דלג לתוכן
Contact Us: 03-3724722 | 055-9781688 | [email protected]

חוק הדרכונים

Joshua Pex

חוק הדרכונים מסדיר את התנאים לקבל ולהשתמש בדרכון ישראלי ותעודת מעבר (Laissez-Passer) ישראלית, מסמכים שבאמצעותם יכולים אזרחים ותושבי ישראל לצאת מגבולות ישראל ולטייל בחו"ל. מדינת ישראל החלה בהנפקת דרכונים מיד לאחר הקמתה, ובשנת 1952 חוקקה את חוק הדרכונים. מכוח סעיף 10 לחוק הדרכונים התקין שר הפנים את תקנות הדרכונים, תש"ם-1980, אשר בו מפורטות בן היתר עלויות קבלת הדרכון והדרך הנכונה לרשום פרטים מזהים בתעודה. במאמר זה יפרט עורך דין יהושע פקס, שותף מייסד במשרדנו העומד בראש מחלקת הגירה לישראל במשרד, על סעיפים מרכזיים בחוק הדרכונים, בדגש על הענקת דרכון ישראלי לזכאי שבות שעדיין לא השתקעו במדינה.

 

מהו דרכון ישראלי ומהי תעודת מעבר ישראלית לפי חוק הדרכונים?

סעיף 1 לחוק קובע ש"דרכון" לפי לשון החוק הוא "דרכון ישראלי שאינו דרכון דיפלומטי ואינו דרכון שירות" – החוק אינו מתייחס לדרכון שניתן לנציגי מדינת ישראל במסגרת מילוי תפקידם. נוסף על כך, מתייחס סעיף 1 לחוק ל"תעודת מעבר", שהיא "תעודת זהות ומסע ישראלית שאינה דרכון".

לפי סעיף 2(א) לחוק הדרכונים: "דרכון יינתן לאזרח ישראלי לפי בקשתו", בעוד שלפי סעיף 2(ב) לחוק "תעודת מעבר תינתן – (1) למי שאינו אזרח ישראלי או למי שאזרחותו בלתי מוגדרת או מסופקת; (2) במקרים מיוחדים – לאזרח ישראלי לפי בקשתו". מהאמור ניתן להבין שברירת המחדל והעדיפות של המדינה היא שאזרחי ישראל ישתמשו בדרכונים – ולא בתעודות מעבר, שניתנות בנסיבות מיוחדות בלבד.

מהן סמכויות שר הפנים לפי חוק הדרכונים?

סמכות שר הפנים לפי חוק הדרכונים היא רחבה, וכוללת בין היתר, לפי סעיף 6(א) לחוק, את האפשרות: "(1) לסרב ליתן דרכון או תעודת מעבר, ולסרב להאריכם; (2) לקבוע תנאים למתן דרכון או תעודת מעבר ולהארכתם;  (3) לבטל דרכון או תעודת מעבר שניתנו או לקצר את תקופת תקפם, ולצוות על החזרתם; (4) לסייג, בין בזמן מתן דרכון או תעודת מעבר ובין לאחר מכן, את הארצות שביחס אליהן יהיה להם תוקף; (5) לקבוע כי דרכון או תעודת מעבר יכילו אמצעי זיהוי ביומטריים, נתוני זיהוי ביומטריים או חומר מחשב אחר".חוק הדרכונים

האם עולים מכוח חוק השבות זכאים לקבל דרכון ישראלי ואזרחות ישראלית באופן אוטומטי?

סעיף 2(א) לחוק האזרחות-תשי"ב, 1952, קובע ש"כל עולה לפי חוק השבות, תש"י-1950, יהיה לאזרח ישראלי מכוח שבות, זולת אם הוקנתה לו אזרחות ישראלית מכוח לידה לפי סעיף 4 או מכוח אימוץ לפי סעיף 4ב". מנוסח הסעיף עולה שבאופן עקרוני זכאים עולים לישראל לקבל דרכון ישראלי ואזרחות ישראלית מיד עם עלייתם ארצה. עם זאת, הנושא נמצא במחלוקת, והמדיניות בו משתנה באופן תדיר – להלן נסביר את המצב.

עד לשנת 2017 קבע סעיף 4(א) לחוק הדרכונים, כי: "תקופת תוקפו של דרכון היא עשר שנים מיום שניתן, ואולם אזרח ישראלי שלא השתקע בישראל רשאי השר להעניק לו דרכון לתקופה הקצרה מעשר שנים או תעודת מעבר; השר רשאי להורות על הנפקת דרכון מסוים או סוג מסוים של דרכונים, לתקופה קצרה מעשר שנים".

סמכות זו של שר הפנים הובילה לפרקטיקה בה סירב שר הפנים להעניק לעולים חדשים – שלא השתקעו בישראל ולא הפכו אותה למרכז חייהם – דרכון ישראלי רגיל לתקופה של 10 שנים. בהתאם, נאלצו להסתפק עולים חדשים אלה, שלא השתקעו עדיין במדינה, בתעודת מעבר בלבד.

בשנת 2017, נחקק על ידי הכנסת תיקון 9 לחוק, במסגרתו סויג סעיף 4(א) הנ"ל: "[…] לא יסרב השר לתת דרכון ראשון למי שקיבל את אזרחותו לפי סעיף 2 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952, בשל כך בלבד שטרם השתקע בישראל" (סעיף 6(ב) לחוק). עם זאת מאז התיקון לחוק, נעשו מספר תחקירים בתקשורת מהם עלה שישנם זכאי שבות שמגיעים לישראל כדי לקבל את הדרכון הישראלי שלהם – וחוזרים למדינת המוצא שלהם (חלקם לאחר שניצלו את סל הקליטה לעולים חדשים, וחלקם מיד). לכן, נקבעה הנחיה חדשה על ידי שר הפנים לפיה עולים חדשים מקבלים דרכון בעל תוקף לשנה אחת בלבד, ורק לאחר שנה אחת של מגורים בישראל, יוכלו לקבל דרכון שתוקפו 5 שנים, ולאחר מכן דרכון שתוקפו 10 שנים.

נכון לחודש פברואר 2023 בו נכתב מאמר זה, ועל פי דיווחים בתקשורת, ייתכן שבקרוב יוחזר המצב לקדמותו, כפי שהיה לפני שנת 2017 – כלומר שעולים חדשים לישראל יצטרכו להסתפק בשלב ראשון בתעודת מעבר בלבד. זאת בין היתר משום שמשרד הפנים טוען שגורמי הביטחון במדינה העלו חשש שהתיקון משנת 2017 עלול להוביל לניצול לרעה של חוק השבות לצורך מתן דרכון ישראלי לגורמים עוינים, שעלולים לבצע פעולות הפוגעות בביטחון המדינה.

חוק הדרכונים מכיל הוראות עונשיות

סעיף 8 לחוק הדרכונים קובע עונש מקסימאלי של עד שנתיים מאסר, בתוספת קנס כספי, על אדם ש "(1) זייף דרכון או תעודת מעבר, הוסיף, שינה, מחק, תלש, או השחית בדרך כלשהי רישום או חותמת בהם, בלא שהוסמך לכך כדין, או עשה פעולה המכוונת לזיוף, להוספה, לשינוי, למחיקה, לתלישה או להשחתה כאמור; (2) השתמש או החזיק בדרכון או בתעודת מעבר שזויפו או שנעשו בהם ללא רשות הוספת רישום, מחיקתו או שינוי בו, ולא הוכיח כי השימוש או ההחזקה היו בתום לב; (3) השתמש שלא כחוק בדרכון או בתעודת מעבר שאינם שלו או שאין שמו מפורש בהם; (4) הניח לאדם אחר להשתמש שלא כחוק בדרכונו או בתעודת המעבר שלו, ואין שמו של אותו אדם אחר מפורש בהם; (5) מסר, ביודעין, הודעה כוזבת בפרט חשוב לשם קבלת דרכון או תעודת מעבר, או לשם הארכתם, שינויים או תיקונם".

מי הגוף בעל הסמכות במשרד הפנים אשר לו הסמכות לקבל החלטות בעניין דרכון ישראלי?

סעיף 9 (א') לחוק הדרכונים קובע כי "השר רשאי להעביר לאחר את סמכויותיו לפי חוק זה, כולן או מקצתן, פרט לסמכות לבטל דרכון ולסמכות להתקין תקנות. הודעה על העברת סמכויות תפורסם ברשומות". בהתאם לסעיף זה, האציל שר הפנים מסמכויותיו לגורמים זוטרים יותר במשרד הפנים, שמשתייכים למנהל האוכלוסין שברשות האוכלוסין וההגירה.

בפני מי ניתן לערער על החלטה בנוגע לחוק הדרכונים?

סעיף 9 (ב) לחוק הדרכונים קובע ש"מי שרואה עצמו נפגע על ידי החלטה לפי סעיף 6 פסקות (1), (2) או (3) שניתנה על פי העברת סמכות מן השר, רשאי לפנות אל השר לקבלת הכרעתו הסופית".

בהתאם להוראת הסעיף, אדם שרואה עצמו נפגע מהחלטת עובד זוטר, אליו האציל שר הפנים את סמכויותיו לפי חוק הדרכונים, רשאי לפנות אל השר לצורך קבלת הכרעתו. לאחר קבלת החלטת שר הפנים, ניתן יהיה לעתור בזכות על ההכרעה בפני בית משפט מחוזי (במחוז הרלבנטי) בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים. במקרים חריגים, ניתן יהיה לקבל רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בפני בית המשפט העליון.

לסיכום – צרו קשר עם עורך דין מומחה לדרכונים ישראלים:

משרדנו, אשר מתמחה בקבלת דרכונים ישראלים, מייצג עולים חדשים בהליך לקבלת דרכון ישראלי ראשון. נוסף על כך, מגיש משרדנו על בסיס קבוע ערעורים בפני שר הפנים בנושא חוק הדרכונים, כמו גם עתירות בפני בתי המשפט הרלוונטיים. צרו קשר עם עורך דין לענייני הגירה בירושלים או בתל אביב לקבלת עזרה בנושא. ניתן לפנות אל עורך דין ממשרדנו באמצעות מספרי הטלפון וכתובת הדואר האלקטרוני המופיעים מטה.

המאמר נכתב בשיתוף עורך הדין אדם ג'ונסון.

צרו קשר

  • ✓ Valid number ✕ Invalid number
  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

גלול כלפי מעלה