאפון לפצות לקוח ב-1,500 שקלים לאחר שקיבל מסרונים במהלך שהותו בחו"ל גם לאחר שביקש מהחברה לחסום זאת שלוש פעמים (ת"ק 17522-10-09). "היה זה מחובתה של הנתבעת, במסגרת יחסיה החוזיים עם התובע, לחדול מלשלוח לו מסרונים כאשר פנה אליה בדרישה לעשות כן. במסגרת זו היה עליה לברר עימו עד תום איזה מסרונים ברצונו לחסום, וככל שהדבר לא ניתן היה לביצוע, באופן מלא או חלקי, להעמידו על כך" סיכמה השופטת מעין צור.
גם במקרה של הסכמה לקבלת הודעות שיווק או פרסום על הפרסום להתייחס למוצר או לשירות מסוג דומה למוצר. אין הכוונה שהמפרסם יתווך פרסומים של גופים אחרים. כך למשל בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב-יפו קיבל ב-2013 תביעה של איריס מזן כנגד שורה של חברות ומוסדות לפיצויים משום שקיבלה פרסומים מספק איתו קיימה התקשורת, שהעביר פרסומים של ספקים אחרים (ת"ק 22190-09-12).
בית המשפט פסק פיצויים בסך 10,000 שקלים מהספק עימו התקשרה ו-150 שקלים לכל פרסום מכל מוסד או חברה שהשתמשה בספק כמתווך לפרסומה, זאת בתוספת לאגרה והוצאות משפט למרות שהתובעת לא שיגרה למפרסם הודעה על סירובה לקבל דברי פרסומת. "בהיותה של הנתבעת מפרסמת מוצרים ושירותים שמסופקים על ידי תאגידים אחרים, היא הפרה את הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת, על אף שהתובעת לא שלחה לה הודעה בדבר סירובה לקבל דברי פרסומת" כתב הרשם הבכיר יגאל נמרודי והוסיף: " בכל הקשור לבחינת שאלת אחריותו של 'מפרסם', אין משמעות לשאלה האם הנמען הודיע על סירובו לקבלת 'דבר פרסומת' או שהוא נמנע ממתן הודעה כאמור. אין להוסיף על הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת תנאים שלא נקבעו במפורש בסעיף. כמו כן, אין מקום להסתמך על הוראות דין זר, בשעה שבמדינת ישראל קיים חוק ברור".
שאלה חשובה שנשאלת לעיתים קשורה לדואר זבל המתקבל מחו"ל – האם ישנה אפשרות להגיש תביעה כנגד מפיציו? ראשית, למרות שהדבר לא נראה כך, כמות רבה של דואר זבל שנראה מחו"ל למעשה מקורו בארץ. שנית, החוק אינו מונע תביעה גם של שולח דואר זבל מחו"ל, אם כי יעילות תביעה כזו בעייתית.
טיפים להתמודדות ואפשרויות תביעה
- ברכישת מוצר או שירות, חפשו את הסעיף לאישור שליחת פרסום ועדכונים
- גם אם סימנתם את הסעיף בעבר, ניתן לחזור בכם בכל עת דרך פניה ישירה למפרסם
- אי שימת דרך ליצירת קשר על ידי המפרסם שתאפשר פניה להפסקת קבלת הפרסום אינה פותרת את המפרסם מאחריות לחוק
- העובדה כי במסר נכללת הטבה כזו או אחרת, גם אם היא אינה כרוכה בתשלום, אינה שוללת את תחולת החוק
- אם אתם ממשיכים לקבל פרסומות ללא אישורכם מומלץ לתעד כל מייל, SMS או שיחה אוטומטית שכזו השווה 1,000 שקלים כל אחת (במצטבר), בתביעה ללא הוכחת נזק
- הודעה המאשרת את הבקשה להסרה מרשימת תפוצה, אישורי הזמנות או הודעות על הפסקת שירות לא תחשבנה כהודעות ספאם
- פניה חד פעמית בבקשה לקבלת פרסומות, תרומה או מסרים שיווקיים מותרת על פי החוק
- קבלת מסרים או מידע מאת מוסדות המדינה, פיקוד העורף וכדומה או גופים נוספים ששר התקשורת אישר מותרת גם היא
- תעמולת בחירות, מסרים פוליטיים ובקשות לתרומה לצורך התמודדות בבחירות, כולל בחירות לרשויות המקומיות מותרות
- חוק הספאם אינו חל על דואר מודפס, בקשות לתרומה מחברות לתועלת הציבור וכן על שיחות על ידי גורם אנושי (טלמרקטינג)
צרו קשר עם מומחה משפטי
במשרד עורכי הדין שלנו תמצאו עורכי דין המתמחים בחוק הספאם הזמינים לשירותכם וייתנו לכם את הייעוץ המשפטי הטוב ביותר. על אף שתביעות בחוק הספאם נידונות בבית משפט לתביעות קטנות, התביעה יכולה להגיע לסכומים ניכרים שכן כל פרסום נושא פיצוי שמצטבר. לא מומלץ לגשת לתביעה ובוודאי להגנה ללא ליווי משפטי מתאים. משרדנו מעמיד עורכי דין מקצועיים הבקיאים בחוק הספאם, תיקוניו העדכניים ביותר ובעלי ניסיון של עשרות שנים.
:
:מאמרים מומלצים