חוק האזרחות
חוק האזרחות, תשי"ב-1952 קובע ששה מסלולים שונים לפיהם ניתן להפוך לאזרח במדינת ישראל. במאמר זה יסקור עורך דין יהושע פקס, שותף מייסד במשרדנו העומד בראש מחלקת הגירה לישראל במשרד את המסלולים הללו, תוך אזכור סעיפי החוק הנוגעים לעניין. משרד עורכי הדין שלנו, המתמחה בענייני הגירה לישראל, לו סניפים בירושלים ותל אביב, מתמחה בהשגת אזרחות ישראלית ואפשרויות נוספות לשהייה חוקית בישראל.
קבלת אזרחות מכוח שבות
סעיף 2א לחוק האזרחות קובע ש"כל עולה לפי חוק השבות, תש"י-1950, יהיה לאזרח ישראלי מכוח שבות, זולת אם הוקנתה לו אזרחות ישראלית מכוח לידה לפי סעיף 4 או מכוח אימוץ לפי סעיף 4ב". חוק השבות, תש"י-1950 הוא אחד החוקים החשובים בספר החוקים הישראלי, אשר מאפשר לכל יהודי לעלות למדינת ישראל. השאלה "מיהו יהודי" הזכאי לעלות מכח השבות היא שאלה נפיצה, עם מטען פוליטי רב. במרוצת השנים ניתנו מספר החלטות משמעותיות של בג"ץ בנושא, שהובילו לתיקוני חקיקה בחוק השבות. כיום ההגדרה בסעיף 4ב לחוק השבות, שמכוחה ניתן לקבל אזרחות ישראלית, היא שיהודי הוא "מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת", כאשר לפי סעיף 4א לחוק "הזכויות של יהודי לפי חוק זה והזכויות של עולה לפי חוק האזרחות, תשי"ב-1952, וכן הזכויות של עולה לפי כל חיקוק אחר, מוקנות גם לילד ולנכד של יהודי, לבן זוג של יהודי ולבן זוג של ילד ושל נכד של יהודי; להוציא אדם שהיה יהודי והמיר דתו מרצון". אם כן, הזכות לקבל אזרחות ישראלית ניתנת גם לקרובים של יהודי, הנזכרים בסעיף 4א לחוק השבות.
קבלת אזרחות מכוח ישיבה בישראל
סעיף 3 לחוק האזרחות קובע ש"מי שערב הקמת המדינה היה נתין ארצישראלי, ולא היה לאזרח ישראלי לפי סעיף 2, יהיה לאזרח ישראלי מיום הקמת המדינה", וזאת בהינתן קיומם של תנאים מסוימים המפורטים בסעיף. הסעיף חל על תושבים שנכללו במרשם האוכלוסין שנערך במדינה בשנת 1949, אך מאחר שהיו בעיות עם המרשם, תוקן חוק האזרחות בשנת 1980 – לאחר שנערך במדינה מרשם אוכלוסין נוסף ומעודכן – והוסף לחוק סעיף 3א, שהורחב באופן שיכלול גם את מי שלא היו חלק ממרשם האוכלוסין של 1949.
קבלת אזרחות מכוח לידה
סעיף 4(א) לחוק קובע ש"אלה יהיו, מיום לידתם, אזרחים ישראליים מכוח לידה: (1) מי שנולד בישראל כשאביו או אמו היו אזרחים ישראליים; (2) מי שנולד מחוץ לישראל כשאביו או אמו היו אזרחים ישראלים – (א) מכוח שבות; (ב) מכוח ישיבה בישראל; (ג) מכוח התאזרחות; (ד) לפי פסקה 1. (ה) מכוח אימוץ לפי סעיף 4ב(1)". סעיף 4(ב) קובע: "לענין סעיף זה, מי שנולד אחרי מות אחד מהוריו, דייו שאותו הורה היה במותו אזרח ישראלי". אנו מזמינים אתכם לקרוא מאמר נוסף שכתבנו לגבי סעיף זה.
קבלת אזרחות מכוח לידה וישיבה בארץ – לחסרי אזרחות אחרת
סעיף 4א(א) לחוק האזרחות קובע ש"מי שנולד אחרי הקמת המדינה במקום שהיה שטח ישראל ביום לידתו, ולא היתה לו מעולם שום אזרחות, יהיה לאזרח ישראלי, אם ביקש זאת בתקופה שבין יום הולדתו ה-18 לבין יום הולדתו ה-21 ואם היה תושב ישראל חמש שנים רצופות בתכוף לפני יום הגשת בקשתו".
קבלת אזרחות מכוח התאזרחות
סעיף5(א) קובע כי "בגיר שאיננו אזרח ישראלי יכול לקבל אזרחות ישראלית על ידי התאזרחות אם נתקיימו בו תנאים אלה: (1) נמצא בישראל; (2) היה בישראל שלוש שנים מתוך תקופת חמש שנים שקדמה ליום הגשת בקשתו; (3) זכאי לשבת בישראל ישיבת קבע; (4) השתקע בישראל או שיש בדעתו להשתקע בה; (5) יודע ידיעת-מה את השפה העברית; (6) ויתר על אזרחותו הקודמת או הוכיח שיחדל מהיות אזרח חוץ לכשיהיה לאזרח ישראלי". יש לציין כי הדרישה לויתור על אזרחות היא ייחודית לקבלת אזרחות מכוח התאזרחות.
גם אם המבקש מקיים את כל התנאים המצטברים שלעיל, הענקת האזרחות עצמה נותרת בשיקול שר הפנים, שיכול לסרב לעשות זאת (סעיף 5(ב) לחוק). נוסף על כך, תלויה ההתאזרחות בהצהרת אמונים למדינה: "לפני הענקת האזרחות יצהיר המבקש הצהרה זו: "אני מצהיר שאהיה אזרח נאמן למדינת ישראל" (סעיף 5(ג) לחוק).
סעיף 6 מקנה פטור מהצורך מהליך ההתאזרחות למי שהשלים שירות צבאי סדיר וסעיף 7 פוטר בעל או אישה אזרחים זרים מהליך ההתאזרחות במקרים בהם בן הזוג הוא ישראלי או שהתאזרח בישראל.
סעיף 8 קובע את הדין לגבי אזרחות קטינים: (א) "התאזרחותו של אדם מקנה אזרחות גם לילדו הקטין שביום ההתאזרחות היה תושב ישראל או תושב של אזור המוחזק על ידי צבא-הגנה לישראל והמתאזרח היה רשאי להחזיק בו", בעוד שסעיף 8(ב) מסייג את האפשרות של קטין להתאזרח, אם אחד מהוריו אינו מעוניין בכך: "היה הקטין אזרח חוץ ושני הוריו היו רשאים להחזיק בו ורק אחד מהם התאזרח, לא תוקנה לקטין אזרחות לפי סעיף קטן (א) אם הצהיר אחד ההורים שאין ברצונו שהקטין יהיה אזרח ישראלי".
קבלת אזרחות מכוח הענקה
סעיף 9(א) קובע רשימת תנאים לפיהם רשאי שר הפנים להעניק אזרחות ישראלית לאזרחים זרים (לא יהודים, שהרי יהודים הם זכאי שבות), שהמדינה מעריכה את פועלם וחפצה ביקרם, כגון חסידי אומות העולם ואנשים אחרים שביצעו מעשים נאצלים לטובת עם ישראל. או ברמה הארצית יותר, ספורטאים זרים כגון שחקן הכדורגל הפורטוגלי מיגל ויטור שמשחק כיום במדי נבחרת ישראל, לאחר ששרת הפנים דאז איילת שקד החליטה להעניק לו אזרחות ישראלית מכוח הסעיף.
לשון סעיף 9א: "שר הפנים רשאי להעניק אזרחות ישראלית, במתן תעודה ומהיום שיקבע בתעודה –(1) לקטין תושב ישראל – על פי בקשת הוריו; (2) לילדו הקטין של אזרח ישראלי לפי סעיף 4(א)(2) – על פי בקשת הוריו; (3) לילדו של אזרח ישראלי לפי סעיף 4(א)(2), למי שאזרחותו הישראלית בוטלה לפי סעיף 10 בהיותו קטין – על פי בקשה שהגיש לשר בתקופה שבין יום הולדתו ה-18 לבין יום הולדתו ה-22; (4) לתושב ישראל הנמצא בישראל שהשר שוכנע כי הוא מזדהה עם מדינת ישראל ויעדיה והוא או בן משפחתו שירתו שירות פעיל בצבא-הגנה לישראל או פעלו פעולה של ממש לקידום הבטחון, הכלכלה או ענין חשוב אחר של המדינה או שהענקת האזרחות כאמור היא מענינה המיוחד של המדינה; בפסקה זו, "בן משפחתו"– בן זוג, הורה, בן ואח".
ייעוץ משפטי בענייני קבלת אזרחות ישראלית – צרו קשר
אם כן, במאמר זה הסביר עורך הדין יהושע פקס מהן שש הדרכים לקבלת אזרחות ישראלית לפי חוק האזרחות. אם יש לכם שאלות לגבי נושא זה או צורך בסיוע בכל נושא הקשור להגירה לישראל, עורך דין הגירה לישראל ממשרדנו ישמח לעמוד לרשותכם. למשרדנו, לו סניפים בירושלים ובתל אביב, ניסיון רב ומוכח בייצוג בענייני קבלת אזרחות ישראלית בפרט, והגירה לישראל בכלל – הן מול משרד הפנים והן מול ערכאות משפטיות. לכל שאלה בנוגע להגירה ורכישת מעמד בישראל, ניתן לפנות אל עורך דין ממשרדנו באמצעות מספרי הטלפון וכתובת הדואר האלקטרוני המופיעים מטה.
המאמר נכתב בשיתוף עורך הדין אדם ג'ונסון.
:
: